סולר קפלינסקי רשלנות רפואית malpractice
שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

עורך הדין עופר סולר, ייצוג נפגעי רשלנות רפואית

המשרד המוביל בישראל לייצוג נפגעי רשלנות רפואית, מציע ללוות אותך ואת בני המשפחה בהליך המשפטי ועד לקבלת פיצויים מלאים

פנו לקבלת חוות דעת מקצועית >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

ייצוג נפגעי רשלנות רפואית

עו"ד עופר סולר, מציע ללוות אותך ואת בני המשפחה בהליך המשפטי ועד לקבלת פיצויים מלאים

לקבלת חוות דעת מקצועית >>

ת"א 572/06 צורף נ' מיישר - חלק 2

מחבר: 11/10/2011 13:17

40. אין חולק שאצל התובע קיימת אי יציבות תשבורתית משמעותית ולא נטען, גם לא ע"י פרופ' בן-סירה, שהיו מעורבים בה צילינדר או שינוי זווית הצילינדר. בעדותו, התייחס פרופ' בן-סירה, רק לשינוי במספר משקפיו של התובע ולא לשינוי צילינדר או זווית צילינדר ולא טען שהיה שינוי כזה אצל התובע (עמ' 17-18 לפרו'). פרופ' בן-סירה גם אינו מציין, לא בחוות דעתו ולא בעדותו, שתוצאות הבדיקות של התובע, מבחינת יציבות תשבורתית, היוו אינדיקציה כלשהי, לחשד לקיום קרטוקונוס קפוא (להבדיל מהתווית-נגד לביצוע הניתוח), או היוו גורם להתפתחות הקרטוקונוס.

פרופ' בן-סירה אמנם ציין (בעמ' 7 לחוות דעתו), כי אי יציבות תשבורתית מהווה קונטרה-אינדיקציה לניתוח תשבורת, אולם הוא אינו מציין זאת, במפורש, כאינדיקציה לקיומו של קרטוקונוס קפוא. 

41. לפיכך, ניתן לקבוע, במידה של מעבר למאזן ההסתברויות, שלא היתה אצל התובע אי יציבות תשבורתית, שיש בה כדי להעלות חשד לקיומו של קרטוקונוס קפוא, או שעלולה לגרום להתפתחות קרטוקונוס ואף לא היתה אי יציבות המהווה התווית נגד לניתוח. יש לציין, שגם פרופ' בן-סירה לא טען שיש קשר בין מספר משקפיו של התובע לבין הקרטוקונוס וכאשר נשאל האם מספרי המיופיה של התובע מתאימים לביצוע הניתוח, השיב: "אני מניח. לא בדקתי. זה לא שייך לנושא" (עמ' 15 לפרו', שו' 24-26).

סימנים לקרטוקונוס קפוא, בעת בדיקת התובע ע"י ד"ר רוזנבאום, בשלב הטרום ניתוחי:

42. הצדדים מסכימים, כי קיומו של קרטוקונוס קפוא, מהווה התוויית-נגד ברורה וחד משמעית לביצוע ניתוח לאסיק, אולם הם חלוקים בשתי שאלות הנוגעות לכך:

האחת – האם בשנת 1999 היה ידוע על קיומו של קשר סיבתי בין ניתוחי לאסיק לבין התפתחות קרטוקונוס. השניה - האם תוצאות הבדיקות שבוצעו ע"י ד"ר רוזנבאום לתובע, הראו סימנים לקיומו של קרטוקונוס קפוא, היינו – הצביעו על סיכון להתפרצות קרטוקונוס.

האם בשנת 1999 היה ידוע הקשר בין ניתוחי לאסיק לבין התפתחות קרטוקונוס -

43. פרופ' גרזוזי הסביר, כי בשנת 1999 התחילו פרסומים של מקרים בודדים של קשר בין ניתוחי לאסיק ובין התפתחות קרקוטונוס "ומי שעקב אחרי הספרות ואחרי הכנסים כבר קיבל אינפורמציה שזה יכול להיות אבל רוב המקרים כמו התובע היו להם ממצאים נוספים" (עמ' 78 שו' 28-30).

פרופ' גרזוזי אף אישר, שהמאמר הראשון שפורסם בענין זה, פורסם במאי-יוני 1998   (עמ' 81 לפרו', שו' 12) ושד"ר זיילר, שכתב את המאמר, הוא "אחד המנתחים הותיקים ביותר של לייזר לתיקון קוצר ראייה" (עמ' 81 לפרו', שו' 15) והסביר, כי "אנשים כמוני שהסתובבו בכנסים ידעו זאת לפני כן, כי לוקח זמן עד שמפרסמים את המאמר" (עמ' 79 לפרו', שו' 4-5) וכי חצי שנה עד שנה לפני הפרסום, הענין כבר עולה בכנסים רפואיים (עמ' 80 לפרו', שו' 25-28) וכי הרופאים משוחחים על כך בחוגים, ביניהם (עמ' 81 שו' 2-3).

