סולר קפלינסקי רשלנות רפואית malpractice
שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

טיפול משפטי ברשלנות באבחון וטיפול בסרטן

עו"ד עופר סולר, בעל הכשרה פרה-רפואית וניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרים של טעויות באבחון וטיפול כושל בסרטן

פנה/י לתיאום פגישה >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

טיפול משפטי ברשלנות בסרטן

עו"ד עופר סולר, בעל ניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרי טעויות באבחון וטיפול כושל בסרטן

פנה/י לתיאום פגישה >>

רשלנות רפואית באבחון מחלת סרטן השד

מחבר: 25/02/2020 08:31

משרד סולר קפלינסקי מייצג תובעים בכמה תביעות פיצויים שהוגשו בשל איחור משמעותי באבחון סרטן השד. לצערנו הרב ולמרות שניתן לאבחן את המחלה בשלב מוקד ובאמצעות בדיקות נפוצות המוכרות לכל רופא משפחה, עדיין ישנם מקרים שבהם הרופאים מתרשלים וטועים. טעויות שעלולות לעלות בחיי אדם...

סרטן השד שמהווה שליש מכלל מקרי הסרטן בנשים בארץ עולה לכותרות לא פעם. שכיחותו הגבוהה הובילה למספר התקדמויות רפואיות מרשימות – בגילוי, באבחנה, בטיפול ובמניעת החזרה שלו. כמה אתן יודעות על הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל?  

חדות האבחנה ביניכן שמו לב כי בכל חודש אוקטובר הופיעו סרטים ורודים קטנים במהדורות החדשות, בפרסומות הטלויזיה ועל-גבי מודעות בעיתון ובאינטרנט. קמפיין ״חודש המודעות לסרטן השד״ הוא רק אסטרטגיה אחת מיני רבות שמטרתן לעודד נשים להבדק עבור הסרטן השכיח ביותר תחת הסיסמה החשובה: ״גילוי מוקדם מציל חיים״

עם המודעות עולות שאלות רבות וחשובות: מה השיטה המומלצת לגילוי מוקדם ומאיזה גיל צריך להתחיל להבדק? איך ולמה גילוי מוקדם אכן מציל חיים? מה קורה בשלב לאחר הממוגרפיה? עד כמה רבה יכולה להיות ההשפעה השלילית של טעות באבחון או אבחון מאוחר של המחלה?

התשובות לשאלות האלה משתנות ומתקדמות ככל שעולם הרפואה מבין טוב יותר את המנגנון בו מתפתחים גידולים סרטניים בשדיים. יחד עם הבנה זו מופיעים טיפולים נוספים וחדשים בשוק שמעוררים תקווה אמיתית ומצליחים לעורר מהפכות אמיתיות בתוצאות המחלה.

ממוגרפיה: בדיקה הכרחית לאבחון מוקדם

נתחיל בחדשות הטובות ולפיהן מדי שנה התמותה מסרטן השד יורדת בכמעט 2%. חלק ניכר מהירידה המרשימה הזו היא הודות לבדיקת הסקר לגילוי מוקדם של סרטן השד – הממוגרפיה. בדיקה זו מצלמת את השדיים בקרני רנטגן מכמה זוויות ומאפשרת לאתר את המחלה עוד בשלב טרום-פולשני.

כיום מרבית מקרי סרטן השד מתגלים כממצא לא-תקין בממוגרפיה, אך לא כל ממצא לא-תקין בהכרח מעיד על סרטן. לכן ממוגרפיה היא רק בדיקת סקר שמטרתה לאתר נגעים חשודים, אך לא בדיקה אבחנתית שיכולה לתת תשובה חד-משמעית, כמו לדוגמה ביופסיה.

המלצות משרד הבריאות הן לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה מעל גיל 50 לכל האוכלוסיה \ פרט לאוכלוסיות בסיכון מוגבר עבורן ההמלצות יכולות לכלול בדיקות הדמיה אחרות או התחלת הבדיקה בגילאים מוקדמים יותר.

