סולר קפלינסקי רשלנות רפואית malpractice
שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

עורך הדין עופר סולר, ייצוג נפגעי רשלנות רפואית

המשרד המוביל בישראל לייצוג נפגעי רשלנות רפואית, מציע ללוות אותך ואת בני המשפחה בהליך המשפטי ועד לקבלת פיצויים מלאים

פנו לקבלת חוות דעת מקצועית >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

ייצוג נפגעי רשלנות רפואית

עו"ד עופר סולר, מציע ללוות אותך ואת בני המשפחה בהליך המשפטי ועד לקבלת פיצויים מלאים

לקבלת חוות דעת מקצועית >>

איחור באבחון התקף לב בשל רשלנות רפואית

מחבר: 17/05/2020 13:16

אבחון מוקדם של התקך לב מציל חיים, זאת עובדה. מחלות לב הן אחד הגורמים העיקריים לתמותה בעולם המערבי. זיהוי בזמן של התקף לב יכול לא רק למנוע את הסיבוכים הרבים שנלווים למחלה זו אלא ממש להציל חיים בעזרת התערבות מוקדמת.

הלב שלנו, שריר עם ארבעה חללים, מזרים את הדם לגופנו ומנצח על המנגנון הפועם של קיומנו. בדיוק משום כך מחלות הלב הן מהשכיחות והמסוכנות ביותר ממחלות העולם המערבי.

אך לא הכל שחור. שיעורי התמותה ממחלות אלו ירדו דרמטית, בשני שלישים, במהלך ארבעת העשורים האחרונים.

מדוע חלה ירידה משמחת זו? בין השאר הודות ליכולתנו לזהות ולמנוע בזמן גורמי סיכון למחלות לב, אך גם בעזרת טיפולים מתקדמים בשלל מחלות הלב כמו אי ספיקת לב, הפרעות קצב והתקפי לב.

חשוב לזכור כי מדובר באופטימיות זהירה. לצד הירידה המרשימה בתמותה, מספר מקרי התמותה כתוצאה מהתקף לב מחוץ לבתי החולים נותר יציב. כדי לשנות זאת חשוב להגביר את המודעות שלנו לסימנים המקדימים להתקף לב עד כמה שניתן ולקבל טיפול בהקדם האפשרי.

בסקירה החשובה שלפניך נסביר על הגורמים והתסמינים למחלות לב, על החשיבות הרבה שבאבחון מוקדם, על הטיפולים האפשריים ואלה ההכרחיים ועל מקרים מצערים, שבהם התקף הלב אובחן באיחור ניכר ולא טופל כראוי בשל רשלנות רפואית חמורה.

האנטומיה של התקפי הלב

הלב שלנו פועם בין 60 ל-100 פעימות בדקה באופן תקין. בכל פעימה הוא מזרים דם עורקי מחומצן לגוף ושואב את הדם הורידי חזרה. במקביל, הלב מזרים את הדם בצורה ההפוכה לריאות על מנת לחמצן את הדם שיגיע לגוף וחוזר חלילה.

חמצן הוא מצרך היסוד של כל איבר ותהליך בגופנו, ביניהם המוח, השרירים והכליות. אולם גם הלב שלנו זקוק לחמצן שיאפשר לו להמשיך לפעום. את החמצן הוא מקבל מכלי הדם המיוחדים שעוטפים אותו ונקראים כלי הדם הכליליים.

כלי הדם הללו פגיעים במיוחד להצטברות נזקים. עם השנים הם מסתיידים ושוקעים בהם פלאקים שומניים (טרשתיים) שמצרים את חלל העורקים ומקטינים את היכולת שלהם לספק דם לשריר הלב.

אותם פלאקים מעודדים גם היווצרות הדרגתית של קרישי דם, מעין פקקים קטנים שמורכבים מטסיות הדם ומשאריות תאים.

באופן כללי, התקף לב הוא מצב שבו הדרישה של הלב לחמצן עולה על היכולת של כלי הדם הקורונריים לספק אותו. הסיבה השכיחה אליו היא בגלל חסימה של העורק הקורונרי על ידי אותם פלאקים טרשתיים והקרישים שנוצרים סביבם.

אותה חסימה מובילה לאוטם בשריר הלב (myocardial infarction) שעשוי להיות הפיך אם מתגלה מוקדם מספיק.

