סולר קפלינסקי רשלנות רפואית malpractice
שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

טיפול משפטי ברשלנות בכל תחומי הרפואה

עו"ד עופר סולר, בעל הכשרה פרה-רפואית וניסיון רב שנים בייצוג תובעים (בלבד) במקרים חמורים של רשלנות רפואית

פנה/י לתיאום פגישה >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

טיפול משפטי ברשלנות בתחומי רפואה

עו"ד עופר סולר, בעל ניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרי רשלנות בתחומי הרפואה השונים.

פנה/י לתיאום פגישה >>

זיהומים בבתי החולים הורגים 5000 איש בשנה!

מחבר: 10/06/2020 14:45

האם ניתן להגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית במקרה של הדבקה בזיהום במהלך אשפוז או טיפול בבית החולים? לצערם של רבים, השאלה הזאת חוזרת על עצמה אלפי פעמים בכל שנה, עקב ריבוי מקרי ההדבקה בזיהומים בבתי החולים בישראל.

"העיקר הבריאות" נוהג הישראלי לאחל למי שהוא באמת אוהב וחפץ ביקרו. אם נשאל בהקשר זה את אותו ישראלי ממוצע ממה הוא מפחד, אז סביר להניח שהוא ישיב בשמן של שלל מחלות שלכולן סיומת אחת: "לא עלינו".

אפשר להניח שהמילה קורונה הפכה לאחת מהמילים היותר מרתיעות בישראל 2020 ורובנו ככולנו, נצמדנו אל מסך הטלוויזיה יום וליל תוך מעקב דואג אחר מספר החולים והנפטרים. אלא שאנשי הרפואה מתמודדים מזה שנים עם תופעת הזיהומים בבתי החולים שגובה את חייהם של כ-5000 ישראלים בכל שנה.

כן, מדובר במספר לא קל לעיכול, תחשבו מה היה קורה לכל אחד ואחת מאתנו לו היינו רואים את המספר הזה על המסך בימי הקורונה, חמשת אלפים נפטרים.

איזה מבט הינו מקבלים מפרופסור ברבש ואיזו שתיקת הודיה מפוארת היינו שומעים מצדו של פרופסור יורם לס. נזכיר כי נכון למועד כתיבת שורות אלו נפטרו ממגיפת הקורונה בישראל כ-300 ישראלים, לא מספר זניח חלילה וכל נפש בישראל היא עולם ומלואו, אבל מדובר ב-6% בלבד ממספר הנפטרים מזיהומים בבתי החולים.

תיק 5000

במהלך קמפיין הבחירות האחרונות, השיקה מפלגת כחול לבן את קמפיין תיק 5,000. לא מדובר בחקירה חדשה כנגד ראש הממשלה נתניהו, אלא בצורך המידי לטפל במערכת הבריאות הקורסת לטענתם.

אנשי הקמפיין של המפלגה שהתפרקה מאז, החליטו שהדוגמא הטובה ביותר לתאר את מצבה הרעוע של מערכת הבריאות הוא המספר חמשת אלפים שכמובן מתייחס למספר הישראלים שנפטרים מידי שנה בבתי החולים בישראל כתוצאה מזיהום.

הקמפיין זכה לסיקור נרחב, על אף שמדובר בעובדה מצערת שמוכרת היטב לכל אנשי הרפואה בישראל.

על פי הנתונים שהוצגו בוועדת הבריאות של הכנסת לפני כשנתיים, כעשרה אחוזים מהמאושפזים בבתי החולים, ילקו בנוסף למחלתם בזיהום. ברוב המקרים מדובר בזיהום הנגרם על ידי חיידקים העמידים לטווח הרחב של התכשירים האנטיביוטיים הניתנים לכלל החולים.

בכדי להבין את היקף התופעה, נתבונן בארה"ב הנחשבת למדינה עם רמת ההשקעה הגדולה ביותר בתחום הבריאות בקרב מדינות ה-OECD, שם לוקים בזיהומים בבתי החולים מידי שנה, למעלה משני מיליון חולים. תשעים אלף מהם מתים.

