Who would I speak with at your company about any of your order fulfillment and drop shipping needs?
My company Order-Fulfillment.net can warehouse, inventory, and manage your drop shipping / order fulfillment for your customer orders.
Based in the USA for almost 2 decades, near major USA air and sea ports.
Here are some of the items we currently pick, pack and ship for clients:
-Books, training manuals, guides
-New member welcomes boxes and gifts
-Product samples
-Marketing materials
-Medical program test kits
-Follow up gifts to clients, leads, and prospects
Thank you!
Fulfillment Warehouse
Order-Fulfillment.net
Drop Shipping and Order Fulfillment Specialists since 2003
אני עשיתי מי שפיר בגיל 27, בריאה בד״כ, בוצע ייעוץ גנטי- תקין, בדיקות סקר במהלך ההריון תקינות, מלבד היפרמאזיס עד אמצע טרימסטר שני, ללא תחלואה הריונית נוספת. עשיתי במדיקל סנטר דרך הביטוח המשלים, הסיכון עם המחקרים העדכניים להיום + המיומנות של המבצע הפכו את הפרוצדורה למומלצת בכל הריון, ה״תרחישי האימה״ של פעם ממש לא רלוונטים, לא הרגשתי תופעות לוואי מהבדיקה כלל. הסטרס הוא מדעת הציבור השגויה. יש צ’יפ גנטי - יש לנו אפשרות למידע יקר, חשוב מאוד, שיכול לשנות את חיינו, וגם לאחר מכן חס וחלילה לא תבוצע החלטה רק על סמך תוצאות אלו- יש שיטות בדיקה מתקדמות נוספות בנוגע לסקירת מי שפיר, ייעוצים מתקדמים, וועדות על.. הכי חשוב - הבחירה לעתידנו בידנו - אז למה לא? אני לא מפחדת להגיד - אני לא אוכל להגן על התינוק שלי מתחלואה, גם אם ממש אנסה, לא הכל בידיים שלי לצערי. אבל בעניין מחלה גנטית שניתן לאבחן בהריון, חד משמעית כן- ואני לא רוצה להביא לעולם ילד עם מחלה שחד משמעית, מוכחת, גורמת לתוחלת ואיכות חיים נמוכה והרבה סבל. לדעתי אין סיבה לא לעשות, התועלת גדולה משמעותית מהנזק הנמוך שעלול בספק לקרות.
תודה על התובנות החשובות - נשים רבות בוחרות כיום לבצע בדיקת מי שפיר הכוללת צ'יפ גנטי גם בהעדר ממצאים בבדיקות האחרות בהריון בשל הסיכוי שתתגלה מוטציה בבדיקה זו. כמובן שכל החלטה בנושא זה היא לגיטימית.
כנראה שלא רבות מספיק... אני קוראת כל שבוע פוסטים של נשים בקבוצת הפייסבוק שלנו, שרק אחרי הלידה ואחרי האבחון של הילד, הבינו ש"חבל שלא עשינו בדיקת מי שפיר..." כי רק אחרי האבחון של הבעיות הגנטיות של הילד הן מבינות שהפחד המיותר מבדיקת מי השפיר, התהפך להן על הראש עכשיו - אחרי הלידה. אם אותן נשים היו מקבלות מימון ממשרד הבריאות והפניה מהרופא לעשות בדיקת מי שפיר בהריון הן היו נמצאות במצב שונה. כך שכנראה שלא מספיק נשים עושות את הבדיקה החשובה הזאת וחבל מאד. זה עולה ביותר למשפחה ולכולנו.
הבן שלי, בן 3.5 אובחן בשבוע שעבר באופן רשמי עם תסמונת נדירה בשם לנוקס גסטו. הוא למעשה סובל מאפילפסיה קשה יחסית, שהתפרצה רק לפני כחצי שנה, אחרי שהיה ילד בריא לגמרי עד אז. הוא ילד 2 ואחותו הגדולה בריאה. ההריון שלי איתו היה תקין ועשיתי את כל הבדיקות שהפנו אותי אליהן בקופת חולים. הרופא נשים של קופת חולים לאומית אמר שאני לא צריכה מי שפיר כי כל הבדיקות שלי תקינות ואני אשה צעירה וחזקה. קראתי שאתם פרסמתם שחייבים לעשות מי שפיר בשביל לאבחן תסמונות בזמן ההריון. האם תסמונת לנוקס גסטו היא תסמונת שאפשר לאבחן בבדיקת מי שפיר בזמן ההריון? האם אתם מכירים מהניסיון שלכם מקרים שבהם אבחנו את התסמונת [שהבנו שהיא די נדירה] בזמן ההריון?
תסמונת לנוקס גסטו מתאפיינת בפרכוסים קשים בגיל הילדות, ברוב מכריע של המקרים לא ידוע הגורם לתסמונת ואין זיהוי של מוטציה גנטית הגורמת למחלה. כאשר אין גורם ידוע לבעיה לרוב אין אפשרות לבצע אבחון טרום לידתי.
כדאי בכל אופן לבצע את כל הבדיקות אליהן אתם מופנים כולל בדיקות גנטיות והדמיות מוח ולאחר מכן לערוך יעוץ מסודר עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית. יש לשים לב כי תביעות מסוג זה בגין הולדה בעוולה מתיישנות בחלוף שבע שנים מיום לידת הילד.
פניתי למרפאת שיניים מוכרת בנוגע לסתימה שעשו לי שנפלה. הרופא טען שאין דרך לעשות סתימה נוספת ושעלי לעשות כנראה מספר טיפולים נוספים. הרופא הפנה אותי לצילום של כל הפה וקבע לי בדיקה כשלושה שבועות קדימה שזה יוצא למעשה בעוד שבוע. ביקשתי מהרופא שבינתיים יעשה סתימה הוא אמר שהיא לא תחזיק עניתי לו שיתכן אך אולי כדאי בכל זה כדי שתגן על מה שנשאר מהשן. הרופא עדיין סירב.
היום השן נשברה באופן די משמעותי ולמרות שאינני בעל ידע רפואי התחושה שלי שזה לא היה קורה אם היתה סתימה.
אשמח לדעתכם המקצועית האם קיימת רשלנות רפואית הן מצד הרופא והן מצד המרפאה.
אין לי לצערי כל דרך להעריך אם הייתה התרשלות בטיפול השיניים שעברת ומה שיעור הנזק שנגרם ללא עיון בתיעוד הרפואי והתייעצות עם מומחה רפואי מתאים. הדרך לברר את המקרה הינה לפנות לערוך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיבחן את המקרה לאחר איסוף מלוא התיעוד הרפואי כולל צילומים.
צהריים טובים
הבן שלי אובחן עם פגיעה של 2q37.2 באופן רשמי, אחרי בדיקה גנטית שעבר בגיל שנתיים ושלושה חודשים. קראתי את הפרסומים שלכם על הבדיקות הגנטיות בהריון, ואני לא עברתי אותם כי לא אמרו לי לעשות כל בדיקות מיוחדות בהריון. לא ראיתי שהזכתרם את הפגיעה של 2q37.2 ורציתי לדעת האם אתם מכירים את הפגיעה הזאת והאם זאת פגיעה שצריך לאבחן בהריון כמו הפגיעות הגנטיות האחרות שכתבתם עליהן ואם כן, האם אפשרי לתבוע תשלומי פיצויים במקרה של פגיעה 2q37.2.
המוטציה הגנטית מסוג 2q37.2 מתבטאת בחסר בחומר הגנטי בזרוע הארוכה של כרומוזום 2, את המוטציה הזו ניתן לאתר בבדיקת צ'יפ גנטי בהריון.
אם לא הוסבר לך בזמן ההיריון על האפשרות לבצע בדיקת צ'יפ גנטי במי שפיר תהיה עילה לתביעת פיצויים. חשוב לציין כי גם אישה בגיל צעיר מגיל 35 חייבת לקבל הסבר בהריון על האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר הכוללת צ'יפ גנטי שכן מוטציות אלו שכיחות באותה מידה אצל נשים הרות מתחת לגיל 35 ומעל גיל זה.
טיפלנו בתביעת רשלנות רפואית בגין אי אבחון חסר גנטי באזור 2q37.2 בעובר - הילד באותו מקרה אובחן עם אוטיזם, עיכוב התפתחותי, קומה נמוכה ומומי שלד (בעמוד שדרה ובאצבעות).
את מוזמנת ליצור עמנו קשר טלפוני ליעוץ פרטני.
הבן שלי אובחן עם תסמונת נדירה בשם נוירופיברומטוזיס רגע לפני גיל שנתיים. מסתבר שזאת תסמונת מורכבת מאד. כנראה שהיא גנטית. בהריון עשיתי כל בדיקה שהפנו אותי אליה והכל היה תקין. זה היה הריון ראשון שלי. המשפחה שלי ושל בעלי - כולם בריאים. אני בת 24 ובעלי בן 26. לא מצאתי אצלכם באתר הסבר על נוירופיברומטוזיס ורציתי לדעת אם זאת תסמונת שצריך לאבחן בהריון, כמו שהסברתם על תסמונות גנטיות אחרות.
שלום,
נוירופיברומטוזיס הינה בעיה גנטית אשר על מנת לאתר אותה בהריון חש לבצע בדיקה ספציפית למחלה זו שכן היא אינה מאותרת בבדיקת צ'יפ גנטי. במקרים בהם אין היסטוריה משפחתית של המחלה הסיכוי לאבחון טרום לידתי נמוך. מוזמנים בכל מקרה לפנות אלינו ליעוץ פרטני.
