פורום רשלנות רפואית

יום שלישי 2לפני שבועיים התחילו לי צירים קטנים - לא כואבים אבל סדירים - הבנתי שזה כנראה קרוב, אז התחלתי לסדר ולנקות את הבית (לפחות שיזרז) הצירים התחזקו ובשעה 2:00 בלילה החלטנו ללכת למיון.

הגענו בשעה 4:00, חיברו אותי לבדיקת מוניטור עובי ובדקו פתיחה - 2-2.5 70% מחיקה.

הרופאה אמרה שזו אמנם פתיחה ״טובה״ אבל הצירים לא מספיק סדירים ולכן כדאי שנלך לטייל קצת כדי לעזור לגוף להתקדם.

חזרנו ב 8:00 הצירים התחזקו - שוב בדיקת פתיחה ושוב מוניטור - פתיחה 3 מחיקה 80% אבל עדיין צירים לא מספיק סדירים.

הרופאה המליצה לנו ללכת הביתה ולחזור כשיהיה ציר של דקה שלמה כל 3 דקות במשך שעה לפחות.

(הציעה גם להכניס לחדר לידה ולקבל זירוז או לפקוע קרומים- לא הסכמתי להתערבויות לט נחוצות)

השעה הייתה כבר 10+- והחלטנו ללכת לאכול משהו ולטייל (גרים רחוק מבית החולים +פקקים פחדנו שאם ניסע הביתה לא נספיק לחזור בזמן- זו הייתה החלטה נבונה!)

טיילנו לנו ברחובות בין חנויות והצירים התחילו להתגבר ממש להיות תכופים וכואבים. חזרנו למיון בשעה 14:00, פתיחה 5 100% מחיקה - ונשלח לחדר לידה. נכנסנו לחדר ובינתיים כל כמה שניות ציר- ארוך וכואב.

בשלב הזה פתחו לי וריד לנוזלים (ביקשתי אפידורל דבר ראשון) וביקשתי לרדת מהמיטה כדי להתנועע ולעזור לגוף שלי להתגבר על הצירים. ירדתי לרצפה - צירים כואבים, עומדת בכריעה, על הברכיים ומתחננת מתחילה להרגיש שהצירים גדולים עלי. כואב לי ואני מתפתלת על הרצפה בנהמות של חיה פצועה ובכי.

בשלב הזה ירדו לי המים ואני אומרת לבעלי שאני מרגישה שבורח לי קקי.

פתאום זה הכה בי. לא בורח לי כלום, זה לחץ בפי הטבעת אלו צירי לחץ - אני יולדת ולא קיבלתי אפידורל!

נכנסתי להיסטריה, לא הייתי מוכנה לזה בשום תרחיש אפשרי שהרצתי לעצמי בראש על הלידה.

נכנסו לחדר כמה מיילדות (כנראה הבינו שזו הולכת להיות לידה טבעית לא מתוכננת) וניסו להסביר לי ולהדריך אותי מה לעשות - אני הייתי בשלי ואמרתי שאני לא מוכנה ללדת בלי אפידורל שאני לא מסוגלת ושאני לא אעמוד בזה והן ניסו להסביר לי שאין לי כל כך ברירה.

בעלי המקסים ״שמר״ עלי ועזר לתווך ביני לבין המיילדות ועזר לי להבין שאין לי אפשרות אחרת. אני יולדת ללא אפידורל - זה המצב.

התעשתתי והקשבתי להנחיות של המיילדת.

תוך 3 לחיצות ושאגות על, בשעה 14:38 נולדה נעם המתוקה שלי, במשקל 3.115 ק״ג בלי אפידורל וללא תפרים.

אז אני קצת בשוק. גאה בעצמי. ובעיקר מאוהבת באוצר הקטן הזה.