שוקלים להגיש תלונה על טיפול רפואי שקיבלתם?

הגשת תלונה כמכשול להליך משפטי בתביעות רשלנות רפואית

נטייתנו הטבעית ,כאשר נגרם לנו עוול היא להתלונן על כך. במקרים של קבלת טיפול רפואי רשלני התלונה עשויה להיות מופנית אל הגורם המתרשל, הממונים עליו, או אפילו למשרד הבריאות ישירות.

בתלונות כאלה כשלעצמן אין רע וכל זמן שאינן קנטרניות הן עשויות להביא לשיפור ותיקון קלקולים קיימים על ידי הסבת תשומת הלב של הגורמים המתאימים אליהם.

במאמר זה נבדוק מה עשויה להיות ההשפעה של הגשת תלונה כזו באופן עצמאי על סיכויי ניהול תביעה והשגת פיצוי הוגן על נזק שנגרם, בעקבות טיפוליים רפואיים שכשלו והסבו לך נזקים.

מורכבותן של תביעות רשלנות רפואית

תביעות רשלנות רפואית הינן מהמורכבות שבתביעות הנזיקין. מורכבות זו נובעת ממספר גורמים.

טיפול רפואי ניתן בדרך כלל בשל כורח ומטרתו היא הקלה, הבאת מזור וכמובן שיפור מצבו הבריאותי של החולה. גם הענקת הטיפול המסור והמקצועי ביותר אין בה די כדי להבטיח השגת התוצאה המקווה. רופאים פועלים בדרך כלל במסגרת מוסד רפואי המקנה תשתית ואפשרויות אשר אינן בלתי מוגבלות.

לעיתים תכופות עומס העבודה הוא רב מכפי שהיינו מקווים לו כשעוסקים הלכה למעשה בדיני נפשות.

בנוסף היקף הידע הנדרש לשם התמצאות והבנה של נסיבות כל מקרה מסוים מקשה על הסקת מסקנות לגבי מידת הרשלנות בה לקה הטיפול אם בכלל.

סיבה נוספת, המגדילה את מורכבות הנושא, היא שבתי המשפט נוטים להיות זהירים מאד בקביעת רשלנות רפואית מכיוון שעליהם לשקול ולראות לנגד עיניהם השפעתן של פסיקותיהם על יצירת חשש וזהירות יתר אצל רופאים במידה כזו עד שתביא לפגיעה באיכות הטיפול שיקבלו חולים בעתיד.

הקושי שבהבנת הנסיבות לאשורן

בשל המורכבות והגורמים לה שפורטו לעיל ברור כי יש צורך בידע וניסיון אשר אינם מצויים לרוב בידי המטופל שניזוק מטיפול רשלני. גם עורכי דין המנוסים בתחום ימנעו מלתת חוות דעת או יעוץ לפני שיוודאו כי יש בידם את הרקע והידע הדרוש להערכת המקרה המסוים שלפניהם.

בסיס הידע הנרחב הדרוש יצר מצב לו אנו עדים כיום של עיסוק בתביעות רשלנות רפואית על ידי רופאים שהקנו לעצמם גם הכשרה משפטית והוסמכו כעורכי דין. המצב אף נראה מרחיק לכת עוד יותר שכן משפטנים אלה היו לעיתים קרובות רופאים מומחים בעברם וייקחו על עצמם טיפול בתביעות הקשורות לתחום התמחותם זה בלבד.

לאור כל זאת על האדם מן היישוב לנהוג בזהירות מרובה ולהבין כי גם אם הינו בקיא ביותר בפרטים, שכן המקרה אירע לו, ואפילו חקר וירד לעומק הדברים בשל החשיבות שיחס להכרה אמיתית עם מצבו הרפואי והטיפול שנדרש לו, אל לו למהר ולהסיק כי בידיו הכלים לגזור מסקנות לגבי מידת התרשלותם של מטפליו. 

הסכנה שבהגשת תלונה טרם פניה לייעוץ משפטי

במכתבי תלונה מתוארת השתלשלות העניינים, קיים פירוט, כללי לפחות, של הנזק שנגרם. עוד יוצגו בתלונה כזו טענות ונימוקים מדוע, לדעת המתלונן, הטיפול שקיבל נגוע היה ברשלנות. וכל אלה על ידי המטופל הניזוק עצמו, או אדם קרוב לו, כשהם ניתנים מתוך מעורבות רגשית גבוהה.

ניסוח לא מקצועי שכזה עשוי בסופו של דבר לשחק לידי הנתבעים ולשמש אותם במהלך דיונים משפטיים, אם יתפתחו, בעתיד. 

לסיכום ולפני הגשת פניה / תלונה אודות טיפול רפואי רשלני

כדאי לנהוג באיפוק ולהימנע מלהפנות מכתבי תלונה בשלבים הראשונים של טיפול במקרה של קבלת טיפול רפואי רשלני. עד כמה שנרגיש צורך לפרוק כך מרגשות כעס ואי צדק ורצוננו לידע ולהתריע בפני הגורמים האחראיים על שאירע, עלינו להבין כי בעשותנו כך אנו עשויים לפגום באפשרות להשיג פיצוי הוגן או הנעת טיפול עניני ומקיף במקרה כדי למנוע הישנותו.

במידה ולפני כל צעד נוסף, אם בכלל נחליט לעשותו, ברצוננו להפנות תלונה שכזו (בין אם לגורם המטפל עצמו, לממונים עליו או משרד הבריאות) מומלץ מאד לפנות כבר בשלב זה אל עורך דין המתמצא בתחום ואשר יוכל, לאחר שילמד לעומק את פרטי המקרה, לנסח עבורנו מכתב תלונה שכזה אשר לו סיכוי אמיתי לסייע בהשגת מטרתנו ובכל מקרה לא יקל על הגורם המתרשל לחמוק מאחריות.