סולר קפלינסקי רשלנות רפואית malpractice
שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

טיפול משפטי מקיף ברשלנות רפואית בלידה

עו"ד עופר סולר, בעל הכשרה פרה-רפואית וניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרים של סיבוכים בלידה ונזקים לאם ולעובר

פנה/י לתיאום פגישה >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

טיפול משפטי ברשלנות בלידה

עו"ד עופר סולר, בעל ניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרי סיבוכים בלידה ונזקים לאם ולעובר

פנה/י לתיאום פגישה >>

קרע מיילדותי בחיץ הנקבים בשל רשלנות רפואית

מחבר: 29/11/2020 09:16

קרע מיילדותי או קרע בחיץ הנקבים / קרע פרינאלי הנו תופעה שכיחה יחסית במהלך הלידה, כאשר לקרעים ישנם כמה דרגות חומרה. קרע בדרגה 3 וקרע בדרגה 4 כוללים פגיעה משמעותית ביותר בחיץ-הנקבים ומערבים פגיעה בשרירי הסוגר של פי הטבעת ולעיתים גם ברירית האנוס.

קרעים חמורים שכאלה שכיחים בלידת עורף לאחור, בלידות בהם משקל העובר גדול ועל פי רוב מעל 4 ק"ג, בנשים עם היסטוריה של קרע בדרגה 3-4 בלידות קודמות וכן בלידה מכשירנית ובכלל זאת לידת שולפן ריק ולידת מלקחיים.

קרעים חמורים אלו מהווים את הסיבה העיקרית להתפתחותם של תופעות קשות אצל היולדת ובהם, אי שליטה על מתן צואה, דליפת גזים, נוזלים ומוצקים.

עובדה זאת מחייבת את הרופאים לזהות ולתקן את הקרעים בשלב מוקדם ככל שניתן, מיד לאחר הלידה. התיקון של קרעים בדרגה 3-4 מתבצע באמצעות ניתוח ועל ידי רופא מומחה בכירורגיה או בגניקולוגיה ולרוב תחת הרדמה מלאה.

בסקירה שלפניך נסביר על מקרה מצער של רשלנות רפואית בלידה, במסגרתה יולדת שסבלה מקרע מיילדותי בדרגה 4 קיבלה טיפול רשלני, עובדה שהובילה לפגיעה קשה באיכות חייה, אובדן שליטה על הסוגרים ולנכות גבוהה.

נדגיש כבר עתה כי בכל מקרה של קרע פרינאלי בלידה, מבלי שהקרע תוקן בסמוך למועד הלידה ובכל אותם מקרים שבהם קיים חשש אמיתי לפגיעה משמעותית בשל הקרעים, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי באמצעות עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות רפואית.

לפנינו מקרה שבו בית המשפט פסק פיצויים בסך של 2.5 מיליון ₪ ליולדת שבגיל 21 עברה לידת מלקחיים בבית החולים הדסה בירושלים, לידה שהסתיימה בקרע נרתיקי נדיר וחמור ביותר בדרגה 4.

היולדת נאלצה לעבור עקב כך ניתוח לתיקון הקרע, שגם הוא כשל והותיר אותה עם נכות קבועה בשיעור 60% עקב פגיעה קשה בשליטה על הסוגרים ובתפקודה המיני.

בית המשפט קבע שהצוות הרפואי של בית החולים הדסה הר הצופים התרשל הן במהלך לידת המלקחיים והן במהלך הניתוח המתקן, וקבע כי שני ההליכים הללו יחדיו בוצעו ללא קבלת הסכמה מדעת של היולדת. המדובר בפסק הדין שניתן בהליך ת"א 11230-08-12 אלמונית נ' הסתדרות מדיצינית הדסה.

עובדות המקרה: לידת מלקחיים שהובילה לקרע פרינאלי בדרגה 4

תיק זה עסק ביולדת שהגיעה בשנת 2010 לבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים לצורך זירוז לידה בעקבות מיעוט מי שפיר.

