פורום רשלנות רפואית

אושפזתי במחלקת סיכון גבוה בשבוע 35+4 לאחר ירידת מים. ילדתי בשבוע 36, וכך אוטומטית נמנעה ממני אפס ההפרדה.

ילדתי לידה טבעית בחדר דמוי מחסן, שלא להגיד טבעי. למרות בקשותי. בחדר לא היה אפילו מזגן. היה לי חם, ובעלי חטף כי הסתיר לי את המאוורר. מיילדת אנטיפטית כשאני יולדת והיא עם הגב אלי מתקתקת במחשב. ילדתי על שש אחרי 10 דקות של לחיצות. התינוק לא נשם טוב, ולקחו לי אותו מיד בחדר התאוששות מתה לראות אותו.

כשיצאתי מהתאוששות באתי אליו לתינוקייה והוא היה באינקובטור. בכיתי להם כמו משוגעת שאני רוצה לגעת בו. ואז הוציאו לי אותו החוצה מהאינקובטור. היה לו סוכר נמוך, וקיבל עירוי. כך שהסיוט הגדול שלי התגשם. מאפס הפרדה ל %100 תינוקייה.

לא כדאי להזיז אותו כדי שהאינפוזיה לא תזוז ואז יצטרכו לדקור אותו שוב ולהכניס אינפוזיה. כלי הדם דקיקים מאוד וקשה למצוא ורידים, כך שמחטטים בו דקות ארוכות עד שמוצאים וריד. כל כניסה לתינוקייה זה התמוטטות עצבים, תינוקות בוכים ולא ניגשים אליהם דקות ארוכות.

לי אסור לגשת לתינוקות שאינם שלי. לאיזו אוירה נולד התינוק שלי, איזה לחץ ועצבים והכל חשוף בתינוקייה. ואני כל כך רוצה להניק, והאחיות מעירות הערות לא נעימות. "זה מה שיצא לך?!". "אולי אני לא רואה בלי משקפיים, אבל אין פה כלום(בבקבוק השאוב)."מה את נותנת לו?!"(בקבוק שאוב, לא רעל עכברים). ואז שחררו אותי מבית החולים, די בעטו אותי החוצה, למרות שהחדרים היו פנויים וביקשתי. והתינוק עדיין בתינוקייה.

אפשר ללון בחדר הורים דחוס ללא חלונות, עם ספות נפתחות, ביניהן מפרידים וילונות. אם אשה לנה בחדר, אסור לגבר ללון איתה. חדר הנקה-משאבות ameda מיושנות ורוצחות ציצי.

להוסיף עליהם הערות עוקצניות, יוצר חוויה קשה ומזעזעת. היו גם אחיות מקסימות ותומכות, אבל גם דורסניות ופוגעניות.

אחרי חווית אפס הפרדה שמימית לפני 3 שנים, חוויה מזעזעת ומעליבה בבית החולים מאיר.