סיעוד ועזרה חיצונית בשכר - מי יממן?

במקרים לא מעטים ואצל חלק מהניזוקים עקב אירועי רשלנות רפואית חלה פגיעה בדרגות שונות ביכולת התפקוד העצמאי. מטלות יומיומיות פשוטות כמו רחצה, התלבשות ואכילה הופכות בלתי אפשריות ומצריכות קבלת שירותי סיוע וסיעוד - בין על ידי בני משפחה ובין בשכר, כתלות בסוג הפגיעה ודרגת חומרתה.

החזרי הוצאות, שהוציא הנפגע בגין סיוע בניהול ואחזקת משק בית, ביצוע קניות וסידורים, התניידות וליווי לטיפולים, נתבעים על ידו במסגרת ראש נזק של עזרת הזולת וסיעוד. התשלומים הינם הן לעבר והן צופי פני עתיד ולפיכך ניתן לראות בראש נזק זה מיוחד וכללי כאחד.

מהות העזרה והסיעוד שניתנת לנפגע

הסיוע ניתן ברבדים השונים של ההתנהלות היומיומית ולרבות תחזוקת הבית השוטפת, מלאכות של ניקיון ובישול, אשר נבצר מהנפגע למלאן וכן טיפול בילדים. היקף הסיוע - חלקי או מלא ותדירותו - זמני או קבוע, ייגזרו מסוג ודרגת הפגיעה של הניזוק.

את שירותי הסיוע יכול הנפגע לקבל בשני אופנים: עזרה ללא תמורה על ידי בני משפחה - הורים, ילדים, בן זוג, אח או אחות או בדרך של פניה לגורם חיצוני לקבלת השירות תמורת תשלום ובכלל זה, ניהול משק בית, עזרה סיעודית וכד'.

החזר הוצאות בגין ראש נזק של שירותי עזרה וסיעוד

בקשת ההחזר עבור ראש נזק זה במסגרת תביעת רשלנות רפואית תתייחס לשני אופני העזרה, בתשלום ושלא בתשלום, בהתאם לנסיבות המקרה.  

בדונו בגובה הפיצויים שייפסקו, יפריד בית המשפט בין סוגי הסיוע האפשריים - בסיוע, הניתן על ידי קרובי משפחה, תבוצע הערכה על בסיס אומדן שווי העזרה הניתנת, בהתאם לחומרת הפגיעה ולהיקף העזרה שניתנה. במסגרת זו יילקחו בחשבון גם הפסדי שכר, שנגרמו לבן המשפחה המסייע, אשר נאלץ להפסיק את עבודתו או לצמצם את היקפה בתקופת הסיעוד.

לעניין זה קיראו על: הפסדי שכר שנגרמו להורים