שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

טיפול משפטי מקיף ברשלנות רפואית בלידה

עו"ד עופר סולר, בעל הכשרה פרה-רפואית וניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרים של סיבוכים בלידה ונזקים לאם ולעובר

פנה/י לתיאום פגישה >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

טיפול משפטי ברשלנות בלידה

עו"ד עופר סולר, בעל ניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרי סיבוכים בלידה ונזקים לאם ולעובר

פנה/י לתיאום פגישה >>

פגיעה בעובר בשל כריכת חבל הטבור

מחבר: 16/01/2018 14:30

אחד הסיבוכים השכיחים ביותר בחדרי הלידה שלנו הנו כריכת חבל הטבור סביב צווארו של התינוק. מצב המצריך התערבות רפואית מדוייקת ומהירה, על מנת למנוע פגיעה באספקת החמצן לרך הנולד, פגיעה שעלולה לסכן את חייו.

חבל הטבור הנו רקמה שבנויה בצורת צינור אשר מחברת בין השליה לעובר במהלך ההריון ומשמשת להזנת העובר ולחילוף חומרים בין האם לעובר.

במהלך ההריון השליה מעבירה באמצעות חבל הטבור מזון ודם עשיר בחמצן מהאם לעובר ומפנה באמצעותו פסולת והפרשות כגון פחמן דו־חמצני מהעובר לזרם הדם של האם ומשם החוצה.

חבל הטבור מורכב מוריד ושני עורקים, ופועל באופן לפיו פעולת העברת המזון והחמצן לעובר נעשית באמצעות הווריד הטבורי ואילו פעולת פינוי הפסולת מהעובר לאם נעשית באמצעות העורקים הטבוריים.

במהלך הלידה, כאשר התינוק יוצא לאוויר העולם, חבל הטבור מחובר עדיין לשיליה, כשהוא מלא בדם וצבעו כחלחל.

לאחר הלידה, יש לחתוך את חבל הטבור. חלק קטן מאד ממנו נשאר כגדם על טבורו של התינוק, וזאת עד להתייבשותו ונשירתו מלאה. משלב חיתוך חבל הטבור, התינוק מפסיק לקבל הזנה וחמצן מאמו, ומתחיל לקבל אותה באופן ישיר ולנשום באופן עצמאי.

קיימות שתי גישות לגבי נקודת הזמן שבה מומלץ לחתוך את חבל הטבור. בעבר, ניתוק חבל הטבור נעשה לפי הפרוטוקול הרפואי הרגיל, לפיו יש לנתק את חבל הטבור 40 שניות בלבד לאחר הלידה.

בשנים האחרונות ישנה נטייה להשאיר את חבל הטבור מחובר לתינוק למשך זמן רב יותר, ולנתקו רק כעבור דקה וחצי עד 5 דקות מהלידה.

גישה זאת התפתחה לאור ממצאי מחקרים שהראו כי הדם הטבורי, כלומר, הדם שנמצא בחבל הטבור, עשיר בתאי גזע טבוריים אשר עוזרים בהחלמה של מספר מחלות ויכולים לעזור ליילוד בעתיד.

לכן, כיום נהוג להשהות מעט את ניתוק חבל הטבור, כדי לאפשר עדיין מעבר של דם מהשיליה אל היילוד וכן כדי לקחת דם טבורי מחבל הטבור עצמו. 

חבל הטבור מגיע לאורכו המלא בסביבות השבוע ה-28 של ההריון. אורכם של רוב חבלי הטבור נע בין 45-60 ס"מ, כאשר האורך הממוצע של חבל הטבור בלידה הינו כ-55 ס"מ.

בסביבות כ-7% מחבלי הטבור נחשבים לארוכים יחסית, כאשר חבל ארוך יחסית נחשב בדרך כלל כחבל שארוך מ-70–80 ס"מ. אגב, אורכו של חבל הטבור מושפע מתנועותיו של העובר, כך שככל שהוא מרבה להתנועע ולהתמתח, כך גם החבל יכול להימתח ולהתארך.

סיבוך נפוץ: כריכת חבל הטבור בלידה

אחד החששות הנפוצים לגבי חבל הטבור הנו כריכתו סביב צוואר העובר במהלך הלידה. במקרים חמורים ונדירים, מצב זה עלול להביא למות העובר חלילה.

יחד עם זאת, אין לחשוש יתר על המידה מכריכת חבל הטבור, מאחר ומדובר במצב שכיח, אשר מתרחש בקרב כשליש מהתינוקות בזמן הלידה, כאשר רק במקרים מעטים הוא גורם לנזקים לעובר.