שכיחות החיידקים משתנה מבית חולים אחד לאחר והיא תלויה בעוד כמה משתנים, ביניהם סוג האוכלוסייה וסוג המחלקות. שכיחות גבוהה של חיידקים עמידים מופיעה אגב, דווקא במחלקות לטיפול נמרץ, אפשר להבין כי מדובר בסכנת חיים של ממש עבור אותם חולים.

הגורמים להתפתחותם של אותם חיידקי על העמידים כאמור בפני אנטיביוטיקה, מגוונים. הגורם הראשון הוא לחץ סלקטיבי הנגרם כתוצאה מהשימוש באנטיביוטיקה.

קראתם נכון, השימוש המוגבר באנטיביוטיקה גורם בעצמו להיווצרותם של חיידקים עמידים שהם תוצאה של מוטציות התפתחותיות של חיידקים.

אבולוציה של חיידקים בהתמודדותם מול האנטיביוטיקה אם תרצו. נדגיש כי כחמישים אחוזים מהמאושפזים בבתי החולים, מטופלים בשלב זה או אחר של אשפוזם באנטיביוטיקה. במחלקות לטיפול נמרץ עולה אחוז המטופלים באנטיביוטיקה למאה!

גורם נוסף להיווצרות אותם חיידקים, הוא חוסר היענות לכללי מניעת זיהומים.

היעדר שמירה על היגיינה הוא הכלל הראשון ומה שלמדנו והפנמנו כולנו בזמן הקורונה, היה בעבר פחות מובן לכלל המאושפזים. צריך להבין, אחרי שהם כבר מתפתחים, מסתובבים אותם חיידקים באופן חופשי בתוך מחלקות בתי החולים.

זה אומר על מיטות המאושפזים, על בגדיהם, על עורם, על הלוחות המוצמדים למיטותיהם ושימו לב, אפילו על הרופאים.

חולה במחלקת טיפול נמרץ שנדבק בזיהום מעין זה עובר למוד של סכנת חיים מידית. מה שמפתיע הוא שאותו חולה לא יפתח סימפטומים, אלא יפתח מיידית זיהום, בדרך כלל בדרכי השתן.

משם למרבה הצער, ההידרדרות קלה.

העומס בבתי החולים

באותו קמפיין "תיק 5,000" שהשיקה כאמור כחול לבן, הודגשו מתוך בחירה אסטרטגית דווקא האלמנטים הקשורים לצפיפות בבתי החולים. בישראל יש 15,500 פחות מיטות מאשר במדינות ה-OECD.

חולה במסדרון מצטלם יופי לקמפיין נגד זיהום, אבל העומס בבתי החולים שלנו אינו הגורם היחיד, אולי אפילו לא המשמעותי. נכון שבעולם אידיאלי, היה זוכה כל חולה לחדר מבודד וצוות סטרילי, אבל זו אוטופיה שאינה יכולה להתרחש בשום מקום בעולם.

לכולם ברור שרמת הזיהום חייבת לרדת גם בתנאי הצפיפות הקיימים כיום בבתי החולים. נזכיר כי בימי העומס שפוקדים את בתי החולים בעיקר בשיאו של החורף, אנחנו מדברים על תפוסה של למעלה ממאה וחמישים אחוזים במחלקות השונות וזה אומר המון חולים במסדרון.

בחורף האחרון, דווחנו לראשונה על חולים שהורדו באלונקות למרתפי בתי החולים, בשל עומס במחלקות. לחולה כזה יש כמובן סיכוי גדול יותר ללקות בזיהום. נדגיש כי העומס בבתי החולים הוא דבר רע ולא רק בגלל הזיהומים, אלא בגלל הטיפול הלקוי לו זוכים החולים שתשומת לבו של הצוות הרפואי, נחלק ליותר מידי מהם.

יש מה לעשות בכדי למנוע את הזיהום הבא

משרד הבריאות הבין את חומרת התופעה והחל להזרים כספים למאבק בזיהומים בבתי החולים. כיום אנחנו מדברים על מאה ושלושים מיליוני ₪ מידי שנה לכלל בתי החולים.