בהמשך אמר פרופ' גרזוזי, שכאשר מתפרסם מאמר או שניים בין מאות מאמרים, דיווחים ופרסומים "לוקחים את הדבר בחשבון אבל לא לוקחים זאת כבר כתורה מסיני, לכן אי אפשר להתבסס על המאמר ולהגיד שמאז כל רופא עיניים שלא לקח את כל הדברים בחשבון, התרשל" (עמ' 79 לפרו', שו' 16-19).

44. אינני סבורה כך. יש לזכור שעוסקים אנו בניתוח אלקטיבי, שאינו רפואי אלא, בעיקרו, אסתטי ובלשונו של פרופ' גרזוזי: "מדובר פה בניתוחים שנעשים על עין בריאה ולא חולה, שבהם צריך להיות קרוב לאפס טעויות. בשבילי אחד אחוז או שני אחוז, זה יכול להיות מסוכן וזו אחת הסיבות שעברתי לשיטה אחרת" (עמ' 68 לפרו', שו' 24-26). בניתוח כזה ובמיוחד כאשר מדובר בפרוצדורה חדשה, יחסית, אשר המידע הרפואי לגביה עדיין דל ואין לגביו הנחיות ברורות (כפי שהעיד פרופ' גרזוזי: "לא היו באותה תקופה, בשנת 99' הנחיות ברורות גם בקשר למכשיר וגם בקשר לניתוח עצמו וגם היום הדברים בחיתוליהם" – עמ' 63 לפרו', שו' 25-26),  קיימת חובת זהירות מוגברת, המחייבת את הרופא לעקוב, מקרוב, אחר כל הפרסומים הנוגעים לפרוצדורה ולהביא אותם בחשבון.

למעשה, גם פרופ' גרזוזי אישר, כי בתקופה בה בוצעו הניתוחים בתובע, היו רופאים שהתעסקו בלייזר באופן פרטי, שהשתמשו בצילומי טופוגרפיה לשם אבחון קרטוקונוס קפוא, אפילו בשנים 96' – 97', כי מי שהיה  מודע לכך הביא זאת בחשבון (עמ' 79 לפרו', שו' 25-31) וכי "הרופאים שמתעסקים בזה עשו את הבדיקות" (עמ' 80 לפרו', שו' 7).

פרופ' מרין, מטעם הנתבעות מאשר, גם הוא, בחוות דעתו, כי הקשר בין קרטוקונוס קפוא לבין ניתוח לאסיק, "פרץ" לתודעת המנתחים כשנה לפני הניתוח הנדון, במאמר של זיילר ובמאמר נוסף.

הממצא של "עניבת פרפר", כסימן לקרטוקונוס קפוא, כבר היה ידוע בתקופה בה בוצעו הניתוחים, כפי שמציין גם פרופ' מרין, הסוקר בחוות דעתו שני מאמרים, שפורסמו לפני הניתוח הנדון ומסביר שהם התייחסו, בין היתר, לממצא בצורת "פרפר", המופיע בטופוגרפיה ממוחשבת וקוצר ראיה. כמו כן הוא מציין, שלפני כן, מאז 1994, פורסמו מאמרים על טופוגרפיה ממוחשבת, שדיברו על אסטגמיטיזם בלתי סדיר ועוד. 

 

45. לפיכך אני קובעת, כי הקשר בין ניתוחי לאסיק לבין התפתחות קרטוקונוס כבר היה ידוע, בקהילייה הרפואית, בעת שבוצעו הניתוחים בתובע ואף היו ידועים הסימנים המעידים על חשד לקיומו של קרטוקונוס קפוא והבדיקות המגלות אותם.

אולם, אין בכך כדי להועיל לתובע, שכן מצאתי שבדיקותיו של התובע עובר לניתוחים לא הצביעו על חשד לקיום קרטוקונוס קפוא. 

אינדיקציה לקיום קרטוקונוס קפוא בבדיקות שבוצעו לתובע עובר לניתוחים:

46. בחוות דעתו טען פרופ' בן סירה, מטעם התובע,  שבבדיקות שנערכו לתובע לפני הניתוחים (להלן: "הבדיקות המוקדמות"), ניתן היה להבחין בסימנים לקרטוקונוס קפוא. לטענתו, ניתן היה להבחין בצילום הטופוגרפיה של עין ימין, ב"רמז" לקשר עניבה בלתי סימטרי ואסטגמיטיזם אלכסוני לא לגמרי סימטרי. וכך הוא כותב בחוות דעתו (בעמ' 2 לחווה"ד): "אין כל הערות על הצילום, למרות שבעין ימין, יש רמז לקשר עניבה בלתי סימטרי וכן אסטיגמיטיזם אלכסוני לא לגמרי סימטרי, שיכול גם הוא לרמוז על נטייה לקרטוקונוס. 

