פורום רשלנות רפואית

אחרי חצי שנה אני כאן מסוגלת לספר את חווית הלידה שלי.

הריון ראשון, לידה ראשונה הרבה התרגשות והכנה וציפייה.

שבוע 40+5 זה קרה.

8 בבוקר ירידת מים...ההתרגשות, הפחד, החשש והציריםםם... אמל'ה הצירים!

הגענו לבית חולים בליווי משטרה.

כן, כן... כי כשאישה צורחת לך מכאבים ונוסעים על השוליים ושוטר לחוץ שעומד שם בפקק ורואה את זה-נכנס לפעולה.

8 וחצי בבוקר בחדר לידה.

הכל הולך כמתוכנן. מחברים אותי למכשיר מוניטור עוברי.

פתיחה 3 סוף סוף אפידורל - המושיע!

רק אז אני מעכלת איפה אני ושומעת מה עשו בי עד עכשיו (לא זכרתי כלום מהצירים גם לא את האפידורל)

6 בערב, אחרי בדיקה תקועה בפתיחה של 5.
8 וחצי בערב פתיחה מלאה!

הללויה, שלב הדחיפות הגיע. הילד שלי כבר ממש כאן.

3 וחצי שעות של דחיפות של החיים!
עיסויים. חתכים. צעקות של "הינה הוא עוד רגע כאן"...

ברגע נכנס לו מנהל משמרת בודק אותי. תוך שניות מעבירים אותי למיטה אחרת. רצים עם המיטה. דיבורים על מצוקה עוברית חמורה.

אחד מוריד עגיל, אחד שרשרת ואמא שלי ובעלי ברקע צועקים: מה? למה? איך?

שניות ואני החדר ניתוח קר. מישהו תופס לי את הראש וצועק לי בפרצוף: הילד חשוב לך נכון?! את תרגישי כאב בהתחלה!

כנראה מרדים שהיה מאחורי וקשר לי ידיים ורגליים למיטה הציע: קחי תנשכי לי את היד עד שההרדמה תשפיע עלייך...

הוציאו את האפידורל במהלך הדחיפות כי חשבו שזה מעקב. הרגשתי הכל! נשכתי, בכיתי, השתוללתי וצרחתי.

זוועה, פשוט קשה לדבר על הרגעים האלה.

הננשך שמאחורי שתופס לי את הראש שלא השתולל ואזוז אומר הוא בחוץ!

-למה אני לא שומעת אותו? למה לא מראים לי אותו?

-הוא ביידים טובות, חייבים לבדוק אותו.

-סיימו סוף סוף להתעסק איתי

החלמה לא קלה אחרי ניתוח קיסרי והחתכים והתפרים של הלידה הרגילה שעברתי בנוסף.

בהמשך היה גם זיהום בניתוח וכנראה שהשאירו לי שארית שליה ברחם אחרי הקיסרי המטורף הזה... יש את כל "הקסם" שנמשך גם עד היום.

אבל נולד לו נסיך! 3.890 קילו של אהבה טהורה.

חצי שנה לקח לי לפרוק את הסיפור הזה. את הטראומה הזאת. חברות בפייסבוק המליצו לי לבדוק אתכם האם יש כאן אפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד כל ההליך המטורף הזה של הלידה עם כל הסיבוכים והמצב שהגעתי אליו? מה לגבי הזיהום והארית שליה שהשאירו בגוף שלי אחרי שחתכו אותי מכל הכיוונים? האם אתם חושבים שיש לי אפשרות לתבוע פיצויים?