פורום רשלנות רפואית

אינה

סיפור הלידה של אלמה המהממת שלי, שנולדה ב 10/7.

אז אלמה שלי, היא ילדה הפתעה (הפתעה הכי מדהימה שיכולתי לבקש). ילדה חמישית, שהגיעה אחרי כמעט 7 שנים מהילד הכי צעיר, כאשר כל ארבעת הילדים הגדולים שלי, בהפרשים של שנתיים וקצת.

את כל הילדים שלי ילדתי בלידה רגילה, כאשר את הרביעי שלי ילדתי בלידה פעילה, ללא אפידורל, ביות מלא ואפס הפרדה. לידה מדהימה שזכורה לי כמו אקסטזה. וכאשר גיליתי על הריון חמישי, ידעתי שזאת בדיוק הלידה שאותה אני רוצה לשחזר. אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד.

בשבוע 32 גיליתי שהתינוקת במצג עכוז, אבל עוד הייתה תקווה שתתהפך. לקראת שבוע 35 התחלתי לעשות כל מיני טיפולים טבעיים שיעזרו לה להתהפך באופן טבעי, אבל כלום לא עזר. הבנתי שאני הולכת לקראת לידת עכוז (טבעית, כמובן) והתחלתי לברר על רופאים שמבצעים לידה כזאת בתל השומר.

בשבוע 37+2 חזרתי מעבודה וראיתי שיש לי כתם גדול של דם טרי על התחבושת. יום לפני גם ציינתי בפני בעלי שמשום מה אני חשה פחות תנועות מהרגיל, אבל לא ייחסתי לזה משמעות יתרה. בכל מקרה, החלטתי ללכת להבדק. מפה לשם, אחרי מוניטור שהראה על כמה ירידות דופק, אישפזו אותי במחלקת הריון בסיכון בתל השומר.

בכל הזמן הזה שאני מאושפזת, דיברתי רק על דבר אחד: לידת עכוז טבעית, אמנם בחדר ניתוח כפי המקובל ולא בחדר לידה טבעי, כפי שרציתי כל ההריון, אבל עדיין, טבעי זה טבעי. אך גם כאן הייתה הפתעה, כי הקטנה אפילו לא הייתה במצג עכוז, אלא במצג רגליים, בגלל שיליה נמוכה.

אחרי שלושה ימי אישפוז, קיבלתי את הבשורה שהוותה בשבילי סטירת לחי הכי קשה שיכלתי לדמיין. במקום לידת עכוז טבעית, הרופאים הבכירים במחקה החליטו שאני עוד באותו הערב, הולכת לניתוח קיסרי. הרגשתי כאילו נתנו לי בוקס בבטן. כאילו הגוף שלי בגד בי ואני כבר לחלוטין לא שולטת במצב.
פשוט בכיתי. כל התוכניות על לידה טבעית רגילה, שהפכה ללידת עכוז טבעית , הפכה ללידה בניתוח קיסרי.

הסיבה לכך הייתה השילוב של מצג רגליים, דימום, ירידות דופק, ירידה בתנועות ושיליה נמוכה, מה שלא השאיר להם ברירה אחרת, חוץ מאשר ניתוח קיסרי (שאגב, בדיעבד התברר כתחילתה של הפרדות שיליה כאשר המים שנשאבו במהלך הניתוח היו מלאים בדם).

ביקשתי שהניתוח יעשה ביום למחרת וכך היה.

אמנם הכל עבר בשלום, אבל ההחלמה מהניתוח הייתה לא פשוטה עבורי. הכאבים שאחרי הם כאבים חזקים ולקח לפחות שבועיים עד שחזרתי לתפקד בצורה המינימלית, של לקום מהמיטה בלי כאבים או לעשות כל פעולה אחרת בלי שיכאב לי כל כך.

העדפתי ללדת עוד 20 לידות רגילות (אני מגזימה, כן?..חח) ולא לידה קיסרית אחת! אבל המטרה קידשה את האמצעים ולכן שלום התינוקת ושלומי, היו קודמים לתוכניות שתכננתי.

כך שהיום אני יודעת, שהכל אפשרי. גם אם הגוף שלי יודע ללדת ארבע פעמים בצורה טבעית, לפעמים יש הפתעות וצריכים לקבל אותן באהבה ובהבנה.