כלומר, רוב הלידות של תינוקות שחבל הטבור נכרך סביב צווארם מסתיימות בהצלחה וללא כל נזק לתינוק. הצוותים הרופאיים בחדרי הלידה מתמודדים מול מקרים כאלה בכל יום ולרוב מורגלים במתן טיפול רפואי ותגובה הולמת.

בנוסף, יש לזכור כי כריכת חבל הטבור סביב צוואר העובר איננה מעכבת בהכרח את הלידה ואילו התקדמות הלידה איננה גורמת להידוק הכריכה מסביב לצווארו. ככל שהעובר יורד במורד תעלת הלידה, כך הלידה תתפתח באופן רגיל וזאת גם אם חבל הטבור כרוך סביב העובר.

יחד עם זאת, במקרים שבהם חבל הטבור נכרך יותר מפעם אחת סביב צוואר התינוק, יכול בהחלט לעלות צורך דחוף לבצע ניתוח קיסרי כדי למנוע גרימת נזק לתינוק עקב פגיעה באספקת החמצן וחנק. 

סיכונים נוספים אשר עלולים להיווצר עקב כריכת חבל הטבור בלידה כוללים דופק בלתי תקין, מים מקוניאליים וציון נמוך במבחן אפגר בסמוך ללידה.

מה לגבי תקופת ההריון?

בזמן ההריון התינוק אינו נושם עצמאית ולכן כריכת חבל הטבור סביב צוואר העובר בזמן זה, אינה מהווה סכנה.

במהלך ההריון יכול להגרם נזק הנובע מכך שהלחץ על חבל הטבור מאפשר זרימת דם פחות טובה לעובר. יחד עם זאת יש לזכור שבחבל הטבור יש חומר הדומה לג'לי ואשר תפקידו להגן על כלי הדם שמצויים בו ושמעבירים את המזון והחמצן לתינוק, כך שגם אם חבל הטבור נכרך סביב העובר, אותם כלי דם מצליחים בדרך כלל לספק לו את כל הדרוש לו עד ללידתו.

אגב, ככלל, חבל טבור ארוך יחסית איננו מוגדר כסיבוך או סיכון, אולם כריכת חבל הטבור סביב צוואר העובר, או קשרים וסבכים של חבל הטבור, מתרחשת יותר בקרב חבלי טבור ארוכים, הגם שהיא מתרחשת גם אצל חבלי טבור באורך ממוצע. 

במסגרת מעקב ההריון יש לבדוק באופן שגרתי, בין היתר, גם את מצב חבל הטבור, באמצעות בדיקת אולטראסאונד.

בדיקה זאת באה על מנת לוודא שאין בעיה אשר נוצרת כתוצאה מכריכה או קשירה של חבל הטבור. כמו כן יש לפנות מיידית למרפאה כאשר ישנו שינוי בתנועתיות של העובר, יתר תנועות או חסר תנועות וזאת במיוחד בשליש האחרון של ההריון.

במידה והרופא יבחין בכריכה של חבל הטבור סביב צוואר העובר, הוא בדרך כלל לא ימליץ ביצוע פעולה מסויימת לקראת הלידה.

במהלך הלידה, הרופאים ממילא בודקים את מצב חבל הטבור, בפרט שכריכתו נחשבת למצב נפוץ ובמקרה הצורך הם פשוט ישחררו אותו בעדינות כשהתינוק יוצא החוצה לאוויר העולם.

במידה וחבל הטבור יהיה צמוד מדי לצוואר התינוק, הם יחתכו אותו לפני יציאת כתפי התינוק. יחד עם זאת, במקרים מסובכים יותר, כאמור, יש לבצע ניתוח קיסרי להוצאת התינוק.

מקרי רשלנות רפואית ותביעת פיצויים

למרבה הצער, בכל שנה מתרחשים בישראל כמה וכמה מקרי רשלנות רפואית הקשורים באופן ישיר למצבים שבהם חבל הטבור נכרך סביב צווארו של התינוק.

הרשלנות הרפואית יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות כגון:

  • התעלמות מסימנים שעלולים להעיד על כריכת חבל הטבור כמו חוסר תנועתיות של העובר
  • אי ביצוע בדיקת אולטרסאונד למרות שכבר יש חשש לכריכת חבל הטבור
  • אי מתן הסבר מספק לאשה ההרה על משמעות כריכת חבל הטבור
  • אי ביצוע ניתוח קיסרי למרות שיש צורך לבצעו בדחיפות רבה
  • אי מתן טיפול רפואי הולם במקרה של פגיעה ברך הנולד

ועוד...