בניגוד לאמור בסיכומי ב"כ הנתבעים, פרופ' בן-סירה לא חזר בו, בחקירתו בביהמ"ש, מטענתו, לפיה צילום הטופוגרפיה שבוצע לתובע עובר לניתוח הראשון העלה חשד לקיומו של קרטוקונוס. משמעות תשובתו "בוודאי שלא", לשאלת ב"כ הנתבעים: "האם נכון שעל פי הטופוגרפיה הזאת אין סימן לקרטוקונוס" (עמ' 19 לפרו', שו' 30-31), היתה – בוודאי שלא נכון, היינו – לא נכון שעל פי הטופוגרפיה אין סימן לקרטוקונוס. המשמעות שניתנה לתשובה זו בסיכומי הנתבעים אינה תואמת את עדותו ואת כוונתו, כפי שהובנה על ידי.

47. כן מציין פרופ' בן-סירה, כי לא בוצעה בדיקת עובי הקרנית גם בהיקף, אלא רק במרכז וכי לא בוצעו החישובים הנדרשים, לבדיקת סדירות הקרנית. וכך הוא אומר בעמ' 2 לחוות דעתו: אין כלל הפעלת אינדקסים של סימטריה לבירור הסיכויים של קרטוקונוס קפוא" ובעמ' 7 לחוות דעתו: "לא נבדקו אינדקסים לסימטריה של הקרניות, לא בוצעה פכימטריה של היקף הקרנית לבדיקת סדירותה".

כֶּשֶל נוסף שמציין פרופ' בן-סירה הוא, שבזמן הניתוח: "עובי מתלה הקרנית לא נבדק לאחר הרמתו, כך שאין בטחון שהוא לא היה עבה במיוחד".

48. על כך משיב פרופ' מרין, מטעם הנתבעים, שד"ר רוזנבאום ערך לתובע בדיקות מקיפות, שעדיין לא היו מקובלות באותה תקופה, שמבחינת מספרי העדשות והצילינדר היו לתובע תוצאות מתאימות ביותר לניתוח ושבדיקת הטופוגרפיה שנעשתה לתובע, נעשתה ברווחים של 0.5 דיופטר, שהיה דיוק מרבי לאותה תקופה. לדבריו, קמירות הקרנית נבדקה ב- 10 מקומות שונים, כך שניתן לחשב את האינדקס. על פי חישובו, הוא אינו מגיע, אף לא למינימום המחמיר ביותר.

לחוות דעתו של פרופ' בן-סירה לא צורפו הבדיקות של קמירות הקרנית והוא כלל לא התייחס אליהן ומעדיפה אני את דעתו של פרופ' מרין.

פרופ' מרין קובע בחוות דעתו, באופן חד משמעי, כי תוצאות הבדיקות המקדימות לא הראו כל סימן לקרטוקונוס או לקרטוקונוס קפוא. בעמ' 6 לחוות דעתו, הוא קובע: "השאלה המרכזית היא האם היו סימנים של קרטוקונוס והתשובה שלי היא חד משמעית, כי לא היה כל סימן לקרטוקונוס או לקרטוקונוס קפוא...", בעמ' 7:  "... הצילומים שהוצגו לי מראים חד משמעית כי לא היה שום סימן של קרטוקונוס או חשד לקרטוקונוס גלוי או קפוא. בדיקת הטופוגרפיה לפני הניתוח, שנעשתה ברווחים של 0.5 דיופטר בלבד (דיוק מרבי לתקופה), מראה אסטיגמטיזם סביר בלבד (כפי שנראה אצל רֹב המנותחים). בלט הקרנית נמדד ב-10 נקודות שונות וניתן לחשב את ה- I-S אינדקס של רבינוביץ, שלא מגיע אפילו עד למינימום המחמיר ביותר. לא היה כל זכר ל'עניבת פרפר אסימטרית', הסימן המובהק והמחשיד לקרטוקונוס" ובעמ' 11 לחוות דעתו, כי "אין ממצא של עניבת פרפר ולא כפי שכתוב (בחוות דעתו של פרו' בן-סירה). יש אסטיגמטיזם אלכסוני, כפי שמתבטא בעדשות המשקפיים, שאין לה כל קשר לקרטוקונוס. רב החולים במיאופיה (קוצר ראיה) יש להם גם אסטגמיטיזם". יש לציין, שלמרות שפרופ' מרין נחקר ארוכות, ע"י ב"כ התובע, בשאלת הנזק, הוא לא נחקר על ידה, כלל, בשאלת האחריות, על כל המשתמע מכך.

49. לדעת פרופ' מרין, בחוות דעתו, התובע פיתח מחלת קרטוקונוס בשתי עיניו, ללא קשר לניתוחים. פרופ' מרין מסביר, כי אצל רבים מהחולים מופיעה המחלה ומתפתחת, ללא סימן מוקדם. לאור שכיחות המחלה באוכלוסיה והעובדה שהיא שכיחה יותר אצל אנשים בעלי קוצר ראיה (שהם אלה אצלם מבוצעים ניתוחי תשבורת לתיקון הראייה), מתוך 10,000 איש העוברים ניתוחי תשבורת, יהיו, לדברי פרופ' מרין,  10 אנשים, שיפתחו קרטוקונוס, בין אם ינותחו ובין אם לאו.

