רפואה דחופה - רשלנות רפואית בטיפול רפואי דחוף

קבלת טיפול רפואי רשלני במוקדים רפואיים בישראל

רפואה דחופה הוא כינוי למצב בו יש לתת מענה רפואי מיידי לאדם בעקבות סיכון שנוצר, סיכונים אלו כוללים מצוקה נשמיתית, הלם, זיהום, תעוקת לב וכדומה.

כאשר אדם נזקק לרפואה דחופה הוא בדרך כלל נמצא במצב דברים שבו הוא אינו מתפקד כראוי, ועל כן חובה על הרופא למצות את בדיקתו באופן סביר.

במה שונה רפואה דחופה מתחומים אחרים במדעי הרפואה?

קיים שוני בין רופא המטפל טיפול שיגרתי בפציינט לבין רופא המקבל פציינט עם בעיה דחופה ולא צפויה - בעוד שלרשות הראשון עומד תיקו הרפואי של הפציינט,  וזמן לצורך הערכת מצבו וביצוע בדיקות מתאימות, לרופא המבצע פעולה דחופה לא עומדות פריבילגיות שכאלו והוא נמצא בלחץ זמן. במקרים דחופים מהווה גורם הזמן אלמנט מכריע באיכות הטיפול המוענק לחולה.

בנוסף הרופא התורן שנתקל בבעיה רפואית דחופה מתמודד עם פציינט שלא הכיר מימיו, ויכולת מתן תשומת הלב הבלעדית שלו אליו מוגבל, שכן כבר דובר רבות על העומס הרב בחדרי המיון, עומס המתאפיין באופן קיצוני ביותר בתחום הרפואה הדחופה.

ברם, ולמרות כל הקשיים הללו גם על רופא תורן המבצע אבחון או טיפול ברפואה דחופה להתנהג באופן סביר כלפי הפציינט, חובה זו כוללת את עריכת הבדיקות המתאימות, היוועצות עם מומחים כאשר הדבר נדרש, ומיצוי הטיפול הרפואי עד תום בטרם שחרור הפציינט לביתו.

למצער, קיימים מקרים שבהם מתרשלים הרופאים באבחון הבעיה – כאשר רשלנות שכזו מתרחשת, יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי ובהמשך, לפי הנחיותיו של עורך הדין, להגיש תביעה משפטית כנגד הגורם הרפואי הרשלן.

דוגמאות מפסיקת בית המשפט העליון בנושא רפואה דחופה

בערעור אזרחי 7003/96 פנירי כוכבה נגד המרכז הרפואי שערי צדק, בית המשפט העליון דן בסוגיה של רשלנות ברפואה דחופה, הגברת פנירי כוכבה חשה כאבים בבטן ביום בהיר אחד, ופונתה לבית החולים שם ספירת דם שנערכה לה העידה על ממצא חריג הנוגע למספר כדוריות הדם הלבנות בדמה.

לאחר ממצא זה שוחררה כוכבה לביתה ולמחרת החלו אצלה כאבים עזים אף יותר שלוו בחום גבוה של 40 מעלות צלזיוס. בעקבות כאבים אלו חזרה לבית החולים בשנית -  אובחנה כסובלת מדלקת תוספתן חריפה שבעקבותיה נותחה, ברי התוספתן נמצא תקין והגברת אובחנה רק לאחר מכן כסובלת מזיהום בכליות שגרם לתסמונת כשל נשימתי שכתוצאה ממנה נגרמה לגברת כוכבה נכות קשה לצמיתות.

בבית המשפט המחוזי, נדחתה התביעה שם קבע בית המשפט כי הרופאים נהגו באופן סביר בקבלת ההחלטות שלהם, וכי אין במעשיהם משום התרשלות, אולם בית המשפט העליון הפך את ההחלטה, וקבע כי הגם שמדובר ברפואה דחופה, על הרופא היה להיות קשוב לנורות אדומות כגון ספירת דם חריגה, ולהיוועץ עם רופא מומחה כאשר נורות אלו מהבהבות כמו במקרה של גברת כוכבה.

כמו כן קבע בית המשפט כי שחרורה של גברת כוכבה לאחר שעתיים היווה התרשלות מצד הרופאים.

נושא נוסף שבית המשפט הרבה לעסוק בו הוא אחראיות בית החולים בפרסום נהלים לרופאים התורנים - בנושא זה קבע בית המשפט, כי על בית החולים לפרסם הנחיות ברורות בדבר חובת היוועצות במקרים מסוימים, לרופאיו התורנים.

קיבלת טיפול רפואי במוקד רפואה דחופה?

רפואה דחופה, הנה תחום השונה מרפואה רגילה, שכן התנאים בהם נבדק הפציינט אינם אופטימליים ועם זאת, על הרופא לשמור על רמת מומחיות סבירה, להישמע להנחיות בית החולים או המוסד הרפואי שבמסגרתו הוא פועל – ומוטלת עליו חובת היוועצות כאשר בדיקות כאלה או אחרות מעלות חשד לבעיה כלשהי כמו במקרה של פנירי כוכבה.

במדינת ישראל פועלים כמה וכמה מוקדים לרפואה דחופה, חלקם שייכים למדינה, אחרים לקופות החולים וכאלה שהנם עצמאיים לחלוטין. כל מוקד רפואה דחופה המעניק טיפולים רפואיים לחולים, חייב לעמוד בסטנדרט רפואי ולהעניק את הטיפול הטוב ביותר לכל פונה.

אי עמידה בכללים אלה עשויה לגרום למטופלים לנזקים ולהתפרש כמקרי רשלנות רפואית.

במקרים שבהם קיים חחש או ספק לגבי אופי ומהות הטיפול שקיבלת במוקד רפואה דחופה, ניתן וצריך לפנות אל עורך דין העוסק בענייני רשלנות רפואית. בדיקת מכלול העבודות וקבלת חוות דעת רפואית נוספת עשויות להוביל להגשתה של תביעת רשלנות רפואית כנגד המוסד הרפואי באשר הוא.