סיכון מוגבר שידרוש בדיקות בגילאים מוקדמים יותר יכול לכלול לדוגמה קרובת משפחה מדרגת ראשונה עם סרטן שד אך נתון גם לשיקול דעתו של הרופא ומסתמך על מספר גורמי סיכון נוספים.

גורמי הסיכון לסרטן השד

חלק מגורמי הסיכון שנמצאו כיום כמגבירים את הסיכון לסרטן השד כוללים:

גיל מבוגר

הסיכוי לסרטן השד עולה עם הגיל: 1 מכל 50 נשים יחלו בסרטן השד עד גיל 50, אולם עד גיל 70 מדובר על סיכוי של 1 ל-15 נשים - קפיצה של מעל פי 3 בסיכון.

מסיבה זו בדיקת הממוגרפיה מומלצת לכלל האוכלוסיה החל מגיל 50.

גובה ומשקל

נשים גבוהות מ-1.75 מטר נמצאות בסיכוי גבוה ב-20% לפתח סרטן שד מאשר נשים מתחת לגובה 1.60 מטר מסיבה לא ידועה.

עודף-משקל משתנה עם הגיל

בנשים טרום המנופאוזה (הפסקת הווסת) עודף-משקל נמצא כמגן מפני סרטן השד, אולם לאחר המנופאוזה הוא מגביר את הסיכון לסרטן השד.

פוריות וחשיפה ממושכת להורמונים

רמות גבוהות של ההורמון אסטרוגן לאורך חיי האשה מגבירות את הסיכון לסרטן השד.

כמו כן היסטורית הפריון של האשה משפיעה עליה: גיל מוקדם של קבלת הוסת הראשונה, גיל מאוחר של מנופאוזה, מיעוט לידות והריון ראשון בגיל מתקדם (מעל 35) מגבירים כולם את הסיכון לסרטן השד.

אורח חיים

שתית אלכוהול, עישון, חשיפה לקרינה ועבודה במשמרות לילה מגבירים ככל הנראה את הסיכון לסרטן שד.

מוצא

נשאות גנטית יכולה להגביר את המועדות להתפתחות סרטן השד. מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 הן מבין הסיבות התורשתיות השכיחות ביותר לסרטן השד ומופיעות בשכיחות מוגברת בקרב אשכנזיות.

מכאן ההמלצה הברורה והחשובה על ביצוע בדיקות גנטיות לאבחון סרטן, במיוחד כאשר ידוע על רקע משפחתי קודם.

בדיקות הדמיה מעבר לממוגרפיה

לעיתים ידרשו גם בדיקות הדמיה נוספות כמו אולטראסאונד או MRI. אולטראסאונד היא בדיקה זולה ונגישה שיכולה לעזור ולאפיין טוב יותר את הגוש שנמצא או לזהות מעורבות אפשרית של קשריות לימפה בבתי השחי.

כמו כן בדיקת אולטרסאונד רגישה יותר לגילוי ואפיון גושים דווקא בשדיים של נשים צעירות, זאת עקב מבנה רקמת השד שמשתנה עם השנים.

MRI יכול לזהות בצורה הטובה ביותר גושים ממאירים, אך לעיתים ימצא גם גושים שפירים בלי יכולת להבחין ביניהם ולכן יש להשתמש בו רק במצבים הקליניים המתאימים. בדיקת MRI מומלצת לדוגמה עבור נשים עם סיכון גבוה במיוחד לסרטן בשני השדיים, כמו במקרים של מועדות גנטית או תורשה משפחתית של סרטן השד בנשאיות הגנים BRCA1 ו-BRCA2.

חשוב לא להסתמך רק על ההדמיות אלא גם לבצע בדיקה גופנית. 10-15% מהגושים הנימושים כלל לא ימצאו בממוגרפיה ובמקרים האלו יתכן ומישוש הגוש יהווה הגילוי הראשוני שיוביל לבדיקות נוספות כמו אולטרסאונד או ביופסיה.

למה לא לבדוק את כולן?

