סולר קפלינסקי רשלנות רפואית malpractice
שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

טיפול משפטי מקיף ברשלנות רפואית בלידה

עו"ד עופר סולר, בעל הכשרה פרה-רפואית וניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרים של סיבוכים בלידה ונזקים לאם ולעובר

פנה/י לתיאום פגישה >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

טיפול משפטי ברשלנות בלידה

עו"ד עופר סולר, בעל ניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרי סיבוכים בלידה ונזקים לאם ולעובר

פנה/י לתיאום פגישה >>

מה קורה בחדרי הלידה בישראל?

מחבר: 23/12/2018 14:38

תקופת ההריון מלווה בהתרגשות רבה ואם להודות באמת, גם בלא מעט פחדים. מעקב הריון תקין וכן ביצוע כל הבדיקות הנדרשות ופיענוחן בזמן, מהווים גורמים קריטיים, שמשפיעים הן על מהלך הלידה והן על בריאותם של האם והיילוד.

חשוב לדעת, שיש דברים שהם פשוט לא בשליטתך והכוונה איננה למומים מולדים שלא ניתן היה לזהות מראש או לסיבוכים שעשויים להתעורר בזמן הלידה, אלא לגישה של הרופאים כלפי אותם סיבוכים בלידה.

ברוב המקרים, גישתם של הרופאים בשילוב עם מידת המיומנות שלהם ולא הבחירה של היולדת, היא שקובעת מה יקרה בפועל במבחן התוצאה.

החלטות כמו השראת לידה, שימוש בוואקום או מלקחיים, חתך חיץ הנקבים, ניתוח קיסרי או לידה טבעית ואפילו אפידורל, לאו דווקא קשורות לרצון של האישה, אלא בעיקר להחלטה של הרופא המיילד באותו הרגע ולא פחות חשוב מכך, לאג'נדה של בית החולים שבו היא יולדת.

אותן החלטות, יכולות להיות הרות גורל ולמרבה הצער אנו עדים ליותר מידי מקרים שבהם הלידה מסתבכת, המענה שניתן מגיע באיחור ו/או באופן שאינו מקצועי דיו והלידה, שהיתה אמורה להיות רגע מאושר, הופכת לגיהינום.

השאלה באיזה בית חולים עדיף ללדת? נשאלת ללא הרף ונשים רבות תרות אחר מידע שיסייע להן לקבל את ההחלטה הטובה ביותר.

ב-15 לנובמבר 2018, במסגרת הכינוס השנתי של החברה הישראלית לרפואת האם והעובר ובשיתוף עם האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה פורסם דו"ח המיילדות בישראל לשנת 2017.

הדו"ח בחן 25 מרכזיים רפואיים בארץ, 171,779 לידות ו-175,700 יילודים, אך לא ציין את שמות בתי החולים שנבדקו, אלא התייחס אליהם כמספרים.

היעדר פרסום שמותיהם של בתי החולים לצד העובדה שהנתונים שכן הובאו לפנינו בדו"ח זה בחלקם אינם מובנים ואינם נגישים לציבור הרחב, הופכים את הדו"ח למסמך ארוך, מעומעם, מסורבל ומבלבל.

גורמים מטעם התנועה לחופש המידע בשיתוף עם עמותת "קוראות ללדת" פנו לשר הבריאות, בבקשה לחשוף את המידע. חלק גדול סירבו לענות, אך חלק אחר מבתי החולים הסכימו להעביר אל התנועה לחופש המידע את הנתונים, כפי שיובאו בהמשך.

כדי לעשות סדר בבלגן ועל מנת שתוכלי להבין מה אומרים הנתונים שעולים מן הדו"ח, הכנו עבורך סקירה ממוקדת וברורה.

במסגרת הסקירה נדון במדדים הרלוונטיים שנבדקו בנוגע ללידות בישראל, נסביר מה המשמעויות של המספרים שנתקבלו ובעיקר מה המשמעויות של הפערים המספריים בין בתי החולים וכמובן, נבהיר למה חלק מהמידע האמור נשאר חסוי ונציע דרכי התמודדות עם חוסר השקיפות והערפל, על מנת שגם את תדעי ממה כדאי להיזהר בלידה הבאה.