כמו ערימה של לבנים

ההסתמנות השכיחה ביותר של התקף לב היא כאב בחזה. במחצית מהמקרים הכאב יופיע לאחר אירוע מקדים כמו פעילות גופנית מאומצת, התרגשות או סטרס נפשי. לעתים הוא עשוי להופיע גם בעקבות מחלה או ניתוח שמאמצים את הלב ומגבירים את חוסר האיזון בין דרישתו המוגברת לחמצן לבין יכולתו לספק אותו.

הכאב מתואר פעמים רבות ככאב לוחץ, כבד או מוחץ; חלק מהאנשים מתארים אותו כערימה של לבנים שיושבת על החזה שלהם.

הוא מופיע בעיקר באזור החזה המרכזי וברום הבטן. עם זאת, כאבים של התקף לב עשויים להקרין לאחד או יותר מהמקומות הבאים:

  • זרועות
  • בטן
  • גב
  • לסת תחתונה
  • צוואר

לעיתים הכאב ילווה גם בחולשה, הזעות, בחילות, הקאות או תחושת חרדה. ישנן הסתמנויות חריגות ונדירות יותר בהן התקף הלב יתבטא דווקא כבלבול או עלפון.

לצד כל תסמינים אלו חשוב לזכור שיש אוכלוסיות מיוחדות בהן ההתייצגות של התקף לב עשויה להיות שונה, ״שקטה״ יותר ועל כן להתפספס בשיעורים גבוהים יותר. בין אוכלוסיות אלו נמנים חולי סוכרת, קשישים ונשים.

כל שניה חשובה: זמן הוא שריר לב

אחד המדדים החשובים ביותר במקרה של התקף לב הוא הזמן מהופעת התסמינים ועד הגעת המטופל לחדר צנתור. זאת כיוון שכל שניה שבמהלכה שריר הלב לא מקבל אספקת דם עם חמצן עשויה להיות גורלית.

תאי שריר הלב יכולים לשרוד מספר דקות בלי חמצן ולהתאושש לאחר שהאוטם חלף. אולם כעבור 20-30 דקות בממוצע של היעדר חמצן הם מתים ללא יכולת להתאושש או להיווצר מחדש באופן משמעותי. ככל שהאוטם נמשך זמן רב יותר, תאים נוספים יפגעו מהמחסור בחמצן וימותו.

ההשלכות של התקף הלב תלויות בין היתר במיקומו. אוטם בקצה הסופי של כלי דם קטן יכול להותיר פגם תפקודי קטן בלבד, בעוד שאוטם גדול באחד מעורקי הלב הכליליים הראשיים עשוי להוביל למוות.

פגיעה בתפקוד החשמלי של הלב, שאחראי על התכווצותו ופעימותיו הסדירות, יכולה כשלעצמה לגרום לסיבוכים מסכני חיים של הפרעות קצב.

מוות של תאי שריר הלב אינו הפיך ברובו ומוביל לפגיעה מסוימת בתפקוד הלב. לכן לאחר אוטם משמעותי תתכן התפתחות של אי ספיקת לב, מחלה כרונית עם סיבוכים משלה שדורשת טיפולים מתאימים.

מה קורה ברגע שעולה החשד להתקף לב?

במקרה של חשד להתקף לב, לדוגמה בהופעתו של כאב אופייני או אצל אנשים עם גורמי סיכון, יש לפנות מיידית לקבלת עזרה רפואית דחופה.

ההערכה במוקדי הרפואה הדחופה כוללת שתי בדיקות מרכזיות:

הראשונה היא בדיקת אק״ג ECG - בבדיקה זו מחוברות מדבקות לחזה כדי לקבל תרשים של הפעילות החשמלית של הלב. מדובר בבדיקה לא פולשנית שתוכל לזהות בשלבים מוקדמים מאד של התקף הלב שינויים בהולכה החשמלית של שריר הלב.

יתר על כן, היא יכולה לעזור ולאפיין האם המטופל חווה בעבר, הקרוב או הרחוק, אירועים לבביים נוספים.

הבדיקה השנייה היא בדיקת דם - שם נהוג לבדוק חלבון בשם טרופונין. הטרופונין נמצא בתאי שריר הלב ורמתו בדם עולה כאשר התאים מתים ותוכנם מתפרק אל זרם הדם. העלייה שלו בדם אינה מידית אך מופיעה בשעות הראשונות להתקף הלב.

עם זאת קיימים מצבים נוספים שיכולים לגרום לעליה של טרופונין בדם ולכן חשוב להתייחס לעליה שלו בהקשר הרפואי המתאים. לרב נהוג לקחת שתי בדיקות עוקבות, בהפרש של שעה זו מזו, כדי לראות את מגמת העלייה שלו המרמזת על תהליך מתקדם (פרוגרסיבי).