בתי החולים מצדם הפנימו כי מדובר בתופעה שיש מה לעשות כנגדה. אחרי הכל, עלייה נוספת בנתונים אלה, עלולה לפגוע באופן קשה ביותר באמון החולים בבתי החולים ולייצר תחושת כאוס, שלא לדבר על מספר תביעות הרשלנות הרפואית שעולה משנה לשנה.

בית חולים נתפס בצדק במוחו של האדם כמקום ריפוי ולא מתחם המפתח מחלות. קשה להפנים מצב שבו חולה מגיע לבית החולים בשל מחלה מסוימת ולוקה במהלך הטיפול במחלה אחרת שעלולה להיות קטלנית. זה מצב בלתי נתפס.

דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם כבר לפני יותר מחמש שנים, קבע כי יש לטפל בתופעה בדרכים הבאות:

  • הוספת תקנים של רופאים ואחיות וכלל הצוות הרפואי עד להגעה למצב הקיים לפחות במדינות המובילות ב-OECD
  •  שיפור תנאי האשפוז והורדת הצפיפות והעומס בחדרי האשפוז ובחדרי המיון
  • הוספת חדרי בידוד ומתן אפשרות לבידוד חולה מיד עם הגעתו לחדר מיון
  • שיפור היגיינה והחיטוי של הצוות הרפואי - צעד שיכול לבדו לצמצם בכאלף בני אדם את התמותה מידי שנה
  • הגברת מודעות הציבור לסכנה מזיהומים אלו
  • מניעת כניסה של מבקרים החשופים יותר לזיהומים
  • הפעלת תכנית לאומית לצמצום השימוש באנטיביוטיקה, לאור העובדה שהשימוש המוגבר בה גורם לעמידות החיידקים

בדיון נרחב שהתקיים לפני כשלוש שנים בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, אמר הממונה על בריאות הציבור פרופ' גרוטו, כי המרכיבים העיקרים להתמודדות עם התופעה במטרה לצמצם את היקפה הם הגדלת מספר המיטות במחלקות, הוספת תקנים וכן תכנית מניעה.

המרכיב הראשון, ציין, קורה באמצעות תוספת של 1,200 מיטות: "אך צריך במקביל לעבור לאשפוז מחוץ לבתי החולים או בבתי חולים סיעודיים – ולהנהיג אשפוז בבית. תכנית המניעה מתוקצבת ב-50 מיליון שקל לכל שנה, לתקופה של שלוש שנים. הגישה העיקרית כדי לטפל בתופעה על מנת לצמצמה צריכה להיות מודל תמרוץ לבית החולים שעושה - ומגיע לתוצאות" סיכם גרוטו באותו דיון.

בבתי החולים ברחבי הארץ, הוקמו יחידות למניעת זיהומים והוכנסו תוכניות למידה ועבודה בנושא שמירה על ההיגיינה.

במקביל החלו תוכניות ניטור של חיידקים וכל אלה גם יחד, מצליחים להפחית במעט את היקף התופעה. כאמצעי נוסף ליצירת תחרות בריאה בין בתי החולים במאבקם בתופעה, מפרסם מידי שנה המשרד את מדד בתי החולים המזוהמים בישראל, מה שמכניס את מנהלי המוסדות למוטיבציית יתר.

אחת הדוגמאות המוצלחות לתהליך ניטור חיידקים מגיעה מבית החולים שיבא, שם אנשי עמותת מגן חיים, הצליחו לנטר מקום לא מצופה להתפתחות חיידקים זיהומיים, בסיפון הכיורים בתוך המחלקות.

הצלחת הניטור והטיפול בו, הביאה לירידה דרמטית במספר הזיהומים במחלקות בית החולים תל השומר. כלומר, אפשר ויש מה לעשות.

בינתיים ולמרות המאמץ, נמשך המרדף בין האנטיביוטיקה לחיידקים, בין הסטריליזציה לזיהום שמחזיק בתואר הרוצח השקט בבתי החולים.

