סולר קפלינסקי רשלנות רפואית malpractice
שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

טיפול משפטי מקיף ברשלנות רפואית בהריון

עו"ד עופר סולר, בעל הכשרה פרה-רפואית וניסיון רב שנים בייצוג תובעים (בלבד) במקרים של סיבוכים לאורך חודשי ההריון

פנה/י לתיאום פגישה >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

טיפול משפטי ברשלנות בהריון

עו"ד עופר סולר, בעל ניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרי סיבוכים בהריון

פנה/י לתיאום פגישה >>

אבחון מוטציות גנטיות שגורמות לפרכוסים ואפילפסיה

מחבר: 31/01/2021 09:13

בעוד שיותר מ-1% מכלל האוכלוסייה לוקה באפילפסיה פעילה, מחלות פרכוסיות הן עדיין מורכבות לאבחנה ולטיפול. מדובר במטריה רחבה שתחתיה יש אבחנות מגוונות, החל מהפרעות שפירות שחולפות עם הגיל ועד למחלות קשות עם תופעות של עשרות פרכוסים ביום.

חלק מהפרעות האפילפסיה, אך לא כולן, קשורות לגנים מסוימים ועשויות לעבור בתורשה או להתפתח כמוטציות חדשות DE NOVO, ולאור זמינותן של בדיקות גנטיות מתקדמות שאותן ניתן לעשות כבר בתחילת ההריון, כל הריון, יש חשיבות רבה לאבחון מוקדם של מוטציות אלו.

בסקירה המפורטת והחשובה שלפניך מסביר עורך הדין עופר סולר אודות מקרים של אפילפסיה בעלת רקע גנטי, השפעותיה הקשות על החולה והדרכים לאבחן כבר בתחילת ההריון את המוטציות הגנטיות המוכרות שעלולות לגרום להפרעה פרכוסית.

נדגיש כבר עתה כי בכל מקרה של אבחון תופעות של פרכוסים בגיל צעיר, חשוב להפנות את הילד/ה לבדיקה גנטית על מנת להבין האם המדובר על פרכוסים בעלי רקע גנטי, ואם יתגלה שאכן כך יש לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין.

אפליפסיה, פרכוסים וגנטיקה

אפילפסיה בילדים היא מחלה מורכבת, מאתגרת ולא פעם אף מסתורית להבנה. בעוד שפרכוסים כשלעצמם הם הפרעה די נדירה, עם סיכון של 3.6% לחוות פרכוס אחד לפחות במהלך החיים עד גיל 80, הפרעה פרכוסית כמו אפילפסיה היא נדירה עוד יותר.

מצבים רפואיים שונים יכולים להוביל להופעת פרכוסים כמו למשל הפרעות במאזן המלחים, צניחת סוכר או עלית חום בילדים. אולם אפילפסיה נבדלת מהם בכך שהיא מאופיינת בשני התקפים פרכוסיים לפחות, או פרכוס יחיד עם ״סיכון מוגבר״, שלא נגרמו בגלל מצבים רפואיים אחרים. 

אפילפסיה יכולה להתפתח בגלל הפרעות רבות ומגוונות וכך בין השאר התפתחות לא תקינה של מבני המוח או בעקבות מחלה זיהומית או אימונית שקשורה למערכת החיסון. בחלק לא מבוטל של מקרי האפילפסיה, לא ניתן להסביר את מקור המחלה כלומר, לא ניתן לדעת מדוע הם נגרמו ובחלק משמעותי מהמקרים המדובר על פרכוסים בעלי רקע גנטי שאותו, בחלק ניכר מהמקרים, ניתן בהחלט לאבחן. 

נכון למועד כתיבת שורות אלו מקרים רבים יותר ויותר של אפילפסיה נמצאו כקשורים להפרעות גנטיות שונות. עם ההתקדמות ביכולת לרצף את החומר הגנטי, הלוא הוא ה-DNA האנושי, ניתן למצוא פגמים גנטיים ״קטנים״ שעשויים להיות קשורים לתסמונות אפילפסיה שונות ומגוונות.