הרופא המיילד שטיפל ביולדת איבחן מצג עורף לאחור של העובר, חוסר התקדמות בירידת ראשו והתפתחות בצקת גדולה בראשו, ועל כן הוא החליט מיד ועל דעת עצמו לסיים את הלידה באמצעות לידת מלקחיים.

ברם, מיד לאחר סיום לידת המלקחיים הסתבר שהיולדת סובלת מקרע נרתיקי חמור ביותר בדרגה 4, ועל כן היא עברה מיד ניתוח לתיקון הקרע, שגם הוא כשל כאמור.

ככלל, קיימות 3 שיטות לסיום לידה שמתעכבת: לידת ואקום, לידת מלקחיים, או הפניית היולדת ללידה במסגרת ניתוח קיסרי.

לכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות שלה, שאותם יש לשקול אותם בכל מקרה נתון כדי לבחור בשיטה המתאימה מביניהן. הסיכונים שכרוכים בלידת מלקחיים כוללים שכיחות גבוהה יותר של קרעים בתעלת הלידה וחבלות חיצוניות בפניו של היילוד, ועל כן המגמה הכללית שקיימת בארץ ובעולם היא למעט יותר ויותר בביצוע לידת מלקחיים.

על מנת לבחור בשיטת המתאימה לסיום הלידה, יש לבצע בדיקות נרתיקיות בתדירות גבוהה כדי לעקוב אחר מיקום ראש העובר, המצג המדויק שלו והאם מתפתחת בו בצקת.

בית המשפט קיבל בעניין זה את עדותה של היולדת, לפיה בדיקות אלו לא בוצעו בה, בפרט שעדותה נתמכה בהיעדר רישום רפואי בגיליון הלידה לגבי ביצוע בדיקות אלו, וקבע שאין מחלוקת שמדובר על רשלנות רפואית.

עוד נקבע שאם בדיקות אלו היו מבוצעות, כך שהממצאים של מצג עורף לאחור, חוסר התקדמות בירידת הראש והתפתחות בצקת בראש, היו מתגלים מוקדם יותר, ניתן היה להציע ליולדת לסיים את הלידה באמצעות ניתוח קיסרי או ואקום, ולהימנע מהצורך בלידת מלקחיים והסיכון להיווצרות קרע נרתיקי.

בהמשך קבע בית המשפט שנוכח הבצקת הגדולה מאד שהיתה על ראש העובר, והתגלתה באיחור כאמור, כבר לא ניתן היה לבצע לידת ואקום, אבל הרופא המיילד שטיפל באשה שגה בכך שהוא העדיף לבצע לידת מלקחיים על פני ניתוח קיסרי.

בית המשפט קבע כי הרופא לא היה מנוסה בביצוע לידת מלקחיים במצג עורף לאחור, שדורשת מיומנות גבוהה יותר מביצוע לידת מלקחיים רגילה, מכיוון שהיא כרוכה בסיכון גדול יותר לקרע נרתיקי חמור, בדרגה 4-3.

בנוסף נקבע כי בנסיבות המקרה, לא היה מקום לבחור בבהילות לבצע לידת מלקחיים, כפי שעשה הרופא המיילד, אלא היה לו עדיין מספיק זמן כדי לערוך התייעצות מעמיקה עם רופאים אחרים כדי לבחור את השיטה המתאימה לסיום הלידה.

בנוסף לקביעה לפיה בית החולים התרשל בקבלת ההחלטה לבצע את הלידה באמצעות לידת מלקחיים, קבע בית המשפט שהוא התרשל גם באי קבלת הסכמתה מדעת של היולדת לביצוע הלידה בשיטה זו, מאחר שלא הוסברו לה מהם הסיכונים שכרוכים בשיטה זו ובודאי שלא הוסבר לה שהיא כרוכה בסיכון גבוה יותר לקרע נרתיקי חמור כשמדובר במצג עורף לאחור.

בית המשפט קבע קביעה זו בהסתמך על עדותה של היולדת והודאתו של הרופא המיילד בעצמו בעניין זה.

