סולר קפלינסקי רשלנות רפואית malpractice
שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

טיפול משפטי מקיף ברשלנות רפואית בהריון

עו"ד עופר סולר, בעל הכשרה פרה-רפואית וניסיון רב שנים בייצוג תובעים (בלבד) במקרים של סיבוכים לאורך חודשי ההריון

פנה/י לתיאום פגישה >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

טיפול משפטי ברשלנות בהריון

עו"ד עופר סולר, בעל ניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרי סיבוכים בהריון

פנה/י לתיאום פגישה >>

רמות תפקוד של ילדים על הספקטרום האוטיסטי

מחבר: 02/11/2021 13:08

בשנת 1943 פרסם המדען היהודי האמריקאי-אוקראיני ליאו קנר מאמר שבו הוא תיאר 11 ילדים שלכולם מאפיינים משותפים: התנהגות חריגה, רצון להיות לבד ובעיות תקשורת.

הוא הגדיר לראשונה את התופעה כ"אוטיזם מוקדם בילדים" (early infantile autism) תסמונת שלימים כונתה הספקטרום האוטיסטי ASD או בקיצור אוטיזם.

מזה כמה וכמה שנים שאוטיזם מאובחן על סמך תסמינים התנהגותיים של הילד א הילדה. הקריטריונים לאבחון מתמקדים בחוסר תפקוד ראוי בכל הנוגע לתקשורת ובאינטראקציה חברתית וכן בדפוסים חוזרים בהתנהגות, תחומי עניין ופעילות.

במקרים רבים אוטיזם מופיע בצירוף של תסמינים נוספים: תסמינים פסיכיאטריים הכוללים מגוון הפרעות נפשיות, תסמינים נוירולוגיים כמו אפילפסיה למשל וכן תסמינים גופניים נוספים כמו למשל בעיות במערכת העיכול או מומים באיברי הגוף השונים.

בסקירה החשובה שלפניך מסביר עורך הדין עופר סולר כיצד קובעים את רמת התפקוד של הילד/ה על הספקטרום האוטיסטי וכיצד מכריעים בשאלה האם המדובר על אוטיזם בתפקוד גבוה, בינוני או נמוך וכן על המשמעות של קביעה זאת.

הרקע לאוטיזם ושכיחותו באוכלוסיה בישראל

רבות נחקר על המנגנונים הגורמים להתפתחות אוטיזם ועד היום לא נמצא מנגנון סיבתי אחד הייחודי דווקא לתסמונת זו.

הלכה למעשה, נכון להיום די ברור שמדובר בתסמונת עם בסיס גנטי המשולבת בהשפעות סביבתיות. מחקרים מראים שאוטיזם היא תסמונת שבעיקרה פוליגנית כלומר, ישנם לפחות 197 גנים המעורבים בהתפתחותה של הלקות ובמקרים רבים מדובר במוטציות דה נובו, כלומר ההורים עצמם לא נושאים את המוטציות ולכן לא ניתן לאתר אותן באמצעות בדיקות סקר גנטיות לפני ההריון.

לפי מחקרים עדכניים בתחום הגנטיקה ניתן לקבוע כי כ-16% ממקרי האוטיזם נובעים ממוטציות נדירות בגנים ספציפיים מוכרים, שגורמות להפרעות כרומוזומליות משמעותיות ולהתפתחות אוטיזם.

גורמים סביבתיים שנמצאו באוסציאציה עם אוטיזם הם סיבוכים בהריון, שתיית אלכוהול, זיהומים תוך רחמיים בהריון, הפרעות בבלוטת התריס של האם וחסר תזונתי של האם. גורמי סיכון נוספים הם עלייה בגיל ההורים, הריונות תכופים, בנים זכרים והורים לילד או ילדה המאובחנים עם אוטיזם.

יחד עם זאת, ישנם יותר ויותר דיווחים על אבחון ילד/ה על הספקטרום האוטיסטי ללא כל קשר לגורמים סביבתיים מוכרים וככל שהזמן עובר, ניתן לזהות יותר ויותר מוטציות גנטיות שגורמות לאוטיזם ונכון למועד כתיבת שורות אלו ישנן לפחות 197 מוטציות מוכרות שגורמות לאוטיזם ואותן ניתן לאבחן בבדיקת צ'יפ גנטי כבר בתחילת ההריון.

איך מזהים שהילד אוטיסט?

אוטיזם היא תסמונת רחבה ולכן ילדים אוטיסטיים יכולים להתייצג עם תסמינים שונים ומגוונים. למרות זאת, המשותף ביניהם הוא בעיות בתקשורת ובאינטרקציה חברתית ודפוסים חוזרים בהתנהגות, בתחומי עניין ובפעילויות.