פערים קיצוניים ולא הגיוניים בין בתי החולים בארץ

בדו"ח שפורסם נבחנו מגוון רחב של מדדים ב-25 בתי חולים שונים בארץ. התוצאות שנתקבלו נרשמו בטבלאות, כאשר כל בית חולים קיבל מספר במקום שם ולכן אין דרך לדעת באילו בתי חולים מדובר.

בתי החולים שהסכימו להיחשף באופן חלקי הם איכילוב ושיבא ובית החולים מאיר, בלינסון, יוספטל, גליל, קפלן, סורוקה, העמק ובני ציון הסכימו לחשוף את המידע המלא.

בתי החולים שסירבו להיחשף הם אסף הרופא, ברזילי, פוריה, רמב"ם, הלל יפה, זיו, וולפסון והכרמל. גם בתי החולים בירושלים הדסה ושערי צדק סירבו למסור מידע וזאת משום שמדובר בבתי חולים פרטיים שחוק חופש המידע איננו חל עליהם.

מה שכן אפשר לראות בבירור, אלו פערים קיצוניים בין בתי החולים, בנושאים שאמורים להיות פחות או יותר זהים. למה? משום שהשוני הדמוגרפי של היולדות במדינת ישראל, להבדיל ממדינות אחרות בעולם, בסך הכל, די מצומצם.

גם אם נתעכב על השוני בין האוכלוסיות ונחלק לקבוצות של יהודיות, נוצריות, מוסלמיות, דרוזיות או ניצור בידול על ידי הפרדה בין חילוניות ודתיות, עדיין הפרישה של מגזרי היולדות השונים על פני בתי החולים השונים בארץ תהיה דומה ומשכך, קשה מאוד למצוא הסבר רציונלי לפערים הכל כך דרמטיים שהתקבלו בין בתי החולים.

ניתן למצוא בדו"ח הרבה מאוד דוגמאות לפערים הללו וביניהם:

השראת לידה

השראת לידה ובכלל זאת מתן פיטוצין, הכנסת בלון או כל פעולת התערבות אחרת שמטרתה לקדם ולזרז את הלידה, נעשית במקרים בהם הלידה אינה מתקדמת כנדרש ויש חשש שמא העיכוב בהתקדמות הלידה יסכן את בריאותו של העובר ו/או האם.

הנתונים בדו"ח מראים פער גדול מאוד בין בתי החולים שנוטים באופן מובהק לאפשר לידה טבעית לאלו שבוחרים לבצע השראת לידה בשכיחות גבוהה.

שיעור השראת הלידה נע בטווח של 9.2% בבית החולים עם הכי פחות מקרים של השראת לידה ל-31.5% בבית החולים עם הכי הרבה מקרים של השראת לידה. נציין שהתערבות כזו, היה והיא איננה נעשית בזמן המתאים ובנסיבות שמחייבות אותה, יכולה לסכן הן את העובר והן את האם.

אחוז הלידות שבהן מתבצעת השראת לידה בבית חולים בני ציון 54%, במרכז הרפואי לגליל 46%, בעמק 33%, בבלינסון 31%, בשיבא 25%, במאיר 21%, ביוספטל 16%, באיכילוב 14%, בקפלן 13% ובסורוקה 11%.

קראו עוד בנושא השראת לידה

אלחוש אפידורלי

זריקת אפידורל לטובת אלחוש הלידה, היא לכאורה החלטה של היולדת ורוב היולדות שרוצות ללדת בלי אפידורל מודיעות על כך מראש.

מתברר אבל, שגם יולדות שרוצות אפידורל לא תמיד זוכות לקבל אותו. היעדר מתן אפידורל בזמן הלידה יכול לנבוע ממגוון גורמים וביניהם פתיחה גדולה מידי שלא מאפשרת מתן אפידורל בזמן שבו האישה מבקשת אותו, זמינות נמוכה למתן אפידורל בשל עומס לידות או מחסור ברופאים מרדימים במשמרת ובמיוחד במשמרות לילה.

