פורום רשלנות רפואית

כבר במשך שש וחצי שנים , אני סוחבת איתי פצע פתוח . הלידה של בני הבכור הסתיימה בקרע דרגה שלוש בי וניתוח שחזור. מאז ילדתי עוד שני ילדים במהלך ניתוח קיסרי. זה היה קיסרי חירום ובהול בשניהם. אני קטנה בגובה 1.45 . כן יש שרשרף קבוע בבית לעלות. בלידה הזו הייתה לי דולה שלא ביצעה את תפקידה נאמנה ולא הסבירה לי ולא טרחה להסביר על הסכנות שבלידת ואקום - בכל השעות של הצירים שעברתי היא לא הייתה איתי , רק אחרי שקבלתי אפדוראל ורק הציקה לי .

אני זוכרת את עצמי לאחר שתי לילות ללא שינה ומותשת . צריכה לומר שמות לתפילה של הדולה שאני בקושי זוכרת איך קוראים לי והלידה תקועה במשך שלוש שעות וחצי מפתיחה מלאה.

אני בטוחה שאילו הייתי יודעת שאסבול מגזים ודליפות שתן כל חיי , והייתי יודעת זאת לפני לא הייתי מסכימה לואקום ובכך אולי הייתי יכולה ללדת רגיל . גם אם הלידה הזו הייתה קיסרית. אבל עכשיו אין לי סיכוי .

נכון אני מאושרת ושמחה בילד הגדול הבכור
והמהמם שלי . אבל לא יכולה לשכוח את הלידה שלו יום יום . כשבחרתי דולה רציתי שהלידה לא תסתיים ככה . אבל היא הסתיימה באופן שסיכן את חיי ועד היום הרופאים לא יודעים מה הנזק . בגלל שלעניות דעתי הדולה לא ביצעה את תפקידה כראוי . לכן מרתיח אותי לקרוא תגובות של דולות, שהן לא מתקרבות עם נסיונן ככל שיהיה לרמה של רופא ממליצות המלצות שאין להן כל בסיס בלי לראות יולדת.

רק רציתי לספר למה הגעתי לכאן ולמה רק המחשבה על ילד נוסף מנערת לי הנשמה, ואני מוכנה לסבול סבל שבעיני הגיע לי בגלל רשלנות רפואית חמורה. לאחר מכן התברר שלאחותי התאומה ולי יש מבנה מיוחד שהתינוק לא יכול לעבור בו . ולכן זה קרה .

אגב הלידה הייתה אמורה להיות מפוקחת אך זה לא קרה . ואמרתי לגולה שאני חוששת שלא אצליח ללדת רגיל והנה צדקתי . מי משלם לי על כל הסבל האדיר שעברתי ושאעבור ?