דוגמאות מתוך פסקי דין

במסגרת הליך ע"א 754/05 לבנה לוי נ' מרכז רפואי שערי צדק אשר התנהל בפני בית המשפט העליון, נדון מקרה טרגי שעסק בעובר שנולד מת כשחבל הטבור כרוך סביב צווארו וזרועו.

התיק עסק באם שהרתה לראשונה, באמצעות הפריית מבחנה וזאת לאחר 3 שנות טיפולי פוריות. האם הגיעה לבית החולים בשבוע ה-40 להריונה, לאחר שהיא חשה בצירי לידה. בבדיקה שנערכה בה, נמצא כי מצבה הכללי הינו טוב. הדופק העוברי נוטר במשך כשעה ונמצא תקין.

האם נשלחה להסתובב בין כותלי בית החולים. כעבור 3 שעות היא שבה לחדר הלידה, שם בוצע בה שוב ניטור במשך כ-45 דקות, שאף הוא נמצא תקין.

לאחר מכן נאמר לאם להמשיך להסתובב ולחזור לבדיקה נוספת כעבור 3 שעות. האם שבה כעבור 3.5 שעות, אך אז נמצא למרבה הצער כי דופק העובר נדם. בהמשך לכך האם ילדה בסיוע שולפן ריק את העובר כשהוא מת וכשחבל הטבור הדוק סביב זרועו וצווארו.

לא היתה מחלוקת כי העובר מת עקב הכריכה של חבל הטבור סביב צווארו.

ההורים הגישו תביעת רשלנות רפואית כנגד בית החולים בפני בית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי מיקד את הדיון באחריותו של בית החולים למות העובר בשתי שאלות:

  • האם הנתונים שעמדו בפני בית החולים בשעה 08:00 בבוקר חייבו את השארת האם במעקב צמוד בחדר הלידה או שמא, לאורם, ניתן היה לשלוח אותה להלך מחוץ למקום.
  • בהנחה שלא היה צורך במעקב בחדר לידה, האם בית החולים התרשל בהוראות שנתן לאם לגבי השעה שבה היה עליה לשוב לחדר הלידה, לצורך ביצוע בדיקה חוזרת.

לגבי השאלה הראשונה, בית המשפט המחוזי קבע שבית החולים לא התרשל וזאת מאחר שממצאי הניטורים הנדונים היו תקינים, ועל כן לא היה בהם כדי לחייב השגחה צמודה על האם בתוך חדר הלידה.

במצב כזה מקובל לאפשר ליולדת להסתובב סמוך לחדר הלידה ולא היתה סיבה של ממש שלא ליישם זאת על האם.

לגבי השאלה השניה, בית המשפט המחוזי קבע כי בית החולים התרשל ופעל בניגוד לנוהל של משרד הבריאות. זאת מאחר שהוא לא הבהיר לאם את הצורך לחזור לבדיקה תוך שעתיים במקום תוך 3 שעות וכן לא מסר לידי האם את אישור ההמתנה, אשר כולל הוראות לזמן ההמתנה.

בהמשך קבע בית המשפט המחוזי כי קיים קשר סיבתי בין אי-קיום הבדיקה החוזרת במועד לבין מות העובר, מאחר שאם הבדיקה החוזרת הייתה מתבצעת בתוך שעתיים, אזי הצוות הרפואי היה מגלה שהעובר נמצא במצוקה ומבצע ניתוח קיסרי, דבר אשר היה מונע את מותו. בהתאם לכך קבע בית המשפט שבית החולים אחראי למותו של העובר.

לגבי הפיצויים, בית המשפט המחוזי פסק לאם פיצויים בסך של 300,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, כאב וסבל שנגרם לה. בנוסף נפסקו להורים פיצויים בסך של 5,000 ש"ח בגין הוצאות נסיעה, ופיצויים בסך של 5,000 ש"ח בגין עזרת הזולת.

יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את טענת ההורים לפיה יש לפסוק להם פיצויים גם בגין אובדן שנות ההשתכרות האבודות של העובר שנפטר על סף לידתו. זאת מאחר שלאור סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, העובר לא הפך נושא לחובות או לזכויות, ועל כן ההורים אינם זכאים לתבוע כעיזבונו או בשמו.

