פורום רשלנות רפואית

מחצות ועד 5 בבוקר שעות של חוויה קשה וטראומתית עבורי עבור בעלי ועבור הגורה.
״לא מתמחים בתינוקות״, זו התשובה שקיבלנו כשדקרו את בת החודשיים שלנו באצבע ולחצו ולחצו במשך דקות ארוכות לא הצליחו למלא מבחנה זרקו אותה ואז דקרו ברגל ושוב דקות ארוכות שניסו למלא מבחנה דקות שבהן היא צורחת ואני בוכה ושואלים אותי ״אבל למה את בוכה?״, ו״ממה את בלחץ?״
הבדיקה נשלחת למעבדה ונפסלת בגלל לקיחה לא תקינה
מחכים עוד שעה, עד שבעלי מרים את הקול. מגיע רופא (עוד אחד!) לבדוק את אותן בדיקות שעשו לפני כן ולשמוע את אותו סיפור שגוללנו 4 פעמים, הרופא מכניס ליד של הילדה מחט ומשאיר בפנים, דקירה נוספת, בכי נוסף.
עוד מעל שעה של המתנה לתוצאות. מקבלים תוצאות של ילד אחר בכלל. חלם. הכל נראה כמו בדיחה, כמו סיוט.

אנשי הצוות לא דוברים עברית.

במיון מצטברים אנשים כולם מבקשים טיפול ולוקח שעות ארוכות עד שבכלל מדברים איתם.
שוב מזכירה מדובר בתינוקת בת חודשיים עם חום גבוה שבוכה ללא הפסקה.

הדובדבן שבקפצת: רופא אחראי מחלקה טוען שאני אובר מניקה את הילדה, שהיא שמנה לגילה ומה פתאום להרגיל לציצי (רק בזכות הציצי היא נרגעה בין דקירה לדקירה). ואיך זה שאני לא נותנת מים?

מסבירה שעל פי משרד הבריאות זה אסור, והתשובה המתקבלת היא שמשרד הבריאות לא מבינים מהחיים שלהם כלום.
בכל רגע נתון חיכינו שייצא יגאל שילון ויגיד ״פספוסים״, ככה זה הרגיש. היו עוד עוולות, פשוט קשה לזכור את כולן.

חבל שככה נראית הרפואה בפריפרייה - חבל שזה בית חולים רבקה זיו וחבל שזה היחס לילדים. לשם מקווה לא לחזור לעולם, אבוי שהחיים של ילדינו עלולים להיות תלויים במקום הזה.