פורום רשלנות רפואית

אני נשואה כמעט 4 שנים באושר, בשנים האלה עברתי 4 הריונות. הריון ראשון התחיל באושר... איזה כיף מאמי אני בהריון הולכת לראות דופק הרופא אומר לי יש דופק שיהיה במזל.

שבוע 9+ מרגישה כאבים הולכת לבדיקה האחות אומרת נעלם לילד הדופק. ראיתי שחור מחכה עד שבוע 10 הולכת לעוד בדיקה באמת נעלם. עוברת גרידה בבית חולים הדסה. אחרי שלושה חודשים עושה בדיקת דם שוב בהריון. איזה כיף. הולכת לבדיקה יצא שק ללא עובר. לצערי עוד הפלה.

עובר חצי שנה מקבלת וסת בצבע וורוד לשלושה ימים אומרת לעצמי זה מוזר. קובעת תור לבדיקת דם.

אחרי שבוע הולכת לעשות האחות מתקשרת את בהריון... איזה כיף. אמרתי לבעלי זהו אני מאמינה שהפעם אנחנו ניהיה הורים אמרתי הפעם אני לא ממהרת לבדוק דופק.

בשבוע 10+ בודקת - יש דופק קובעת תור לעשות סקירת מערכות ושקיפות עורפית. יש לכם בת.

כל ההריון עובד חלק בשבוע 34+ לא מרגישה את הילדה 4 שעות ככה לקראת הבוקר בודקת חום 39.7 מתארגנת ויוצאת לבדיקה של רופא נשים.

אומרת לבעלי תצא לעבודה אעדכן עם יהיה משהו... שולחים אותי לחדר מיון. מחברים מוניטור עוברי - בודקים פתיחה 4 וצירים מכניסים לחדר לידה.

מקבלת אפידורל - עוברות שעתיים ככה פתיחה מלאה ומתחילה לללדת המוניטור התחיל לצפצף לידה ראשונה בעלי לא הספיק בסוף הכל קרה מהר מדיי אמא שלי בדרך לבית חולים והילדה תקועה עושים ואקום - לצערי מלא תפרים היו לי והילדה סוף סוף יצאה.

זוכרת את זה עד היום מלא רופאים ואחיות רצים איתה לטיפול נמרץ היא נושמת עדיין הילדה ממש כחולה זועקת לעזרה. אחרי כמה דקות מתחננת שיגידו לי מה קורה איתה באים אליי בחיבוק ובליטוף הילדה שלך לצערנו נפטרה. היא יצאה עם חבל הטבור קשור סביב הצוואר כמה פעמים.

הבכי והצרחות שעברו... באותו רגע בעלי מגיע אחרי שהודיעו לי והבכי שלו גמר אותי שתינו מחזקים אחד את השני ואמא שלי בוכה בצד השני, שבועיים של בכי ומלא כאבים קמה על הרגליים ואומרת לעצמי את חוזרת לעבודה (ילדים) הכל זה מלמעלה היא תשמור עלינו. כל שיר היה מזכיר לי אותה היה לי תקופות ממש קשות שאמרתי אלוהים מה עשיתי לך רע בחיים?

בנתיים מתאוששת בלי ששמתי לב בערך 8 חודשים אחרי עושה בדיקת דם שוב בהריון. אומרים לי בבדיקה יש לך תאומים אבל יש בעיה אחת ילד אחד לא גדל בכלל לשבוע של ההריון והשני ללא דופק ושתיהם אותו שק צריך לעבור הפלה...

אני אוקיי מה שצריך נעשה הכל זה לטובה...

ולמה אני כותבת? באווירת החג, רק רוצה להגיד שאני בטוחה שבסוף ניהיה הורים ואנחנו לא מתייאשים תאמינו שבסוף כולנו ניהיה גם עם יקח שנים. אני קוראת מלא סיפורים, רק רציתי לחזק בנות שלוקח להן זמן להכנס להריון ומתייאשות שנזכה עוד השנה לכל מי שרוצה פרי בבטן.