הבן שלי כיום בן 6.5, אובחן על הרצף האוטיסטי בהיותו בן שנתיים וחצי. במהלך הלידה, כאשר יצא מהרחם לא בכה הייתה דממה. הצוות הרפואי רץ איתו במהירות מחוץ לחדר הלידה מס. דקות (לא זוכרת כמה, כי הייתי נסערת וכאובה ) הצוות החזיר אותו כשהוא בוכה. הצוות טען כי הוא נולד ללא בכי כי שאף מים מקוניאליים. קראתי כי חוסר החמצן הזה עלול להביא נזקים נוירולוגים כדוגמת אוטיזם. זה הורג אותי מבפנים. הידיעה שבגלל דבר כזה בלידה ההשלכה היא לכל החיים.
האם נתקלתם במקרה כזה? האם יש לכם מקרים של תביעות רשלנות רפואית בגלל שאיפת מים מקוניאליים שגרמה לאבחון אוטיזם בסביבות גיל שנתיים?
שאיפת מים מקוניאלים עלולה להחמיר מצב של מצוקה עוברית שנגרם סביב הלידה, מים מקוניאלים כשלעצמם הינם סימן שיכול לבשר על מצוקה עוברית.
אוטיזם אינו התוצאה הקלאסית של מצוקה עוברית אלא דווקא שיתוק מוחין CP המערב פגיעה קוגניטיבית ומוטורית. כדי להעריך אם אכן הייתה במקרה זה מצוקה עוברית ממשית שיכלה לגרום לנזק מוחי יהיה צורך לבחון את כל תיעוד מהלך הלידה כולל המוניטורים ואת מצב התינוק לאחר הלידה.
את מוזמנת לפנות אלינו ליעוץ פרטני.
היו לי שתי לידות מצויינות עם מים נקיים, הגדולה היתה כחולה ושתיהן אוטיסטיות. חברות שלי ילדו לידות מפחידות עם קיסרי חרום, ואקום ושאיפות מים מקוניאליים ושיליות מוזרות וילדים רגילים לגמרי.
באוניברסיטת קיימריג׳ יצאו כמה מחקרים שמוצאו קשר לטסטסטורטן מוגבר בבדיקות מי שפיר לילדים שיצאו אוטיסטים בהמשך.
אני חושבת שבמקום להתעבל על האוטיזם של הילד ועל כמה קשה עכשיו צריך לחשוב על איך לקדם, לעשות ולתמוך.
ילדים אוטיסטים גדלים ומתפתחים ומתקדמים, לא כמו ילדים רגילים אבל זה לא אומר שהם שווים פחות
הבן שלי בלידה גם לא בכה -
נולד עם אפגר אפס (לא שאף מים) ועבר החייאה (אמבו, סקשן, זריקת אדרנלין) תוך דקות התאושש ובכה והכל היה בסדר. קיבלתי פיטוצין ועברתי זירוז כי היו ירידות דופק (שבוע 38).
אובחן בגיל 3 וחצי על הרצף האוטיסטי עם תפקוד מאוד גבוה. לא יודעת אם יש קשר בין האבחון של האוטיזם למצוקה שלו בלידה. אבל לא שוללת.
התיאור שאת ציינת מתאים ככל הנראה למצוקת עובר קלה שנפתרה לאחר הלידה. אוטיזם אינו התוצאה הקלאסית של תשניק בלידה אלא דווקא שיתוק מוחין ומגבלה שכלית התפתחותית אך יש מחקרים הקושרים בין אוטיזם ותשניק בלידה.
שלום,
יש מחקרים רבים שמנסים כיום להבין את הסיבתיות לאוטיזם, אחד הכיוונים שנותן תוצאות הינו בדיקת צ'יפ גנטי שמסוגלת כיום לאתר למעלה ממאה מוטציות גנטיות אשר ידועות כגורמות לאוטיזם. את בדיקת הצ'יפ הגנטי ניתן לבצע גם בהריון על מי שפיר. עדיין גם ממצאים גנטיים מסבירים רק כ - 20% ממקרי האוטיזם.
אין שום כוונה חלילה להתייחס לילדים עם הספקטרום כשווים פחות, זה מחוץ לדיון וכלל לא מקובל.
אני בת 43. סבלתי שנים מדליפת שתן במאמץ אפילו הקל ביותר. לפני שלושה שבועות נותחתי בניתוח TVT ומאז אני לא מתרוקנת לגמרי, השתן לא זורם אלא מטפטף או זרם חלש ביותר. כל הזמן אני מרגישה לחץ. בנוסף יש לי דחיפות במתן שתן עד כדי טפטוף גם בזמן השינה, כך שאין לי יום ואין לי לילה. וכמובן אני נמנעת לצאת מהבית כי אני צריכה שירותים צמודים. בעלי בדיכאון. אני בדיכאון...
המנתח אומר שזה עניין של זמן. לי זה מרגיש נורא. קראתי את הכתבה שלכם על המקרי רשלנות רפואית שהתגלו בכל העולם אצל נשים שעברו ניתוח TVT ואני פוחדת מאד שנפלתי קורבן לשתל הבעייתי או משהו כזה. אני במצב של יאוש, ממש איבדתי צלם אנוש.
מה אני יכולה לעשות? אציין שהמנתח שניתח אותי לא הזכיר במילה את האפשרות לפגם או בעיה בניתוח. הוא פשוט אומר לחכות. דיברתי איתו 3-4 פעמים בטלפון והייתי אצלו בבדיקה בסוף השבוע האחרון.
כדי להעריך אם אכן הייהת התרשלות בניתוח והאם ניתנו לך הסברים מלאים וראויים טרם הניתוח על הסיכונים הכרוכים בניתוח יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום האורוגניקולוגיה.
את מוזמנת ליצור עמנו קשר טלפוני לקבלת יעוץ והסברים על האפשרויות העומדות בפניך.
אני בהריון בשבוע 30 ונמצאת במעקב בנפרולוגיה ילדים עקב מום כלייתי (מערכת מאספת כפולה) בעוברית שלי. לפני מספר שבועות עשיתי סקירה מכוונת במחלקת נשים, במהלכו הרופאה המבצעת ביקשה שאבוא חודש מאוחר יותר לביקורת שאינה קשורה לנושא הפנייה (סקירת ראש ולא כליות) רק ליתר ביטחון. לאחר מכן הגעתי לייעוץ אצל נפרולוגית ילדים, ואז היא אמרה לי לעשות סקירה מכוונת נוספת לכליות סביב שבועות 35-36 ולחזור אליה לייעוץ נוסף, שנקבע ב30 לאוגוסט . בגלל שיש לי כבר תור לסקירת ביקורת שהרופאה של האולטראסאונד ביקשה, אני לא יכולה לקבוע תור לאולטראסאונד אחר שיהיה מספיק קרוב לתור לייעוץ הנפרולוגי, אלא יש תורים פנויים לאולטראסאונד רק אחרי כן (ניסיתי פשוט לדחות את הביקורת ולאחד אותה עם הסקירה עבור המעקב הנפרולוגי, אך נאמר לי שאין מקום לפני ספטמבר) ואם אני אחכה עד לאחר התור שכבר הוזמן לביקורת שהרופאה מהאולטראסאונד זימנה אותי ב12 לאוגוסט בכלל לא יהיה לי סיכוי לקבל אולטראסאונד בזמן לפני הייעוץ הנפרולוגי ב30 לאוגוסט. מה אני יכולה לעשות על מנת לקבל תור לאולטראסאונד כמה שיותר קרוב לייעוץ הנפרולוגי? אני חוששת שסקירה מה12 לאוגוסט תהיה מוקדמת מדי עבור מה שהנפרולוגית ביקשה, ולדחות את הייעוץ הנפרולוגי גם בעייתי כי מי יודעת מתי יהיו תורים אחרי ה30 לאוגוסט וכבר אני אהיה בשבוע מאוחר והכל יהיה מאוחר מדי...
אני לא יודעת עם מי לדבר ולאן לפנות. מה עושים?
אני מצטער אך הפורום הזה אינו המקום המתאים לשאלה מסוג זה ואיני יכול לייעץ לך כיצד לנהוג. אנו נותנים בפורום מידע לאנשים שסבורים שנפגעו בשל רשלנות רפואית.
ראיתי את הפרסומים שכתבתם על אבחון מחלות גנטיות בהריון ורציתי לדעת האם המחלה אפידרמוליזיס בולוזה שנחשבת מחלה מאד נדירה היא מסוג המחלות שהרופאים צריכים לאבחן בזמן ההריון? האם במקרה שביצעתי את כל הבדיקות בזמן מעקב ההריון והכל היה תקין ועדיין, אחרי הלידה התברר כי הילדה שלי חולה במחלה הנדירה הזאת, האם אפשר לתבוע את הרופאים על רשלנות רפואית ולבקש פיצויים במקרה כזה? האם יצא לכם לתבוע פיצויים למשפחות, הורים לילדים עם אפידרמוליזיס בולוזה?