עוד בנושא: הקפדה על כללי בטיחות בטיפול רפואי

בית המשפט: הדבקה בזיהום יכולה להוות רשלנות רפואית!

מקרה שחקר את השאלה הזאת בדיוק התעורר בפרשת חמוטל רז נ' ביה"ח אלישע. המספר על ילדה שנולדה בביה"ח אלישע שם נדבקה במחלה זיהומית, במהלך הטיפול במחלה שנעשה בביה"ח רוטשילד נגרם לילדה נזק קשה.

כ-25 שנה לאחר מכן וממש לפני תום תקופת ההתיישנות תבעה רז את בית החולים אלישע, בתביעה נזיקית בעילת רשלנות רפואית שהוגשה לבית המשפט המחוזי. זיכרו כי תקופת ההתישנות מתחילה להספר מאז הגיעו של הקטין לגיל 18 ומאז, יש לספור 7 שנים.

פסיקת בית המשפט המחוזי בעניין האחריות לזיהום

בית המשפט המחוזי קבע, כי היה על ביה"ח אלישע להסביר להורי הילדה בחשש ההינגפות ולהדריכם כיצד לטפל בזיהום, לעומת זאת ובעקבות כך שהטיפול במחלה הזיהומית נעשה בביה"ח רוטשילד, קבע השופט המלומד כי לא ניתן להוכיח שהנזק נגרם עקב התרשלותו של ביה"ח אלישע.

פסק הדין קבע לתובעת פיצויים כאמור:

•    סכום של 10.000 ש"ח פיצוי לא ממוני.

•    סכום של 40.000 ש"ח לקניית גרביים אלסטיות לכל החיים.

במסגרת פיצוי זה התעלם השופט באופן ברור מאובדן כושר השתכרות של הילדה.

ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון

הערעור נסוב סביב שאלת אובדן כושר ההשתכרות והפיצויים אותם פסק בית המשפט המחוזי והוא נדון בפני הנשיא שמגר, השופט י.מלץ, והשופט מ.חשין. בית המשפט העליון דוחה את פס"ד הדין של המחוזי ומקבל את גרסת התובעת.

בפתיחת פסק הדין מסכם הנשיא שמגר את הסוגייה:

"אשה בריאה נכנסה לבית חולים כדי ללדת את ילדתה, כעבור מספר ימים היא עוזבת את בית החולים, ואזי מסתבר כי התינוק שנולד זה עתה חלה בהיותו בבית החולים במחלה זיהומית קשה. הטיפול הרפואי ההכרחי במחלה הזיהומית האמורה גורם לנכותה של הילדה לאורך ימים הילדה שניזוקה כמתואר לעיל תובעת פיצויים בתביעת רשלנות רפואית".

הנשיא שמגר קבע בפסק הדין כי מקום שבו נכנס אדם בריא לקבלת טיפול רפואי בבית חולים ובעת שהותו בתוך ביה"ח, נדבק במחלה זיהומית, לא על האדם רובצת הראייה להוכיח שהמוסד הרפואי התרשל, אלא בית החולים צריך להוכיח שלא התרשל.

בית המשפט קבע כי במקרה זה הדבר מדבר בעד עצמו, ונראה שסביר יותר כי הנזק נגרם כתוצאה מרשלנות בית חולים ולא מסיבות אחרות.

הנשיא שמגר מרחיב ומפרט באילו מקרים על ביה"ח לשמור על מתקנים סטרליים: "מתקני ביה"ח החפצים והשטחים שבתוכו החל מכפפות הידיים וכלה בכלי האוכל ובמתקני הסינטציה".

מה השוני בין הידבקות בחיידק זיהומי למקרה רשלנות אחר?

כפי שהוסבר בפרשת רז, כאשר מקרה שכזה מתרחש, הוכחת התביעה היא הרבה יותר קלה מאשר רמת ההוכחה הנדרשת בדרך כלל במסגרת תביעת רשלנות רפואית.

הסיבה לכך הנה שמראש מניחים שבית החולים הוא זה שהתרשל ונטל ההוכחה מוטל עליו, שאחרת יחוייב בתשלום פיצויים לתובעים.