שני הצדדים הגישו ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בפני בית המשפט העליון.

במסגרת הערעור, טען בית החולים בין היתר, שלא הוכח עניין הקשר הסיבתי בין מות העובר לבין ההתרשלות לגבי מתן ההנחיה לחזור כעבור 3 שעות במקום כעבור שעתיים.

זאת משום שגם אם האם הייתה חוזרת כעבור שעתיים, לא היה בכך כדי למנוע את תאונת חבל הטבור שהתרחשה, מאחר שאין מניעה לשחרור יולדת מניטור, אף ליותר משעתיים.

הנוהל של משרד הבריאות קובע אמנם שיש לבדוק יולדת בטווח של שעתיים מן הבדיקה הקודמת, אך הוא אינו מחייב ביצוע ניטור כעבור שעתיים.

בית המשפט העליון דחה את טענת בית החולים בדבר העדר הקשר הסיבתי, בקובעו כי אילו בית החולים היה בודק את האם בתוך שעתיים, אזי מצוקתו של העובר היתה מתגלית.

במקרה כזה היה ניתן למנוע את מות העובר באמצעות ניתוח קיסרי, אשר נגרם כתוצאה מהתהדקות וכריכת חבל הטבור סביב צווארו.

זוהי בדיוק מטרתה של ההנחיה בדבר בדיקה חוזרת בתוך שעתיים לכל היותר: למנוע, בשלבים הרגישים שלפני תחילת הלידה הפעילה, התמשכותם של פרקי זמן ארוכים מדי ללא ביקורת והשגחה, באופן שניתן יהיה להציע מענה להתפתחויות האפשריות.

במסגרת הערעור טענו ההורים, בין היתר, שהיה ראוי לפסוק להם גם פיצויים בגין השנים האבודות של העובר. בנוסף טענו ההורים שיש לפסוק להם פיצויים כפולים בגין הכאב וסבל שנגרם להם עקב מות העובר, אשר גם גרמו לכישלון שני טיפולי ההפריה הראשונים שניתנו לאם לאחר אותו מקרה.

בית המשפט העליון דחה את טענת ההורים לפיה היה ראוי לפסוק להם גם פיצויים בגין שנות ההשתכרות האבודות של העובר.

בית המשפט העליון הבהיר כי הזכות לפיצוי בגין שנות ההשתכרות האבודות עומדת למי ששנות חייו קוצרו כתוצאה מעוולה אל מתחת לגיל הפרישה מעבודה. אם הוא נפטר לפני שהוגשה תביעה מטעמו, זכות זו תעמוד לעזבונו שבא במקומו. כך נקבע בפרשת אטינגר, נשוא הליך ע"א 140/00.

לתלויים בניזוק עומדת עילת תביעה עצמאית בגין אובדן התמיכה שלו וליורשיו עומדת הזכות לתבוע את חלקם בעיזבון. אולם, להורים לילד שנפגע וזאת בין אם הוא נותר בחיים ובין אם הוא נפטר, אין זכות לתביעה בגין הנזקים שנגרמו במישרין לילד בכלל, ובגין ראש הנזק של אובדן כושר השתכרות בפרט, וזאת מאחר שזכות התביעה בעניין זה שייכת לילד עצמו.

לפיכך, כאשר מדובר בעובר שמת, אין מי שיכול לאחוז בעילת התביעה בגין שנות ההשתכרות האבודות שלו, ככל שראוי בכלל לדבר באבדן כזה לגבי עובר שנפטר בעודו בבטן אימו.

סעיף 1 לחוק הכשרות מציב גבול להלכת השנים האבודות, והמסקנה המתבקשת היא כי גבול זה במקומו מונח.

מנגד, בית המשפט העליון קיבל את טענת ההורים לגבי הגדלת סכום הפיצויים שנפסקו להם בגין כאב וסבל.

במסגרת הלכת אלסוחה, נקבע כי ישנם ארבעה תנאים לזכאות של נפגע משני לקבלת פיצויים בגין נזק נפשי:

  • על הניזוק המשני להיות קרוב משפחה מדרגה ראשונה של הניזוק העיקרי
  • התרשמות הניזוק המשני באופן ישיר מהאירוע המזיק
  • על מידת הקרבה במקום ובזמן בין הניזוק העיקרי לבין הניזוק המשני להיות נכבדת
  • מידת הפגיעה הנדרשת בניזוק משני, הינה פגיעה נפשית חמורה העולה כדי מחלת נפש

בית המשפט העליון קבע כי שלושת התנאים הראשונים מתקיימים במקרה דנן. לגבי התנאי הרביעי נקבע כי למרות שמדובר בנזק נפשי שהינו לכאורה קל יחסית, מאחר והוא לא מצא ביטוי באחוזים של נכות נפשית, יש מקום למתן את ההלכה והדרישה לנזק נפשי בשיעור ניכר כאשר הפגיעה הנפשית הינה עקב אובדן פרי הבטן.