מחלת אפידרמוליזיס בולוזה היא מחלת עור קשה אשר נגרמת בשל בעיות גנטיות שונות. בחלק מהמקרים ניתן לאבחן את המחלה בבדיקת צ'יפ גנטי CMA במהלך ההיריון. טיפלנו בתביעות בנושא זה ואתם מוזמנים ליצור עמנו קשר ליעוץ.
לפני המקרה רקע -חומצה פולית חמש מילגרם מבחינה רפואית היא מינון גבוהה ללוקחי תרופות כרוניות בדרך כלל .המקרה שקרה :אתמול הלכתי לבית מרקחת פרטי be בבאר שבע ,אמרתי לרוקח אני צריכה חומצה פולית ,הרוקח שאל ,חמש מילגרם ?הוא שאל את זה כשלא נתתי לרוקח שום פרט עליי לא תעודת זהות ומספרה ולא כרטיס מכבי ,פשוט אמרתי לו שאני צריכה חומצה פולית .כבר תקופה שאני מרגישה התנהלות חריגה מצוות רפואי במקומות שונים כלפיי .וכן אפלייה על רקע נפשי .עקב המקרה הזה אני רוצה להבין אם יש סיכוי שמידע רפואי אישי עם אבחנה רגישה בתחום הנפשי דלף עליי לצוותים רפואיים שלא פגשתי מעולם ואני לא מטופלת אצלם .שאלות שמתעוררות בקשר למקרה :1.האם חוקי להפיץ מידע רפואי לאנשי צוות רפואי שלא מעורבים כלל בטיפול בי ?
2.האם אפליה על רקע אבחנת בעיה נפשית מותרת בחוק חלילה ?
3.איך אפשר לבדוק איך הרוקח ידע שאני צריכה חמש מילגרם ?
מה אני צריכה לעשות ואיך להתחיל לחקור את הנושא עד להגשת כתב אישום ותביעה ?
שבועיים וחצי עם חום , אני הולכת למיון של בית חולים העמק וחוזרת וגם לרופא משפחה שבדק אותו ואמר לי ויראלי. אחרי שאני הולכת למיון לפחות פעם בשבוע ומסבירה להם את המצב שילד עם חום שבועיים ושיעול רציני לא זה לא ויראלי הם פשוט רבו איתי על לא לעשות לו בדיקות כי הוא נראה בסדר ,
רופא ( מתמחה בדק אותו) ואמר שיש לו אודם באוזן וגם את הריאות , אמרתי לו שהוא לא מתלונן על האוזן כלל וביקשתי בדיקה חוזרת מרופאה שם במיון ( חשוב לציין שיש לי פתור המתנה בגלל הילד ) הרופאה אמרה בכעס רופא בכיר בדק אותו למרות שהוא מתמחה אם את רוצה תחכי את כל הילדים שוב ,
העדפתי ללכת ... הלב שלי לא היה שלם הלכתי למחרת בבוקר לרופא משפחה אחרי שהילד עם שיעול שבוע ( רופא משפחה אחר ) ואמר שיש לו אודם באוזן ולא דלקת ולא מצריכה אנטיביוטיקה , ביקשתי שעוד רופא יבדוק אותו שם ואכן הצדיק את הרופא אך הרופא בדק לו את הריאות ואמר שיש לו דלקת חריפה בריאות ואיך הרופאים במיון לא עלו על זה .
מפה לשם ( גם קיבלתי מהם יחס מזעזע במשך שבועיים שאני עולה וחוזרת בגלל שהילד אוכל רגיל שותה רגיל ורק חום ) גם שיקרו שהוא רופא בכיר , וגם לא רצו לבדוק אותו שוב גם אמרו שהריאות תקינות , וגם אמרו שיש דלקת באוזן למרות שאין , ונתנו סתם אנטיביוטיקה .
אז כן אני אמא עייפה מבולבלת מוטשת ומאוכזבת מהיחס המזעזע , שאני כבר במשך שבועיים עולה וחוזרת למיון וחוץ מלהגיד לי וראלי והילד נראה טוב למרות השיעול שמחמיר ( וחוסר רצון לעשות לו בדיקות דם ומקיפות ולשלוח הביתה כלום )
זה עבר הלאה לפניות הציבור של בית חולים העמק וכמובן שאפנה אם זה יותר הלאה!
רציתי לשמוע דעה של עורך דין מטעמכם האם יש פה גם עילה לרשלנות רפואית?
נשמע על פניו שאכן מדובר במקרה מטריד שראוי שייבדק.
הודות לערנות שלך לא נגרם נזק קבוע חלילה ומכאן ספק אם המקרה יתאים לתביעת רשלנות רפואית. בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח נזק כדי לקבל פיצוי משמעותי ואף אם הנזק נמנע בשל ערנות המטופל והתעקשותו הפיצוי יהיה נמוך אם בכלל.
אין פיצוי על עצם ההתרשלות אלא על התרשלות שגרמה לנזק.
את מוזמנת ליצור עמנו קשר ליעוץ פרטני בכל מקרה.
עברתי לידה לא פשוטה לאחר הריון תקין ובריא. במהלך הלידה היה שימוש מוגזם בשיטת קריסטלר (קיבלתי אגרופים אגרסיביים לבטן) שגרם לי לצרוח כמו שלא צרחתי בחיי. לאחר הלידה בוצע ניקוי רחם (רויזיו) בחדר לידה ולאחכ מכן בחדר ניתוח תוך כדי שהשיליה לא יצאה ואיבדתי המון דם. בעקבות זאת התאוששות עם מנות דם והדבקות בחיידק טורף.
לאחר הלידה ומעבר למחלקה, כאבים *עזים* במשך שבועיים שזכו לתגובות אדישות מהרופאים, גם לאחר אולטרסאונדים וסיטי שבהם ראו קרישי דם ונוזלים בחלל הבטן.
לאחר שבועיים ביצוע לפרוסקופיה שהסתבכה בעקבות ריבוי הנוזלים המדובר, ניקוב המעיים במספר מוקדים עם הכלים של לפרוסקופיה, פתיחת כל הבטן, ניתוח שנערך 5 שעות וניקוז המון קרישי דם ונוזלים. הייתי מורדמת ומונשמת בטיפול נמרץ שלושה ימים עם החלמה קשה מאוד והכי גרוע - לא יכולתי להיות עם הבת שלי כמעט חודש לאחר הלידה ועדיין איני יכולה להרים אותה מחשש לארניה.
מחפשת דרך להתאושש, לחזק את הגוף והנפש.
טריגר לידה קשה
כל כך התכוננתי ללידה הזו, ספר לידה פעילה, הקבוצה הזו, מחשבות חיוביות, סיפורי לידה חיוביים, דולה (אפרט על זה בהמשך), מאות פוסטים של מה לקחת לחדר לידה, למחקלת אישפוז ועוד ועוד.
6:00 בבוקר שבוע 40 + 2, ירידת מים. שני התיקים מוכנים, אחד לחדר לידה, אחד לאישפוז במחלקה, שמן שקדים, כפכפים למקלחת, תוכנית לידה מפורטת ובעצם כל מה שהומלץ בקבוצות לאחר חיפוש נרחב.
מחליטים לחכות ומגיעים לקראת אחה"צ למיון יולדות. חוויה ראשונה: אחות שדוחפת את היד שלה עמוק עמוק ללא כל התראה לבדיקת פתיחה - "אני לא עושה לך כלום אל תדאגי" ובום, בקושי מצליחה להתאושש. נוצר קצת חוסר אימון...כשדוחפים כל כך חזק ועמוק ושניה לפני מבטיחים לא להכאיב ולעשות משהו. אוקי לא נורא, פתיחה 2.5...מופנים לטרום לידה.
באזור 12:00 בלילה מתחילים צירים חזקים. המחלקה של טרום לידה מאוד ישנה, מקלחת ושרותים לא באותו החדר, מאוד לא נוח, ישן, במקלחת יש רק צינור דוש וכיור ובלטות ישנות וחלודות, דיי בטוחה שבכלא נשים המצב יותר חדיש. לא עושה חשק להתקלח...והמים לא עוזרים, מעבירה צירים בשכיבה על הגב במיטה.
הדולה שואלת אם להגיע, עונה שכן בטח. חשוב לי לציין, שהדולה שבחרתי מאוד מומלצת כאן בקבוצה ויש לא מעט פוסטים על כך שהיא תרמה המון לחווית הלידה ושאין עליה, היא מדהימה. מאוד יקרה, אבל מה זה משנה אם אמא שלי נפטרה רק לפני שנים ספורות ואין מסביבי שום קרובת משפחה וכח נשי שיכול ללוות אותי בחוויה הזו, חייבת לקחת את הדולה הזו. במהלך כל ההריון, לא היה שום עניין מצידה לשאול לשלומי, אפילו לא פעם אחת, רק מענה קצרצר וזריז בווטסאפ לשאלות שלי...הרגשה שהיא כל הזמן באמצע משהו ואני פה נדחפת עם השאלות שלי. אני ממשיכה לקרוא את הפוסטים שכל כך מהללים אותה ומאמינה שבלידה עצמה היא תהיה אלופה ותדע לתת לי את כל מה שאני צריכה.