אז מה כדאי לעשות במקרה של הדבקות בזיהום בבית חולים?

הדבר הראשון שמומלץ לעשות הוא לפנות אל עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית ולהתייעץ איתו. עורך הדין ידע לבדוק את היקף הנזק שנגרם לך כתוצאה מההדבקה בזיהום, תוך התייעצות עם מומחה רפואי במטרה לבסס עילה לתביעה במקום שאכן נגרם נזק משמעותי.

חשוב לזכור כי לא בכל מקרה של הדבקות בזיהום במהלך שהייה בבית החולים ניתן יהיה לתבוע את בית החולים, ובכל מקרה, על מנת להבין מה בדיוק ניתן לעשות ואילו זכויות עומדות לך, חשוב לקבל ייעוץ משפטי אישי ולבחון את נסיבות המקרה הספציפי שלך בקפדנות.

עוד בנושא: קווים לדמותו הקטלנית של החיידק הטורף

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (5)

5 stars - based on 5 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית רפואה זיהום בבית חולים

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

16 באוגוסט 2020

עורכי הדין שלנו עונים ...

עורכת הדין ארבל קפלינסקי ועורך הדין עופר סולר עונים לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית!

קרא עוד

13 בספטמבר 2020

אבחון תסמונת דאון בהרי...

אין כל סיבה ללידת ילד/ה הלוקה בתסמות דאון מבלי שהרופאים אבחנו את התסמונת במהלך ההריון והזהירו את ...

קרא עוד

13 בספטמבר 2020

בדיקת סקר לאבחון דם סמ...

אבחון דם סמוי בצואה במסגרת בדיקה יעודית עשוי לסייע באבחון מוקדם של סרטן המעי הגס ולהציל חיים! מה ...

קרא עוד

13 בספטמבר 2020

נולד/ה לך ילד/ה עם תסמ...

במקרה של לידת תינוק/ת הלוקה בתסמונת סמית מגניס, מבלי שהרופא שליווה את מעקב ההריון המליץ לבצע בהרי...

קרא עוד

13 בספטמבר 2020

הרופאים טעו בפענוח תוצ...

בדיקת השקיפות העורפית מסייעת לרופא המלווה את מעקב ההריון שלך להעריך את הסיכויים ללידת ילד/ה הלוקה...

קרא עוד

13 בספטמבר 2020

פסיקה: נזק חמור לעובר ...

בית המשפט פסק והכריע כי להוריו של הפעוט אשם תורם למצבו הקשה, שלאחר לידתו בניתוח קיסרי אליו הופנתה...

קרא עוד

13 בספטמבר 2020

הרופאים אבחנו מום או מ...

רבים רבים מאיתנו לא יקבלו המלצה רפואית להפסקת הריון למרות אבחנה ברורה של מום גנטי או מחלה תורשתית...

קרא עוד

21 בספטמבר 2020

תסמונת די-ג'ורג' לא או...

תסמונת די-גורג' הנה תסמונת גנטית נפוצה יחסית ולכן חשוב לאבחן אותה עוד במהלך ההריון וליידע את ההור...

קרא עוד

22 בספטמבר 2020

סיבוכי הריון נפוצים שח...

אנשי הצוות הרפואי המלווים את מעקב ההריון של האם חייבים לזהות סיבוכים במהלך ההריון ולהעניק לאם ההר...

קרא עוד

23 בספטמבר 2020

עברת גרידה לצורך הפסקת...

לאורך השנים טיפל משרד סולר קפלינסקי במספר תביעות רשלנות רפואית שהוגשו בשל נזקים שנגרמו במהלך ביצו...

קרא עוד

30 בספטמבר 2020

נולד לך תינוק/ת הלוקה ...

במהלך מעקב ההריון, הרופא חייב ליידע אותך לגבי האפשרות לבצע בדיקות גנטיות שעשויות לאבחן בדיוק רק מ...

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורכי הדין שלנו לרשותך, בכל שאלה! פנה/י לקבלת ייעוץ משפטי אישי ותשובות בכל שאלה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 36