 

עוד מציין פרופ' מרין, כי "הקרטוקונוס שהתפתח אצל התובע הוא מהסוג הקל והיציב, הסוג האופייני לעיניים בהם מתפתחת המחלה בסוף העשור השלישי או תחילת העשור הרביעי של החיים", מועד המתאים לגילו של התובע בעת שהתגלתה אצלו המחלה.

פרופ' מרין מצביע, בהקשר זה, על העובדה, שהקרטוקונוס שנמצא אצל התובע הוא בקמירות של פחות מ- 50 דיופטר והוא נותר ללא שינוי אצל התובע, גם בשנה החמישית שלאחר גילוי המחלה (עמ' 10 לחוות דעתו), כאשר יציבות הקרטוקונוס, אופיינית להתפתחותו כתוצאה ממחלה.

 

50. לאחר ששקלתי את כל הראיות שבפניי, מעדיפה אני, את דעתו של פרופ' מרין על דעתו של פרופ' בן-סירה.

חוות דעתו של פרופ' מרין מפורטת ביותר והוא אף משיב, בה, אחת לאחת, לכל הטענות שהועלו בחוות דעתו של פרופ' בן-סירה. למרות זאת, כאמור, בביהמ"ש נחקר פרופ' מרין רק בשאלת הנזק ולא נחקר, כלל, על חלק האחריות אשר בחוות דעתו.

פרופ' מרין מציין שד"ר רוזנבאום ערך לתובע בדיקות שעדיין לא היו מקובלות באותה תקופה וכי, בין היתר, קמירות הקרנית נבדקה ב- 10 מקומות שונים, כך שניתן לחשב את האינדקס. על פי חישובו הוא אינו מגיע, אף לא למינימום המחמיר ביותר. פרופ' בן-סירה לא התמודד עם דברים אלה ולא סתר אותם.

חוות דעתו של פרופ' מרין נתמכת בחוות דעתו של פרופ' גרזוזי, שציין בחוות דעתו, באופן חד משמעי, כי "כל מנתח רפרקציה היה מבצע את הניתוח בשנת 1999". על דעתו זו עמד גם בעת חקירתו בביהמ"ש (עמ' 80 לפרו', שו' 4-5 ושו' 10-11). 

גם בעדותו, בהתייחסו לתוצאות הבדיקות שנעשו לתובע, אמר פרופ' גרזוזי: "אחרי שהסתכלתי על הטופוגרפיה של התובע, על עובי הקרנית ועל המספרים, כתבתי בשיא הרצינות שלדעתי כל מנתח רפרקציה היה מבצע את הניתוח ואני עומד מאחורי זה 

 

51. אין חולק כי הקביעה הסופית בדבר מצבו הרפואי של הנפגע מסורה בידי בית המשפט, גם כאשר משמעות הדבר סטייה ממסקנותיו של מומחה מטעם בית המשפט - ע"א 2160/90 רז נ. לאף, פ"ד מז(5) 170; ע"א 3212/03 יצחק נהרי נ. דולב חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 24.11.2005); ע"א 2541/02 לנגר נ. יחזקאל, פ"ד נח(2) 583. עם זאת, ככלל ובהיעדר טעות בולטת בחוו"ד המומחה שמונה ע"י ביהמ"ש ובהעדר נימוקים כבדי משקל, הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו. ראו, למשל, ע"א 293/88 - חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי (לא פורסם, ניתן ביום 23.4.90) וכן ע"א 3056/99 שטרן נ. המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949, שם נאמר, בהסתמך על פסיקה קודמת:

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית משפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן..." .

לא מצאתי, בענייננו, נימוקים לסטות מחוות דעתו של פרופ' גרזוזי, העולה בקנה אחד עם חוות דעתו של פרופ' מרין, אותה העדפתי על פני חוות דעתו של פרופ' בן סירה, כפי שהוסבר לעיל ובוודאי שלא נימוקים כבדי משקל.

הממצאים עובר לניתוח השני

52. פרופ' בן-סירה מתייחס גם לבדיקות שנערכו בעינו הימנית של התובע, ע"י ד"ר רוזנבאום, ביום 29.8.99 (כחודש לאחר הניתוח הראשון וכחודש ושבועיים לפני הניתוח השני) וטוען כי על פיהן, הרשלנות בביצוע הניתוח השני גדולה עוד יותר. לדבריו, כבר בבדיקות אלה ניתן היה לראות תחילת התפתחות קרטוקונוס. בדיקת התשבורת הראתה כבר רגרסיה מסויימת בתוצאות הניתוח בעין ימין, גידול מסוים בצילינדר ובבדיקת טופוגרפיה של הקרנית, נראית התחלת אקסטזיה (קרטוקונוס), בחלק התחתון, המהווים, לדבריו, סימנים לקרנית לא יציבה (עמ' 3-4 לחוות דעתו).