בכל מקרה, המשך סיפור...הדולה מגיעה ומתיישבת בכיסא ליידי, רואה אותי מתפתלת מכאבים, מסתכלת עלי, מסתכלת בנייד שלה. אומרת שכן היא מבינה שכואב לי...ממשיכה לדבר בווטסאפ...וככה עוברות להן השעות. באיזשהו שלב נותנת הזדמנות נוספת למקלחת הלא מזמינה, שוב ..המים לא עוזרים לצירים אבל לפחות קצת מתרעננת, יוצאת, הדולה יושבת עם הנייד במסדרון. חוזרת למיטה...הדולה במסדרון. מחליטה ללכת אליה ומתיישבת ליידה, היא עושה לי בקצת חוסר חשק תנועות סיבוביות עם היד על הגב. לא ממש עוזר גם...כבר 6 בבוקר, צירים חזקים מאוד ועדיין אין חדר לידה פנוי.
8 ומשהו בבוקר עולים לחדר לידה, פתיחה 3...כמובן שחשבתי שתהיה יותר. ישר אפידורל + פיטוצין לקדם את הפתיחה. ההשפעה של האפידורל מטורפת, נעלמו הכאבים, עולם חדש נפתח! הרופאה של האפידורל הייתה מושלמת, לא כל כך כאב לי כל התהליך, הרופאה הייתה מאוד נעימה ועדינה והסבירה בכל שלב מה עושים. הרופאה אמרה שרק מישהו אחד יכול להישאר איתי בחדר, שואלת אותי מי, הדולה מזיזה את הכתף ואומרת שמי שאני אחליט, אני מחליטה שהיא בתקווה שתתן לי ביטחון, תעטוף אותי...היא נשארת שוב קצת בחוסר חשק. מתחילה להרגיש את האפידורל, הוא מושלם, עדיין מצליחה להזיז את הרגליים והכל בשליטה אבל פשוט לא כואב. הדולה קופצת על הכורסה הגדולה היחידה בחדר וישר נרדמת, בן זוגי העייף גם, הולך להביא קצת אוכל, שואל את הדולה אם היא צריכה משהו, חוזר ומתיישב בכיסא לידי. עוברות כמה שעות...הפתיחה מתקדמת יפה מאוד, המיילדת המקסימה בודקת פתיחה, ממש התקדמות והיא מתחילה לעבור על תוכנית הלידה שלי. עובר קצת זמן, הפתיחה כמעט מלאה אך הראש עדיין גבוה, סוף סוף הדולה נכנסת לפעולה ועושה רבע שעה תרגיל ספינינג בייביז להורדת הראש. לא עזר.
עובר עוד קצת זמן, הפתיחה 9.5, המיילדת המקסימה מבקשת לבדוק אם אני יכולה לדחוף, דחפתי והמיילדת אמרה שאני דוחפת מצויין ממש והתינוק עוד שניה יוצא. היא אמרה שהיא כבר חוזרת ויצאה מהחדר, איך שיצאה התחילה בחילה נוראית והתחלתי להקיא, לא היה מה להקיא...רק רפלקסים של הקאה וקצת נוזלים שיוצאים, ככה 40 דקות עד שנגמרו הכוחות, בן זוגי והדולה תופסים את שקית ההקאה. עד שהמיילדת חזרה, כבר לא היו לי כוחות לדחוף...בזמן הזה התחלפה המיילדת והתחלנו בלידה. כמה שעות ניסיתי ללא הצלחה, עד שדופק התינוקת התחיל לרדת. נכנסו מספר רופאים, אמרו שאם לא אצליח כנראה שתהיה התערבות שאני כנראה לא רוצה ולכן כדאי לי להתאמץ. התאמצתי...לא הצליח.
בפעם השניה הרופאים שחלקם מתמחים נכנסו כבר עם מכשיר הוואקום. אמרו שאין ברירה וחייבים, באותו הזמן התחיל אחד מהרופאים (לדעתי מתמחה) לדחוף אגרופים חזקים לבטן בשביל להוציא את התינוקת, כל אגרוף כאבים איומים, אני צורחת שיפסיק, הוא ממשיך. ידעתי שמשהו לא בסדר ושהוא קורע לי משהו בבטן. וואקום, חתך חיץ, התינוקת בחוץ, מיד לוקחים אותה ממני בגלל הדופק הנמוך. בינתיים השילייה לא יוצאת עד הסוף ואני מדממת בטירוף. במקום עושים ריביזיו, לא מצליחים, אני מתחילה לאבד הכרה, הדופק שלי צונח, איך שאני לוקחים אותי המיטה בריצה לחדר ניתוח, בזמן הזה מורידים את כל התכשיטים ומחתימים על מסמכי הסכמה. בחדר ניתוח עושים ריביזיו נוסף, לידי רופא מרדים שמוסיף חומרי הרדמה וכל הגוף שלי רועד, אני מבקשת שיכסו אותי במשהו חם כי אני לא מצליחה להפסיק לרעוד מקור. אז אני לא זוכרת מה היה, רק מתעוררת בחדר התאוששות, שם מקבלת מנות דם. משהו כמו 18:00 בערב.
לקראת הבוקר, מוציאים את מחט האפידורל ומעבירים למחלקת יולדות. לא מצליחה לזוז בגלל כאבים בבטן, אומרים שזה התכווצויות רחם אבל אני יודעת שלא. כל הזמן הזה אני לא שמה לב בכלל לתופעות של אחרי לידה, התכווצויות רחם, כאבים בתפרים וכו' בגלל הכאבים בבטן העליונה. ממשיכה להתלונן. אומרים שככה זה אחרי לידה. אני יודעת שלא.
מאושפזת במחלקת יולדות כשבוע ויום, במהלך האישפוז, שוחררנו למלונית ללילה אחד, היו כאבים קשים...אז חזרנו לאישפוז במחלקה. כל הזמן הזה אני כמעט ולא רואה את התינוקת, לא מצליחה להניק כמו שתכננתי...כל התוכנית לידה השתבשה. יורד ההמוגלובין, נותנים מנת דם. שולחים לסיטי בטן, מסתבר שיש נוזלים בחלל הבטן, הרופאים אומרים שזו המטומה והיא תספג. בהמשך התקף של קוצר נשימה בגלל כאבים, מחברים קטטר ושולחים לחדר התאוששות לשקול ניתוח בטן. המצב מתאזן בגלל מנות דם ושולחים חזרה למחלקה. וככה שבוע ויום...מדדי דלקת גבוהים בטירוף.
באמצע הכל אחות מהתינוקיה מתקשרת להגיע מיד כי היא בוכה (בן זוגי כל הזמן עם התינוקת למעט הזמן הזה), אני לא מצליחה לזוז מהכאבים ומסבירה אבל האחות מתעקשת שאגיע מהר, הצלחתי להגיע למרות הכאב והיא תוקפת למה לא הגעתי מהר יותר, פרצתי בבכי...
מאזנים עם מנות דם ומשחררים הביתה אחרי שלקחו תרביות. מבקשים לחזור בעוד ימיים למיון נשים לבדיקות דם חוזרות בגלל האשלגן הנמוך ובכדי לבדוק את תוצאות התרביות. חוזרים הביתה, לא מצליחה לתפקד בגללך כאבים. מנסה לשאוב בכדי לשמר חלב.
חוזרים למיון נשים, בודקים את תוצאות התרביות - יש חיידק טורף. מאשפזים במקום ומחברים לאנטיביוטיקה מאוד ספציפית. כל הזמן כאבים בבטן, לא מצליחה להסדיר נשימה כל פעם שקמה מהמיטה. כעבור 5 ימים, שולחים לאולטרסאונד, רואים מלא קרישי דם בבטן וברחם, חוזרת למחלקה, אומרים שהמצב ידוע וזה יסתדר. כעבור יומיים שוב מתלוננת שוב על דימום מטורף וכאבים...כמובן שאומרים שככה זה אחרי לידה והכל תקין. שוב אולטרסאונד, שוב המון קרישי דם, הרופאה מהאולטרסאונד מחליטה לחזור איתי למחלקה ולהראות את התוצאות.
מחליטים על ניתוחון לפרוסקופיה למחרת, רק לבדוק מה המצב שם. המנתח היה אמור להיות מנהל מחלקת נשים אך מכיוון שהיו ניתוחים יותר דחופים, הניתוח שלי נדחה והוא כבר עזב לניתוח פרטי בבית חולים אחר.
הוחלט שרופא אחר ינתח אותי, הסכמתי... רציתי כבר לגמור עם זה ולהבין מה יש לי, שיתקנו את זה ושייפסקו הכאבים. חיכיתי משהו כמו 4 שעות במסדרון לחדר ניתוח, כל זה בזמן הקורונה כאשר כל שניה מישהו עובר ליידי ללא מסיכה. בסוף מגיעה המרדימה...שואלת כמה שאלות ומכניסים לניתוח.
אני זוכרת שלא הצלחתי לפתוח עת העיניים הרבה זמן, וכשהצלחתי, כל החדר זז לי בטירוף. חשבתי שאני בעולם הבא, אני לא מרגישה את הגוף ולא יודעת מה קרה. מדי פעם שומעת קולות, לאט לאט מתחילה לזהות ולהבין מה אומרים לי. שמעתי שאני גיבורה, שכל הכבוד, שאני אעבור את זה. לאט לאט מתחילה להבין שאני בחיים. באיזשהו שלב פתחתי את העניינים וממש התאמצתי שהחדר לא יזוז ושאני אראה מפוקס. באו להוציא את מכונת ההנשמה, לאחר מכן את הזונדה, לאחר מכן מודד חום שהיה תקוע לי בטוסיק, ואז את העירוי עם 4 ראשים שהיה תקוע במפשעה. ואז את הוויזרים שהיו ברגליים בכדי שלא יהיו קרישי דם. היד השמאלית שלי התנפחה ופשוט נראתה כפול בגלל זיהום בעירוי כי שכחו להחליף אותו. אני מציצה מתחת לחלוק על הבטן שכמעט חזרה לעצמה לאחר הלידה ולפני הניתוח, חתך בגודל של כ-15 ס"מ עם קליפסים ממתכת לאורך כל הבטן. עוד שני חתכים של לפרוסקופיה ושלושה נקזים שיוצאים מתוך הבטן.