ההמלצות לבדיקות הסקר כיום מתבססות על איזון עדין בין החשיבות לגילוי מוקדם לבין הימנעות מאבחנות שגויות, שיכולות לגרום לחרדות ולשיבוש שגרת החיים עבור המטופלות ומאבחון-יתר של מצבים רפואיים שיתכן ואין להם משמעות קלינית והיו נסוגים מעצמם גם ללא טיפול. 

לכן הרופא מפעיל שיקול דעת בביצוע כל בדיקה בהתאם למצב הרפואי הספציפי של המטופלת.

מהממוגרפיה אל הביופסיה

ההחלטה האם יש להמשיך לבדיקה אבחנתית או לא לפי הממצאים בממוגרפיה מתבססים בין היתר על סקלה שנקראת BI-RADS.

הסקלה מאפשרת לרדיולוג שמפענח את תמונות הממוגרפיה לקבוע מה הסיכוי שמדובר בנגע תקין, שפיר או ממאיר ובהתאם להחליט על הכדאיות בביצוע ביופסיה כבדיקת המשך. ממצאים רדיולוגיים מסוימים כמו צורת הגוש, גודלו והסתיידויות בתוכו יכולים להעלות את סף החשד.

הביופסיה היא זו שמאפשרת לבצע את האבחנה של סרטן השד. היא יכולה לסווג את סוג הסרטן לפי המראה של תאי הרקמה במיקרוסקופ.

גידולים צינוריים (ductal carcinoma) שמהווים עד 80% מהגידולים הפולשניים, גידולים אונתיים (lobular carcinoma) שמהווים רק 8% מהמקרים וגידולים מעורבים, שמורכבים משתי הרקמות יחד. קיימים גם סוגים נדירים יותר של גידולי שד כמו מחלת פאג׳ט, גידולי פילואידס ועוד.

כיום לביופסיה יש משמעות גדולה הרבה יותר. היא מאפשרת לנו לאפיין לא רק את המראה המיקרוסקופי של הגידול אלא גם לדעת מידע גנטי חיוני על תאי הגידול עצמם, עד רמת הדנ״א. מידע שיכול להכריע החלטות טיפוליות בהמשך המחלה.

קולטנים הורמונליים משפיעים על התקדמות המחלה ועל הטיפול

רקמת השד הבריאה מושפעת משני ההורמונים הנשיים, אסטרוגן ופרוגסטרון, לאורך כל חיי האשה, מגיל ההתבגרות בהם הם מנצים לראשונה בהשפעת ההורמונים ומדי חודש בהתאם למחזור החודשי.

תאי סרטן השד, שמקורם באותה רקמת שד, עשויים להיות מושפעים מאותם הורמונים ועל כן אפיון הקולטנים ההורמונליים של הגידול נכלל כחלק מאבחנתו.

למעשה התהליך הסרטני יכול לגרום לתאי הגידול לבטא ביתר את אותם קולטנים ולהפוך אותם רגישים יותר להורמונים הללו או למנוע מהתאים לבטא את הקולטנים כלל, כך שלא יגיבו להורמונים.

נשים עם סרטן שמבטא את אותם קולטנים הורמונליים לאסטרוגן (ER) ו/או לפרוגסטרון (PR) לרוב נחשבות כבעלות סיכויי החלמה טובים יותר. כמו כן הן יכולות לקבל טיפול הורמונלי משלים לגידול.

בדיקה נוספת שמתבצעת לרקמת הגידול היא לביטוי יתר של החלבון HER2 (שנקרא כיום גם ERBB2). בעוד שנוכחות החלבון ביתר מעידה לרב על מחלה אגרסיבית יותר, כיום קיימים טיפולים ספציפיים שפועלים נגד גידולים עם HER2, כמו הרצפטין (trastuzumab), ומגבירים את הסיכוי שהסרטן יגיב לטיפולים.