בשיעור מתן האפידורל נרשמו הבדלים משמעותיים אף יותר, 26.4% בבית החולים עם הכי פחות לידות שבהן ניתנה ליולדת זריקת אפידורל לעומת 80.7% (!) עם הכי הרבה.

מיותר לציין שהפער כאן גדול מידי כדי לשקף את העמדות של האוכלוסייה וסביר מאוד להניח, שיש קשר ישיר בין הגורמים שהוזכרו לעיל לבין הפערים הגדולים בין בתי החולים.

אחוז הלידות עם אפידורל בבית חולים בני ציון 80%, באיכלוב 74%, במאיר 69%, במרכז הרפואי לגליל 66%, בבלינסון 65%, בקפלן 64%, בשיבא 57%, ביוספטל 41%, בעמק 36% ובסורוקה 34%.

לידות מכשירניות

לידות אלו מתייחסות ללידות וואקום או מלקחיים. לידה מכשירנית תתבצע במקרים שבהם יהיה צורך לחלץ את העובר במהירות בשל זמן שהייה ארוך מידי בתעלת הלידה, ירידה קיצונית או בדופק או כל סיבה אחרת שעלולה לגרום לו לסכנה.

הלידה המכשירנית נעשית במטרה למנוע נזק לעובר ו/או לאם והיא דורשת מיומנות רבה. הבחירה אם לבצע לידה מכשירנית היא של הרופא בלבד ועל סמך שיקול דעתו באותו רגע, לרוב כצעד שנועד למנוע מקרים של מצוקה עוברית.

התשובה לשאלה עד כמה מהר ניגשים לשימוש באמצעים ממכשירנים בלידה, קשורה בגישת היילוד של הרופא ושל בית החולים וניתן לראות פערים דרסטיים בין בתי החולים.

בבית החולים שבו היו הכי מעט לידות מכשירניות מדובר על 2.1% ואילו בבית החולים שבו נרשמו הכי הרבה לידות כאלו, מדובר על 13.1%.

אחוז לידות הוואקום בבית חולים מאיר 9%, בבלינסון 9%, ביוספטל, בני ציון ואיכלוב 8%, בשיבא 6%, בקפלן 5%, בעמק 4%, בסורוקה 3% ובמרכז הרפואי לגליל 2%.

פרע כתפיים (שיתוק על שם ארב)

כשהתינוק מגיע לתעלת הלידה והכתפיים נתקעות יש צורך בחילוץ מקצועי ואם לא מצליחים לבצע את החילוץ הזה עלול להיגרם פרע כתפיים או במילים אחרות – נזק לעצב שאחראי על הידיים של התינוק.

ככל שהערכת משקל התינוק גבוהה יותר ובהתאמה גם גודלו הפיזי ורוחב כתפיו גבוהים יותר, כך גדל הסיכון לפרע כתפיים. במקרים מסוימים מעל הערכת משקל מסוימת, על הצוות לשקול מראש המלצה ליולדת על ניתוח קיסרי במקום ניסיון לליגה וגינלית.

כפי שכבר הסברנו קודם לכן, האוכלוסייה בישראל היא סך הכל הומוגנית ואין הבדלים במשקלי לידות, כך שבסופו של דבר, נתוני היולדות דומים ועם זאת קיים פער גדול מאוד בשיעור פרע כתפיים בבתי החולים.

0.07% בבית החולים עם הכי פחות מקרי פרע כתפיים לעומת 1.4% בבית החולים עם הכי הרבה מקרים. הפער האמור יכול להיות מוסבר על ידי רמת המיומנות של הצוות לזיהוי המצב והסכנה בזמן ונקיטת אמצעים למניעת פרע כתפיים.

חתך חיץ הנקבים (אפיזיוטיומיה)

חתך שנעשה בזמן הלידה באזור הפרינאום (תחת איבר המין לכיוון פי הטבעת) ומטרתו לאפשר יציאה קלה יותר של התינוק.

