פורום רשלנות רפואית

סיפור הלידה שלי.

3.5 חודשים אחרי לידת הבכורה שלי, לידה טראומטית ביותר, נס גדול וחודש שלם שהייתה בפגיה בגלל ירידת סוכר ללא כל סיבה הנראית לעין נקלטתי להריון שני בשמחה והודיה לה׳.

הריון שעבר הרבה יותר בקלות מההריון הראשון, המון חששות וחרדות מרגע הלידה בעקבות הלידה הראשונה והמון המון תפילות שלא נפסקו לרגע.

יום חמישי לפנות בוקר שבוע 38+4 חולמת שאני בשירותים ורואה דם , כל הלילה בקושי ישנה. מתעוררת בבוקר נכנסת לשירותים ושקמה רואה דם בידיוק כמו בחלום . מבינה שזה הפקק הרירי, פתאום מתחילים כאבים חלשים בגב ובבטן הרגשה מוזרה בגוף.

מתקשרת למוקד מכבי מתייעצת מה לעשות ומציעים לי ליסוע למוקד נשים רק לוודא שהכל בסדר ולבדוק אם אולי יש איזה פתיחה.

מתקשרת לבעלי שייצא מהעבודה ומכינה כבר את אמא. מתחילים להתארגן ולאט לאט הכאבים מתגברים. רגע לפני שיוצאים נכנסת שוב לשירותים ושוב רואה עוד דם מתחילה להילחץ ומשהו אומר לי ליסוע ישירות לבית חולים .
כל הדרך הכאבים מתגברים יותר ויותר וכבר מבינה שזה ממש צירים.

נכנסת למיון, יש צירים אבל ממש לא סדירים, בדיקת פתיחה בין 2 ל2 וחצי . הרופאה מציעה שאשאר באזור הבי״ח ואחזור בעוד שעתיים לבדוק אם משהו התקדם .

שעתיים סובלת מצירים מטורפים שבטוחה שכבר התקדמה הפתיחה. חוזרת ואומרים שהפתיחה 3 . הרופאה אומרת לי יש לך 2 אפשרויות או לחזור הביתה ולחכות שיתקדם משהו יותר רציני כי את לא בלידה פעילה והצירים עדיין לא סדירים או שמעלים אותך לחדר לידה פיטוצין ואפידורל
ישר אמרתי שלא מוכנה לקחת שום זירוז ושום אפידורל הספיק לי טראומה מהלידה הראשונה . היא מנסה לשכנע ולהגיד לי שגם יכול להיות שאלד בעוד יומיים וכלום לא יזוז ואני בשלי לא מוותרת.

אומרת לה שאני מחליטה לחכות מחוץ למיון עד שיתפתח משהו כי פחדתי לחזור הביתה מ״הסערה״ שעלולה להגיע.

השעה הייתה כבר 18 , ועד 02:00 חיכינו מחוץ למיון בכאבים מטורפים של צירים ,בכי אין סופי וכל רגע עמדתי לוותר ולקחת זירוז ולסיים עם זה כבר . שעות של תפילות אין סופיות שה׳ יעשה איתי נס ויתפתח ברגע אחד לידה טבעית .
ואז התחיל , הלכתי לקנות שוקולד במכונה ופתאום שמעתי רעש כמו שפותחים בקבוק שמפניה וכמויות מים ירדו ממני והתקף מטורף של צירים . אמא שלי ישר רצה איתי לתוך המיון ראו שהמים נקיים חיברו אותי למוניטור צירים מטורפים בודקים פתיחה ועדיין 3
אני נשברת איך עדיין כלום לא זז עם כאלה צירים מטורפים אבל לא מאבדת את האמונה וממשיכה בתפילות
תוך 2 דקות התחלתי להרגיש לחץ ביקשתי ששוב יבדקו והופ פתיחה 6 . האחות המקסימה שהייתה איתי התלהבה וכלכך שמחה . ניסו לשכנע אותי לקחת אפידורל כי ראו שאני ממש צורחת וסובלת אבל לא נשברת . תוך שניות הרימו אותי על כיסא גלגלים באתי לקום מהכאב של הצירים ופשוט משכו אותי חזרה לכיסא וצעקו עלי שאני אלד במסדרון . הריצו אותי לחדר לידה בשיא המהירות , 3 לחיצות , 7 דקות והנסיך שלי היה בחוץ . 4.200 קילו של אושר מטורף , לידה טבעית ומהירה כמו שחלמתי . שכפול של אבא שלי ז״ל שנפטר לפני שנה וחצי ונולד יום לפני יום ההולדת שלו.
וכן החיים של צמודים לא קלים בכלל, ה״גדולה״ שלי שרק בת שנה ושבועיים הייתה ממש בשוק בקושי אכלה ושיחקה שהייתי באשפוז. אבל ברגע שהשתחררתי חזרה לעצמה ולאט לאט מקבלת את האח החדש