היולדת גם העידה שלו הוא היה מסביר לה על הסיכונים שכרוכים בלידת מלקחיים, לרבות הסיכון המוגבר לקרע נרתיקי חמור במצג עורף לאחור, וכי המדובר בהליך נדיר שדורש מיומנות וניסיון, היא היתה בוחרת לסיים את הלידה בניתוח קיסרי ובכל מקרה היתה עומדת על ביצוע התייעצות עם רופאים אחרים ולא היתה מסכימה שהוא זה שיבצע את לידת המלקחיים.

בית החולים התרשל גם בניתוח לתיקון הקרע הפרינאלי החמור

כאמור, בעקבות הקרע החמור הועברה היולדת בדחיפות לביצוע ניתוח לתיקון הקרע, אך גם הוא כשל למרבה הצער.

המדובר בניתוח נדיר, שיש לבצעו על ידי מנתח מיומן בביצוע ניתוח זה, שהנו גינקולוג או מומחה בניתוחים קולורקטליים. אולם בפועל, הניתוח בוצע על ידי רופא שאינו כזה, שרק סיים את התמחותו בכירורגיה כשנה וחצי לפני כן ושמעולם לא ביצע קודם לכן ניתוח לתיקון קרע בדרגה 4.

בית המשפט קבע כי בית החולים התרשל בכך שהוא לא טרח לנסות להביא מנתח מיומן בניתוח מסוג זה, אלא ביצע את הניתוח על ידי רופא חסר ניסיון ומיומנות לבצעו, שגם לא היה מקום לבצע את הניתוח באופן מיידי, אלא ניתן היה להמתין 12 שעות כדי למצוא רופא שמתאים לבצעו.

עוד נקבע שהרופא שניתח את היולדת גם לא קיבל את הסכמתה מדעת לביצוע הניתוח, מאחר שהוא לא טרח להסביר לה את הסיכונים שכרוכים בביצוע ניתוח זה.

בסיכומו של דבר, קיבל בית המשפט את התביעה ופסק ליולדת פיצויים בסך כולל של 2.5 מיליון ₪, לרבות בגין הפסדי שכר, הוצאות, כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה שלה עקב אי קבלת הסכמתה מדעת, ובצירוף שכ"ט עורך דין בסך של 590,000 ₪ והחזר הוצאות משפט.

עוד בנושא: קרע ברחם בזמן הלידה בשל רשלנות רפואית

עורכי הדין שלנו עונים לשאלות

לאורך השנים טיפל משרדנו במאות מקרים של קרעים חמורים שנגרמו ליולדות ובהגשת תביעת פיצויים בשל הנזקים שנגרמו, ברוב המקרים נזקים קשים ובלתי הפיכים, אשר פוגעים באיכות החיים של האשה בצורה קשה.

לפניך מבחר תשובות שניתנו לשאלות נפוצות, של נשים שפנו אלינו לצורך הערכת הנזקים שנגרמו להן והאפשרות להגשת תביעת פיצויים.

הרופאים בחדר הלידה החליטו לילד אותי באמצעות ואקום ונגרם קרע בדרגה 4. מאז הלידה היום אין לי שליטה על הסוגרים, איך יודעים אם זו רשלנות?

כדי להעריך אם היתה התרשלות בניהול הלידה שלך אשר גרמה לקרע הרחב והאם הקרע טופל כנדרש יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים במיילדות וגניקולוגיה.

בחלק מן המקרים נתונים כמו משקל הילוד והתמשכות הלידה אמורים להכריע לטובת ביצוע ניתוח קיסרי במקום לידה רגילה, בין היתר על מנת למנוע קרע פרינאלי Perineal tear בדרגה 3 או קרע בדרגה 4 שעלולים לגרום ליולדת לנזק בלתי הפיך.

רצוי בשלב ראשון לפנות לעורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך בקבלת מלוא התיעוד הרפואי ממועד הלידה ומתקופת מעקב ההריון ויפנה את המקרה לבחינת מומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה להערכה אם היתה התרשלות בטיפול ויערוך חוות דעת בהתאם.

בסוף הלידה השניה שלי בבית חולים מאיר נגרם לי קרע דרגה 4, הקרע נתפר על ידי רופא בחדר לידה ומאותו יום יש לי בעיות רפואיות קשות. מה דעתכם?