במקרים מסוימים חתך חיץ הנקבים נעשה במטרה למנוע קרעים קשים בפרינאום, היה ולתינוק לא יהיה מספיק מקום בזמן היציאה החוצה מתעלת הלידה לאוויר העולם.

גם כאן הפערים משמעותיים, 7.8% בבית החולים עם הכי מעט מקרים של חתך חיץ הנקבים לעומת 41% בבית החולים עם הכי הרבה מקרים.

בחישוב פשוט, יש בית חולים בארץ שבו מבצעים חתך כמעט לכל אישה שניה והנתונים הללו מדאיגים מאוד.

כמובן שלא ניתן להסיק מהם דבר וחצי דבר על האוכלוסייה, אלא על השוני בגישות, כאשר ברור שהביצוע של חתך חיץ הנקבים במספרים גדולים כל כך מעיד על גישה אגרסיבית יותר ביילוד או אולי גם נקיטת זהירות מופלגת.

קרעים קשים

קרעים קשים בדרגה 3 ו-4 יכולים להיווצר בזמן הלידה במקרה שלא התבצע בזמן חיתוך חיץ הנקבים ובעת לידת התינוק נגרמו לאם קרעים באזור הפרינאום (בין איבר המין לפי הטבעת).

קרעים אלו משפיעים על האישה ויכולים לגרום לה לאי שליטה על הסוגרים ולסיבוכים נוספים, במקרים קיצוניים, כאלו שמלווים את האישה לשארית חייה. בדו"ח השוו בין בתי החולים לגבי אחוז הקרעים בדרגה 3 ובדרגה 4.

אם משווים בין הנתונים שנתקבלו לגבי שיעור הלידות שבהן בוצע חתך חיץ הנקבים, שמטרתו כאמור למנוע מצב של קרעים קשים, לבין שיעור הלידות שהסתיימו עם קרעים קשים, ניתן ללמוד נתונים מעניינים ולא תמיד משמחים.

לדוגמא, בבית חולים מספר 24, שבו שיעור הלידות שבהן בוצע החתך היה 41%, השיעור הגבוה ביותר, לא נרשמה ירידה משמעותית במספר המקרים של קרעים קשים ובאותו בית חולים הוא עומד על שיעור 0.65% מקרים של קרעים קשים, כאשר הממוצע של כל בתי החולים הוא 0.53%.

נבהיר שבאותן לידות בבית חולים 24 שהסתיימו עם קרעים קשים, הקרעים היו אמורים לכאורה להימנע. שכן באותו בית חולים, היו כאמור הכי הרבה לידות שבהן בוצעו חתכים, אשר נועדו למנוע את הקרעים.

הסבר אפשרי אחד לנתון מוזר זה הוא בחירה לא נכונה מצד הצוות באילו לידות אכן לבצע חתכים.

בבית חולים מספר 5 נרשם שיעור חיתוך נמוך של 11% ולמרבה ההפתעה, גם שיעור קרעים נמוך של 0.19% והמסקנה הישירה והבלתי נמנעת, היא כי באותו בית חולים פשוט יודעים אצל מי צריך לבצע חיתוך ואצל מי לא והיד על ההדק, או במקרה שלנו על הסכין, לא כל כך קלה.

ניתוחים קיסריים

רוב הנשים מעדיפות להימנע מניתוח קיסרי ובצדק ורוצות ללדת בלידה טבעית, שמאפשרת חוויה אינטימית יותר בין האמא לתינוק וללא כל קשר לשאלה הרגשית הקשורה בלידה טבעית לעומת לידה קיסרית, ההחלמה לאחר ניתוח קיסרי הרבה יותר ארוכה וניתוח קיסרי, כמו כל ניתוח, כרוך בסיבוכים אפשריים.

הפערים בין בתי החולים גם כאן היו אסטרונומיים. בבית החולים עם הכי פחות לידות שיעור של 5.1% לידות קיסריות, לעומת בית החולים עם הכי הרבה לידות קיסריות שבו המספרים עמדו על 27.2%.