רוב הילדים מאובחנים על הספקטרום האוטיסטי בין גיל שנתיים לגיל שלוש, למרות שניתן להבחין בסממנים של אוטיזם כבר החל מגיל שנה וחצי כאשר ההורים שמים לב לקושי בהתפתחות השפה אצל הילד ובמקרים נדירים יותר ביצירת קשר עין. 

ניתן להניח כי ככל שרמת התפקוד של הילד/ה על הספקטרום נמוכה יותר, כך ניתן יהיה לאבחן את האוטיזם בגיל צעיר יותר.

לעומת זאת, ישנם ילדים אוטיסטיים שלא חווים בעיות בשפה בגיל זה, אך משלב מסויים ההתקדמות בכישורי השפה והתקשורת נעצרת, בצורה פתאומית או הדרגתית. אצל ילדים מסויימים חוסר עניין ביצירת אינטרקציות חברתיות יופיעו רק בשלב הגן או בית הספר.

יש להדגיש שלא לכל ילד שחווה בעיות בתקשורת יש לו בוודאות אוטיזם וישנם קריטריונים ברורים שמגדירים אם הילד או הילדה נמצאים על הספקטרום האוטיסטי.

על מנת להגדיר ילד כאוטיסט, הילד גם צריך להראות חוסר עניין בהשתתפות בשיחות או בתחומי עניין משותפים, להימנע מדיבור הן ורבלי והן בשפת הגוף וביצירת קשר עין וגם להתקשות ביצירת חברים או מערכות יחסים.

בנוסף, הילד צריך להראות דפוסי התנהגות חוזרים, כגון תנועות גוף שחוזרות על עצמן ולמשל התנדנדות או הסתובבות במקום או יצירה מקובעת של דפוסי התנהגות כמו למשל סידור צעצועים בשורה. התסמינים והקריטריונים רבים ומשתנים ממקרה למקרה, ולכן כאשר עולה חשד לאוטיזם יש לפנות אל רופא המשפחה או רופא הילדים בקופת החולים.

אינטראקציה חברתית ודפוסי התנהגות על הספקטרום

כאמור, אוטיזם הוא ספקטרום ולכן אנשים שונים שמאובחנים עם אוטיזם מתאפיינים בהתנהגויות שונות זה מזה וברמות חומרה שונות זו מזו. עד שנת 2013 היתה חוסר אחידות בהגדרת דרגות החומרה של אוטיזם ונעשה שימוש במדדים ובמבחנים שונים על מנת לאפיין את התסמונת בקליניקה.

בשנה זו, הוצאו קווים מנחים חדשים מטעם איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי בשם DSM5 שעשו שינוי תפיסה בכל הנוגע לאבחון אוטיזם ולהגדרת חומרתה. 

לפי ה-DSM5 חומרת האוטיזם נקבעת לא לפי מדדים כמו IQ או מידת התפקוד או השפה, אלא לפי מידת התמיכה או העזרה אליה ילדים או מבוגרים אוטיסטיים זקוקים מהחברה.

העזרה מחולקת לקריטריונים נפרדים עבור מידת הכישורים ליצירת אינטרקציה חברתית ועבור אופי ומידת הדפוסים החוזרניים, כפי שנסביר מיד.

חומרה לפי מידת יצירת אינטרקציה חברתית

דרגה 1 – הילד זקוק לעזרה בתקשורת אך מסוגל ברמה מסויימת ליצור אינטרקציה חברתית. יתכן שהאינטרקציה החברתית תהיה מוגבלת, למשל הילד לא ייצור קשר עין.

דרגה 2 – הילד זקוק לעזרה משמעותית בתקשורת, והיא משתפרת רק בצורה חלקית גם אם עוזרים לו.

דרגה 3 – הילד זקוק לעזרה משמעותית ביותר בתקשורת, עד כדי בעיות בתפקוד היומיומי וחוסר מוחלט של יצירת אינטרקציה.

חומרה לפי דפוסי התנהגות

דרגה 1 – הילד זקוק לעזרה, שכן דפוסי התנהגות מסויימים מפריעים להתנהלות היומיומית של הילד. למשל, הילד יכול למצוא עניין (ברכבות או בדינוזאורים למשל) בצורה ששואבת את רוב הזמן והעניין של הילד, על חשבון פעילויות ותחומי עניין אחרים.

דרגה 2 – הילד זקוק לעזרה משמעותית, שכן דפוסי ההתנהגות מורגשים ביתר שאת, וישנו קושי או חרדה עקב שינוי תשומת הלב של הילד מפעילות אחת לאחרת.

