טיפול קוסמטי רשלני - על טעויות בטיפולים קוסמטיים

נכנסת לטיפול קוסמטי ויצאת עם נזקים?

בימים שבהם המראה החיצוני הופך להיות מרכזי יותר בעולמו של כל אחד, כך גם העיסוק בו הופך מרכזי בהתאם. לצורך כך נעשו טיפולים קוסמטיים חלק עיקרי מהוויה הציבורית והם הולכים ונעשים פופולארים בקרב כלל האוכלוסייה - גברים ונשים כאחד.

במאמר זה ננסה להדגים מהן הגבולות של הרשלנות הרפואית כאשר אנו עוסקים בטיפולים קוסמטיים רכים יותר שאינם מצריכים ניתוח ומה השוני בין טיפולים כאלה, לבין טיפולים קוסמטיים הדורשים התערבות ניתוחית.

טיפולים קוסמטיים ורשלנות רפואית

כפי שציינו טיפולים קוסמטיים הם דבר שבשגרה וניתן לחלק אותם לשני סוגים עיקריים, הסוג הראשון הוא טיפולים קוסמטיים הדורשים התערבות ניתוחית כגון הסרת שיער בלייזר וניתוח להגדלת חזה.

הסוג השני הוא טיפולים קוסמטיים רכים יותר המבוצעים באמצעות תכשירים אלו ואחרים לצורך הצערת מראה פנים, איפור וכדומים להם.

מהו ההבדל בין רשלנות רפואית לרשלנות שאיננה רפואית?

רשלנות רפואית הוא תחום שנמצא בתוך דיני הרשלנות הכללית, שנמצאים בתוך תחום גדול יותר הנקרא דיני נזיקין.

העקרונות המנחים בדיני הרשלנות הרפואית ובדיני הרשלנות הרגילה הם דומים למדי, ברם קיים הבדל מהותי בין השניים – הבדל זה נובע מחוק שנועד להגן על החולים ושמו חוק זכויות החולה.

חוק זכויות החולה קובע, כי בכל מצב דברים בו אדם זקוק לעבור טיפול רפואי על המטפל(שהוא לאו דווקא רופא) מוטלות חובות ליידע אותו במצבו הרפואי ובסיכונים והסיכויים של הטיפול המוצע, כמו כן על רופא מוטלת האחראיות לקבלת הסכמה מדעת מוחלטת של פציינט לטיפול אותו הוא מתעד לעבור.

בכך כאמור נבדלים דיני הרשלנות הרפואית מדיני הרשלנות הרגילה, והם מטילים חובה מוגברת על רופאים ומטפלים כלפי מטופליהם.

האם טיפול קוסמטי הוא טיפול רפואי לצורך חוק זכויות החולה הדורש חובות מוגברת מהמטפל?

מובן שטיפול שכרוך בהתערבות ניתוחית ייכלל בדיני הרשלנות הרפואית וידרוש מהמטפל את כל החובות הרובצות על רופא לאור חוק זכויות החולה.

האם זהו הדין גם לגבי טיפול קוסמטי רך?

נראה שלאור הגדרות חוק זכויות החולה הפציינט איננו מוגן באופן שווה כאשר מדובר בטיפול קוסמטי שלא כולל כל התערבות ניתוחית. מכך חלים רק דיני הרשלנות הרגילה, ברם ככל שהטיפול קרוב יותר להיות טיפול רפואי כך עקרונות מתחום הרשלנות הרפואית יפעלו בו ביתר שאת.

כך לדוגמא נקבע בפרשת אילנה שוורץ (ת"א /048353) שרצתה להסיר כתמים וזכתה בפיצוי בשל העדר הסכמה מדעת.

השאלות שצריך לשאול בכדי לדעת האם מדובר בטיפול במסגרת חוק זכויות החולה הזוכה להגנה רחבה יותר?

רשלנות רפואית שונה מרשלנות רגילה שכן היא מטילה על הרופא חובות מוגברות יותר ובראשם הצורך להסכמה של הפציינט לטיפול – הסכמה מדעת.

כאשר אנו באים לנתח טיפול קוסמטי במשקפיים משפטיות אנו צריכים לשאול את עצמנו דבר ראשון מיהו המטפל, ככל שהמטפל יותר קרוב למקצוע רפואי כך יחולו ביתר שאת דיני הרשלנות הרפואית, שאלה נוספת שעלינו לשאול עצמנו היא מהו מהות הטיפול.

ככל שהטיפול קרוב יותר לטיפול ניתוחי ובעל סיכונים גדולים יותר, כך תגבר זכותו של החולה לקבל את האבחנה המדויקת של מצבו לקבלת החלטה מודעת.

אולם בטיפולים רכים ביותר כגון קרמים וכדומים להם, לא ניתן להתלות בחוק זכויות החולה ויחולו מערכות דינים אחרות בראשם, דיני הרשלנות הכלליים, כמו כן אחראיות למוצרים פגומים, הפרת חובה חקוקה, ודינים אחרים שלא נעסוק בהם במאמר זה.

חובה לקבל יעוץ משפטי לפני קבלת החלטות או פעולות כלשהן

חשוב לציין כי במקרה שנגרם לכם נזק כתוצאה של טיפול קוסמטי כזה או אחר, שווה להשקיע בשיחת יעוץ עם עורך דין המכיר את התחום מקרוב, כזה שטיפל ומטפל בתביעות רשלנות רפואית בדרך קבע.

שיחת יעוץ עם עורך דין מתאים תסייע לכם לדעת מהם סיכויי התביעה, ומהו הפיצוי שאתם עתידים לקבל באופן משוער אם וכאשר בית המשפט יקבל תביעה זו.

כמובן שיכול להיות מצב שבו עורך הדין, על פי נסיונו, יסביר כי למרות שהמדובר במקרה של טיפול קוסמטי רשלני, היקף הנזק שנגרם אינו מצדיק הגשת תביעה משפטית.

לפניה אישית אל עורך דין ליחצו: יעוץ לנפגעי רשלנות רפואית