עם כל הכבוד להעדפות של האוכלוסייה, לא יכול להיות שהפערים בין בתי החולים כפי שעלו בדו"ח קשורים אליה וההסבר היחיד לפערים העצומים יכול להיות המדיניות של בית החולים.

מצד אחד אפשר להסתכל על התמונה ולומר שאותם בתי חולים שבהם נרשם שיעור לידות קיסריות גבוה נוקטים זהירות רבה ומאידך, הדבר יכול להתפרש כרצון להימנע בכל מחיר (גם במחיר של לידות קיסריות מיותרות) מטענות כלפי בית החולים על אי ביצוע ניתוח במועד ואי מתן אפשרות לסיום לידות באופן טבעי, אפילו אם היולדת רוצה בכך.

קראו עוד בנושא: על איחור בהפניה לניתוח קיסרי ותוצאותיו

שיעור תמותה

שיעורי התמותה בבתי החולים השונים נבחנו בשתי חזיתות. שיעור מוות לפני הלידה המכונה ADP ושיעור מוות בזמן הלידה המכונה IPD.

בבית החולים עם שיעור התמותה הנמוך ביותר נרשמו 0.19% מקריים של מוות ואילו בבית החולים עם שיעור התמותה הגבוה ביותר מדובר היה בשיעור תמותה של 1.2%.

הפערים הגדולים יכולים להיות מוסברים על ידי חוסר מיומנות של הצוות הרפואי בזיהוי מצוקה עוברית, היעדר ערנות ואי נקיטת אמצעי זהירות מתאימים כאשר מתקיימים סיבוכים לפני ו/או בזמן הלידה.

למה המידע נשאר חסוי ומה בכל זאת ניתן לעשות?

לנתונים שפורסמו בדו"ח יש משמעות רבה כלפי היולדות בישראל, אך משום שאותם נתונים פורסמו בצורה עמומה וחמור מכך, ללא שמותיהם של בתי החולים, לא באמת ניתן להסיק מסקנות ולדעת באיזה בתי חולים כדאי ללדת ומאילו ממש מומלץ להיזהר.

העובדה שלא מפרסמים את שמות בתי החולים שנבחנו בדו"ח ושגם בתי החולים שהסכימו להיחשף עשו זאת רק באופן חלקי, לא מאפשרת להבין איזה בית חולים נוקט באיזו עמדה, מונעת מהאישה את הזכות לבחור איפה ללדת על סמך נתונים אמיתיים ומותירה חשש מוצדק בקרב הציבור.

בשנתיים האחרונות פורסמו על ידי משרד הבריאות דו"חות שבדקו מדדי איכות וכללו שמות של בתי החולים וביניהם דו"ח הזיהומים, זמני המתנה לניתוחי לב ואירועים מוחיים ולכן אין שום סיבה הגיונית שגם השמות בדו"ח הזה לא יפורסמו.

ההחלטה לא לחשוף את שמות בתי החולים וכמו כן, להביא לפנינו דו"ח ארוך, עמוס ולא נגיש, לא נעשתה כלאחר יד ועומדים מאחוריה אינטרסים הקשורים בהרבה מאוד כסף.

תחום הלידות בארץ בפרט ובעולם בכלל מגלגל סכומי עתק ולכל בית חולים בישראל יש אינטרס גדול מאוד לקבל כמה שיותר יולדות.

בתי החולים בארץ נלחמים על כל יולדת ובמקרים שבהם הלידה רגילה ותקינה, מדובר בעסק כלכלי מאוד לבית החולים. ההוצאות של בית החולים על לידה תקינה הן מזעריות, זמני האשפוז קצרים יחסים ושיעור ההשתתפות שבית החולים מקבל ממשרד הבריאות בעבור כל יולדת הוא גדול.

במילים אחרות, הניסיון של בתי החולים למשוך אליהם יולדות נובע משיקולים כלכליים, אך לדאבוננו, נראה שחלק מבתי החולים מתייחסים בזלזול לעובדה שכל לידה היא עולם ומלואו, שיכול בקלות להסתבך ולגרום לאישה ולעובר לנזקים בלתי הפיכים ואף למקרי מוות.