חלק ממקרי האפילפסיה שנמצאו קשורים לגנטיקה כוללים גם הפרעות פרכוסיות שכיחות שנוטות להופיע בגילאי הילדות, בעוד שמקרים אחרים קשורים להפרעות נוירו-התפתחותיות קשות שאינן מגיבות היטב לטיפול, ובשל כך חשוב לאפיין אותן מוקדם, עם אבחנה מדויקת ככל הניתן.

לא כל אפילפסיה היא גנטית ולא כל אפילפסיה גנטית היא תורשתית

בעוד שידוע כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם אפליפסיה מגדיל את הסיכון לפתח אפילפסיה במשפחה, אין זה אומר שכל ההפרעות הפרכוסיות הן ממקור גנטי ידוע בהכרח, לפחות לפי מה שעולם הרפואה מכיר עד כה.

במקרים אחרים דווקא ניתן לזהות את הגן הפגוע שגרם להתפתחות האפילפסיה. אולם גם במקרים אלו, אין זה נדיר לגלות שהגן הפגוע או המוטציה הופיעה לראשונה אצל הילד החולה, כלומר ללא קרובי משפחה אחרים שסובלים מאפילפסיה.

מקרים אלו עשויים להגרם בגלל שינויים גנטיים שמתרחשים בעת ההתפתחות העוברית, ואז לא האב ולא האם יתגלו כנשאים למוטציה בבדיקות הגנטיות. בדרך כלל, במקרים של יצירת פגיעה גנטית סביב ההתפתחות העוברית, מוטציה חדשה de novo, הסיכון שהמחלה תחזור גם באחים נוספים דומה לאוכלוסייה הכללית.

בעוד שחלק מההפרעות הגנטיות נמצאות כקשורות להתפתחותה של הפרעה פרכוסית בלבד, חלקן כוללות תסמונת נרחבת יותר, אשר פרט לאפילפסיה יכולה להיות מלווה גם בתופעות של עיכוב התפתחותי, פיגור שכלי או הפרעה על הספקטרום האוטיסטי.

תסמונת דרווה (Dravet) כמקרה מייצג של אפילפסיה גנטית

גנים שונים זוהו כגורמים לאפילפסיה גנטית. אולם במקרה של תסמונת דרווה, מדובר בפגיעה של גן יחיד SCN1A שאחראי בין היתר על הולכת הנתרן במערכת העצבים.

הפגיעה לרב נוצרת מעצמה והנה מוטציה de novo המתפתחת בזמן ההתפתחות העוברית אך גורמת להופעה של תסמונת אפילפטית קשה כבר בגילאי הילדות המוקדמת.

תסמונת דרווה היתה מוכרת עוד מסוף שנות ה-80, אך רק ב-2001 נמצא הגן שגורם לתסמונת הקשה. בדרך כלל, עד הופעת הפרכוס הראשון, אשר מופיע לפני גיל שנה, התינוק מתפתח באופן תקין. אולם בעקבות הפרכוסים שכיח למצוא עיכוב התפתחותי עם פגיעה נוירולוגית הדרגתית, המלווה בפרכוסים מרובים, מסוגים שונים ובעקבות טריגרים מרובים.

למרבה הצער, במרבית המקרים הפרכוסים שנגרמים בשל תסמונת דרווה אינם מגיבים לטיפול תרופתי.

ניתן וחשוב לאבחן את התסמונת הקשה כבר בתחילת ההריון באמצעות ביצוע בדיקות גנטיות מתאימות, מי שפיר ובהמשך בדיקת צ'יפ גנטי, שאז ניתן ליידע את ההורים לגבי המוטציה בגן SCN1A על מנת שיוכלו לקבל החלטה מושכלת, בהתאם לצו מצפונם, לגבי המשך ההריון או הפסקתו.