מסבירים שהניתוח הסתבך והייתי מורדמת ומונשמת בטיפול נמרץ במשך כשלושה ימים.
מסתבר שהקפיצו את ראש מחלקת נשים חזרה מניתוח פרטי, הזעיקו את ראש מחלקת כירורגיה, ואת סגני מנהלים, פתחו את כל הבטן בכדי לנקות את ההמטומה המזוהמת ואת כל קרישי הדם שהצטברו כל הזמן הזה.
מנסה לעכל עת הכל, אבא שלי הגיע ובן זוגי באים להיות איתי מתי שאפשר. מדברת עם האחות שמטפלת בי על כך שאני רחוקה מהתינוקת שלי, וששום דבר לא איך שדמיינתי ושאני הכי עצובה מזה שאני לא מניקה אותה.
מעבירים חזרה למחלקה ושוב מחברים לאנטיביוטיקה בגלל החיידק הטורף, כל הזמן הזה ממשיכה לקבל זריקות קלקסאן לבטן, שהתחלתי להזריק עוד משבוע 30. בדיקות דם כל בוקר ב5:00. ואני כל כך מפחדת ממחטים...
בן זוגי מתעקש שאשאל את הרופא על הניתוח, מדוע הוא הסתבך. שואלת את הרופא שניתוח אותי מה היה, והוא אומר שכמו שהוא כבר הסביר (הוא לא), הוא פגע עם הכלים של הלפרוסקופיה במעי מכיוון שלא ראו אנטומיה מרוב זיהום וקרישי דם, המעי נפגע בשלושה מקומות ולכן פתחו את כל הבטן בכדי לתפור את כל הבלגן שנפתח. רק עכשיו מבינה מה קרה.
כל הזמן הזה אני בחדר מחניק במחלקה לא סימפטית שלא כמו במחלקת יולדות. רחוקה מהתינוקת שלי שמי שמטפלת בה זו אמא שלי בן זוגי המדהימה. מצב שקשה לכל המשפחה. בזמן הזה מנסה לשאוב בכדי לא לאבד את החלב. שואבת וזורקת בכיור. כואב.
כל הזמן הזה שהייתי מאושפזת אחרי הלידה, במשך 24 ימים, אני כמעט ולא אוכלת בגלל הכאבים, יוגורט אחד ביום לפעמים. רזיתי 15 קילו במשך הזמן כאשר בזמן ההריון עליתי 6 קילו בלבד. בחיים לא הייתי כזו רזה.
אני חושבת שמישהו צריך לקחת אחריות על האגרופים המטורפים שנתנו לי בבטן שגרמו ככל הנראה לדימום פנימי, על הדבקה בחיידק טורף, על פציעה של המעי הגס, על החתך הענק בבטן וחתכים נוספים, על זה שהייתי מנותקת כמעט חודש מהתינוקת, על זה שאסור לי להרים אותה, על הטלטלה של כל המשפחה ועל עוד הרבה קשיים נוספים. הגוף שלי לא חזר לעצמו אחרי הבית חולים. הגעתי בריאה לגמרי ללידה אחרי הריון סופר קליל ותקין. עכשיו אני מרגישה כאבים בכל הגוף בגלל כל הטראומה שהוא עבר, מנסה להתאושש ולא בדיוק יודעת איך לשקם אותו. כל החיבור עם התינוקת מאוד מאתגר גם כן.
אגב הדולה התפוגגה מיד אחרי הלידה, אפילו לא שלחה הודעה של איך אני. רק אחרי יותר מחודש שאלה מה איתנו...לא עניתי לה. שילמתי לה מיד הכל, אפילו שלא הגיעה למפגש הרביעי שהייתה אמורה להגיע. רק כתבה שעכשיו היא גובה הרבה יותר ממה ששילמנו לה.
המלצה שלי לגבי הדולה, לתאם טוב טוב את הציפיות ולא תמיד לסמוך על המלצות ופוסטים בפייסבוק.
אין לי משפט מסכם לסיפור שלי, רק מנסה להבין את כל השתלשלות האירועים, אם מישהו צריך לקחת אחריות על מה שקרה לי בבית החולים ואיך אני מתאוששת...
ראשית תודה על השיתוף בחוויה הקשה.
אני סבור כי אופן ניהול הלידה והטיפול לאחריה מעוררים לכל הפחות סימני שאלה לגבי איכות הטיפול ומצריכים בירור רציני שיכלול איסוף של התיעוד הרפואי המלא והתייעצות עם מומחה רפואי.
יתכן שתהיה במקרה זה עילה לתביעה, כמובן שיהיה צורך לבחון אם נותר נזק קבוע ומה היקפו.
את מוזמנת ליצור עמנו קשר טלפוני ליעוץ פרטני.
הילד נולד בלידת ואקום שהרופאים ברשלנותם מנתינת הפידורל בכמות גדולה אז ודאי שהיולדת לו תוכל ללחוץ .כתוצאה מלידת ואקום עים ראש מנופח בצורה שכול מי שרואה מבין מיד שלו יתכן שאין פגיעה ראשית .ולאחר שהילד התחיל להתפתח התגלו המון קשים בהתפתחות וובהמשך נתגלו גם פיגור קל וגם בעיות בראיה כשלים בדיבור בעיות קורדנציה חמורות בעיות במוטוריקה וכול התסמיננים הם תסמינים של פגיעה מוחית ולאחר תלונותי בקופת החולים על פגיעה בלידה מעולם לו נשלח לבדיקה שתאשש או תדחה טענה זו וגם לצורך טיפולו חובה עליהם לאבחן ולדעת מהיכן הפגמים נובעים ומאיזה סיבה עובדה זאת לבד מצביעה על רשלנות חמורה בטיפול מאחר ולו נשלח לאיבחון יכול להיות שזה גנטי אפילו שהסיכוים קלושים שזה גנטי .אבל בדיקה היתה חיבת להיעשות וכן סיטי וכול בדיקה שתוכל לאבחן ואני שאול אים יש מקרים דומים אנו צרו קשר בטלפון 0537158037 ואים יש בין הקוראים שיוכל להסביר לי איך לקשור את הכול בצורה מסודרת ומוכחת כך שלו יהיה ספק ממה הילד ניפגע ואים בכלל ניפגע תודה מראש
כזכור שוחחנו טלפונית והערכתי באוזנייך את המקרה בהתבסס על התיאור. חוזר על ההמלצה לבצע MRI מוח לפי המלצות שהבנתי שכבר ניתנו על ידי נוירולוגים שבדקו את הילד ואז ניתן יהיה להבין יותר מה אירע בלידה.
אני בן 33 ויש לי תסמונת אספרגר ( על הרצף האוטיסטי ), הפסיכיאטר שלי נתן לי תרופות פסיכיאטריות , אם יתברר שהן גרמו לי לאין אונות תמידית חסרת פתרון אני יכול לתבוע על כך את הפסיכיאטר ?
לכל תרופה עלולות להיות תופעת לוואי לא רצויות וכל עוד מוסבר למטופל על תופעות הלוואי האפשריות והוא מבין את ההסבר סביר להניח שלא תהיה עילה לתביעה. כמובן שמעבר לאמירה כללית זו יש לבחון כל מקרה לגופו.
נולדתי מתרומת ביצית, בת 23, מעוניינת להיבדק גנטית למחלות נפוצות תורשתיות (כולל פסיכיאטרי) ובכללי להתייעץ בנושאי גנטיקה ולקבל יעוץ גנטי מסודר ומורחב בנושא עם רופא מומחה (ידוע לי בוודאות
שבעבר הסינון היה מאוד לא קפדני ובוצעו בדיקות גנטיות בסיסיות ותשאול שטחי שאין אפשרות לוודא מהימנותו).
נגשתי לרופא המשפחה בקופת חולים בבקשה זאת אך הוא סירב להפנות אותי לגורמים הרלוונטיים בטענה שעד שלא מתגלה מחלה גנטית משהו מבוסס ובמילא אם יש מחלה גנטית אין מה לעשות ולא יעזור לי לדעת...
האם יש לי זכאות לבדיקות גנטיות דרך הקופה, יש לי בעיות קשב וריכוז יחד עם דיסלקסיה, דיסקלקוליה, דיסגרפיה ובגלל זה אני מוכרת עם אחוזי נכות בביטוח לאומי.
האם רופא משפחה בקופת חולים יכול לא לאשר לי בדיקות גנטיות במקרה כזה ואם זה לא קשור להריון כמובן?
ההחלטה אם יש צורך לבצע בדיקות גנטיות או יעוץ גנטי אכן נתונה בידי רופא המשפחה, אם את סבורה שהחלטתו אינה סבירה ניתן לערער אליה בפני ועדת עררים של הקופה. בדרך כלל כאשר נשים בגיל הפוריות מציינות כי הן מתכננות הריון לא דוחים את בקשתן ליעוץ גנטי.
