פורום רשלנות רפואית

לצערי הלידה לא הייתה פשוטה בכלל.

ביום שני לפני שבועיים וחצי, בשבוע 37+2, הגעתי לרופא מעקב הריון בקופת חולים.

התגרדתי בכל הגוף, הייתי בצקתית מאוד, וגם הגעתי עם תוצאות של בדיקות דם ושתן לא תקינים (אנזימי כבד גבוהים מאוד וקצת חלבון בשתן). בנוסף, התחלתי להרגיש באותו שבוע פחות תנועות עובר.

הרופא שמע את כל זה והחליט שאני צריכה להגיע מיד לחדר מיון לזירוז לידה. הוא אמר שכל אחד מהסימנים כשלעצמו, אינו מדאיג אבל הכל יחד בשבוע 37 מצדיק זירוז.

הגעתי לבית החולים עם פתיחה 1 ולכן החליטו להכניס לי בלון ל 12 שעות כדי להגדיל את הפתיחה.

אחרי 12 שעות הוציאו את הבלון והגעתי לפתיחה 3.5. בשלב זה הורידו אותי לחדר לידה.

הייתי בחדר לידה במשך 30 שעות, עד לפתיחה מלאה ומחיקה מלאה. הראש של התינוק כבר הגיע ל +2 ותוך כדי שאני לוחצת ודוחפת, האחות המיילדת שמה לב שהדופק של העובר יורד באופן משמעותי. התינוק במצוקה.

מיד הזעיקה את מנהל חדר הלידה. תוך שניות ספורות מצאתי את עצמי בחדר ניתוח. הוציאו אותו בניתוח קיסרי חירום. מצאו כי חבל הטבור כרוך סביב הצוואר שלו, וככל שאני דחפתי יותר, הוא נחנק. הניתוח הקיסרי פשוט הציל אותו ברגע האחרון. נולד לנו תינוק מהמם!

אחרי הניתוח, המשיכו לי דימומים מהבטן. הצלקת הניתוחית כל הזמן דיממה, סבלתי נורא ולא הצלחתי להתאושש מהניתוח, רק איבדתי דם כל הזמן. קיבלתי 4 עירויי דם והכניסו אותי שוב לניתוח נוסף ביום שבת.

הניתוח ארך שעתיים וחצי. כרגע מתאוששת מ -2 ניתוחים בשבוע אחד אבל כבר מרגישה יותר טוב.

כעבור יומיים, רגל שמאל הושבתה, לא זזה. אני נותנת לה פקודה לזוז אבל הרגל כאילו לא מחוברת לגוף שלי. עשו MRI וגילו המון נוזל במפרק הירך שלא צריך להיות שם וזה יוצר לחץ על העצבים. טיפול בסטרואידים מאפשר לי להתחיל להפעיל את הרגל ולאט לאט אני מצליחה להתחיל לדרוך על הרגל.

בעלי מדהים עם התינוק, נמצא איתו המון (כי אני פשוט חלשה מדי), מאכיל אותו, מחזיק אותו ושר לו כדי שלא יהיה לבד.

לאט לאט אני מתאוששת אבל התחילו אצלי עוד כמה סיבוכים בעקבות רעלת הריון חמורה ביותר.

אז רציתי לידה טבעית ורציתי לחבק את התינוק שלי מיד לאחר הלידה ורציתי להניק - כי לילד שלי מגיע רק חלב אם ורציתי ביות מלא ורציתי לצאת הביתה 3 ימים אחרי הלידה כמו כל יולדת רגילה ורציתי לתכנן ברית מילה, שלא בבית החולים כשאני בכסא גלגלים ורציתי הרבה דברים שלא התממשו, אבל הדבר הכי חשוב יש לי- משפחה מושלמת ותינוק מהמם ובריא.

אחרי שבועיים וחצי השתחררנו הביתה! כשאני 20 ק"ג פחות ממה שהייתי כשנכנסתי.

שוכבת במיטה כשמימיני ישן בעלי המלך ומשמאלי ניתאי הנסיך הכי חמוד ומתוק שיכול להיות.

אין מאושרת ממני בעולם!