עובדה זו, צריכה היתה, לדעת פרופ' בן-סירה, להדליק אור אדום אצל ד"ר רוזנבאום, לגבי הניתוח השני – בעין השמאלית וכך הוא אומר: "הרשלנות עוד יותר בולטת לקראת הניתוח בעין שמאל. כבר היתה תמונה של התחלת אקטזיה בעין הימנית... לרופא סביר, המבין בטופוגרפיות, כבר היה יסוד לקבוע, רק על סמך הטופוגרפיה היחידה שבוצעה לאחר הניתוח של העין הימנית, שמדובר בקרטוקונוס שמתפתח בעקבות הניתוח. במצב כזה כמובן שאסור היה לנתח את העין השניה".

53. פרופ' מרין, מטעם הנתבעים, מסכים בחוות דעתו, שבבדיקה שבוצעה ביום 29.8.99, לאחר הניתוח הראשון ולפני הניתוח השני, רואים, בעין ימין, אסטיגמטיזם, בכיוון קצת שונה מזה שנראה בבדיקה מיום 26.7.99, אולם, לטענתו, מדובר בשרידי אסטיגמטיזם ובתופעה שכיחה בניתוחי תשבורת.

פרופ' מרין מציין בחוות דעתו, כי הבדיקה שבוצעה לתובע ביום 29.8.99 (לאחר הניתוח הראשון), היתה תקינה והצילינדר בעין הימנית היא תופעה שכיחה לאחר ניתוח כזה. מוסיף פרופ' מרין וקובע, כי בתוצאות בדיקת טופוגרפיה זו "לא היתה שום אקטזיה ולא היתה 'התחלה של אקטזיה'. לדעתי אין רופא מומחה המכיר את הנושא של טופוגרפיות שיגדיר תמונה זו כאקטזיה!" (עמ' 12 לחוות דעתו). גם על כך הוא לא נחקר.

54. כאמור, מעדיפה אני את חוות דעתו של פרופ' מרין, הנתמכת בדעתו של פרופ' גרזוזי, על פני דעתו של פרופ' בן-סירה, בהתייחס לפירוש תוצאות הבדיקות המקדימות שנערכו לתובע. כך, ביתר שאת, בנוגע לפרשנות תוצאות הבדיקות שנערכו לתובע לאחר הניתוח הראשון. יש ליתן משקל-מה גם לעובדה, שבניגוד לפרופ' מרין ולפרופ' גרזוזי, פרופ' בן סירה אינו מבצע ניתוחי תשבורת. לענין הערכת תוצאות הבדיקות שלאחר ניתוח תשבורת, יש משקל – יתר להערכה הנעשית ע"י מי שמבצעים ניתוחים מסוג זה ומבצעים גם מעקב אחרי המנותחים, מכירים את שלבי ההחלמה ומנוסים יותר בפענוח תוצאות הבדיקות שלאחר ניתוח, על פני מי שאינו עושה זאת על דרך השגרה.

אינני מקבלת את טענת ב"כ התובע, לפיה הערכתם אינה אוביקטיבית, מאחר שהם עוסקים בניתוחי תשבורת ומעוניינים "להגן" עליהם. באותה מידה ניתן לטעון נגד פרופ' בן-סירה (כפי שאמנם טוען ב"כ הנתבעים), שחוות דעתו מושפעת מכך שהוא מתנגד, עקרונית, לניתוחי תשבורת. אבהיר, כי אינני מקבלת טענות אלה של שני הצדדים, המטילות, שלא לצורך ושלא כראוי, דופי בכל המומחים.

55. עוד טוענת ב"כ התובע, כי ד"ר רוזנבאום ניתח את העין השמאלית (הניתוח השני), ללא כל רישום על בדיקות שנעשו לתובע, לפני ביצוע הניתוח השני. ד"ר רוזנבאום אמר בעדותו, כי אם החליט לנתח, "מן הסתם" בוצעו בדיקות וכי "בלתי אפשרי לעשות ניתוח בלי בדיקות".

למעשה, מאחר שגם פרופ' בן-סירה מסכים, כי על מנת לנתח יש להכניס למכשיר הנידק את כל הנתונים הרלבנטיים, ברי כי, אמנם, לא ניתן לנתח ללא קבלת הנתונים, באמצעות בדיקות שנערכות לפני הניתוח ולכן יש להניח שנעשו בדיקות לפני הניתוח השני. 