מהמיקרוסקופ דרך החלבון ועד לדנ״א הגידולי

אם בעבר האפשרויות הטיפוליות כללו ניתוח, הקרנות, כימותרפיה או שילוב משתנה של השלושה, והתבססות בקבלת ההחלטה היתה על בדיקות הדמיה וממצאים פתולוגיים בלבד, כיום הטיפול בסרטן השד כולל צוות רב תחומי של אונקולוגים, רדיולוגים, פתולוגים, גנטיקאים וכירורגים, כאשר לרשותם עומדים כלים רבים.

בעידן הטיפולים הביולוגיים והרפואה המותאמת אישית, טיפולים חדשים צצים כל הזמן עבור גידולים שמבטאים חלבונים ספציפיים. חשוב להבין שלא כל טיפול מתאים לכל גידול, ומעבר לכך, לא כל גידול יזדקק לטיפולים החדשניים ביותר, שכרוכים לא פעם בתופעות לוואי מסובכות (שאת חלקן אנחנו טרם מכירים) ועלויות גבוהות.

עם זאת מדובר בבשורה של ממש בעיקר עבור סרטני שד שלא מגיבים לטיפולים הכימותרפיים וההורמונליים בהם עשו שימוש בעשורים האחרונים.

בעזרת אפיון גנטי של הגידול ניתן לחזות טוב יותר אילו גידולים יגיבו לאילו טיפולים, מתי כדאי להוסיף או לשנות משהו בטיפול הנבחר ולהתאים טיפולים ביולוגיים במקרים המתאימים.

אבחון מאוחר של המחלה

בתחום האונקולוגיה מוכר כיום סרטן השד כסוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים בעולם המערבי. לפי מחקרים מהשנים האחרונות, בארץ עומד שיעור המחלה על אחת מכל תשע נשים.

אבחון מוקדם של סרטן השד ידוע כבעל חשיבות מכרעת בריפוי המחלה, מאפשר מתן טיפול תרופתי במועד, הסרת הגידול טרם יתפשט וישלח גרורות לאיברים שונים בגוף ותורם הלכה למעשה להצלת חיי המטופלת.

עילת רשלנות רפואית בתחום עשויה לעלות בגין חוסר אבחון, אבחון מאוחר או שגוי של סרטן השד וכן בשל ליקויים בבדיקות לאיתור המחלה ועמידה מוטעית על שלב התפשטותה ובעקבותיהם בחירה בלתי נכונה מבין השיטות, הנהוגות לביצוע בדיקות מסויימות או הערכה שגויה לגבי היקף הכריתה, הנדרשת להסרת הגידול.

מחדלים נוספים, אשר עשויים לבסס עילת רשלנות רפואית, הינם החלטה על טיפול בלתי מתאים לנסיבות המקרה וביצוע רשלני של ניתוח לכריתת הגידול.

בכל מקרה של חשש או חשד לפגיעה עקב התרשלות של אנשי הצוות הרפואי, בזיהוי, אבחון ו/או טיפול במחלה יש לפנות בהקדם לקבלת יעוץ משפטי אישי באמצעות עורך דין מנוסה בתחום.

רשלנות רפואית באבחון סרטן השד

עילת רשלנות רפואית עשויה לקום בגין אבחון מאוחר של המחלה ומשתרעת על מספר תרחישים אפשריים:

אי לקיחת אנמנזה מקיפה - המצביעה על רקע תורשתי של קיום המחלה בקרב משפחת המטופלת וכן חוסר השגחה אחר תסמינים מיוחדים ושינויים טרום סרטניים בעברה של הנבדקת, המצריכים מעקב קפדני.

התעלמות מתלונות המטופלת - על הימצאות גוש בשד ודיווח על מיחושים וכאבים. 

חוסר הפניה לביצוע בדיקת ממוגרפיה - צילום רנטגן של השד. בדיקה זו מוכרת על ידי משרד הבריאות כבדיקה תקופתית, המומלצת לביצוע אחת לשלוש שנים לנשים בגילאי 40-20 ובתדירות של אחת לשנה, לנשים החל מגיל 40.

