הייתי בת 27 אמא לילד מקסים בריא ושלם שמילא אותי באושר, החלטתי לאחר שנתיים שאני מעוניינת בהבאת עוד ילד לעולם, ואכן נקלטתי.
התרגשותי הייתה לאין שיעור, חיכיתי וציפיתי, קבעתי מיד תור לרופא ששלח אותי לעשות בדיקות דם.
מגיעה לרופא ומצפה כבר להתחיל את תחילת דרכי המאושרת, הרופא מתיישב מולי והוא לא נראה מרוצה מהתוצאה, בבדיקה התגלה אצלי הדבקות בוירוס מסוכן הנקרא
CMV , הוא מסביר לי כי זהו וירוס שאוהב מוחות של עוברים לצערו, אין לו
חיסון אלא אם כן נדבקת לפני ההריון ואז את מחוסנת אבל במקרה שלי נדבקתי בשבועות הראשונים להריון, מה שאומר שבוודאות גם בתי נדבקה, ההשלכות שיכולות להיות במקרה הקל הן, פגיעה בשמיעה או במקרים הקשים יותר, עיוורון או פיגור שכלי עם כל המשתמע מכך.
זה הימור, מצב של 50/50 את בחורה צעירה, את לא יודעת מה זה לגדל ילד עם בעיות שכאלה, יש לך עוד אפשרות להביא הרבה ילדים, חבל. מציע לך לעשות
הפלה.
הרגשתי שנפלו עלי השמיים, החיוך שהיה וההתרגשות פשוט נדמו, לא ידעתי איך להגיב, התרסקתי מבכי.
בעלי ניסה להיות חזק אך התפרק לא מעט פעמים, אנחנו אנשים מאמינים אבל עדיין ציפה שאעשה הפלה בלי שהוא יאלץ לבקש כי אנחנו יודעים את המשמעות לכך מבחינתנו.
בני משפחתי ששמעו על כך, לא רצו לשמוע בכלל על האפשרות שאני אשאיר את העובר (יכולה להבין אותם, זה לא פשוט ולא קל במיוחד שחלקם נחשפו לסיפורים על ילדים שאכן נפגעו קשות ולא שרדו הרבה שנים) ההתעקשות שלהם, בעלי וגם עוד מגוון רופאים שניגשתי אליהם פשוט קבעו לי פה אחד... חבל על ההתעקשות שלך, חלקם אפילו בכעס...תפילי!!
לא חשבתי על זה אפילו לשניה מודה, אני לא מסוגלת להמית ילד הגדל בתוכי, פשוט לא מסוגלת, ועוד אחרי שהוא בחר בי. החלטתי שאני לא מפילה ויהי מה. אם זה מה שאלוהים רוצה, זה מה שיהיה מבחינתי.
מאותו רגע קיבלתי תעצומות נפש חזקות כנגד כולם, התפללתי בלי סוף, ביקשתי מנבכי ליבי בורא עולם אתה אוהב אותי אני יודעת את זה, מאמינה בכל ליבי שאתה לא תעשה לי את זה, אין סיכוי, אהבתך אלי גדולה יותר מכל אהבה של אדם בשר ודם, יודעת ומאמינה שהכל יהיה בסדר וכך המשכתי.
עברו החודשים, כמובן שישר שובצתי להריון בסיכון ונשלחתי לאינספור בדיקות בהן,
מוניטור עוברי בתדירות גבוהה,
אקו לב עובר,
MRI ועוד כל מיני בדיקות
הריון לא הכי שגרתיות. לחץ כבר אמרתי?
משמיים הגעתי לפרופסור יעקב בר, המלאך שלו ציפיתי, שאמר לי "תראי בשבועות שאת נקלטת הוא הכי מסוכן כביכול כי זה קרה בעת ההתעברות עצמה אז במקרה שכזה אם חס וחלילה היה פיגור מוחי קשה (המתאים לוירוס הזה) הילדה לא הייתה שורדת והיית עוברת הפלה טבעית אני מאמין שהעובר יצא בסדר גמור רק לא יודע לגבי השמיעה והראיה כי לא ניתן לבדוק זאת בעת בדיקת
סקירת מערכות רגילה".
זה כל מה שהייתי צריכה לשמוע כדי להמשיך, יצאנו ממנו יותר מחוזקים ואני התמלאתי באמונה עוד יותר, בעלי עדיין לא היה רגוע לגמרי.
מחודש לחודש ראו תינוקת בריאה בכל איבריה מעט קטנה אבל חיצונית תודה לאל מושלמת. עכשיו השאלה מה עם נושא העיוורון והשמיעה...
שוב התמדתי בתפילות, והאמת שלא הזלתי יותר מידי דמעות כי באמת האמנתי שהכל יהיה בסדר שאני אוכיח לכולם ששום תפילה לא הולכת ריקם והאהבה האינסופית של בורא עולם היא מעל לכל הבחנה של רופא כזה או אחר מבחינתי.
הגיע יום הלידה, תוך כדי דחיפות אני ממשיכה לבקש לא מתייאשת,
לידה מהירה וקלה מאוד תודה לאל, הקטנטונת מגיחה, יצאה פשוט מהממת, מבצעים בדיקת
אפגר – תקינה.
בזמן האשפוז בודקים אותה, ברוך השם כל האיברים במקום, והראייה, אבל מה, ישנה לקות שמיעה באוזן אחת בלבד. חיבקתי את הממצאים האלה באהבה ואמרתי תודה רבה לך בורא עולם ישועתך היא כהרף עין!! יש לי ילדה בריאה, ובעניין האוזן, ניתן לטפל.
זכיתי לנס, ובאחת מתפילותיי, הבטחתי לבורא עולם, שאם אכן אזכה לנס אפרסם אותו והיום אני עומדת במילה שלי, באיחור רב לצערי, אבל עדיף מאוחר מלעולם לא.
היום יש לי נסיכה בת 4 הכי מיוחדת שיש כ"כ אהובה מי שלא יודע לא מבחין בלקות בכלל. היא איננה זקוקה למכשיר שמיעה. היא כ"כ מיוחדת שהיא מצליחה יותר מכולם לבד, באופן אבסורדי יש לה חוש קצב יותר מאחים שלה ,עצמאית ודעתנית לא קטנה שמה הוא אלה.
אז זהו סיפורי, ואין בו כדי לשכנע אף אחד לעשות משהו מיוחד, אלא רק שתדעו שיש מי ששומע את תפילותיכם, יש מי שרוצה שיהיה לנו רק טוב, וגודל אהבתו היא לאין שיעור, אל תמהרו לחרוץ גורלות, פשוט תאמינו, השליכו יהבכם עליו והוא כבר ידאג לכן.
מודה לרופאים שליוו אותי וכן נתנו לי תקווה בהם ד"ר יורם מנור, ופרופסור יעקב אמיר.
ומעל לכולם – תודה רבה לך בורא עולם!!! אין כמוך ואין עוד מלבדך! אוהבת אותך כ"כ תודה תודה תודה!!