מכל מקום, העדר נתוני בדיקה מיום הניתוח השני אינו מהווה, במקרה זה, נזק ראייתי, שכן לא נטען שהיה כֶּשֶל כלשהו בניתוח השני, בשל אי ביצוע בדיקות באותו יום. טענת ב"כ התובע היא, כי לא היה צריך לבצע את הניתוח השני, בשל כך שהבדיקה שבוצעה לפני הניתוח הראשון העלתה חשד לקרטוקונוס ובשל כך שבבדיקה שבוצעה ביום 29.8.99, לאחר הניתוח הראשון ולפני הניתוח השני, כבר נראו סימנים של התחלת התפתחות קרטוקונוס (טענות שלא התקבלו על ידי).

לא נטען שאילו היו בידינו תוצאות בדיקת טופוגרפיה של התובע מיום הניתוח השני, היו תוצאותיה שונות מאשר אלה שנראו בבדיקת המעקב שנעשתה לו ביום 29.8.99, פחות מחודש וחצי לפני הניתוח השני. למעשה, ד"ר רוזנבאום העיד, שהטופוגרפיה יכולה להשתנות בטווח של חצי שנה ולגבי זמן קצר יותר השיב: "תיאורטית אני מניח שכן, אך השינויים הם לא כל כך מהירים מבחינה טופוגרפית. אנחנו רואים שינויים בטווח של חודשים רבים/שנים" (עמ' 50 לפרו', שו' 22-26) ועדותו זו לא נסתרה.

 

56. בהתייחס לעובי מתלה הקרנית, רישומי הניתוחים מצביעים על כיוון המכשיר לחיתוך בעובי של 160 מיקרון, כמקובל ואין כל בסיס לטענה כלשהי בענין זה. אציין רק, כי עדיפה עליי דעתו של פרופ' מרין, אשר העיד כי לא מקובל למדוד את עובי הקרנית במהלך הניתוח, דברים התואמים את העובדה המוסכמת, לפיה לאחר הכנסת הנתונים למכשיר, אין לרופא, המבצע את הניתוח, כל שליטה על מהלך הניתוח.

בנוסף, לפי תוצאות הבדיקות עובי הקרנית של התובע היה, הרבה מעבר לעובי הקרנית המינימלי, שנדרש לניתוח תשבורת, כך שלא היתה סכנה שמא "מיטת הקרנית", (שנשארת לאחר החיתוך), היתה דקה מדי. למעשה – עובי הקרניות אצל התובע נבדק במכון "עיניים, 3 שנים לאחר הניתוחים ונמצא עובי של 461 מיקרון בעין ימין – 475 מיקרון בעין שמאל וגם מכך עולה, שלא היתה כל בעיה בעובי הקרניות.

 

מהלך הניתוח וביצוע רישומים

57. פרופ' בן-סירה מתייחס גם למהלך הניתוח ומציין כי הרישומים לגביו אינם מספיקים, בין היתר מאחר שלא נמדד מתלה הקרנית, שנחתך. פרופ' מרין חולק על כך, בקבעו כי לא היה מקום למדוד את עובי החלק שנחתך.

אינני רואה מקום להתייחס לכך, בפירוט, מאחר שאין כל טענה לקשר כלשהו בין מהלך הניתוח לבין התפתחות הקרטוקונוס וממילא הובהר, שעיקר החשיבות הינה בסינון המועמדים. לאחר שנקבע שהמטופל מתאים לניתוח, מוזנים נתוניו למחשב של המכשיר וכאמור, אין לרופא שליטה על מהלך הניתוח (כפי שהבהיר גם  פרופ' גרזוזי  בעמ' 68 שו' 13-20). כאמור - לאור עובי הקרנית שנמדד אצל התובע, עובר לניתוח, אין בסיס לחשש, שמא המתלה שנחתך היה עבה יתר על המידה ולא השאיר "מיטה" של מעל 250 מיקרון.

פרופ' גרזוזי, העיד, בענין זה, באופן נחרץ (בעמ' 68 לפרו', שו' 14-15): "קבענו שיש סף. הסף הוא לא בין 430 ל-420 אלא בין 250 ל-יותר או פחות מכך. התובע בכלל לא התקרב ל-250 על פי כל החישובים."

אוסיף ואומר, כי, בין היתר לאור האמור לעיל, אינני מקבלת את טענת ב"כ התובע, לפיה אין די ברישומי הניתוח שערך רוזנבאום (בין היתר לענין עובי החתך). הרישומים מפורטים ושוכנעתי שבתקופה בה בוצעו הניתוחים, היה בהם די.

הקשר הסיבתי

58. משקבעתי כי ד"ר רוזנבאום לא התרשל, בעצם עריכת הניתוחים ו/או במהלכם, אין צורך שאדון בשאלת הקשר הסיבתי בין הניתוחים לבין הקרטוקונוס שהתפתח אצל התובע, שכן גם אם קיים קשר סיבתי כזה, בהעדר רשלנות – אין לחייב הנתבעים בפיצוי.

עם זאת אציין, כי נראה שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח קשר סיבתי ונראה, שכפות המאזניים מעויינות. אבהיר, בקצרה, מדוע.

