פורום רשלנות רפואית

הגעתי בסוף חודש תשיעי מיוזמתי לחדר לידה מכיוון שלא הרגשתי תנועות של העובר.

המוניטור הראה גם כן כי העובר במצוקה, למרות זאת לא הכניסו אותי ללידה מכיוון שלא היה מקום בחדר לידה, במהלך הלילה שהתפנה מקום הכנסו אותי ללידה, קיבלתי זירור.

במהלך השעות הראשונות לא הרגשתי דבר אך החל המוניטור להראות ירידה בתנועות עובר במשך מס\' פעמים.

לאחר מכן החלו צירים והיתה שוב ירידה משמעותית בתנועות עובר,אני ובעלי התחננו לניתוח ולא נענינו, עד הרגע שהיה מין ציפצוף חזק במוניטור הובילו אותי לניתוח חירום.

לאחר הניתוח שהתנהל ללא תנאים,ללא חיטוי, הילד יצא סגול .
לאחר מכן הובילו אותי חזרה לחדרי,
לאחר מס שעות הובלתי שוב לחדר ניתוח בשל דימום פנימי עז(הבחנתי בכך רק כאשר הרגשתי קשיי נשימה חמורים).אם לא הייתי בהכרה לא היו יודעים את מצבי, הצוות לא ניגש לבדוק אותי.

במשך כשעתיים הרופא+האחיות+בעלי ניסו בעזרת תחבושות וסדינים לעצור את הדימום העז עד שיגיע המנתח המיועד מהבית.
הרופא שניתח אותי בפעם הראשונה נכח במקרה ומשום מה לא נבחר לנתח אותי בפעם השניה.
לאחר הניתוח הנ\"ל אושפזתי כשלושה שבועות בשל חום ודלקות.
וסבלתי מטיפולים לא קלים,לאחר מכן התגלו קרישי דם שקיבלתי זריקות לדילול הדם,היה לי התקף בכליות כתוצאה מכמות האנטיביוטיקה שקיבלתי והתברר שאגני הכליות התרחבו ונאמר לי שעם הזמן הם יחזרו לגודלם הטבעי.
היום, אני סובלת מכאבים חדים בתפרים ומטופלת במרפאת כאב באופן קבוע, יעצו לי לעבור זריקות אך בשל החשש מההשלכות של הזריקות לא קיבלתי אותם עד היום.
הכאבים הם כה חזקין עד כי אני לא מסוגלת להרים משאות כבדים ולבצע עבודות בית הדורשות מאמץ.
פניתי לעורך הדין לרשלנות רפואית שחשב לפי הניירת שיש עילה לתביעה,פנינו לחוות דעת רופא ממוחה והנ\"ל טען כך \"העובדה כי היו שני מקורות מדממים יכולה לרמז על ניתוח ראשונה שבוצע ב\"חופזה\" ללא תשומת לב ראויה לעצירת הדימומים כפי שמקובל בניתוח.
מדובר או על מיומנות לקויה או חוסר תשומת לב, אך מכיוון שמדובר בצוות מנתחים מנוסה טענות אלה הנן בעייתיות להוכחה שכן מדובר בסיבוכים די שכיחים גם \"בידיים מנוסות\".
ואילו על הצלקת נאמר כי בהחלט יכול להיות כאבים כאלו גם שנים לאחר מכן.
ולכן הוא לא ממליץ על הגשת התביעה.
מה לעשות?????????.אני יודעת בתוכי כי הייתה כאן רשלנות, זוהי לידה רביעית שלי, ניתן היה להכניס אותי לניתוח מוקדם יותר וכן הכל היה נמנע.
אני יודעת כמה הצלקת הניתוחית מקשה עליי בתיפקוד היום יומי... מה ניתן לעשות???
והאם כדאי.
בני כבר בן שנה ותשעה חודשים.