דרגה 3 – הילד זקוק לעזרה משמעותית ביותר, שכן דפוסי ההתנהגות משפיעים על כל עולמו של הילד. דפוסים אלה כוללים למשל הסתובבות במקום, סחרור של חפצים או נפנוף ידיים.

כאשר משקללים את הדרגות משני התחומים, ניתן לחלק אוטיזם בצורה גסה לשלוש קטגוריות: אוטיזם בתפקוד גבוה, אוטיזם בתפקוד בינוני ואוטיזם בתפקוד נמוך.

תפקוד גבוה, בינוני ונמוך - איך מסווגים?

אוטיזם בתפקוד גבוה, כשמו כן הוא, מאפיין אנשים בתפקוד גבוה, אך כאלה שלוקים במקביל במאפיינים אוטיסטיים. במשך זמן רב ניטש ויכוח לגבי האם תסמונת אספרגר ואוטיזם בתפקוד גבוה אלה שתי תסמונות שונות, שכן שתיהן חולקות מאפיינים דומים ושונים במקביל.

בשנת 2013 שונתה ההגדרה של תסמונת אספרגר לאוטיזם דרגה 1, ללא חוסר תפקוד שכלי או שפתי, כלומר תסמונת אספרגר הוגדרה כסוג של אוטיזם בתפקוד גבוה.

בין אם מדובר בשתי תסמונות שונות או בתסמונת אחת, הכוונה שבשתיהן ה-IQ תקין (ממוצע לפעמים אף גבוה מהממוצע) ולא קיימת בעיה בתפקודי השפה.

יש לציין כי בקרב הציבור הרחב וגם בקרב אנשי המקצוע, עדיין שגור המונח "תסמונת אספרגר", דבר המאפשר להפריד בין ילדים מתפקדים עם סממנים אוטיסטיים קלים יותר ובין ילדים עם אוטיזם מדרגה גבוהה יותר.

ילדים עם אספרגר יהיו לרוב ביישנים יותר, ימנעו מיצירה של אינטרקציה חברתית ויתקשו בקריאה של סיטואציות חברתיות, אך מאחר שהם לא סובלים מפגיעה אינטלקטואלית הם לעיתים ינסו לנתח ולחקות התנהגויות על מנת להשתלב חברתית. למעשה, מבוגרים עם אספרגר יכולים לרכוש בהדרגה כלים שיעזרו להם להשתלב בחברה.

אוטיזם בתפקוד בינוני מאפיין בעיקר ילדים שזקוקים לעזרה משמעותית על מנת להסתדר בחברה ובפעולות היומיומיות.

בקרב ילדים אלה, קיימת פגיעה המתבטאת בהפרעה שכלית ובמגבלה שפתית. לכן, ילדים אוטיסטיים בתפקוד בינוני לרוב ידברו במשפטים קצרים, ידברו על נושאים מתחומי עניין מאוד ספציפיים ויתקשו בצורה משמעותית להתנהל בסיטואציות חברתיות.

אוטיזם בתפקוד נמוך מתאר פגיעה משמעותית יותר וילד הלוקה בה נמנע מליצור אינטרקציה כלשהי עם הסובבים אותו. לרוב יהיה לאוטיסטים בתפקוד נמוך קושי עד כדי חוסר יכולת להביע את עצמם בדיבור ובשפה, וכן מוגבלות שכלית ברמה משתנה.

במצבים מסויימים, אוטיסטים בתפקוד נמוך ירכשו מספר מילים בודד לאורך חייהם, אם בכלל. במקרים רבים הם גם סובלים ממוגבלות שכלית, אך חשוב לציין שישנה שונות די גדולה באינטילגנציה בין אנשים.

כמו כן, ישנו הבדל בין אינטליגנציה ורבלית כלומר היכולת לנתח מידע ולפתור בעיות באמצעות שימוש בכישורי שפה, אשר בעיקר נמוכה בילדים אוטיסטיים, לבין אינטליגנציה לא ורבלית, שהיא היכולת לפתור בעיות ללא שימוש בשפה ופחות נפגעת אצל ילדים על הספקטרום האוטיסטי.

חשוב לדעת כי סטטיסטית ילדים או מבוגרים עם אוטיזם סובלים מבעיות נוספות, למשל אובדן שמיעה, בעיות קואורדינציה, פיגור שכלי, בעיות במערכת העיכול ועוד.

כמו כן, תסמינים נוירולוגיים הם די נפוצים ופעמים רבות ילדים אוטיסטים סובלים מהיפראקטיביות, הפרעות חרדה, התקפים אפילפטיים, הפרעות שינה ובעיות זיכרון.