פענוח שגוי של תוצאות בדיקת הממוגרפיה - יוביל לחוסר הפניה לביצוע בדיקות מקיפות יותר, הנדרשות בהתקיים ממצאים מחשידים ובהן: אולטרסאונד חזה, ביופסיה, ממוגרפיה בתהודה מגנטית (MRM), בדיקת קולטנים הורמונליים (רצפטורים) וכן שיטה חדישה, המיועדת לבחון את מידת התפשטות המחלה לבלוטות הלימפה - טכניקת קישרית הזקיף (SNB).

ליקויים וטעויות בביצוע בדיקות אלה יובילו לאבחון שגוי של המחלה ולקביעה מוטעית, כי הגידול בשד שפיר, שעה שבפועל הינו ממאיר.

קיראו בהרחבה על: סרקומה Sarcoma

שגיאה בבדיקה האבחנתית

עילת רשלנות רפואית עשויה לקום בגין בחירה בביצוע אחת מהשיטות, הנהוגות לאבחון המחלה, אשר אינה מתאימה לנסיבות המקרה, לגיל המטופלת ולמאפייני התפתחות המחלה אצלה:

בלקיחת ביופסיה - קיימות מספר שיטות לביצוע הבדיקה, מתוכן נדרש הרופא לבחור בהתאם למאפייני הגידול, היקפו ומידת התפשטותו. החלטה על ביצוע ביופסיה בשיטה, שאינה הולמת את הנסיבות ואשר גרמה לטעות באבחון המחלה או להחמרתה, עשויה להקים עילת תביעה בגין רשלנות רפואית. בנוסף, ביצוע ביופסיה כרוך בסיכון לוואי של הותרת צלקת, אשר עלולה להקשות על אבחון התפתחותו של סרטן השד בעתיד.

ביצוע ממוגרפיה בתהודה מגנטית MRM - בדיקה זו מאפשרת לקבל מידע משלים לתוצאות האבחון הראשוני במסגרת בדיקת הממוגרפיה. הבדיקה נועדה לאבחון מצבים מיוחדים של התפתחות המחלה ברקמות הרכות ומתאימה לנבדקות בעלות רקמת שד סמיכה, המאפיינת בעיקר נשים צעירות. יצויין, כי אין מדובר באמצעי אבחון שגרתי, כי אם בכלי, המתאים לאבחון מקרים חריגים ובעייתיים. בנוסף, נוכח רגישותה הרבה של בדיקה זו קיים סיכון לא מבוטל לתופעה של אבחון עודף, קרי, איתור גידול סרטני בשד שעה שאינו קיים הלכה למעשה.

לפיכך, הפניית מטופלת מבוגרת, שרקמת השד שלה אינה סמיכה, לביצוע הבדיקה או אבחון יתר של המחלה ונקיטת אמצעי טיפול, כאשר לא קיים גידול בפועל, עשויים להקים עילה לרשלנות רפואית.

ביצוע בדיקת SNB - הזרקת כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי, המזהה את הבלוטה הראשונה, שמקבלת את נוזל הלימפה מהגידול. במידה ובלוטה זו נקיה מסיקים, כי גם הבלוטות האחרות אינן נגועות במחלה. רשלנות בעריכת בדיקה זו ופענוח שגוי של תוצאותיה יובילו לכריתה של בלוטות הלימפה מבית השחי - צעד אשר אין בו צורך.

טעות באבחון שלבי המחלה

בסרטן השד נודעת חשיבות מהותית להגדרת שלב התפתחות המחלה, אשר משפיעה במישרין על קביעת תוכנית הטיפול.

טעויותבהערכת סוגו, גודלו והיקף התפשטותו של הגידול יובילו להסקת מסקנות שגויות לגבי השלב בו מצויה המחלה ועקב כך, לבחירה בטיפול בלתי מתאים לנסיבות המקרה, אשר עשויה להאיץ את קצב התפשטות המחלה ולהוביל להתדרדרות במצבה הרפואי של המטופלת.

רופאים המתמחים בתחום נדרשים כיום לאבחון שלבי התפתחות המחלה בהתאם לאמת המידה הנוהגת, שיטת המוכרת, אשר נכנסה לתוקף בשנת 2003.