השיקול הרפואי נעשה בצורה זריזה ומחושבת

לא כל התקפי הלב חמורים או דחופים באותה מידה. הדרך בה ניתן לקבוע מידה זו מסתמכת במידה ניכרת על בדיקות העזר שהוזכרו לעיל, כמו גם על התייצגות המטופל בהגעתו לחדר המיון ועל הסיפור הרפואי שלו.

בעת חשד להתקף לב נהוג לתת כבר בחדר המיון טיפול בעזרת אספירין בלעיסה ובתרופות מרחיבות כלי דם הנקראות ניטרטים.

תרופות אלו ניתנות מתחת ללשון במרבית המקרים, אולם קיימים מצבים מסוימים בהם אסור לתת אותן, לכן על הרופא/ה לערוך שקלול של כל הנתונים שמתייצגים לפניה או לפניו. הניטרטים אמורים להקל על כאב החזה שמלווה את התקף הלב.

במקרה של התקף לב הנקרא בשפה הרפואית גם STEMI (ST Elevation Myocardial Infarction על שם הממצאים שמתגלים באק״ג) הטיפול החשוב ביותר הוא הצנתור הלבבי.

במהלך הצנתור מוחדר חוט דק דרך אחד מהעורקים הראשיים, לרב דרך עורק המפשעה או היד. החוט מגיע אל הלב, אז מוזרק חומר ניגוד שמדגים את אופן זרימת הדם בעורקי הלב הכליליים.

חומר הניגוד מאפשר לרופא המצנתר לראות היכן החסימה בזרימת הדם נמצאת.

בעזרת מכשירים זעירים אפשר לפתוח את אותה החסימה ובמקרים מסוימים גם להשאיר תומכן, סטנט, שידאג להשאיר את כלי הדם פתוח ואף יפריש בצורה מקומית תרופות שיקטינו את הסיכוי לחסימה נוספת בעתיד.

מהטיפול עד המניעה של ההתקף הבא

התקף לב הוא אירוע משמעותי שמשפיע רגשית על אנשים רבים. חווית סף-מוות אינה דבר שיש להקל בו ראש וחשוב לדבר על כך עם בני המשפחה, הסביבה הקרובה ועם הרופא המטפל שלך.

מחקרים הראו שטיפול בדיכאון ובחרדה, שמופיעים בשכיחות גבוהה יותר בחודשים העוקבים להתקף הלב, למעשה מסייע באופן משמעותי, בהפחתת התחלואה הנלווית לאירוע הלבבי.

עם זאת אפשר לראות בכך קריאת השכמה להקפדה טובה יותר על אורח החיים שלנו, דבר שכולנו חוטאים בלעשותו בשגרת היומיום.

חשוב להקפיד על צמצום גורמי הסיכון כמו הפחתת עישון, הגברת פעילות גופנית ואיזון מחלות כמו יתר לחץ דם, סוכרת או רמות שומנים גבוהות בדם. אלה יכולים לשנות דרמטית את הסיכון להישנות של אירוע כזה.

הצמדות לטיפול התרופתי  לאחר התקף הלב היא חלק חשוב בכך. יתר על כן, חשוב לעבור הערכה מסודרת תקופתית אצל קרדיולוג, שם תוכלו לקבל הסברים מפורטים על מצבכם הנוכחי והמלצות טובות יותר ומותאמות אישית – עבורכם ועבור בריאותכם.

איחור באבחון התקף לב וטיפול מאוחר

לאורך השנים ייצגנו תובעים במאות מקרים שבהם התקף הלב לא אובחן במועד והטיפול שניתן לחולה התעכב בהתאם. בכל אותן תביעות נגרם לתובע/ת נזק בריאותי חמור ביותר וחלק מהמקרים הסתיים במוות.

כאשר אדם שאינו חש בטוב הוא פונה לרופא המשפחה שלו בסניף קופת חולים, במוקד הרפואי או בית חולים. במקרים אחרים, קרובי משפחה ומכרים הנמצאים במקום האירוע, מזעיקים את מד"א, שאז אמור להגיע צוות טיפול נמרץ לאור התסמינים האפשריים והיתכנות להתקף לב.