לעיתים אוטיזם הוא חלק מההסתמנות של תסמונת רחבה יותר, למשל תסמונת רט היא תסמונת גנטית בבנות המופיעה בינקות, שמי שלוקה בה מתאפיינת בתסמינים אוטיסטיים, כמו גם בעיות הליכה, ירידה בהיקף הראש, בעיות מוטוריות ובעיות נוספות במערכות הגוף.

למרות שתסמונות גנטיות מוכרות מהוות רק אחוז מסויים מהגורמים לאוטיזם, הופעה של תסמינים אוטיסטיים בנוסף לתסמינים אחרים צריכה להדליק נורה אדומה. במקרים אלה, מומלץ לבצע הערכה נוירולוגית וכן לפנות לקבת ייעוץ גנטי על מנת להגיע לאבחנה סופית, לרוב באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי של הילד/ה.

למרות שהפרעות על הספקטרום האוטיסטי די נפוצות ומופיעות אחת ל-54 לידות בארצות הברית ו-1 ל-167 לידות בישראל, ניתן לאבחן חלק משמעותי מהמקרים כבר בשלב העוברי, באמצעות בדיקת צ'יפ גנטי של סיסי השליה או מי השפיר, כבר בשלבי ההריון הראשוניים - וחשוב מאד ליידע את ההורים לעתיד בנושא.

קריאה נוספת: התמודדות במקרה של אבחון ילד/ה על הספקטרום האוטיסטי

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (1)

5 stars - based on 1 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית הריון אבחון אוטיזם רמות תפקוד

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

16 באוגוסט 2020

עורכי הדין שלנו עונים ...

עורכת הדין ארבל קפלינסקי ועורך הדין עופר סולר עונים לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית!

קרא עוד

17 באוקטובר 2021

פגיעה במבנה של כרומוזו...

הילד שלך אובחן עם פגיעה מהותית במבנה של כרומוזום 10 רק לאחר הלידה? באמצעות בדיקת מי שפיר בתחילת ה...

קרא עוד

19 באוקטובר 2021

פגיעה במבנה של כרומוזו...

במקרה של אבחון פגיעה במבנה של כרומוזום 11 רק לאחר הלידה, צריך לבדוק מדוע הפגיעה לא אובחנה כבר בתח...

קרא עוד

26 באוקטובר 2021

סיבוכי שליה ובעיות בתפ...

השליה מתפתחת בצמוד לעובר ותפקידה לאפשר חילוף חומרים מהאם לעובר, להפריש הורמונים ולהגנה על העובר. ...

קרא עוד

26 באוקטובר 2021

הרופאים לא אבחנו אקסטר...

עורך הדין עופר סולר מסביר אודות מקרים חמורים שבהם הרופאים לא אבחנו אקסטרופיה של השלפוחית במהלך מע...

קרא עוד

26 באוקטובר 2021

אבחון וטיפול במקרה של ...

דמם לאחר לידה הנו מצד חירום מיילדותי המצריך אבחון מהיר וטיפול רפואי הולם, שאחרת היולדת עשוייה להק...

קרא עוד

26 באוקטובר 2021

הרופא חייב להסביר לך ב...

חשוב שתדע/י: רופא הנשים חייב [!] להסביר לכל אשה בהריון, ללא קשר לגילה או למצב בריאותה וללא תלות ב...

קרא עוד

31 באוקטובר 2021

פגיעה במבנה של כרומוזו...

הכירו את המשמעות האפשרית של פגיעה ושינוי במבנה של כרומוזום 13 ומדוע כל כך חשוב לאבחן שינויים במבנ...

קרא עוד

31 באוקטובר 2021

בדיקת הצ'יפ הגנטי חשוב...

רופא הנשים חייב להסביר וליידע אותך לגבי חשיבותה של בדיקת הצ'יפ הגנטי בכל הריון, ללא יוצא מן הכלל,...

קרא עוד

14 בנובמבר 2021

פגיעה במבנה של כרומוזו...

במקרה של אבחון פגיעה גנטית במבנהו של הכרומוזום הגדול ביותר, כרומוזום 1, רק לאחר הלידה - חשוב לבדו...

קרא עוד

28 בנובמבר 2021

פגיעה במבנה של כרומוזו...

אם הילד/ה שלך אובחנ/ה רק לאחר הלידה עם פגיעה במבנה של כרומוזום 12 ולא הוסבר לך כבר בתחילת ההריון ...

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורכי הדין שלנו לרשותך, בכל שאלה! פנה/י לקבלת ייעוץ משפטי אישי ותשובות בכל שאלה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 36