פורום רשלנות רפואית

לפני 4 וחצי חודשים הגיעה מעיין אסתר לעולם:) .
מהרגע שגיליתי על ההריון חלמתי על לידה טבעית והתכווננתי לזה... הכנתי את עצמי ועשיתי תרגילים.
אבל למעייני היו תוכניות אחרות.. מתחילת ההריון היא הייתה במנח עכוז ועשתה עוד כמה צרות בדרך (המון האטות בדופק בכמעט לידה בשבוע 29) .
הגענו לשבוע 36 והייה לי תור להיפוך אחרי חג השבועות.
בשבת שלפני שבועות נסענו למשפחה קצת רחוק מהבית במחשבה שלא אלד כי יש זמן ... שבת בצהריים אני פונה לבעלי ואומרת לו שאני לא מרגישה תנועות.
נוסעים באמבולנס לבית חולים כי אנחנו שומרים שבת וחג.. מגיעים למיון בקפלן מוניטור תקין אבל באולטראסאונד הילדה לא זזה פשוט שוכבת שם.. אישפזו אותי להשגחה.
כול זה כשאני בלי בגדים להחלפה בלי תחתונים בלי כלום.

בוקר שבועות. הרופאה האחראית רוצה לנסות היפוך אבל העקשנית שלי לא מסכימה להתהפך.
אחריי עוד יומיים מגיעה אליי הרופאה ואומרת לי שהיא רוצה להיכנס מחר , בבוקר לניתוח קיסרי(שבוע 37 ) כי משהו מרגיש לה לא הכי בסדר.

מתקשרת לכל המשפחה שיארגנו הכל כי עוד כמה ימים אנחנו בבית !! לאמא שלי שתבוא מרמת הגולן בקיצור נכנסת להתרגשות ואכזבה גדולה כי וויתרתי על הרצון הכי גדול שלי. לידה טבעית.

ניתוח קיסרי - יום למחרת בשעה 10:31 בבוקר מוצאים את מעייני מהבטן ואני שומעת בכי קטן ונרגעת.. יודעת שהיא נושמת ובסדר.

מעלים אותי להתאוששות ואחרי 5 שעות למחלקה.. ואני רק רוצה את הקטנה שלי.. להניק ולהחזיק אותה.

בעלי נכנס לחדר עם הקטנה ו8 רופאים בערך .. הילדה שלך מאוד חמודה אומרים לי אבל אנחנו חוששים שיש לה תסמונת דאון ... ואני ? רק רוצה לנשום אותה.. תקחו בדיקות ותחזרו אליי עם תשובות בינתיים אני רוצה אותה איתי! אחרי כמה ימים חזרו התשובות ונאמר לנו שהכל תקין מבחינה הזו והכול בסדר.

מכאן כבר אקצר ואומר ככה... בערב היא שוב נלקחה לבדיקות ומתגלה אצלה היפוגליקמיה חמורה..כלומר הסוכר שלה כול כך נמוך שאין לה טיפת אנרגיה בגוף. היא חוברה למליון מכשירים ובסוף אחרי חודש בטיפול נמרץ עם תרופה לדיכוי הסוכר השתחררנו מבית החולים.

למה אני מספרת לכם את זה? כי אני רוצה שתדעו שאנחנו לביאות ויכולות הכל! חלמתי על לידה טבעית ולהניק ישר ולא הייתה לי אפשרות. הייתי צריכה להתמודד עם אכזבה וויתור על החלומות שלי אבל בסופו של דבר עם כל הקושי והאשפוז הארוך.

אנחנו כאן יחד והיא בריאה ושלמה וזה הכי חשוב.