פורום רשלנות רפואית

שלום לכולם פעם ראשונה מעלה אומרת מראש שמי שלא חזקה שלא תקרא לצערי זה סיפור לידה קשה עם סוף רע.. זה היה הריון שלישי שלי בשבוע 19 קמתי בבוקר וראיתי דימומים מסיבים בכיתי צעקתי ופחדתי אני ובעלי רצנו לשערי צדק עשו לי בדיקה ואמרו שזה יכול להיות הפלה מאיימת אז ביקשו שינוח אחרי שעתיים הפסיק לי הדימום ושמחנו... שבוע 23 שוב חזר הדימום והפעם לצערי לא הפסיק הייתי בשמירה בבית חולים להריון בסיכון אמרו שבאולטרסאונד לא רואים ממה הדימום אבל הם חושבים שזה היפרדות שליה חלקית ולכן צריכה להיות בשמירה מוחלטת. הרגשתי תנועות היטב הכל היה בסדר גם המוניטור וככה העברתי את הימים עם דימום מסיבי בלי הפסקה שבוע 26 הגיע בערב הרגשתי כאבים. אני לא יודעת מזה הרגשה של צירים כי לא הרגשתי בהריונות קודמים היה לי קיסרי ראשון רעלת הריון ואירוע קשה של רשלנות רפואית לא אכנס לסיפור הזה והילדה נפגעה מוחית ואנחנו בתביעה עם הדסה עין כרם....

הריון שני קיסרי מתוכנן כי האגן צר.

ממשיכה קראתי לאחות עשתה לי מוניטור עוברי ואמרה שזה צירים לאט לאט התחזקו. הדימום נעצר והטיסו אותי לקיסרי חרום עם פתיחה של 5 וירידה בדופק ואמרו זה היפרדות שליה אני בוכה וצועקת מכאבים ואומרת לא עוד פעם.

עשו לי הרדמה מלאה התעוררתי רק בהתאוששות לא ידעתי מה קורה עם התינוק בעלי נכנס אמר שרצו איתו לפגיה כי הוא נולד עם דופק חלש. התפללתי שהוא ישרוד לא יכלתי לזוז זה היה ניתוח קיסרי קשה ב9 בערב ילדתי עד 2 הייתי בהתאוששות הכניסו אותי לחדר בעלי עלה לפגיה ואמרו שבנתיים הוא התייצב.

התקשרו לבעלי ב3 לפנות בוקר אמרו שיש לו לחצי דם והמצב לא טוב ולא יודעים אם ישרוד עד הבוקר בבוקר התקשרו לבעלי ואמרו שהצליחו לייצב אותו עם תרופות. למחרת עליתי לראות אותו קטן ברור ויפה נולד 930 גרם אמרו בפגיה שזה עליות וירידות אנחנו האמנו שיהיה טוב במשך שבוע וחצי שאבתי לו חלב הוא היה עם עניים פתוחות התפללנו הרבה הוא עבר בדיקות הכל היה טוב וגדל לקילו 300. הוא נדבק בזיהום וטופל על ידי תרופות יתקשרו לרב שנתנו לנו הוא אמר לנו לקרוא לו בשם ושם שני להוסיף חיים.

קראנו לו עילאי-חיים למחרת יתקשרו שהמצב קשה ולבוא להיפרד הוא נפטר אחרי שבועיים בגלל זיהום ארור לקחנו את זה קשה מאוד נקשרנו אליו ממש הוא היה בן אחרי 2 בנות. התקשרנו לרב אמרנו לו שהוא נפטר איזה ישועות נראה בדיוק הוא היה ללא מילים. כעסתי על כל העולם בכיתי הייתי בדיכאון אמרתי למה ה' נתן לי 2 ניסיונות עם ילדים.

עשיתי הפסקה מהריונות כדי להתגבר על האובדן ומחכה שה' יתן לנו פיצוי אחרי כל הסבל והכאב. אז בנות הכל זה שטויות לא הכל מובן מאליו.