על פי שיטה זו קיימות ארבע דרגות של המחלה בהתאם להיקף הגידול (בס"מ) ומידת התפשטותו לבתי השחי, בלוטות הלימפה ואיברים אחרים (על פי מספר הבלוטות הנגועות). אבחון המחלה, שלא בהתאם לשיטה המקובלת, עשוי להוביל להסקת מסקנות שגויות ולכריתה נרחבת ומיותרת של בלוטות בריאות.

הגעתי לרופא משפחה בקופת חולים עם תלונה על גוש בשד ימין. הוא בדק אותי ידנית ואמר שזה כנראה בגלל שילדתי לפני חצי שנה ויש חלב בשד ואין מה לדאוג ולא הפנה אותי לשום בדיקה. אחרי שנה וחצי התברר שיש לי גידול בדרגה 3 בשד עם בלוטות לימפה נגועות בבית שחי. האם זו רשלנות רפואית? אפשר לקבל פיצוי?

רופא המשפחה במקרה של גוש בשד חייב לשלול את האפשרות המסוכנת של גידול ממאיר כמובן בהתחשב בגיל האישה, בהיסטוריה הרפואית שלה ובעוד נתונים.

שלילת האפשרות כי מדובר בגידול מחייבת כמעט תמיד לכל הפחות בדיקת מעקב ובדרך כלל גם בדיקת הדמיה, ממוגרפיה, בדיקת אולטרסאונד או בדיקות אחרות.

במקרה המתואר נראה כי לכל הפחות היה על רופא המשפחה להפנות אותך לבדיקת כירורג שד כדי שזה יחליט אם יש צורך בממוגרפיה או בבדיקות נוספות. המקרה ראוי לבירור יסודי ובחינת אפשרות של תביעת רשלנות רפואית.

נבדקתי אצל רופא משפחה בגלל גוש בשד והוא הפנה אותי לבדיקת ממוגרפיה, עשיתי את הבדיקה והבאתי לרופא את התוצאה והוא אמר שהכל בסדר ותקין. שנתיים וחצי לאחר מכן אובחן אצלי גידול סרטני בשד בשלב מתקדם,  יש גם התפשטות לראות ואני בטיפולים קשים. כשהראתי את תוצאות הבדיקה של הממוגרפיה לרופא שמטפל בי בבית חולים הוא שאל אותי אם לא שלחו אותי לאחר הממוגרפיה לבדיקת אולטראסאונד והתפלא לשמוע שהרופא משפחה לא שלח אותי לבדיקה נוספת. האם זו רשלנות רפואית של הרופא משפחה?

בדיקת הממוגרפיה היא בדיקת הבחירה הראשונה שלרוב מבצעים על מנת לשלול אפשרות של גידול ממאיר בשד בעקבות גוש שנמוש בבדיקה ידנית.

בדיקת הממוגרפיה היא למעשה צילום רנטגן של השד ובחלק מן המקרים היא אינה יכולה לגלות גידולים בשד במיוחד בשדים אצל אישה צעירה אשר בהן בלוטות רבות יותר מאשר שדיים של אישה מבוגרת ובפרט במקרים של רקמה סמיכה של השד (שנפוצה יותר בצעירות).

במקרים כאלו אין אפשר להסתמך על תשובה של ממוגרפיה לשלילת גידול ויש צורך בבדיקות נוספות כמו אולטראסאונד, ביופסיה מהגוש ועוד.

אם יתברר כי תשובת הממוגרפיה שנעשתה לך לא הייתה מספקת כדי לשלול גידול ממאיר בשד והרופא לא שלח אותך לבדיקות הנוספות הנדרשות יתכן וניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות רפואית בטענה של איחור באבחון סרטן השד.