השלב שבין הופעת התסמינים והפניה לגורם רפואי ועד למועד הבדיקה וההכרעה באשר לטיפול שאותו יש לתת לחולה, הוא השלב המכריע ובזמן זה עלול להקבע גורלו של החולה. כל דקה יכולה להציל חיים, כאשר תפקודם של אנשי מד"א, נט"ן או הרופאים בבית החולים מכריע גורלות.

במקרים של חשש מפני התקף לב חשוב לבדוק את החולה ולקבל החלטות קריטיות במהירות רבה, וכך לדוגמא, במקרים שבהם האמבולנס הגיע האיחור ניכר או שהרופאים בחדר המיון "היו עסוקים" ומצבו של החולה החמיר, עד כדי נזק בלתי הפיך, הדבר עשוי להתפרש כרשלנות רפואית ולהקים עילה לתביעת פיצויים.

נדגיש שוב כי התגובה המהירה, כאשר קיים חשש להתקף לב, היא קריטית והיא זו שתקבע את עתידו של החולה. לאור שכיחותן היחסית של מחלות הלב, אנשי הצוות הרפואי בקופת החולים, במד"א ובבתי החולים מודעים לכך ולכן מוטלת עליהם חובה מקצועית ברורה, לביצוע בדיקות וטיפולים במהירות האפשרית, בכל מקרה של חשש או חשד להתקף לב.

מתי כדאי לפנות לעורך דין?

בכל מקרה של נזק בריאותי, פגיעה משמעותית או חס וחלילה מוות לאחר התקף לב, בהחלט ראוי לפנות להתייעצות עם עורך דין מנוסה, שיוכל לבדוק ולהעריך את אופיו של הטיפול הרפואי שניתן לאחר שהתעורר החשד להתקף לב אפשרי.

במקרים כאלה, עורך הדין יעתיק את התיק הרפואי מקופת החולים, יבדוק את הרישומים המדוייקים של מד"א ואת השתלשלות הטיפול הרפואי שניתן בבית החולים, כאשר החומר הרפואי המלא יועבר לבדיקה של מומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה, שיבדוק וייתן חוות דעת ראשונית, שתסייע בהערכת המקרה.

במקרים שבהם יעלה מהתיעוד הרפואי חשש לרשלנות רפואית ובהתאם לאופי הנזק הבריאותי שנגרם לחולה, ניתן יהיה לקבל החלטה מושכלת לגבי האפשרות להגיש תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית כנגד הגורמים הרפואיים שהיו אחראיים לטיפול הכושל ותוצאותיו הקשות.

עורכי הדין שלנו עונים לשאלות

לאורך השנים טיפל משרד סולר קפלינסקי במאות תביעות פיצויים שהוגשו בשל איחור ורשלנות בטיפול במקרה של התקף לב. לפניך מספר הסברים ותשובות שחשוב להכיר, בכל מקרה של חשש מפני רשלנות רפואית.

נציין כי המדובר על תשובות שניתנו במקרים ספציפיים ועשויות להיות רלוונטיות גם עבורך, רק שחשוב לזכור כי בכל מקרה של חשש לרשלנות רפואית, יש לבחון את השתלשלות האירועים בקפידה רבה ובאופן פרטני.

הגעתי למוקד רפואי בלילה עם תלונה על כאב ביד שמאל והזעה, חיכיתי בתור שעה ובסוף נתנו לי זריקת וולטרן ושיחררו אותי כי בדיקת הא.ק.ג היתה תקינה. למחרת התברר שעברתי התקף לב חמור. יש מקום לתביעה?

על פניו נראה כי המקרה בהחלט מעורר סימני שאלה לגבי איכות הטיפול הרפואי וייתכן כי יש עילה לתביעת רשלנות רפואית. בכל מקרה של תלונות כמו אלו שציינת, כאב ביד שמאל והזעה יש לחשוד באפשרות המסוכנת של אוטם שריר הלב Myocardial infarction - MI ולשלול אותו.

יודגש כי בדיקת א.ק.ג אמנם משמשת כבדיקת הבחירה הראשונה כדי לאתר אפשרות של אוטם שריר הלב, אולם בדיקת א.ק.ג תקינה לכאורה אינה מהווה אישור וודאי כי המטופל לא סובל משלבים ראשונים של התפתחות אוטם בשריר הלב.

במקרה שתיארת לא צויין אם היו גורמי סיכון להתפתחות אוטם שריר הלב כמו עישון, יתר לחץ דם ועודף שומנים בדם ומהו גילך אולם בכל מקרה נראה כי היה על הגורם הרפואי במוקד להפנות אותך בדחיפות, עם התלונה הראשונה על כאב ביד שמאל והזעה, לחדר מיון כדי שיערכו לך בדיקת א.ק.ג חוזרת ובמקביל יבדקו את רמת האנזימים בדם.