בברכת בריאות והצלחה,
עורך דין עופר סולר
הבן שלי בן 10. מאחר ועלה חשד שהוא על הרצף, פנינו לאיבחון. מפאת זמני ההמתנה הארוכים בציבורי, פניתי למאבחנת פרטית. שנת הלימודים מתקרבת לסיומה, והילד בבית כרגע ולא מתפקד.
היו ארבעה מפגשים. שניים איתי ושניים איתו. כל הסיפור, עם המתנה ומלחמה באמצע, לקח בערך חודש וחצי.
בסיום המפגש האחרון, הכניסה אותי לכמה דקות. אמרה שכבר עברה על האיבחון עם קולגה, ושהוא אכן על הספקטרום. אמרה לי מה כדאי לקדם בינתיים, והבטיחה שנקבע פגישה שלמה כדי לעבור על הדו"ח ולהסביר הכל.
שילמתי לה את מלוא הסכום הנכבד על האיבחון, במזומן.
מאז היא מושכת אותי כבר שבוע וחצי. אפילו עוד לא נקבעה פגישה. כשהתקשרתי להגיד לה כמה זה דחוף וחשוב, נזפה בי ואמרה לי שזה דוח רציני וארוך, שלוקח זמן להכין אותו, ושיש מקומות שזה יכול לקחת גם חודש. ושהיא תיצור איתי קשר כשהדוח יהיה מוכן. אני ממש בלחץ. תלויה באוויר גם רגשית וגם מעשית. לא יודעת מה לעשות.
זה נראה לכם תקין, או חריג?
מה אני יכולה לעשות עכשיו? איך יודעים עם יש אפשרות לתבוע פיצויים על רשלנות רפואית כמו שפרסמתם במקרה כזה?
בני בן שנתיים וחצי אובחן לאחרונה בבדיקה גנטית עם מוטציה של גן ARX ולפי הייעוץ הגניטי שקיבלנו בקופת חולים מאוחדת בעקבות התוצאות, המוטציה הזאת גורמת לילד להפרעת אוטיזם ותופעות של עיכוב התפתחותי שעדיין לא ברורות לחלוטין כי הוא צעיר מדי. אציין כי אני ובעלי בריאים, זה הריון ראשון שלי ועשיתי מעקב הריון בקופת חולים בעפולה, בלי שהיו בעיות כלשהן בהריון. גם הלידה היתה קלה ומהירה. רק כעת התברר, אחרי שראינו שהילד לא מגיב בצורה רגילה, שיש בעיה של מוטציה בגן ARX. אנחנו לא יודעים מה לעשות. ראיתי את פרסום שלכם בקבוצת פייסבוק לגבי אבחון גנטי בהריון אבל לא עשו לי אבחון כזה. רציתי להבין האם גם המקרה שלנו יכול להחשב לרשלנות רפואית? אתם מכירים פגיעות של גן ARX מהטיפול המשפטי שלכם? אני מקווה שתוכלו לעזור.
אנו מכירים היטב את נושא המוטציות הגנטיות בגן ARX וטיפלנו בשני מקרים כאלו בעבר, את הבעיה הגנטית ניתן לאתר בהריון במרבית המקרים.
אני מציע שנשוחח טלפונית ואסביר יותר בהרחבה.
את מוזמנת ליצור עמי קשר לשיחת יעוץ שאינה כרוכה בתשלום או בהתחייבות.
הגעתי לחדר לידה בבית חולים הלל יפה בחדרה עם פתיחה 3 בשבוע 41+3, מיד העבירו אותי לחדר לידה ונתנו לי אפידורל. בכל שעה כשנבדקתי, הפתיחה התקדמה יפה כשבשעה 6:00 בבוקר הייתי עם פתיחה 10 והמיילדת נפרדה ממני כי היתה לה טיסה לחול והוחלפה ע"י מיילדת אחרת שלא היתה במשך שלוש שעות מהרגע שאמרה שלום וכשהגיעה סוף סוף אמרה לי "אם לא תלחצי לא ייצא" כשאני עם אפידורל ולידה ראשונה.
לפתע הגיעו המון אנשי צוות לחדר ואמרו לי "קדימה, את כבר שלוש שעות בפתיחה מלאה - ניתוח", פתאום משום מקום בגלל מה שהבנתי אחר כך שהיו סימנים של מצוקה עוברית שזיהו...
הובהלתי לניתוח קיסרי חירום והרגשתי שחותכים אותי, אמרתי את זה למרדים וזה היה הדבר האחרון שאני זוכרת עד שהתעוררתי - הרדימו אותי הרדמה מלאה בשלב כלשהו.
כשהתעוררתי הייתי כאובה עם 4 אנפוזיות בכל יד והמון צינורות יוצאים מגופי, מסתבר שהניתוח ארך כארבע שעות. הסבירו לי שהתינוק היה ממש כמעט בחוץ והם נאלצו למשוך אותו חזרה, ותוך כדי כך היתה פגיעה בצינור השתן ונוצר קרע ברחם ברמה חמורה מאד. הם אמרו שאיבדתי המון דם ואני צריכה להודות שאני בחיים.
מאישה שנכנסה להריון ראשון תוך פחות מחודש אני אישה שצריכה פונדקאות כי הרחם נפגע בלידה בגלל רשלנות רפואית - ניתוח כושל. טיפול כושל. כל התהליך של הלידה הראשונה הסתיים בצורה גרועה מאד בגלל רשלנות חריפה מאד.
קראתי שאתם מטפלים במקרים של קרע ברחם בגלל סיבוכים בלידה ורציתי לקבל חוות דעת על המקרה שלי.
על פניו נראה מהתיאור שמסרת כי המקרה בהחלט מצדיק בירור רציני ומעמיק שיכלול קבלת מלוא התיעוד הרפואי והתייעצות עם מומחה רפואי בתחום הגניקולוגיה. נזק מהסוג שנגרם לך הוא חריג למדי ויש סיכוי סביר שניתן היה להימנע ממנו על ידי ביצוע ניתוח קיסרי מוקדם יותר.
כאמור כדי להעריך את המקרה באופן מלא ומסודר יש צורך בקבלת מלוא התיעוד.
את מוזמנת ליצור עמנו קשר טלפוני לתאום פגישת יעוץ שאינה כרוכה בתשלום.
רוצה לשתף בחוויה של רשלנות עם ניחוח מיזוגני שעברתי בבית חולים בישראל . שאני מרגישה שקרתה *רק* בגלל שאני אישה.
הגעתי למיון אחרי תאונת דרכים שעברתי וכל השפה שלי היתה שסועה ומדממת ברמה של כל כל הגוף על כל האוטו על כל הבגדים
...
ההורים שלי לא יכלו לבוא איתי מיד למיון מכיוון שהמיון במקום שהוא במרחק שעתיים נסיעה מהבית(בסמוך למקום שבו ארעה התאונה) אשת חסד שראתה את התאונה התנדבה לבוא איתי והסיעה אותי לשם . נכנסנו המתנו פגשנו אח נחמד. זה הביא לי את משכחי הכאבים ומשם ממשיכות למיטה 24 בחדר המיון . מפה היא כבר עוזבת ומתחיל הסיוט שלי . היחס שלהם השתנה ברגע שהייתי לבד.
הסטאגר והאחות שטיפלו בי הסבירו לי שלפני שתופרים לי את השפתיים צריך טטנוס שלא יזדהם . אלו עשו לי זריקת טטנוס והבדיקה המשיכה .
הסטאגר באמת היה נחמד רק הרגשתי מוקטנת מאד בעוד הוא אמר ש'לא בטוח שאני צריכה תפרים' אף על פי שבאותו רגע כל מטומטמ.ת יכול.ה להבין שכן . השפתיים שלי היו מחולקות ל3 .
הוא שאל אותי את השאלות השטחיות לפני שבא הרופא ואחרי שהוא שאל את שאלת הסמים והאלכוהול ונעניתי לשלילה שאני לא תחת השפעה של כלום ואני לגמרי סאחית . מסיים למלא את הדף. לפני שבא הרופא הוא שואל אותי את אותה שאלה שוב ושוב . כנראה בגלל שהייתי בהיסטריה מבולבלת ובוכה זה אומר שאני מסטולה בשבילו . נשים . כאלה הן אמוציונליות ומסטוליות.
בא רופא מחליט שאני עולה לקומת אף אוזן גרון לתפירה . מפה מתחיל עוד סיוט . אני מנסה להיות סופר נחמדה לרופא רק להגיד לו 'תודה לך ' ולקוות שהוא יסיים כבר את ההליך הכירורגי והוא שולח עקיצות מיזוגניות על חשבוני. כאשר שם לי את הנייר הסטירילי שמכסה על הפרצוף התבדח על חשבוני ש'ככה הכי יפה'
הוא שואל אותי שאלות ולא הבנתמ אם הוא מצפה שאני אענה תוך כדי התפירה או לא אז בהתחלה עניתי כדי להיות נחמדה והוא אומר לי 'לא משנה אני פשוט אדבר ואת רק תקשיבי'
לקינוח בכיתי בסיום התפירה ורעדו לי השפתיים מהתקף הבכי וניסיתי להפסיק את הרעד כדי שימשיך לתפור כאילו אבל זה לוקח כמה שניות ובשניות האלה הוא אומר לי 'נו דיי תני לי לסיים את העבודה שלי'.