במקרה של הופעת פרכוסים לאחר הלידה, אבחון גנטי יסייע לאבחון מוקדם של המחלה. אבחון מוקדם במקרה זה יכול לחסוך בדיקות מרובות ומקיפות בחיפוש אחר גורמים שונים לפרכוסים הקשים.

האבחון המדוייק עשוי להכווין את הטיפול התרופתי לפי הצורך ולהבין טוב יותר את המהלך הצפוי של המחלה כבר בשלבים המוקדמים שלה, כאשר חלק מהביטויים הנוירולוגיים עדיין לא הופיעו.

תסמונות אפילפטיות רבות נוספות נמצאו כקשורות להפרעה בגן יחיד, כלומר שניתן לגלותן בבדיקה גנטית כמו בדיקת צ'יפ גנטי ובכפוף לבדיקת מי שפיר בתחילת ההריון.

בין התסמונות שהנן בעלות רקע גנטי מוכר ניתן למנות:

  • Benign Familial Neonatal / Infantile Convulsions
  • Familial Temporal Lobe Epilepsy
  • Progressive Myoclonus Epilepsies (PME)

ועוד...

בכל מקרה חשוב לזכור כי העובדה שניתן לזהות מוטציות גנטיות שעלולות לגרום לתופעות של פרכוסים קשים אומרת, הלכה למעשה, כי ניתן לאבחן את אותן מוטציות בבדיקות גנטיות במסגרת מעקב ההריון ובלבד שהרופא המלווה את מעקב ההריון של האם, יידע אותה לגבי האפשרות להבדק.

אבחון פרכוסים ואפילפסיה גנטית בהריון

לפי הערכות עדכניות כ-30%-40% מהמקרים של אפילפסיה נמצאים כקשורים לבסיס גנטי כלשהו, בין אם גן בודד ובין אם כהפרעה גנטית מורכבת יותר.

מעבר לכך, תסמונות רבות של אפילפסיה באות לידי ביטוי רק לאחר תקופה של התפתחות תקינה לחלוטין של העובר, לכן יתכן שלא יהיו כלל ״דגלים אדומים״ שיעוררו את חשדו שך הרופא המלווה את מעקב ההריון.

הנוהג המיושן, שהנו בגדר מחדל חמור לעניות דעתנו, הנו כי לא מתבצעות בדיקות מוכוונות לתסמונות אפילפטיות במהלך ההריון, בהיעדר סימנים שמכווינים להפרעה התפתחותית נוירולוגית כזו או אחרת, כמו תוצאות בעיותיות של בדיקות מעקב הריון שגרתיות, רקע משפחתי קודם או גיל מתקדם של האם ההריונית.

ישנן לא מעט הפרעות גנטיות וכרומוזומליות אחרות שיכולות לכלול בתוכן שכיחות מוגברת של פרכוסים כמו מחלת נוירופיברומטוזיס מסוג 1 (NF1), תסמונת ה-X השביר, תסמונת רט ועוד. 

לחלק מההפרעות הללו ישנם ביטויים נוספים שניתן לאתר במסגרת בדיקות סקר גנטי טרום ההריון או בבדיקות הסקר במהלך ההריון עצמו.

בכל מקרה ועל מנת להימנע ממקרים שבהם לא תאובחן כבר בתחילת ההריון מוטציה גנטית שעלולה לגרום לפרכוסים, מוטלת על רופא הנשים החובה ליידע כל אשה בהריון, בכל גיל וללא קשר לסימנים מחשידים או רקע גנטי משפחתי, לגבי האפשרות לעבור בדיקת מי שפיר וכהמשך ישיר גם את בדיקת הצ'יפ הגנטי, שכן בדיקות אלו יכולות לאבחן מגוון עצום של מוטציות גנטיות, ובין השאר גם את כל אותן מוטציות מוכרות שעשויות לגרום להופעתם של פרכוסים ואפילפסיה כבר בגילאי הינקות.

