פורום רשלנות רפואית

הריון ראשון, בן, מאז תחילת ההריון סירב להתהפך והיה במצג עכוז.

בחרתי ללדת באסף הרופא למרות המרחק והתעקשתי ללדת רגיל (עכוז) אחרי המון מחקר ופגישה עם דר מוסקוביץ הוחלט לנסות היפוך שכאב כמו גיהנום ולא צלח (מיעוט מים והבטן שלי הייתה פיצית פשוט לא היה מקום).

אחרי המון שיחות עם מוסקוביץ שעודד אותי ללדת רגיל מנגד היה רופא נוסף שפשוט הפחיד אותנו יותר מידי וגם מוסקוביץ אמר שאם אגיע לקיסרי חירום הסיכויים ללדת אחרי זה ויבק קטנים יותר.

אחרי המון בכי ותסכול קבענו תאריך לעוד שבוע - ניתוח קיסרי.

הגעתי באותו היום לקראת הצהריים לבדיקות והכנה ( הניתוח ב3 והייתי הכי ראשונה).
כל האחיות היו מקסימות!

המרדימה הכי מרגיעה וחמודה שיש, הסבירה לי הכל ואפילו כעסה על האחות שהבהילה אותי שההרדמה אפידורלית ומשאירים מחט גדולה בגב ולא בעצם ספינלית שהזריקו עם מחט קטנה ונגמר.

הגיע הרגע, התלבשתי לניתוח, כולם סביבי מרגיעים ומחזיקים אותי בעת ההרדמה, הייתי נורא היסטרית ובכיתי המון מהפחד אז המרדימה הוסיפה חומר מרגיע והייתי מסטולה לגמריי אבל נוכחת בניתוח ושמעתי את הבכי והחזקתי וחיבקתי והצתלמתי!

עבר נורא מהר מרב הסטלה בקושי זכרתי את הניתוח אלא רק את ״הלידה״ של הקטן שלי.
הצלקת קטנה, מסודרת וישרה ובקושי כבר ניראת לעין.

אני ביקשתי תפרים נמסים ועשו לי.
לאחר יומיים ירדנו למלונית לעוד יומיים וחזרתי הביתה עם כוחות מחודשים.

אומנם בבית עברתי תקופה נורא קשה מאז הלידה , לא אחפור כי זה לא קשור אבל הלידה והניתוח עצמם היה חוויה טובה ולא מפחידה בכלל כמו שחשבתי!

וטיפ ממני למי שמפחדת כמוני (אני הכי פחדנית ובכיינית בעולם), תבקשו גם שימסטלו קצת, עדיף מהרדמה מלאה