יהיה מקום לבחון גם אם בדיקת הא.ק.ג שבוצעה לך במוקד הרפואי פוענחה באופן נכון וראוי וכן מה שיעור הנזק שנגרם בשל האיחור באבחון.

בכל מקרה מומלץ לפנות תחילה אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, שיוכל לסייע לך בקבלת מלוא התיעוד הרפואי ויעביר את התיעוד לבחינה של רופא מומחה בתחום הקרדיולוגיה להערכת הטיפול במוקד וכן להערכת הנזק שנגרם.

בעלי נבדק בקופת חולים כי הרגיש כאבים בלסת תחתונה ובבטן ותחושה כללית רעה, רופא המשפחה רשם כדור נגד כאבים ואני התעקשתי שנלך בכל אופן לבדיקה במיון שם אבחנו התקף לב. אני רוצה לתבוע את קופת החולים, מה עושים?

כאבים בלסת ובבטן עלולים להיות סימן ראשון להתקף לב ובפרט אצל אנשים עם גורמי סיכון כמו גיל מעל 50, מעשנים, מחלת יתר לחץ דם ועודף שומנים בדם למרות שאין הכרח כי כל גורמי הסיכון יתקיימו.

על פניו יתכן בהחלט כי רופא קופת החולים לא פעל כרופא סביר כאשר לא פעל לשלול תחילה את האבחנה האפשרית המסוכנת של סימנים ראשונים לאוטם שריר הלב.

בכל מקרה ברור כי את פעלת בצורה שקולה ונכונה, כאשר למרות האבחנה השגויה של רופא המשפחה פנית עם בעלך לבדיקה במחלקה לרפואה דחופה בבית החולים ויש להניח כי החלטה זו מנעה נזק רב ואולי אף הצילה את חייו של בעלך.

למרות כל האמור יש לבחון בזהירות אם המקרה יתאים לתביעת רשלנות רפואית שכן נראה שמרבית, אם לא כל הנזק, נמנע בשל הפניה המוקדמת לבית החולים ובנסיבות אלו ככל שתוגש תביעה בטענה של התרשלות של רופא המשפחה וטענה זו תתקבל הפיצוי שיפסק יהיה מתון מאד שכן גובה הפיצוי תואם את גובה הנזק ולא נקבע לפי חומרת ההתרשלות.

פניתי למיון בתלונה על כאבים בחזה וסחרחורת, עשו לי אקג ואמרו לי לחכות להמשך הבדיקות כי חדר המיון היה עמוס בחולים. כעבור כמעט שלוש שעות רופא בדק אותי ושלח אותי לבדיקות דם. פתאום הגיע רופא ואמר שאני חייב לעבור צנתור דחוף ואז התחילו לרוץ איתי לצנתור. התברר שעברתי התקף לב חמור ונגרם נזק ללב. האם אפשר לתבוע את בית החולים?

במחלקת מיון בבית חולים אמור להיות נוהל מסודר לאיתור פונים אשר לוקים באוטם שריר הלב מבין קהל הפונים בחדר המיון, שכן הם נדרשים לטיפול דחוף ומהיר למנוע החמרה של הנזק.

כדי להעריך אם הטיפול במקרה שלך היה נכון וראוי יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהעריך האם ההמתנה הארוכה יחסית במיון היתה סבירה והאם ניתן היה להקדים את קבלת האבחנה של אוטם שריר הלב, למשל באמצעות עריכת בדיקת הדם לאנזימים סמוך לקבלה למיון.

ככל שיתברר שהיה איחור לא סביר באבחנה, אשר גרמה לעיכוב בטיפול הנדרש של צנתור לפתיחת החסימה בעורקים הכלילים של הלב, יהיה צורך לבחון מה שיעור הנזק שנגרם לשריר הלב ושיעור הנזק שניתן היה למנוע באמצעות הקדמת הטיפול.

מקרה כזה בהחלט מצריך התייחסות פרטנית ומקצועית ויש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין מנוסה, על מנת להעריך האם ישנה הצדקה להגשת תביעת פיצויים.

עברתי בעבר אירוע מוחי קל וחולף. פניתי לרופא בקופת חולים עם תלונות על כאבים בידיים והזעה והוא הפנה אותי לבדיקת אורתופד. כעבור יומיים הגעתי לבית החולים וגילו שעברתי התקף לב קשה ונותרה לי נכות קשה. אפשר להגיש תביעה?