במילים אחרות, נכון לשנת 2021 אין כל סיבה לאבחון פוסט לידתי מאוחר של אפילפסיה ופרכוסים בעלי רקע גנטי, מבלי שהמוטציה הגנטית אובחנה עוד במסגרת מעקב ההריון, באמצעות בדיקות גנטיות זמינות ונפוצות.

אבחון של אחת מתוך מגוון מוטציות גנטיות מוכרות שעלולות לגרום לתופעות של פרכוסים ואפילפסיה, כבר בתחילת ההריון, יאפשר לרופאים ליידע את ההורים לגבי המשמעות של האבחון והסיכונים הכרוכים בהמשך ההריון ובלידת תינוק שיסבול מתופעות מורכבות לאורך חייו.

מתי חשוב לפנות לעורך דין ומדוע?

כפי שציינו לא אחת, קיים בישראל נוהג עתיק יומין שהנו בגדר מחדל מוצהר, ולפיו לא להפנות נשים בהריון שהנן צעירות, ללא רקע גנטי בעייתי במשפחה וללא סימנים מחשידים שהתגלו בבדיקות מעקב ההריון השגרתיות שעברו, לביצוע בדיקת מי שפיר.

יתרה מכך, נשים רבות מתחת גיל 35, כלל אינן שומעות מהרופא הסברים לגבי חשיבותה הרבה של בדיקת מי השפיר ובדיקת הצ'יפ הגנטי, ובכך למעשה נשללת מהן האפשרות לקבל החלטה מושכלת ובמידע מלא לגבי ביצוע הבדיקות החשובות, שעשויות לאבחן מאות מוטציות גנטיות, שחלק כאמור, יובילו בהכרח ללידת תינוק או תינוקת שיסבלו לאורך כל החיים מתופעות קשות של פרכוסים.

לכן ובכל מקרה של אבחון ילד או ילדה עם פרכוסים רק לאחר הלידה, חשוב לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, על מנת לבדוק ולהעריך האם הרופא שליווה את מעקב ההריון של האם התרשל.

רשלנות כאמור, תמצא בכל מקרה שבו לא נמצא בתיעוד הרפואי של האם מתקופת ההריון הסבר מפורש ומפורט לגבי האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר במהלך ההריון.

נכון למועד כתיבת שורות אלו, במשרד סולר קפלינסקי מתנהלים עשרות מקרי תביעה, בהן אנו מייצגים בני משפחה שנפלו קורבן לרשלנות רפואית בהריון, רשלנות אשר נגרמה בשל אי הפניה לביצוע בדיקות גנטיות כאמור ולידת תינוק/ת הלוקה בפרכוסים ואפילפסיה על רקע גנטי.

ניתן לפנות ולהתייעץ עם אחד מעורכי הדין הבכירים במשרד, בכל שאלה הנוגעת לנושא. אנו עומדים לרשותכם בכל עת.

תשובות לשאלות: עורכי הדין שלנו עונים!

לפניך תשובות מפורטות שנינתו על ידי עורכי הדין במשרד, בשאלות שהופנו אלינו על ידי בני משפחה, הורים לילדים עם חשד לאפליפסיה גנטית.

השאלות מופיעות בעילום שם ומתןך התשובות, ניתן להסיק וללמוד לגבי מקרים דומים אחרים.

לאחר הריון תקין, למעט עיכוב בגדילת העובר, נולד לנו תינוק שהחל לפרכס מגיל שנה. בבדיקת צ'יפ גנטי התברר שיש לו חסר גנטי על הזרוע הארוכה של כרומוזום 2 – 2q24.3. מה דעתכם?

המוטציה הגנטית של 2q24.3 deletion מבטאת מחיקה של חומר גנטי מהזרוע הארוכה של כרומוזום 2 ולפי הספרות הרפואית רבים מהלוקים במוטציה זו מפתחים פרכוסים ולעיתים גם עיכוב התפתחותי.