כאשר הוא אומר לי שהוא סיים ואני יכולה ללכת פשוט התפירה תרד לבד אחרי 10 ימים .... אני פשוט הולכת משם לכיוון הבית ...
בחיים לא עברתי תאונה אז אין לי מושג שצריך לעבןר במיון שוב . הוא לא אמר לי לעבור במיון ,לא נתן לי הוראות להתנהלות עם התפרים מבחינת אכילה שתייה צחצוח שיניים וכדו' .
אז בדרך הביתה מתקשרים אלי מהמיון ומאיימים עלי שאם אני לא אגיע לקחת את הדפים הם יכתבו שעזבתי את המקום על דעת עצמי!!!
אני שמח לענות על השאלות הנוגעות לניתוח הקיסרי הצרפתי החדש FAUCS French Ambulatory Ceserean Section
הרקע שלי
ראשית, מעט על הרקע שלי: אני רופא נשים מיילד מזה 23 שנים, סיימתי לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, את ההתמחות בגינקולוגיה ומיילדות עשיתי בבית החולים שיבא ולאחר מכן שהיתי 3 שנים נוספות בארה"ב, שם עשיתי התמחות על ברפואת האם והעובר במרכז הרפואי HUTZEL בדטרויט, מישיגן, שנחשב לאחד מהמרכזים המובילים בעולם ברפואת אם ועובר. חזרתי ארצה ב 2005 ומאז ועד 2016 ניהלתי את מיון היולדות בשיבא. מ 2016 אני סגן מנהל המחלקה ובחודשים האחרונים מוניתי לסגן מנהל המערך המיילדותי. בנוסף אני אחראי על הכשרת מתמחים מכל רחבי הארץ במצבי קיצון במיילדות ומשמש כמרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב ושותף לכתיבתם של כ-40 פרסומים מדעיים. במהלך כל הקריירה שלי, ניתחתי מספר עצום של ניתוחים קיסריים בשיטת משגב לדך. אין ויכוח על כך שהניתוח בשיטת משגב לדך הוא ניתוח מצוין, עם החלמה בהחלט טובה וסבירה לנשים.
החשיפה לניתוח
ב-2016, נחשפתי דרך הפיזיותרפיסטית סיון נבות לסרטון מעניין, בו מהלך הניתוח הקיסרי בוצע בשיטה שונה, כזו המנסה לאפשר ליולדת לחוות את הניתוח הקיסרי כלידה אקטיבית, ולאחריה התאוששות ותנועה חופשית של היולדת המנותחת תוך זמן קצר מאוד, כמו שמעולם לא ראיתי קודם לכן. – נכון שיש יולדות שגם אחרי ניתוח בשיטה "הרגילה" קמות באופן יחסי מהר ומתפקדות ביחס לאחרות, אך כאן היה משהו מ-א-ו-ד שונה ולא שגרתי ביחס למה שאני מכיר בהתנהלות של נשים אחרי ניתוח קיסרי.
כמי שמאוד מאמין בעובדה שלידה צריכה להיות חוויה חיובית ומעצימה לאישה, וצריכה להתקיים בדרך שלה (אני גם תומך נלהב בדולות, בלידה בתנועה ובליווי של היולדת על פי רצונה) הרגשתי שאני חייב להכיר (או לפחות לבדוק את הנס הזה מקרוב...)
הבאת הניתוח לישראל ולעולם
בשנת 2017 נסענו סיון נבות ואני לצרפת 3 פעמים כדי לעבור את ההכשרה בטכניקה אצל המנתחים הצרפתים. ניתחתי בהנחייתם 12 ניתוחים וכאשר שלטתי בטכניקה החדשה חזרתי לארץ וניסיתי להדביק בהתלהבות שלי את כל מי שרק היה חפץ ללמוד ולהתנסות בניתוח החדשני. אך מתברר שחלומות לחוד ומציאות לחוד – ובמקום לפגוש בסקרנות והתלהבות, פגשתי בעיקר בסירוב, ביקורת, בירוקרטיה ועוד התנהגויות מצד קולגות למקצוע שיפה להשאירם מחוץ לכתב. בית החולים היחיד שהיה נכון לפתוח את הדלת ולאמץ את החדשנות, היה בית החולים לניאדו, בראשות ד"ר בן-דוד מנהל המחלקה, שם התחלתי לנתח. הניתוח פרץ לתודעה באופן דרמטי לאחר 3 הניתוחים הראשונים כאשר ידיעות אחרונות הבינו את המהפכה ובחרו לפרסם על כך כתבה. בין אוקטובר לנובמבר נותחו 12 יולדות בלניאדו, ואז משרד הבריאות (ללא קשר לניתוח הזה) הפסיק לאלתר את כל הפעילות של הרפואה הפרטית בבית חולים זה, ואני, כמו כל יתר הרופאים שניתחו באופן פרטי בלניאדו, הפסקנו את הפעילות בבית חולים זה. אמנם הפעילות הופסקה בלניאדו, אך החלום שלי, שכל מי שנאלצת לעבור ניתוח קיסרי תוכל לחוות לידה ידידותית, עדיין קיים, ובמשך כל החודשים הללו, אני ממשיך במאבק לקדם את הנושא; הרציתי על הניתוח בכל מקום אליו הוזמנתי, מתוך מטרה להפוך ניתוח זה לישים בבתי החולים הציבוריים בארץ. הצגתי אותו בסורוקה בבאר שבע, בבית החולים זיו בצפת. בבית החולים כרמל בחיפה, בכנס של הועד הצפוני של האגוד לגינקולוגיה ומיילדות בחיפה, את המנתחים הצרפתיים מהם למדתי לנתח, הבאתי לשיבא בדצמבר 2017 שם נותחו 11 יולדות ביומיים, ולאחר שעשיתי ניתוח הדגמה אחד בבית החולים כרמל, הבאתי שוב את המנתחים הצרפתיים לבתי החולים כרמל ובני ציון בחיפה בתחילת אפריל האחרון (לפני כשבועיים). במקביל, ביחד עם הרופאים הצרפתים, אנו פועלים לקידום השיטה בעולם - ביצעתי ניתוח אחד בגיאורגיה ובעוד כשבוע הוזמנתי לבצע ניתוח כזה בוילנה ליטא וביוני הוזמנתי לכנס בנושא במונקו, אני גם מנסה לפתח בובת מודל שתאפשר לרופאים לתרגל הניתוח.
אחרי שניתחתי בשיטה זו כבר 17 ניתוחים בארץ, ועוד 12 בצרפת אני מתקשה לראות את עצמי מנתח בשיטת משגב לדך. הניתוח בשיטת FAUCS הוא ניתוח שבא, קודם כל, לכבד את היולדת, את הגוף שלה ואת החוויה שלה – גם בלידה וגם בהחלמה שלאחריה.
אודות ניתוח FAUCS
הניתוח פותח לפני 20 שנה בפריס על ידי כירורג וגינקולוג צרפתי בשם DR. DENIS FAUCK ומכאן גם שם הניתוח. עד היום בוצעו כ 5,000 ניתוחים בצרפת.
- הניתוח מתאים לנשים אשר נזקקות לניתוח קיסרי ראשון או חוזר, פתיחת העור נעשית בדיוק באותה צורה ובאותו מקום ובאותו אורך של חתך בו נעשה ניתוח קיסרי רגיל ואם היה ניתוח בעבר אז על גבי הצלקת הקודמת. אין צלקת אחרת או נוספת בניתוחים חוזרים!
- הטכניקה הניתוחית ב-ת-ו-ך הבטן שונה מהנעשה בניתוח הקיסרי בשיטת משגב לדך ("הרגיל") מכבדת יותר את האנטומיה של רקמות ושרירי הבטן מבחינת כיווני החיתוך של פתיחת הבטן, משמרת את רקמת החיבור בקו האמצע של הבטן וכך אינה פוגעת בכוח של דופן הבטן (ולא גורמת להיפרדות של שרירי הבטן), מה שגורם להפחתה בכאב ומקל על ההחלמה באופן דרמטי.
- חילוץ היילוד מעט יותר ממושך ודורש מיומנות, לפיכך ניתוח זה מתאים למצבים בהם אין דחיפות בחילוץ הילוד
- חילוץ הילוד דורש שיתוף פעולה של היולדת מה שהופך אותה לאקטיבית בלידה והיולדת רואה את הילוד נולד מבטנה.
- סגירת הרחם נעשית בתפר מעגלי המשאיר צלקת רחמית קטנה יותר מניתוח רגיל אשר צפוי שתהיה חזקה יותר (אך זה לא נבדק מחקרית).
- סגירת העור נעשית עם תפר תוך עורי נמס, ומעליו דבק האוטם את הצלקת, מה שאומר ששום דבר לא מנקב את העור (מה שגורם כאב), אין צורך להוציא תפרים, ואפילו פלסטר לא צריך להדביק מעל (כך שגם הכאב של הסרת הדבק של הפלסטר נחסך) ואפשר להתקלח כבר כשקמים מהמיטה.
היולדת קמה על רגליה והולכת לשרותים (הניתוח הינו ללא קטטר שתן) כעבור 3 שעות מסיום הניתוח עם התפוגגות ההרדמה האזורית. ולאחר כשעה נוספת מתחילה ללכת ולתפקד באופן חופשי עם כאב פחות באופן דרמטי מניתוח רגיל וללא פגיעה בכוח ובתפקוד של דופן הבטן.