במקרים של קרע דרגה 4 (או בדרגה 3) יש מקום לבחון שני נושאים עיקריים. האם צריך היה למנוע את הקרע בהתנהלות סבירה של הרופאים בחדר לידה והאם לאחר היווצרות הקרע הוא טופל כנדרש על מנת לצמצם את הסיכון להיווצרות נזק ליולדת.

במקרה שתיארת נראה שלכל הפחות בעניין הטיפול בקרע ההתנהלות של הרופאים אשר מעוררת סימני שאלה. קרע בדרגה 4 חייב להיות מתוקן באמצעות רופא כירורג מיומן ומנוסה בחדר ניתוח בלבד, כאשר מחובתו של בית החולים מאיר היה לדאוג לכך גם במקרה שלך.

העובדה שקרע בדרגה 4, אשר הנו חמור ונרחב, תוקן בחדר לידה ולא בחדר ניתוח היא כשלעצמה אינה סבירה ומצריכה בדיקה בידי מומחה רפואי.

אין בכלל ספק שאת המקרה שלך צריך לבחון בקפידה, דבר ראשון באמצעות פניה לעורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, וכלל הנראה גם עם מומחה רפואי, על מנת להעריך האם קיימת עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.

במהלך ההריון היתה לי סכרת הריון ובקבלה ללידה הוערך שמשקל העובר 4 קילו ומאה גרם. למרות שביקשתי ניתוח קיסרי אמרו לי שכדאי לנסות קודם לידה רגילה ובסוף הלידה נגרם לי קרע דרגה 3. הרופאים התרשלו?

משקל העובר ואבחון סכרת הריונית, שלרוב משפיעה על משקל העובר, הם בין הקריטריונים החשובים להחלטה כיצד ליילד את האישה באופן בטוח ליולדת ולתינוק.

עובר גדול באופן חריג מעלה בצורה משמעותית את הסיכון לקרעים בפרינאום, האזור בין פתח הנרתיק לפי הטבעת, אצל היולדת ובפרט קרעים בדרגה 3 ו–4 אשר עלולים לפגוע בספינקטר של פי הטבעת של היולדת ולהוביל לפגיעה משמעותית וצמיתה.

יתכן בהחלט כי במקרה זה לא נשקלו כל השיקולים הראויים על ידי הרופאים בהחלטה לגבי הימנעות מניתוח קיסרי וניסיון ללידה רגילה (וגניאלית) ונלקח סיכון לא מחושב שגרם לנזק ליולדת.

על מנת לקבל החלטה ולהבין האם הרופאים אכן התרשלו כפי שזה נראה, חשוב לבחון את המקרה לעומקו ובכפוף לעיון בתיעוד הרפואי מתקופת מעקב ההריון שלך וההתנהלות לפני ובמהלך הלידה.

נגרמו לי קרעים בדרגה 3-4 ואני חושבת שהיתה רשלנות רפואית בלידה. אילו מומחים רפואיים צריך בשביל התביעה ואיפה מוצאים אותם?

כדי לבסס תביעת רשלנות רפואית בלידה בשל קרע מיילדותי יש צורך במומחה רפואי בתחום המיילדות והגניקולוגיה, אשר יסביר מדוע וכיצד התרשלו הרופאים בניהול הלידה, מדוע התרשלות זו גרמה לקרע וכיצד ניתן היה למנוע אותו בהתנהלות זהירה וראויה של הרופאים.

בנוסף יהיה צורך במומחה רפואי בתחום הכירורגיה או בתחום הגסטרואנטרולוגיה שיעריך את מידת הנזק שנגרמה לך בשל הקרע ובפרט הנזק לשרירים באזור פי הטבעת, שרירים אשר פגיעה בהם עלולה להוביל לאובדן השליטה על הסוגרים.

נפגעות ונפגעי רשלנות רפואית לא אמורים לאתר ולבחור מומחים רפואיים לבד וחשוב לפנות, לפני הכל, לעורך דין מיומן ומנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, על מנת שעורך הדין יפנה אל המומחים המתאימים ביותר בכל מקרה לגופו. לזהות המומחה יש משמעות רבה באפשרות לזכות בתביעה ועורכי דין בעלי ניסיון מכירים ויודעים מי הוא המומחה הרפואי המתאים ביותר לכל מקרה ומקרה.