על פניו נראה כי התנהלות הרופא בקופת החולים איננה סבירה אולם כמובן יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי שלך מקופת חולים ומבית החולים.

אירוע מוחי חולף יכול להיגרם בשל חסימת כלי דם המובילים למוח ויכול לרמוז על מחלת לב וכלי דם Cardiovascular disease - CVD, מחלה הכרוכה בטרשת עורקים וקשורה בדרך כלל לעודף שומנים בדם, יתר לחץ דם, עישון והשמנה.

מטופל שעבר אירוע מוחי חשוד כמי שסובל ממחלת לב וכלי דם ולפיכך כל סימן אפשרי להתחלת אוטם שריר הלב כמו כאבים בידיים והזעה חייב לקבל התייחסות מידית לשלילת האפשרות המסוכנת של אוטם שריר הלב, התייחסות שהרופא בקופת חולים במקרה הנדון לא נתן שכן הוא סבר שמדובר בבעיה אורתופדית.

כדאי לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיקבל עבורך לאחר שתחתום על טופס ויתור על סודיות רפואית את מלוא התיקים הרפואיים שלך ויערוך התייעצות עם רופא קרדיולוג בשאלה אם הייתה התרשלות בטיפול ומה הנזק שנגרם בשל התרשלות זו.

לחצו כאן לקבלת ייעוץ משפטי אישי מעורך דין

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (5)

5 stars - based on 5 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית מאמרים אבחון התקף לב

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

15 בינואר 2020

עורכי הדין שלנו עונים ...

עורכת הדין ארבל קפלינסקי ועורך הדין עופר סולר עונים לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית!

קרא עוד

16 ביוני 2020

סרטן המעי הגס: אבחון מ...

טעות של הרופא ואיחור באבחון סרטן המעי הגס עלולים להוביל להקטנת סיכויי ההחלמה של החולה ובמקרים מסו...

קרא עוד

17 ביוני 2020

חשיבותו של התיעוד הרפו...

התיעוד הרפואי חשוב במיוחד לצורך מעקב אחר מצב בריאותך וחשיבותו עולה בשיעור ניכר כאשר מבקשים להוכיח...

קרא עוד

17 ביוני 2020

אבחון אוטיזם במהלך ההר...

עורך הדין עופר סולר מסביר על האפשרות לאבחן אוטיזם לפני ובמהלך ההריון ועל מקרים חמורים של רשלנות ב...

קרא עוד

17 ביוני 2020

בית החולים קפלן ברחובות

באתר malpractice העוסק בתחום הרשלנות הרפואית תוכלו למצוא מידע מלא אודות הגישה הטיפולית, השירותים ...

קרא עוד

21 ביוני 2020

מקרי רשלנות רפואית באב...

במשרד סולר קפלינסקי רשלנות רפואית מטופלות עשרות תביעות פיצויים שהוגשו בשל רשלנות רפואית באבחון וט...

קרא עוד

22 ביוני 2020

רשלנות רפואית באבחון ס...

למרות שמאד פשוט לאבחן סכרת הריון בבדיקות פשוטות, לאורך חודשי ההריון, עדיין ישנם מקרים שבהם הרופאי...

קרא עוד

23 ביוני 2020

מרכז רפואי רבין בפתח ת...

מידע כללי ועדכני אודות המרכז הרפואי רבין שבבעלות שירותי בריאות כללית, החזון, השירותים ודרכי התקשר...

קרא עוד

28 ביוני 2020

לדעת יותר על הרדמה לפנ...

כל מה שחשוב לדעת על הרדמה לפני טיפול רפואי או ניתוח: איך בוחרים את סוג ההרדמה הנדרש? מה הם הסיכונ...

קרא עוד

30 ביוני 2020

מידע וסיוע משפטי לנפגע...

עם למעלה מ-19 שנות ניסיון בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בישראל, עורך דין עופר סולר ועורכת הדין ארבל ...

קרא עוד

30 ביוני 2020

עברת ניתוח אף ונגרמו ל...

הכירו את הסיכונים והסיבוכים האפשריים בעת ניתוח אף, כאשר עורכי הדין שלנו מסבירים מתי המדובר על רשל...

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורכי הדין שלנו לרשותך, בכל שאלה! פנה/י לקבלת ייעוץ משפטי אישי ותשובות בכל שאלה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 36