החדרת הניתוח למערכת הציבורית הינה קשה ומאתגרת. אני מתנחם בכך שלמיכאל שטרק שפיתח את שיטת משגב לדך לקח כ15 שנים עד שהרופאים בארץ שוכנעו לנתח בשיטה שלו.
הניתוח כרגע מתבצע בבית חולים כרמל ובבני ציון אנו בשלב הכשרת המנתחים הבכירים שם, אשר יקחו חלק במחקר שנבצע. מחקר השוואתי (אשר לא בוצע עד היום) שלהערכתי יוכיח את יתרונות הניתוח לעומת ניתוח קיסרי רגיל. לאחר תום תקופת הלימוד נתחיל בביצוע המחקר בבתי חולים אלו. במקביל אני מנתח הניתוח בביח האנגלי בנצרת (כן נצרת.. עד לשם הגעתי כדי שאוכל לנתח בשיטה זו)
תודה על המידע. זה נשמע מאד מעניין. האם אישה שמבקשת לעבור את הניתוח הקיסרי החדש יכולה להיענות בסירוב על ידי הרופא שלה? למה לא מציעים את האפשרות הזאת לנשים שמיועדות לניתוח קיסרי?
עברתי את הניתוח איתך בבני ציון במסגרת הניסוי שערכו שם . חייבת לציין שזה ניתוח מטורף שחובה להכניס ולבצע בכל בית חולים . ההחלמה שלי הייתה מטורפת , תוך 4 שעות מהניתוח כבר עמדתי על הרגליים והתקלחתי לבד, טיילתי עם התינוק כמעט ללא כאב . הייתה לי אפשרות להשתחרר אחרי 3 ימים אבל בגלל בדיקת שמיעה של הילד השתחררתי אחרי 4 ימים . עלה והצלח ואמן ושכולן יצאו בידיים מלאות ..
אני ביקשתי ב7.17 בפגישה מראש עם מנתח אחר מלניאדו שיעשה לי ניתוח כזה כי קראתי שיש ניתוח שבו לא חותכים את שרירי הבטן , הוא הנהן אמר אל תדאגי , מסתבר שזלזל בי לגמרי ועשה ניתוח קיסרי רגיל
היי ד״ר,
לידה ראשונה עברתי קיסרי כי היה ירידה בדופק לעובר,
עכשיו אחרי 12 שנה מהלידה הראשונה אני מאוד בטראומה מלידה ומעדיפה ללדת קיסרי
ואם כבר את השיטה הזאת
מה היית חושב על זה?
אני פוחדת וחוששת מלידה רגילה
פוחדת ״מההפתעה״ זמן
צירים וכו׳
וגם כמובן יכול שוב להתפתח קיסרי
מה ד״ר חושב?
שלום לעורכי הדין
קראתי את הפרסומים שלכם בקבוצת הפייסבוק. לילד שלי אבחנו בגיל שנתיים וחצי 16P11.2 microDeletion אחרי שהבחנו שהוא סובל מעיכוב התפתחותי. כיום הוא בן 8 ונמצא בכתה קטנה. הוא בתפקוד בינוני+ השאלה אם האבחון של 16P11.2 microDeletion מאפשר לתבוע פיצויים כמו שבמקרים שפרסמתם? האם ניתן לתבוע את הרופא של קופת חולים מאוחדת [שם הייתי במעקב הריון] גם אחרי יותר מ-8 שנים מאז הלידה? כמה כסף עולה להגיש תביעה כזאת?
אם לא הוסבר לך בזמן ההריון על האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר הכוללת צ'יפ גנטי נראה שיש סיכוי לבסס תביעה במקרה זה. הקושי עלול להיות בנושא ההתיישנות שכן תביעות כאלו יש להגיש עד גיל 7 שנים אולם אם ניתן יהיה להראות כי האביון של הבעיה היה מאוחר יתכן וניתן יהיה להתגבר על סוגיית ההתיישנות.
הגשת התביעה אינה כרוכה בעלות - שכר הרחה נגבה באחוזים מהפיצויים בסיום התיק.
מציע שתפני אלינו בהקדם האפשר לבחינת המקרה.
כדי להעריך אם יש עילה לתביעת רשלנות רפואית יש צורך ביותר פרטים, להתקן תוך רחמי יש שיעור הצלחה הקרוב ל - 100% במניעת הריונות אולם לעיתים הוא נפלט, חודר את דופן הרחם ועוד. צריך להבין מה אירע במקרה זה ובהתאם להעריך את אפשרות התביעה. את מוזמנת ליצור עמי קשר ליעוץ פרטני.
אחרי בדיקת גסטרוסקופיה, יש הליקובקטור קשה לטענת הרופא כמה שנים. נלקחו מספר רב של ביופסיות ויש נזק רציני בקיבה.
מרגישה כל כך מתוסכלת וכאובה.
סובלת משיעול וליחה כבר 3 שנים ולפני שנה וחצי ביקשתי מהרופאה בדיקה להליקובקטור (קיבלתי עצה פה) אבל היא אמרה שזה מיותר ואין קשר. מאז אני חיה על תרופות לאלרגיה מפוצצת סטרואידים ללא הטבה ועכשיו גם הבנתי למה.
פשוט רשלנות רפואית פושעת של הרופאים, שלא רואים בני אדם... רק לתקתק ולהחליק הכל הכי מהר ולהתקדם למספר הבא.
כועסת גם על עצמי שלא התעקשתי.
כרגע עם אנטיביוטיקה מוקסויט, כדור קרין 500 לזיהום בדרכי הנשימה העליונות וכדור אומפרדקס כי יש לי מלא כיבים. מרגישה פיזית מותשת לגמרי. אומרים שיש לי נזק לכל החיים.
האם אפשר להגיש באמצעותכם תביעה ולקבל פיצויים במקרה כזה?
כדי להעריך אם אכן האיחור באבחון של הליקובטר הינו בגדר רשלנות רפואית ומה הנזק שנגרם בשל האיחור באבחון יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים.
לפני כחודשיים עשיתי מספר טיפולים בשיניים כולל טיפולי שורש וכתרים וסתימה. לאחר כחודש מהסתימה החלה רגישות בחנייכים, בהתחלה נאמר לי שזו נסיגת חנייכים... חשוב לציין שלפני הטיפול הנ"ל יכלתי ללעוס קרח ולשתות רותח ללא כל רגישות.
פניתי לרופא אחר לחוות דעת והוא איתר את מקור הכאב בשן 27 בא נעשתה הסתימה.
כעבור כחודשיים הגעתי לרופא שבצע את הסתימה, הוא עשה צילום וראה שהסתימה לא טובה, לחצה לי על משהו. אחרי 3 זריקות כי הראשונות לא השפיעו מרוב כאב הוא עשה לי סתימה ואמר שאם לא יעזור צריך טיפול שורש, כרגע עם כאבי תופת שלא הכרתי שכמותם מעולם... כבר מפחדת לחזור אליו, מרגיש כמו רשלנות רפואית...
ראשית מציע להשלים את הטיפול אצל רופא שאת סומכת על אבחנו וטיפולו, בהמשך ניתן יהיה לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מהרופא אשר ביצע את הטיפול 'החשוד' ולהתייעץ עם רופא שינים אשר עורך חוות דעת רפואיות להערכת הטיפול והאם נגרם נזק בגינו. כדאי לפנות בשלב ראשון ליעוץ בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
אנחנו הורים לילד ראשון בן שנה וחצי. אני בן 26 ואשתי בת 22. הילד נולד בבית החולים סורוקה. ההריון עבר בלי בעיות. אשתי היתה במעקב הריון בקופת חולים לאומית. בגלל כל מיני בעיות בתפקוד של הילד שלחו אותו לעשות בדיקה גנטית ואתמול אמרו לנו שיש לילד בעיה בכרומוזום Xq28 ופגיעה באחד הגנים החשובים. הפנו אותנו למומחה בגנטיקה ואנחנו אמורים לקבוע אליו תור. הבנתי שהמצב הזה לא תקין וראיתי את מה שכתתם על אבחון של בעיות בכרומוזומים בזמן ההריון - מה שלא קרה במקרה שלנו. רציתי לדעת אם אתם מכירים את הנושא של פגיעה בכרומוזום Xq28 והאם יש לכם ניסיון במקרים כאלה בעבר. אנחנו לא יודעים מה לעשות ולאן לפנות. די המומים מהגילוי הזה ולא מבינים אפילו את המשמעות שלו בנתיים. יש לכם איך לעזור?
אני מכיר את המוטציה המדוברת xq28 ממקרים בהם הגשנו תביעות בעבר, המונח xq28 מתאר את מיקום השינוי הגנטי על פני כרומוזום המין x וסוג הפגיעה יכול להשתנות לפי סוגי הגנים שנפגעו, האם מדובר במוטציית חסר או הכפלה, גודל המוטציה ועוד.
אתם מוזמנים ליצור עמי קשר טלפוני ליעוץ ראשוני, אנו עובדים עם מספר מומחים רפואיים מובילים בתחום הגנטיקה.
רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:
מכתבי תודה והערכה
"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"
ד.מ. סביון
"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"
משפחת ב.ע. חדרה
"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"
בני הזוג בצרה
"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"