נגרמו לי קרעים חמורים בזמן הלידה ומאז יש לי בעיות בשליטה על הצואה. והפנו אות לביצוע בדיקת מנומטריה רקטלית. מה הבדיקה הזו והאם כדאי לבצעה?

בדיקת מנומטריה רקטלית הנה בדיקה אשר נועדה להעריך את תפקוד הסוגר האנאלי ולהעריך בצורה אובייקטיבית האם ניזוק. לפני הבדיקה יש לבצע שלושה חוקני ניקוי ובמהלך הבדיקה מוחדר קטטר עם בלון והנבדקת מתבקשת להפעיל לחצים שונים.

הבדיקה חשובה במיוחד במקרים של תביעת רשלנות רפואית מהם שהיא מספקת הוכחה בלתי תלויה ואובייקטיבית לנזק שנגרם לסוגר האנאלי לאישה.

לחצי כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי אישי

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (1)

5 stars - based on 1 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית לידה קרע פרינאלי דרגה 4

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

16 באוגוסט 2020

עורכי הדין שלנו עונים ...

עורכת הדין ארבל קפלינסקי ועורך הדין עופר סולר עונים לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית!

קרא עוד

15 בנובמבר 2020

אבחון מוקדם של טוברוס ...

טוברוס סקלרוזיס או טרשת גבשושית הנה מחלה גנטית נדירה וחשוכת מרפא, לרוב אינה תורשתית, אשר ניתן וצר...

קרא עוד

18 בנובמבר 2020

אבחון תסמונת HRD במסגר...

עורך הדין עופר סולר מסביר על הצורך באבחון מוקדם של תסמונת גנטית חמורה בשם HRD ומקרי רשלונת רפואית...

קרא עוד

18 בנובמבר 2020

אבחון מומים מולדים בעו...

אילו סוגי מומים מולדים ניתן לאבחן במהלך ההריון ומה היקף החובה של הרופא המלווה את מעקב ההריון שלך,...

קרא עוד

18 בנובמבר 2020

לידת תינוקות עם מומים ...

משרד הבריאות פרסם בסוף שנת 2017 ממצאים מטרידים לגבי היקף הלידות של תינוקות הסובלים ממומים מולדים...

קרא עוד

18 בנובמבר 2020

בדיקות סקר גנטי מומלצו...

חשוב להכיר את התסמונות הגנטיות הנפוצות בקרב שבטי הבדואים בישראל ובדיקות הסקר הגנטי שאותן ניתן לבצ...

קרא עוד

18 בנובמבר 2020

העובדות החשובות על בדי...

המדריך המקיף בישראל בנושא בדיקות סקר גנטי, כולל הסברים רפואיים ומשפטיים אודות מגוון המחלות הגנטיו...

קרא עוד

18 בנובמבר 2020

בדיקות סקר גנטי מומלצו...

כל מה שחשוב לדעת אודות בדיקות סקר גנטי המיועדות לאבחון מחלות גנטיות בהורים ממוצא ערבי / דרוזי, תו...

קרא עוד

25 בנובמבר 2020

מה אפשר לגלות בבדיקת N...

בדיקת דם פשוטה ונטולת סיכונים בזמן ההריון, יכולה לאתר מוטציות גנטיות נדירות אצל העובר שלך! אילו מ...

קרא עוד

25 בנובמבר 2020

אילו תסמונות ומומים גנ...

מדוע כל כך חשוב לעשות בדיקת צ'יפ גנטי? הכירו את התסמונות, המומים והפגמים הגנטיים שניתן לאבחן באמצ...

קרא עוד

29 בנובמבר 2020

נישואי קרובים בקרב הבד...

נישואים של קרובי משפחה נפוצים יחסית בישראל ובמיוחד בקרב הבדואים בכל רחבי ישראל. הכירו את השפעתם ש...

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורכי הדין שלנו לרשותך, בכל שאלה! פנה/י לקבלת ייעוץ משפטי אישי ותשובות בכל שאלה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 36