תוצאות הלידה בישראל לשנת 2017 פורסמו והן מרעישות. או – למי באמת שייכת הלידה?
כל פעם כשעולה השאלה האם בכלל יש קשר או מה הקשר בין תוצאות הלידה לאופן בו היא מנוהלת, בא לנו להגיד ישר "כן!" הכי אינטואיטיבי, ברור שיש קשר! למזלנו אנחנו לא צריכות להסתפק באינטואיציה ואנחנו יכולות להסתמך על שנים של מחקר מדעי ורפואי שמוכיחים את הקשר הזה, כל אלו הניבו את ה- evidence based best practices (שיטות עבודה מבוססות ראיות) שהם התשתית לכל הנהלים שמוטמעים במערכות הבריאות בכל העולם.
ומה בישראל?
מדי שנה מפרסמת החברה הישראלית לבריאות האם והעובר דו״ח מסכם של נתוני כלל הלידות בישראל עפ״י נתונים המתקבלים מהמרכזים הרפואיים וניתן ללמוד ממנו על מספר הלידות, שיעורי הלידות המכשירניות, קיסריות, שיעור ההתערבויות בלידה ועוד.
הדו״ח של 2017 רק יצא וכבר סיכמנו לכן.ם את עיקרי הממצאים!
והנה עיקרי הדוח:
בדוח משתתפים 25 מרכזים רפואיים שמעבירים את נתוני הלידות שלהם באופן וולנטרי לחלוטין ללא שום הנחיה ממשרד הבריאות. ניכר שההשתתפות בדוח קלה עבור בתי החולים בארץ שכן שמות המרכזים אינם מפורסמים בדוח ורשמית לא ניתן לשייך את הנתונים למרכז רפואי, כזה או אחר.
אז אנחנו מוצאות את עצמנו מתבוננות על ריכוז המספרים הבאים (עבור כל המרכזים) המייצגים את הערכים המינימליים והמקסימליים שהתקבלו:
• לידות בהן בוצע חתך חיץ 7.8% - 41.0%
• לידות בהן ניתן ליולדת
אפידורל 26.4% - 80.7%
• לידות בהן נעשה שימוש בהליכים המהווים השראת
לידה 9.2% - 31.5%
• לידות יזומות או כאלו שהסתיימו בניתוח קיסרי 5.1% - 27.2%
• לידות רגילות לאחר קיסרי (VBAC) מתוך אלו שהביעו רצון לנסות וללדת בלידה רגילה (TOLAC) %42.2 - 99.5%
ואנחנו מנסות להבין מדוע ישנה שונות כל כך גבוהה בין המרכזים?
מה המשמעות האמיתית של המספרים האלה?
ואולי ברגע שנבין מה משמעותם, נקבל גם תשובה לשאלת האנונימיות מאחוריה מתחבאים בתי החולים.
והשאלה הכי חשובה מבחינתנו – איזה סיפור הנתונים האלה מספרים על הלידה הפרטית של כל אחת מאיתנו?
אנחנו תוהות האם זה בכלל הגיוני שיש כזה הבדל בפרקטיקות הנהוגות במרכזים השונים?
אם ואיך זה ייתכן שבעידן של רפואה מבוססת ראיות תתקיים כזאת שונות בביצועים?
האם לא קיימות הנחיות והתוויות מקצועיות של
משרד הבריאות בכל הנוגע לביצוע פעולות רפואיות פולשניות?
האם משרד הבריאות ובתי החולים בארץ לא מודעים להמלצות ארגון הבריאות העולמי בדבר עידוד לידה טבעית וההעדפה להימנע ככל הניתן מהתערבויות רפואיות בלידה? האם בישראל לא יודעים שארגון הבריאות העולמי נקב באחוז שלטעמו הינו סביר ביחס להתערבויות רפואיות בלידה – 10% ממוצע ללידות שבהן מבוצע חתך חיץ ו- 10%-15% ממוצע ללידות שבהן בוצע
ניתוח קיסרי.
אנחנו משוכנעות שהתוצאות שהתקבלו בדוח לשנת 2017 אינן מקריות, אנחנו משוכנעות שהן תולדה של מדיניות, גישה ונהלים הקיימים בבתי החולים בארץ וככה גם נראית ההתנהלות היומיומית בחדרי הלידה ברחבי הארץ.
חושבות שאנחנו מגזימות?
