פורום רשלנות רפואית

סיפור הלידה שלי.

נכנסתי להריון בגיל 19.

הריון לא מתוכנן גיליתי אותו בשבת חתן שלי.
שמחתי אך מצד שני נורא פחדתי לא היה לי משפחה שתתמוך ותלווה אותי.

ההורים שלי לא בקשר איתי מגיל 17.

כל ההריון עבר בסדר גמור כל הבדיקות יצאו מעולות.

בשבוע 38 הגעתי למיון עקב חוסר תנועות במשך כל היום.

אחרי שעתיים נכנסת לרופא ונמצאים בחדר עוד שני רופאים בכירים, הרופא אומרת לי שיש לעובר מום בלב ומום בראש ושאני יחליט אם אני רוצה לעשות הפסקת הריון.

הייתי לבד (בעלי היה בעבודה) יצאתי מהחדר כולי בוכה ובסערת רגשות.

מה אני אמורה לעשות? עם מי אני אמורה להתייעץ?? למי אני יבכה?? (בעלי בנאדם נורא שכלי ולא כמוני רגשי)
מפה לשם החלטתי שלא משנה מה אני את הילד הזה מביאה לעולם! גם אם אני יצטרך להיות איתו 24/7 בבית

בשבוע 38+5 ערב שישי ב 4 לפנות בוקר אני מתחילה להרגיש טיקים בנרתיק, אומרת לבעלי שאני מרגישה צירונים, מחליטה ללכת לישון אבל לפני זה נכנסת להתקלח ואופס יורד לי המים.

מגיעה לבית חולים, מחלקת יולדות, מחברים אותי למכשיר מוניטור עוברי, נכנסת לבדיקה והאחות אומרת לי את בפתיחה 4 מחיקה 100 הראש למטה ומחליטה לתת לי פיטוצין לזירוז.

נכנסת לעשות בדיקת אולטרסאונד והרופא אומר לי שהעובר בכלל במצב רוחבי ובגלל שאני אחרי ירידת מים אי אפשר לעשות היפוך ואני חייבת לחתום על טופס ניתוח קיסרי חירום.

יוצאת מהחדר ומתחילה לבכות את החיים שלי הרי זה הדבר שהכי לא רציתי והכי פחדתי ממנו למה דווקא זה קורה לי?!

הרופא מתחיל להלחיץ ואומר לי שזה מתחיל להיות מסוכן ושאני חייבת לחתום ולהכנס לחדר ניתוח. ואני לא מוכנה.

אחרי רבע שעה חותמת על הטופס ותוך חמש דקות אני כבר בחדר ניתוח לבד! בלי בעל, בלי אמא, בלי חברה! רק אני והרופאים.

בסופו של דבר נולדה לי ילדה מהממת במשקל 2600 ללא שום מומים מולדים! ילדה בריאה לחלוטין!

היא לימדה אותי מזה אהבה ללא תנאים, ולהיות מאושרת!