עורך דין עופר סולר פונה באופן אישי לכל אישה שילדה ו/או שעתידה ללדת בקרוב וממליץ לשאול מראש את בית החולים אודות המדיניות שלהם בכל אחד מהתחומים שהוזכרו לעיל.

בדיקה שכזו אולי לא תעלים לחלוטין את האפשרות שחלילה הלידה שלך תסתבך, אבל היא בוודאות תעזור לך לגבש עמדה מושכלת יותר באשר לשאלה באיזה בית חולים עדיף לך ללדת.

כך או כך, בכל מקרה שבו יש לך חשד שנגרם נזק לך ו/או לעובר במהלך הלידה כתוצאה מטיפול רשלני, אני מזמין אותך לפנות אליי לקבלת ייעוץ אישי ומבטיח לסייע לך למצוא פתרון משפטי מתאים ומהיר למצב.

עוד בנושא: אילו בתי חולים הכי בטוחים בישראל?

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (7)

5 stars - based on 7 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית לידה סיבוכים בלידה דוח הלידות

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

05 בנובמבר 2019

חשוב להכיר: סיכונים לע...

חשוב להכיר את הסיכונים האפשריים לעובר בזמן הריונה של האם ובין השאר התפתחות זיהומים, בעיות גנטיות ...

קרא עוד

06 בנובמבר 2019

בדיקות סקר גנטי מומלצו...

כל מה שחשוב לדעת אודות בדיקות סקר גנטי המיועדות לאבחון מחלות גנטיות בהורים ממוצא ערבי / דרוזי, תו...

קרא עוד

11 בנובמבר 2019

בדיקות סקר גנטי מומלצו...

חשוב להכיר את התסמונות הגנטיות הנפוצות בקרב שבטי הבדואים בישראל ובדיקות הסקר הגנטי שאותן ניתן לבצ...

קרא עוד

14 בנובמבר 2019

הקושי שבאבחון סרטן הלב...

למרות הקשיים שבאבחון מוקדם של מחלת סרטן הלבלב, ישנם גורמי סיכון שאסור לרופאים להתעלם מהם, שאז המח...

קרא עוד

17 בנובמבר 2019

אבלציה או צריבת הלב: ה...

הטיפול באמצעות אבלציה יעיל מאד לטיפול בהפרעות בקצב הלב, ולמרות שהמדובר על פרוצדורה רפואית נפוצה, ...

קרא עוד

24 בנובמבר 2019

הידבקויות ברחם עד כדי ...

מה גורם לתסמונת אשרמן? איך אפשר לאבחן את ההידבקויות ברחם והאם ניתן למנוע אותן? על אופן הטיפול ומק...

קרא עוד

26 בנובמבר 2019

היבטים משפטיים בחיים ה...

רופא עם חלוק לבן משלב בעבודתו לא מעט פרקטיקה משפטית מחייבת, שאחרת עלול למצוא את עצמו חשוף להליכים...

קרא עוד

28 בנובמבר 2019

הרופא לא המליץ על בדיק...

ישנם יותר ויותר מקרים שבהם אי המלצה על ביצוע בדיקת ניפט ולידת ילד עם פגיעה גנטית או מום קשה, עשוי...

קרא עוד

08 בדצמבר 2019

רשלנות רפואית באבחון ר...

מידע על רשלנות רפואית באבחון רעלת הריון Preeclampsia. כיצד ניתן לטפל במקרי רשלנות רפואית עקב אי א...

קרא עוד

10 בדצמבר 2019

הפריה חוץ גופית IVF וב...

מדע הרפואה מאפשר לברור עוברים באמצעות אבחון טרום השרשתי (PGD או PGT) בטרם הפריה חוץ גופית ובמטרה ...

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורך דין עופר סולר מעניק ייעוץ אישי, ללא התחייבות, לנפגעי רשלנות רפואית ובני המשפחה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

office@solarlaw.co.il

מרכז עזריאלי 1, קומה 36