בכל הריון בכל גיל ובכל רמת סיכון הרופא אשר מבצע את מעקב ההריון צריך להסביר לאישה על האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר הכוללת בדיקת צ'יפ גנטי. עיכוב בגדילת העובר בהריון יכול לנבוע בין היתר גם מבעיה גנטית בעובר ויש לשלול אפשרות זו באמצעות יעוץ גנטי ובדיקת מי שפיר ובכל מקרה, אין להתעלם מכך.

אם בהריון שלך לא הסבירו לך על האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר הכוללת בדיקת צ'יפ גנטי CMA יתכן בהחלט שניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות רפואית וזה המקום לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין מנוסה בתחום.

האם לידת תינוק שסובל מפרכוסים בשל בעיה גנטית שאותרה בבדיקת אקסום מאפשרת הגשת תביעת רשלנות רפואית, משום שהבעיה לא אובחנה בהריון?

חלק מהמוטציות הגנטיות אשר ידועות כגורמות לאפילפסיה ניתנות לאיתור רק בבדיקה הגנטית המתקדמת של ריצוף אקסומי Exome sequencing ולא ניתן לאתר בבדיקת צ'יפ גנטי או בכל בדיקה גנטית אחרת.

ההמלצה לבצע בדיקת צ'יפ גנטי בכל בדיקת מי שפיר בהריון קיימת כבר משנת 2013 אולם גם כיום בדיקת אקסום במי שפיר לא נעשית בהריונות תקינים אלא רק במקרים בהם יש המלצה ברורה של גנטיקאי בשל מומים בעובר או חשד ברור למוטציה גנטית.

כדי להעריך אם בהריון שלך היה מקום להמליץ על בדיקת אקסום במי השפיר שיכלה לגלות את הבעיה הגנטית טרם הלידה יש לבחון האם היו סימנים לבעיות בעובר ומה בדיוק עלה במסגרת הייעוץ הגנטי שניתן לך. מומלץ לערוך בהקדם יעוץ פרטני עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.

הבן שלנו אובחן בגיל שנתיים עם בעיה גנטית נדירה שגורמת לאפילפסיה. איך מוצאים עורך דין שמבין בגנטיקה?

המגוון של בעיות גנטיות הנו אדיר וחלק מהמוטציות נדירות ולכן יתכן בהחלט שבגין המוטציה הספציפית שממנה סובל הבן שלכם עדיין לא הוגשה תביעה בישראל.

הדרך המומלצת לאתר את עורך הדין המתאים ביותר שיוכל למצות את זכויותיכם אינה תמיד בהכרח למצוא עורך דין שטיפל בתביעה בגין אותה מוטציה גנטי בדיוק, אלא לשכור את שירותיו של עורך דין מנוסה ומומלץ אשר יש לו ניסיון רב בתביעות רשלנות רפואית בתחום הגניקולוגיה והגנטיקה.

ניהול תביעה בטענה של אי אבחון שינוי גנטי בהריון, המוכרת בשפה המשפטית כעילת הולדה בעוולה, מצריך ניסיון עשיר בתחום ספציפי זה אשר כולל הכרות עם המומחים המתאימים ואסטרטגיית בניית תיק נכונה ומדויקת.

כפי שציינו, עורכי הדין במשרד סולר קפלינסקי מייצגים תובעים במאות מקרים שונים של תביעות רשלנות רפואית על רקע גנטי ותמיד ניתן ליצור איתנו קשר, להתייעץ, להפגש ולקבל מענה מפורט ומקצועי בכל עניין הנוגע לתחום.

הבן שלנו החל לפרכס בגיל שנה וחצי והתברר שיש לו בעיה גנטית שלא התגלתה בהריון. עד מתי אפשר להגיש תביעת פיצויים?

רצוי מאד במידת האפשר להגיש לבית המשפט כל תביעת רשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה (אי גילוי בעיה בהריון בשל רשלנות) לפני שמלאו לילד 7 שנים.

עקרונית התביעות בגין הולדה בעוולה מתיישנות בחלוף 7 שנים מהלידה והגשת תביעה לבית המשפט עוצרת את נושא ההתיישנות ואז ניתן לנהל את התביעה ככל שנדרש ללא חשש מהתיישנות.