עשיתי לפני שנתיים וחצי בדיקת ממוגרפיה כבדיקת סקר וקיבלתי תשובה שהבדיקה תקינה, לפני כחצי שנה עשיתי בדיקת ממוגרפיה נוספת והתברר כי יש לי גידול גדול מאד בשד שכבר התפשט לבית השחי, איך זה יכול להיות? האם יתכן שהייתה רשלנות בבדיקת הממוגרפיה שעברתי לפני שנתיים ופספסו גידול שהיה כבר בשד? יש אפשרות לתבוע פיצויים?

את בדיקות הממוגרפיה של השד מפענחים רופאים מומחים בתחום הרדיולוגיה (דימות) וגם בנושא זה עלול להיות פענוח רשלני ולא מדויק.

צילומי הממוגרפיה מתועדים ונשמרים לשם השוואה בבדיקה הבאה וניתן לבחון בדיעבד את הבדיקה שנערכה בעבר ולראות אם ניתן היה לראות שם בזמן אמת גידול שלא אובחן בשל התרשלות בפענוח.

אם יתברר בבדיקת רדיולוג של צילום הממוגרפיה שנערכה לפני כשנתיים וחצי כי הפענוח של הבדיקה היה רשלני ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית בטענה של איחור באבחון ואובדן סיכויי החלמה.

הרגשתי גוש בשד ונבדקתי בידי רופא משפחה בקופת חולים שבדק אותי בבדיקה ידנית ואמר שזה שום דבר ואין מה לדאוג. לא הייתי שקטה וכעבור חודשים וחצי נבדקתי על ידי כירורג שד שהפנה אותי מיד לבדיקות נוספות, התברר שהיה לי גוש סרטני קטן יחסית ובשלב ראשוני, טופלתי ואני בריאה ביום ברוך השם. אני רוצה להגיש תביעה נגד הרופא משפחה על האיחור באבחון ועל הסיכון של החיים שלי. האם יש עילה לתביעה במקרה כזה?

כדי להעריך אם היתה התרשלות בטיפול רופא המשפחה בכך שלא הפנה אותך לבדיקות נוספות יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי. הקושי בתביעה במקרה זה הוא שלמרבה המזל ובשל זהירותך חל עיכוב רק של חודשיים וחצי באבחנה ובטיפול בגידול.

במרבית המקרים איחור של חודשיים וחצי אינו בעל משמעות רבה מבחינת סיכויי ההחלמה והתקדמות הגידול כך שגם אם היתה התרשלות ספק אם נגרם נזק רב.

הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית ניתן על הנזק שנגרם בשל התרשלות בטיפול ולא על עצם ההתרשלות. על האפשרות שיכול היה להיגרם נזק רב ועל סיכון החיים הפוטנציאלי הפיצוי כמעט ואינו קיים. יש לשקול לכן אם תביעה במקרה כזה תהיה כדאית כלכלית כאשר בוחנים את עלויות התביעה אל מול הפיצויים הצפויים.

חליתי בסרטן השד והתברר לי שניתן וצריך היה לגלות את הגידול מוקדם יותר שכן בגלל ההיסטוריה המשפחתית שלי היה צריך להפנות אותי מוקדם יותר לבדיקות סקר ובגלל רשלנות של הרופא שלי זה לא בוצע. למזלי הצליחו לכרות את הגידול כולו כולל רוב בלוטות הלימפה בבית השחי מה שגורם לי לבצקות קשות ביד אבל מבחינה אונקולוגית אני היום 'נקיה'. האם אפשר לתבוע על רשלנות רפואית למרות שכיום מבחינה אונקולוגית אני לכאורה בריאה?

ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון סרטן השד בגין נזק של אובדן סיכויי החלמה והגדלת הסיכון לחזרת הגידול.

בעניין סרטן השד שהינו גידול שכיח יש סטטיסטיקות מפורטות מאד על סיכויי ההחלמה וסיכויי חזרת הגידול בכל שלב של אבחנת הגידול. אם ניתן היה לאבחן את הגידול מוקדם יותר הרי שסיכויי חזרת הגידול היו קטנים יותר ונזק זה הוא בר פיצוי.