עוד צויין כי אדם עלול לסבול מכאובים רגשיים גם כאשר הפגיעה הנפשית בו לא הותירה אחוזי נכות צמיתים. זהו נזק שאינו מהותי כמשמעות המונח הזה בהלכת אלסוחה, אך אין בכך כדי לשלול את הזכאות לפיצוי בגין נזק לא ממוני.

בהתאם לכך נפסק כי יש להוסיף ולשלם גם לאב פיצויים בגין כאב וסבל בסך של 250,000 ₪ וזאת בנוסף לפיצויים בסך של 300,000 ₪ שכבר נפסקו לאם בגין כאב וסבל.

פנה/י לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר

עורך הדין עופר סולר מייצג בימים אלה בני משפחה בכמה תביעות רשלנות רפואית גדולות, לאחר נזקים חמורים שנגרמו לעובר בשל כריכת חבל הטבור בזמן הלידה ובהריון.

בכל מקרה של נזק לעובר ומכל סיבה שהיא, מוטב להקדים ולפנות להתייעצות עם עורך דין מנוסה, על מנת לקבל חוות דעת משפטית ואולי גם חוות דעת של מומחה רפואי בתחום המיילדות.

לפניה וקבלת ייעוץ משפטי לחצ/י כאן

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (5)

5 stars - based on 5 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית לידה סיבוכים בלידה כריכת חבל הטבור

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

31 בינואר 2018

סקירת מערכות בהריון ומ...

סקירת מערכות - בדיקת אולטרא סאונד מקיפה במהלך הריון ומקרים של רשלנות רפואית באבחון או עקב אי ביצו...

קרא עוד

01 בפברואר 2018

טיפול רשלני במקרים של ...

כל מה שחייבים לדעת וכיצד יש לפעול בעקבות טיפול רפואי רשלני במקרה של קרדיומיופתיה בהריון וסביב הלי...

קרא עוד

07 בפברואר 2018

מילון רשלנות רפואית - ...

מילון רשלנות רפואית באתר Malpractice - מונחים מעולם הרפואה והבריאות באות ס

קרא עוד

07 בפברואר 2018

סיבתיות עמומה בתביעות ...

עורך הדין עופר סולר מסביר את משמעותה של סיבתיות עמומה בתביעות רשלנות רפואית...

קרא עוד

11 בפברואר 2018

אחריות יחסית במקרים של...

בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן להשתמש עוד בחריג האחריות היחסית במקרים של סיבתיות עמומה בתביעות ר...

קרא עוד

11 בפברואר 2018

מצוקה עוברית Fetal dis...

אתר Malpractice בנושא רשלנות רפואית - על מצוקה עוברית Fetal distress אבחון ומניעה...

קרא עוד

13 בפברואר 2018

הריון בעוולה - האם נית...

ישנם בהחלט מקרים שבהם ניתן לתבוע ולקבל פיצויים לאחר לידת ילד בריא, שנולד מהריון לא רצוי...

קרא עוד

20 בפברואר 2018

סקירה משפטית מקיפה בנו...

הסקירה המשפטית המלאה בנושא תביעות בעילת הולדה בעוולה בשיטת המשפט בישראל...

קרא עוד

25 בפברואר 2018

בדיקת מוניטור עוברי (C...

המוניטור העוברי מסייע לאמוד את תדירות הצירים, תכיפותם ומידת סדירותם וכן מלמד על מצבו של העובר. ומ...

קרא עוד

25 בפברואר 2018

אי אבחון מוקדם של תסמו...

עורך הדין עופר סולר מסביר על תסמונת אנגלמן והצורך לאבחן אותה במסגרת ייעוץ גנטי ו/או בדיקות במהלך ...

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורך דין עופר סולר מעניק ייעוץ אישי, ללא התחייבות, לנפגעי רשלנות רפואית ובני המשפחה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

office@solarlaw.co.il

מרכז עזריאלי 3, קומה 36