59. שלושת המומחים מסכימים, אמנם, כי ניתוח לאסיק מעלה את הסיכון להתפתחות קרטוקונוס, אולם ברי שאין די בעצם הגברת הסיכון כדי לקבוע, כי קיים קשר סיבתי בין הניתוחים לבין הופעת הקרטוקונוס.

פרופ' בן-סירה רואה קשר ישיר בין התפתחות הקרטוקונוס לבין הניתוחים, כהמשך ישיר לדעתו, לפיה כבר בעת הניתוחים היו סימנים מחשידים לקיומו של קרטוקונוס קפוא.

פרופ' גרזוזי הסביר בחוות דעתו, כי הופעת קרטוקונוס דו צדדי, הינה דבר נדיר באוכלוסיה ללא גורמי סיכון (כפי התובע) וכי ניתוח לאסיק יכול להיות אחד מגורמי הסיכון להתפתחות קרטוקונוס, אולם אין הוא קובע שבמקרה של התובע קיים קשר סיבתי. לדעתו, "לא ניתן לפסול, אך גם לא ניתן לקשור באופן חד-משמעי בין הניתוח לבין התפתחות הקרטוקונוס מבחינת קשר סיבתי" אצל התובע (פיסקה אחרונה בעמ' 3 לחוות דעתו). בעמ' 4 לחוות דעתו, בסעיף 2 של המסקנות, הוא כותב: "ייתכן והקרטוקונוס היה מתפתח אצל מר צורף גם ללא הניתוח, אך אין להתעלם מזה שהניתוח מסוג LASIK יכול להיות גורם סיכון משמעותי בהתפתחות קרטוקונוס."

בעדותו בביהמ"ש, חזר על דברים אלה (עמ' 66-67 לפרו') והוסיף, כי באוכלוסיה הכללית הסבירות היא אחד ל- 2,000, אולם בדרך כלל הקרטוקונוס מתחיל בגיל צעיר יותר ולכן, לאור גילו של התובע ולאור העדר אנמנזה משפחתית, בתחום זה, הסבירות להתפתחות קרטוקונוס, ללא הניתוח, קטנה לאחד ל- 4,000. 

כאשר נשאל פרופ' גרזוזי, במפורש, מהי הסבירות (לאור כל הנתונים), שהקרטוקונוס התפתח אצל התובע כתוצאה מהניתוח, השיב שהסבירות לדעתו הינה 2% (עמ' 68 לפרו', שו' 16-21).

60. אמנם למרות הסיכון המופחת, שהיה קיים אצל התובע, ללא הניתוח, סיכון של 1/4000, במקום סיכון של 1/2000, התפתח קרטוקונוס אצל התובע, אולם עובדה זו, בלבד, אינה מעלה את רף הסיכוי אל מעבר למאזן ההסתברויות. כאמור, פרופ' מרין הסביר בחוות דעתו, שהקרטוקונוס שהתפתח אצל התובע הינו מהסוג היציב, עם קמירות של פחות מ- 50 דיופטר, דבר האופייני דווקא לקרטוקונוס המתפתח כתוצאה ממחלה בסוף העשור השלישי או תחילת העשור הרביעי לחיים (סעיף ז' בעמ' 7 לחוות דעתו). טענות אלה (שלא נסתרו) מתאימות לנתוני המקרה דנן ותומכות בטענה שמדובר בקרטוקונוס שהתפתח עקב מחלה ולא עקב הניתוח.

61. פרמטר נוסף שיש להביא בחשבון, הוא פרק הזמן שעבר מאז הניתוחים ועד שהמחלה פרצה אצל התובע.

פרופ' מרין מציין, שאם מתפתח קרטוקונוס, כתוצאה מניתוח תשבורת, קורה הדבר בפרק זמן של כשנה לאחר הניתוח ואילו אצל התובע התגלה הקרטוקונוס למעלה משנתיים וחצי לאחר הניתוחים ולפיכך אין, לדעתו, קשר בין התפתחות הקרטוקונוס לבין הניתוחים. פרופ' בן-סירה העיד, שב- 50% מהמקרים מתפתחת המחלה כשנה לאחר הניתוח וב- 50% מהמקרים עד 5 שנים לאחר הניתוח.

אציין שמהמאמרים אליהם הפנה פרופ' מרין בענין זה (מצורפים 5 ו- 6 לחוות דעתו), לא ניתן להסיק זאת באופן חד משמעי, אם כי במאמר מס' 6 מופיעה אכן דוגמא של הופעת קרטוקונוס בפרק זמן של פחות משנה לאחר הניתוח.