בנוסף באבחון מוקדם יותר בחלק מן המקרים ניתן היה להימנע מהסרה כירורגית של בלוטות הלימפה בבית השחי ובכך למנוע את הנזק של בצקות (לימפאדמה) ביד המגבילות את התנועה, גם נזק זה הוא בר פיצוי במסגרת תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון סרטן השד.

מתי צריך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי?

בכל מקרה של חשש מפני רשלנות רפואית באבחון סרטן השד או טעות ואיחור במתן טיפול רפואי הולם למחלה, חשוב להקדים ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית.

משרד סולר קפלינסקי טיפל ומטפל לאורך השנים בתביעות פיצויים רבות שהוגשו בשמם של נפגעי רשלנות רפואית ובני משפחותיהם. אנו מייצגים תובעים בלבד, בתביעות כנגד רופאים, קופת חולים ובתי החולים בכל רחבי הארץ.

אם את, אתה ו/או מי מבני המשפחה נפגעתם בגלל התרשלות של אנשי הצוות הרפואי באבחון מחלת סרטן השד או בעקבות טיפול לקוי, ניתן לפנות למשרדנו ולקבל יעוץ משפטי אישי ומקצועי, בשיתוף עם מומחים רפואיים מובילים בתחום.

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (3)

5 stars - based on 3 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית סרטן סרטן השד

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

15 בינואר 2020

עורכי הדין שלנו עונים ...

עורכת הדין ארבל קפלינסקי ועורך הדין עופר סולר עונים לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית!

קרא עוד

04 במרץ 2020

הריון תאומים: יותר שמח...

הריון עם תאומים הנו ברכה כפולה, אבל חשוב להכיר את הסיבוכים האפשריים בזמן ההריון, בשל העובדה שהאם ...

קרא עוד

04 במרץ 2020

בית חולים הלל יפה בחדרה

לפניכם מידע מעודכן ומקיף בכל הנושאים החשובים הנוגעים למרכז הרפואי הלל יפה בחדרה...

קרא עוד

11 במרץ 2020

נגרם לך קרע ברחם בזמן ...

עורך הדין עופר סולר מסביר מה עושים במקרה שנגרם קרע ברחם בגלל רשלנות רפואית...

קרא עוד

11 במרץ 2020

אבחון וטיפול במקרה של ...

דמם לאחר לידה הנו מצד חירום מיילדותי המצריך אבחון מהיר וטיפול רפואי הולם, שאחרת היולדת עשוייה להק...

קרא עוד

16 במרץ 2020

איך מתמודדים מול העומס...

הרבה יותר מדי חולים ומטופלים נפגעים, לעיתים בצורה בלתי הפיכה, בין השאר בגלל העומס הרב בבתי החולים...

קרא עוד

22 במרץ 2020

לחץ על בטן היולדת בזמן...

ישנם לא מעט מקרים שבהם הרופא המיילד מחליט ללחוץ על בטן היולדת במטרה להאיץ את הלידה, כאשר בחלק מהמ...

קרא עוד

02 באפריל 2020

מגיע לך לקבל תשובות במ...

סולר קפלינסקי רשלנות רפואית: מעל 19 שנות ניסיון בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בלידה. פני/ה להערכת סי...

קרא עוד

04 באפריל 2020

מרכז רפואי העמק בעפולה

מידע מקיף על המרכז הרפואי העמק בעפולה, הגישה הטיפולית, המחלקות והמרפאות ודרכי יצירת הקשר...

קרא עוד

05 באפריל 2020

הרופאים השאירו שארית ש...

עורך הדין עופר סולר מסביר כיצד מתמודדים ומה ניתן לעשות במקרים של שארית שליה ברחם לאחר הלידה...

קרא עוד

05 באפריל 2020

טיפול רשלני במקרים של ...

במקרים שבהם צוות חדר הלידה מאחר באבחון תשניק סב לידתי ובמקרים שבהם ניתן טיפול רפואי רשלני לתשניק,...

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורכי הדין שלנו לרשותך, בכל שאלה! פנה/י לקבלת ייעוץ משפטי אישי ותשובות בכל שאלה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 36