פורום רשלנות רפואית

אני מקפידה שלא לפרסם סיפורים מהעבודה שלי. החולים שלי אינם אטרקציה חדשותית. עם זאת, הנה סיפור ששווה לספר. אתמול בבוקר עלה לאשפוז מהמיון ילד, נקרא לו x, למחלקת בידוד שבה שהו גם 3 ילדים מהמחלקה ההמטואונקולוגית. לאחר כמה שעות גילינו שילד אחר שהיה איתו במיון, y לצורך העיניין, שאינו מחוסן, הנו חולה חצבת. אז x שלנו נחשף לחצבת וכרגע מסכן 3 ילדים חולי סרטן שמערכת החיסון שלהם אינה קיימת. לא כדי להגן עליהם מבחינת וירוס כזה בצורה מספקת ואפילו לא כדי לקבל חיסון שיגן עליהם ויצליח ליצור זיכרון חיסוני.

שעה אחת והמון טלפונים ולחץ נדרשו להבין איך להתמודד עם המשבר הזה.

בסופו של דבר הזזנו את x למחלקה אחרת עם בידוד קפדני יותר, ולמזל כולם זה קרה מהר וכנראה שהוא עצמו עוד לא הצליח להפוך למדבק. זה נשמע כאילו לסיפור הזה יש סוף טוב אבל זה סתם מטעה. כי x עבר למחלקה שיש גם בה ילדים עם חסר חיסוני שבסיכון. כי x ילד חולה מאד כשלעצמו והחשיפה הזאת היתה מאד מסוכנת עבורו. כי זו ממש לא הפעם הראשונה שבלגן מסוג זה קורה, ועם התדירות העולה של המקרים, אני מרשה לעצמי לומר בודאות שגם לא האחרונה. וחוסר ההוגנות בסיפור הזה הורג אותי - יש כאן ילדים שהם והוריהם גם ככה עוברים גיהנום שהם צריכים לצלוח. הרופאים שלהם עובדים מאד קשה לשמור אותם בחיים ואני לא אומרת את זה בהגזמה או דרמטיות אלא באופן מאד מילולי. וזה פשוט נורא שכל המאזן הזה מתערער בשניה בגלל קונספציה מוטעית של אנשים שהחיסונים הם הבעיה ולא אי קבלתם.

אפשר להתבלבל וליפול למשחקי האגו, השיימינג והויכוחים של מתנגדי ותומכי החיסונים ולפספס את העיקר- ההחלטות שאתם עושים על הילדים שבאחריותכם, יכולות להרוג את הילדים של מישהו אחר.