במקרים מסוימים בהם לא היה כל סימן לבעיה בריאותית אצל התינוק לאחר הלידה וניתן היה להגיע לאבחנה רק במועד מאוחר ללידה ניתן לטעון כי יש למנות את שבע שנות ההתיישנות לא מיום הלידה אלא ממועד הסימנים הראשונים לבעיה או ממועד האבחנה.

כאמור זוהי טענה לא פשוטה להוכחה ובמידת האפשר כדאי מאד לא להסתמך עליה אלא לפנות לעורך דין מוקדם ככל האפשר כדי לנסות ולהגיש את התביעה לפני גיל 7 שנים.

לחצו כאן לקבלת ייעוץ משפטי אישי!

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (1)

5 stars - based on 1 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית הריון מעקב רשלני פרכוסים ואפילפסיה

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

16 באוגוסט 2020

עורכי הדין שלנו עונים ...

עורכת הדין ארבל קפלינסקי ועורך הדין עופר סולר עונים לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית!

קרא עוד

07 בפברואר 2021

אבחון חסר 2q13 בכרומוז...

אם הילד/ה שלך אובחנ/ה עם חסר מזערי 2q13 שבכרומוזום 2 רק לאחר הלידה, והרופא לא הסביר על האפשרות לב...

קרא עוד

07 בפברואר 2021

רשלנות באבחון מוקדם של...

מחיקה מזערית של 11q15.5 עלולה להוביל לתסמונת בקווית׳ ווידמן, שאותה ניתן וחשוב מאד לאבחן במסגרת בד...

קרא עוד

14 בפברואר 2021

תסמונת WAGR: חסר מזערי...

ניתן וחשוב לאבחן את תסמונת WAGR במסגרת מעקב ההריון השגרתי, באמצעות דיקור מי שפיר ובדיקת צ'יפ גנטי...

קרא עוד

16 בפברואר 2021

אבחון מוקדם בהריון של ...

מוטציה בגן PTEN עלולה להוביל ללידת ילד או ילדה שיהיו חשופים להתפתחות גידולים ממאירים, לעיכוב התפת...

קרא עוד

18 בפברואר 2021

מיקרו מחיקה או מיקרו ה...

מיקרו מחיקה או מיקרו הכפלה של 22q11.21 אובחנה רק לאחר הלידה? יכול בהחלט להיות שמדובר ברשלנות רפוא...

קרא עוד

21 בפברואר 2021

רשלנות באבחון חסר מזער...

הילד/ה אובחנה רק לאחר הלידה עם חסר מזערי בזרוע הקצרה 1p36 של כרומוזום 1? משרד סולר קפלינסקי מייצג...

קרא עוד

21 בפברואר 2021

סולר קפלינסקי רשלנות ר...

עם למעלה מ-19 שנות ניסיון בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בישראל, עורך דין עופר סולר ועורכת הדין ארבל ...

קרא עוד

21 בפברואר 2021

אבחון מוטציות גנטיות ש...

היפומלנוזיס ע״ש איטו היא מחלה גנטית נדירה מאד, שפוגעת בעור ובחלק ניכר מהמקרים גם במערכת העצבים של...

קרא עוד

23 בפברואר 2021

לפני הלידה: אבחון מוקד...

מיוטוניה דיסטרופית DM הנה מחלת ניוון שרירים מולדת, גנטית ותורשתית, שאותה חייבים לאבחן כבר במהלך ה...

קרא עוד

25 בפברואר 2021

הילד על הספקטרום האוטי...

לפחות ב-15% מהמקרים שבהם מאובחן ילד על הספקטרום האוטיסטי ניתן למצוא רקע גנטי, אותו ניתן היה לאבחן...

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורכי הדין שלנו לרשותך, בכל שאלה! פנה/י לקבלת ייעוץ משפטי אישי ותשובות בכל שאלה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 36