פורום רשלנות רפואית

חייבת להתייעץ ואמרו לי שאתם יכולים לעזור, אז אכתוב בפירוט את כל מה שעבר עלי. בין אם זאת רשלנות רפואית ובין אם זה לא נופל להגדרה המשפטית שלכם לרשלנות רפואית, חשוב לי לפרוק ולקבל עצה מכם.

הייתה לי תחושה שמשהו לא תקין ושזו הסיבה שאני לא מצליחה להשתחרר מהרגשות השליליים מהלידה שלי. אני לא אכתוב איזה בית חולים זה ספציפית, שחלילה לא יתבעו אותי (אולי אני אעשה זאת אבל זה כבר לפעם אחרת) אבל למען כל הקיסריות המתוכננות.... אני גרה בבת ים. מדובר בבית חולים במרכז שידוע בתור האחד עם הצוות הכי מדהים.
תרשו לי לחלוק על זה.

גם צוות התינוקייה היה מרושע כלפי. אחרי 24 שעות ביקשתי לעבור לביות מלא כדי להיות עם התינוקת אך הקטנה לא נרגעה (אחרי שהייתי מחוברת לי לציצי כמעט יממה שלמה!!). החלטתי ב4 בבוקר ללכת לתינוקייה לבקש עזרה עם ההנקה. נתקלתי באחות זוועתית שהתחילה לנזוף בי "את מרעיבה את הילדה! את לא רואה שהיא צורחת מרעב!!?? תשאירי לי אותה פה אני אאכיל אותה. לכי לישון. היא רוצה לאכול ולישון."

חזרתי לחדר בהיסטריה של בכי. גם ככה הורמונים משתוללים, כאבים בכל הגוף ואז גם הלב שלי נשבר כשאמרו לי הרעבתי את הקטנה שלי.

הרגשתי כמו כישלון כאמא.

רדפה אחרי אחות עד החדר ונכנסה מבלי לדפוק. שאלה מה קרה, אמרתי לה שקשה לי בדיבור קטוע של בכי מטורף.

הדבר היחידי שהיה לה להגיד לי זה "אז למה לקחת ביות מלא??"

יצאה וסגרה את הדלת.

חוויתי שם זוועה אחרי זוועה. שלא נדבר על הערכת משקל שגויה שלהם שבגללה דחפו אותי לקיסרי והפחידו אותי. העריכות 3700-3800 והילדה בכלל יצאה 3130!

אני מודעת לעובדה שאצטרך עיבוד לידה. בעלי מודע להכל. וברור שהכי חשוב שיצאנו בריאות ושלמות מהניתוח

אז זה הסיפור:

אני שלושה חודשים אחרי לידה בניתוח קיסרי.

עברה עלי חוויה לא נעימה בלשון המעטה ולא ידעתי איך לבחור את המילים כדי לחפש בקבוצה או לשאול אם מה שקרה לי קרה למישהי אחרת או קורה בדרך כלל בקיסרי.

יש לציין כי הקיסרי שלי לא היה מתוכנן מראש. אבל ידענו עליו כ12 שעות לפני ביצועו. (בין חירום למתוכנן)
לא פנו אלי להסביר לי על הניתוח, מהלכו, השלבים שלו וכו'. נלקחתי ב2 בלילה אחרי למעלה מ12 שעות של צום. לתוך כאוס.

מהלך האירועים מדיר שינה מעיני עד היום. לפעמים אני מוצאת את עצמי נזכרת ובוכה שוב על מה שהיה שם.

ראשית, ברגע שהכניסו אותי לחדר נלקחו ממני המשקפיים ונותרתי ממש חסרת ראיה. הורידו לי את החלוק האחורי כך שגבי היה חשוף.

אמרו לי לעלות על מיטת הניתוחים כשכולי רועדת ולא רואה. ביקשתי שרפרף או משהו כי אני נמוכה ולא הגעתי. אחד הרופאים הרים אותי (!) אל השולחן תוך התעלמות מהבקשה שלי.

לאחר הזריקות הורידו לי את החלק העליון של החלוק כדי להדביק עלי את המדבקות הניטור והשכיבו אותי.

רופא צעיר מתמחה שטף וחיטא אותי באיזור הניתוח.
ומרגע זה לא דיברו אלי.
דיברו מעלי.

ואמרו דברים שאני חייבת לדעת אם בכל ניתוח קיסרי אומרים אותם.

דברים שאתן בחיים לא רוצות לשמוע כשאתם על שולחן הניתוחים.

מהרגע שבעלי יצא עם התינוקת מהחדר התחילה שיחה כל כך לא נעימה כאשר אני ערה וקשובה לה וקולטת את כל המתרחש אך מנועה מלהגיב בגלל סמי ההרגעה ומשככי הכאבים.

כמה ציטוטים:
"בוא תסדר לה את המעי יפה יפה"
"שים לה את החצוצרות ככה במקום"
"אני רואה דימום ברחם ולא מוצא מאיפה. אתה מוצא?"
"אני עדיין לא מוצא מאיפה הרחם מדמם"
"מה הבעיה? תוציא את הרחם החוצה, תהפוך אותו אינסייד אאוט ותנקה הכל" (!)
"אל תשכח את הספוגית בפנים"
"נעלמה לי ספוגית תעזור לי לחפש"
"יואווו כמה קיסרי יש לנו היום. מה נסגר? יאללה בוא נתקתק"
"אתה יודע איך אני יודע שעוד לא שובצת עם ד"ר ***? כי אתה לא סוגר טוב." (על התפרים החיצוניים!)
ועוד כמה פניני חוכמה.
הרגשתי כמו גוש בשר.
שלא נדבר על זה שהרופא המתמחה בבדיקה לאחר הניתוח ולאחר שחזרה התחושה תלש את התחבושת ללא הודעה מוקדמת.
יש לציין כי מדובר בבית חולים שמתיימר להציע ליולדות שלו "קיסרי ידידותי".
חרטא.

אני לא בטוחה אם יש מה לעשות מהבחינה המשפטית במקרה הזה, ועדיין הפנו אותי אליכם בשביל לקבל חוות דעת מקצועית של עורך דין מטעמכם.

תודה