62. התובע ציין בסעיף 20-22 לתצהירו, שהוא הרגיש טוב במשך כשנה וחצי ולא נזקק למשקפיים וכי רק במהלך חודש מאי 2001 הרגיש שראייתו הולכת ומידרדרת. אז פנה התובע לאופטומטריסט, כדי להתאים משקפיים ולאחר מכן, כשראה שראייתו ממשיכה להידרדר, פנה למכון מישר, אולם בבדיקת טופוגרפיה שנערכה לתובע ביום פנייתו (19.11.2001), הצביעה על היווצרות צילינדר בשתי העיניים, אולם בדיקת קמירות הקרנית, (קרטומטריה), שנעשתה לו באותו יום, נמצאה תקינה. קרטוקונוס התגלה בעיניו רק ביום 22.7.02, למעלה משנתיים וחצי לאחר הניתוח השני.

63. בנסיבות אלה, בהן, מצד אחד, מכפיל הניתוח את הסיכוי להתפתחות קרטוקונוס, אך גם ללא הניתוח, 10 מתוך 10,000 מנותחים (אשר נותחו בגין קוצר ראיה), יפתחו קרטוקונוס ללא קשר לניתוח ומנגד – הקרטוקונוס התפתח אצל התובע לאחר כשנתיים ואולי אף יותר, אין לשלול קשר סיבתי בין הניתוחים לבין הופעת הקרטוקונוס, אולם לא ניתן לקבוע שהוכח קשר סיבתי, במאזן ההסתברויות הנדרש.

64. התוצאה היא שאני דוחה את תביעתו של התובע לפיצויי נזיקין, אולם אפסוק לו, כאמור בסעיף 25 לעיל, פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה, אותם אעמיד על סך של 150,000 ₪, נכון להיום. 

אני מחייבת, איפוא, את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסך של 150,000 ₪.

בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד, את אגרת התביעה וכן (בהתחשב בכך שחלק הארי של התביעה נדחה), שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

כל הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

יתרת האגרה תשולם על פי התקנות.

 

מעבר לכך יישא כל צד בהוצאותיו.

ניתן היום,  י' שבט תש"ע, 25 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

פסק דין צורף נגד מיישר - חלק ראשון

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (0) | דירוגים (0)

0 stars - based on 1 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית ת"א 572/06 צורף נ' מיישר חלק 2

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

15 בינואר 2020

עורכי הדין שלנו עונים ...

עורכת הדין ארבל קפלינסקי ועורך הדין עופר סולר עונים לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית!

קרא עוד

04 במרץ 2020

הריון תאומים: יותר שמח...

הריון עם תאומים הנו ברכה כפולה, אבל חשוב להכיר את הסיבוכים האפשריים בזמן ההריון, בשל העובדה שהאם ...

קרא עוד

04 במרץ 2020

בית חולים הלל יפה בחדרה

לפניכם מידע מעודכן ומקיף בכל הנושאים החשובים הנוגעים למרכז הרפואי הלל יפה בחדרה...

קרא עוד

11 במרץ 2020

נגרם לך קרע ברחם בזמן ...

עורך הדין עופר סולר מסביר מה עושים במקרה שנגרם קרע ברחם בגלל רשלנות רפואית...

קרא עוד

11 במרץ 2020

אבחון וטיפול במקרה של ...

דמם לאחר לידה הנו מצד חירום מיילדותי המצריך אבחון מהיר וטיפול רפואי הולם, שאחרת היולדת עשוייה להק...

קרא עוד

16 במרץ 2020

איך מתמודדים מול העומס...

הרבה יותר מדי חולים ומטופלים נפגעים, לעיתים בצורה בלתי הפיכה, בין השאר בגלל העומס הרב בבתי החולים...

קרא עוד

22 במרץ 2020

לחץ על בטן היולדת בזמן...

ישנם לא מעט מקרים שבהם הרופא המיילד מחליט ללחוץ על בטן היולדת במטרה להאיץ את הלידה, כאשר בחלק מהמ...

קרא עוד

02 באפריל 2020

מגיע לך לקבל תשובות במ...

סולר קפלינסקי רשלנות רפואית: מעל 19 שנות ניסיון בייצוג נפגעי רשלנות רפואית בלידה. פני/ה להערכת סי...

קרא עוד

04 באפריל 2020

מרכז רפואי העמק בעפולה

מידע מקיף על המרכז הרפואי העמק בעפולה, הגישה הטיפולית, המחלקות והמרפאות ודרכי יצירת הקשר...

קרא עוד

05 באפריל 2020

הרופאים השאירו שארית ש...

עורך הדין עופר סולר מסביר כיצד מתמודדים ומה ניתן לעשות במקרים של שארית שליה ברחם לאחר הלידה...

קרא עוד

05 באפריל 2020

טיפול רשלני במקרים של ...

במקרים שבהם צוות חדר הלידה מאחר באבחון תשניק סב לידתי ובמקרים שבהם ניתן טיפול רפואי רשלני לתשניק,...

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורכי הדין שלנו לרשותך, בכל שאלה! פנה/י לקבלת ייעוץ משפטי אישי ותשובות בכל שאלה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

מרכז עזריאלי 1, קומה 36