אז בואו נסתכל על התוצאות לשנת 2017 של "מרכז רפואי 24":
שיעורי לידות ראשונות מעט מעל הממוצע, שיעורי לידות מרובות נמוך, שיעורי
השראת לידה רביעי הכי גבוה, שיעורי אפידורל מעט מתחת לממוצע, שיעור לידות מוקדמות בממוצע, שיעור לידות לאחר המועד מתחת לממוצע, שיעור לידות מרובה עוברים מעט מעל הממוצע, שיעור לידה מכשירנית הכי גבוה, שיעור
פרע כתפיים הכי גבוה, שיעור חתך חיץ הכי גבוה, שיעור קרע בדרגה 3-4 ממוצע, שיעור
ניתוח קיסרי הרביעי הכי גבוה, שיעור
ניתוחים חוזרים מעל הממוצע, שיעור לידה רגילה לאחר קיסרי למי שבחרה בלידה רגילה לא דווח.
ברור כי הגישה השלטת בבית החולים הזה היא התערבותית. - לא הייתן רוצות לדעת מה שם בית החולים הזה??
בחינת התוצאות של ״מרכז רפואי 12״ לעומת זאת מעלה כי התקיים בו השיעור הנמוך ביותר של ניתוחים קיסריים, השיעור הגבוה ביותר של לידות רגילות לאחר קיסרי (ויב"ק) בנשים שבחרו זאת, שיעור חתך חיץ בין הנמוכים, שיעור נמוך מאוד של פרע כתפיים, שיעור נמוך של לידות מכשירניות, שיעור לידות לאחר המועד הכי גבוה, שיעורי אפידורל ולידה מכשירנית בין הנמוכים.
ברור כי הגישה השלטת בבית החולים הזה היא הרבה יותר טבעית. - וכאן? האם זו לא זכותינו לדעת ולבחור לגשת ללדת בבית החולים הזה?
אז כן, ניתן לטעון כי הלידות שהגיעו ל"מרכז הרפואי 24" הצריכו יותר התערבויות. ששיעור הלידות המכשירניות וחתכי החיץ היו בין הגבוהים מתוך כל המרכזים הרפואיים בגלל ריבוי מקרים של פרע כתפיים. השתכנעתן.ם? הגיוני?
אולם, אם נבחן את התוצאות של ״מרכז רפואי 9״ נגלה שהוא מציג שיעור לידות בהן היה פרע כתפיים שהוא השני הכי גבוה מכל המרכזים הרפואיים, אך שיעור חתך החיץ אחד הנמוכים והשיעור של לידות מכשירניות הוא ממוצע. מה ההסבר לכך? והאם הנתונים בכללותם מסתדרים עם הטיעונים השונים?
ניתוח של עוד ועוד נתונים מספק לנו עוד ועוד דוגמאות לכך שהתוצאות אינן מקריות. יש כאן מגמה, מדובר בהתנהלות שאינה מקצועית שמביאה לשיעורים הללו. בכל בית חולים הפרקטיקות הרפואיות והמקצועיות הן שונות ומוכתבות על ידי מנהל בית החולים, או מנהלי המחלקות, בהתאם לצרכי בית החולים, על פי הניסיון האישי של הצוות ולעיתים הם אפילו נגזרים מהטראומה המשנית שהיא מנת חלקו של הצוות העובד במחלקה.
משרד הבריאות אינו מכתיב נהלים קבועים וסטנדרטים, מבוססי ראיות והמלצות בינלאומיות !
חשוב לנו לומר בקול ברור – חוסר השקיפות בכל הקשור לנתוני הדוח הוא מדאיג ביותר לטעמנו, מכיוון שמדובר במידע ציבורי ומסתמן שבתי החולים ומשרד הבריאות פשוט לא מעוניינים שנכיר את הנתונים.
כבר יותר משנה שאנו מנסות להשיג את הנתונים הללו ולהביאם אליכן.ם. אנחנו עמלות על איסוף הפרוטוקולים והנהלים של כל בית חולים והמשמעויות הנגזרות מהם כדי להנגיש את המידע המלא.
הגשנו שאילתות חוזרות בכנסת באמצעות חברות כנסת והגשנו בקשה לפרסום הנתונים בשיתוף עם התנועה לחופש המידע. אנחנו עדיין ממתינות לתשובות ונמשיך לדרוש אותן. עבורכן.ם.
אז מה ניתן לעשות?? בואו נתחיל מלהשמיע את קולנו, תייגו חברות, וכתבו בתגובה אני, ושם בית החולים בו ילדתן אם אתן הייתן רוצות לדעת מה נתוני הלידות של אותו בית החולים!
אנחנו רוצים לדעת שנוכל לדעת מה קורה בכל בית חולים. כדי שנוכל לבחור באופן מושכל ומודע איך, איפה ועם מי אנחנו רוצות ללדת.
מתוך ידע וביטחון.
