שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

טיפול משפטי מקיף ברשלנות רפואית בהריון

עו"ד עופר סולר, בעל הכשרה פרה-רפואית וניסיון רב שנים בייצוג תובעים (בלבד) במקרים של סיבוכים לאורך חודשי ההריון

פנה/י לתיאום פגישה >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

טיפול משפטי ברשלנות בהריון

עו"ד עופר סולר, בעל ניסיון רב בייצוג תובעים (בלבד) במקרי סיבוכים בהריון

פנה/י לתיאום פגישה >>

בדיקת מוניטור עוברי (CTG) ומקרי רשלנות רפואית

מחבר: 25/02/2018 18:15

מוניטור עוברי (CTG) הנו מכשיר אולטראסאונד ידני שנועד לניטורים של דפיקות לב העובר והצירים של אמו ואשר מורכב משני מתמרים המונחים על הבטן התחתונה.

מדובר בבדיקה פשוטה, לא פולשנית, ולא מסוכנת, לא לעובר ולא לאמו, מאחר והמכשיר אינו פועל לפי קרינה אלא לפי גלי קול בלבד.

ככלל, ניתן לבצע את שני הניטורים הללו הן באופן חיצוני והן באופן פנימי. הניטור החיצוני נעשה באמצעות המוניטור העוברי, בעוד הניטור הפנימי מתבצע רק במהלך הלידה, מאחר והוא מחייב את פקיעת הקרומים של מי השפיר וירידת המים.

בדיקת המוניטור אינה פולטת קרינה ואינה מזיקה לעובר, המכשיר פועל על כלי קול בלבד וככל שהעובר גדול יותר, יעילותו של המכשיר גדולה יותר. לפני ובמהלך הלידה עצמה, אנשי הצוות הרפואי מקפידים לערוך מדידות במרווחים קבועים ובכל אותם מקרים שיש חשש למצוקה עוברית, יערכו מדידות באופן רציף.

בסקירה המפורטת שלפניך מסביר עורך הדין עופר סולר על חשיבותה הרבה של בדיקת המוניטור העוביר לאורך חודשי ההריון, לאחר התחלת צירים ולאורך הלידה. כמו כן, נסביר על מקרים של תקלות בתפעול המוניטור, שגיאות בפענוח תוצאות הבדיקה ומקרי רשלנות רפואית חמורים.

 

מהות בדיקות המוניטור העוברי

בדיקת דפיקות הלב העובר

המכשיר מאפשר לבצע ניטור חיצוני של דופק העובר באופן שבודק את מספר פעימות הלב שלו, סדירותן וכן מאתר האטות או האצות שלהן.

תנועת הלב של העובר גורמת לשינוי בתדר גלי הקול, וכך מתבצע הרישום. במידה ובמהלך הלידה הניטור חיצוני באמצעות המוניטור העוברי איננו מדוייק או במידה והאם או העובר זזים באופן שמקשה על ביצוע הניטור החיצוני, ניתן לבצע ניטור פנימי באמצעות החדרת אלקטרודות דרך הנרתיק לתוך חלל הרחם, שם הם מוצמדות לראש העובר על ידי מעין סליל קטן.

בדיקת הצירים של היולדת

המכשיר מאפשר לבצע ניטור חיצוני של צירי הלידה באופן שבודק את תכיפות הצירים ומשכם, אך לא את עוצמתם וזאת באמצעות קליטת קצב התכווצויות הרחם.

כל ציר מקשה את הבטן, לוחץ על המתמר וכך נרשם משך הציר ומרווח הזמן שבינו לבין הציר שלפניו והציר שאחריו.

במידה ובמהלך הלידה הניטור החיצוני באמצעות המוניטור העוברי במהלך הלידה איננו מספק, או כאשר קיים חשד למצוקה עוברית, או כאשר קצב התקדמות הלידה אינו מספק, ניתן לבצע ניטור פנימי שמספק תוצאות מדוייקות יותר.

הניטור הפנימי מתבצע דרך החדרת קטטר שקצהו מחובר לחיישן לחץ דרך הנרתיק לתוך חלל הרחם.

איך מתבצע הניטור הלכה למעשה?

לצורך ביצוע בדיקת המוניטור העוברי, יש לשכב על מיטה ולחשוף את הבטן. לאחר מכן יוצמדו לבטן שני מתמרים מפלסטיק באמצעות שתי רצועות גומי, כאשר מתמר אחד נועד לקלוט את דופק העובר ואילו השני נועד לזהות את תדירות הצירים ומשכם.

במהלך הבדיקה ניתן לשמוע את פעימות לב העובר, אשר נשמעות כמו דהרות סוסים.

על מנת שהבדיקה תהיה יעילה, יש לערוך אותה במשך לפחות כ-20 דקות וכאשר האשה שוכבת ללא תזוזה.

במהלך הבדיקה המוניטור יפלוט דף ועליו שני גרפים מתמשכים, אשר מציינים את קצב לב העובר ואת תדירות הצירים, אשר משמשת כאינדיקציה לזיהוי התקדמות לקראת לידה.

את הפלט המודפס יש לשמור בתיק האישי של היולדת וחשיבותו יכולה להיות רבה במקרה של סיבוכים בלידה או במקרים של התפתחות מצוקה עוברית, כפי שנפרט בהמשך.

מתי משתמשים במוניטור העוברי?

השימוש במוניטור העוברי נעשה בדרך כלל רק במעמד הלידה. יתכן שימוש במוניטור גם במהלך ההריון, אך זאת רק כאשר מתעורר חשש לגבי מצב העובר.

במהלך ההיריון כאשר קיים חשש למצב עובר

ניתן לבצע בדיקת מוניטור עוברי לצורך ניטור דופק לב העובר החל משבוע 24 להריון. ככל שהשבוע מתקדם יותר והעובר גדול יותר, כך גם המכשיר יקלוט טוב יותר את הדופק שלו.

אולם, כאמור, בדיקה זו בדרך כלל תבוצע במהלך ההריון רק במידה ומתעורר חשש כלשהו לגבי מצב העובר. לדוגמא, כאשר יש מיעוט בתנועות העובר או במידה והאישה ההרה היתה מעורבת בתאונת דרכים או נחבלה באופן כלשהו.

בנוסף, לאחר השבוע ה-40 במידה והאשה ההרה עברה את תאריך הלידה המשוער, היא תתבקש לבצע מעקב ניטור עוברי בהתאם להנחיות הרופא שמטפל בה.

צירים מוקדמים, לפני מועד הלידה המשוער

במידה ואשה הרה חשה בצירים לפני מועד הלידה המשוער שלה, ניתן להשתמש במוניטור העוברי לצורך בדיקת תדירות ציריה ומשכם על מנת לוודא האם הלידה מתחילה לפני מועדה או לאו.

לקראת לידה

כיום נהוג במרבית חדרי הלידה לחבר נשים למוניטור עוברי כדי להעריך את מצב העובר וקצב הצירים כבר עם כניסתם לחדר הלידה, במיוחד מאחר והמדובר בבדיקה מאד פשוטה ולא פולשנית.  

במהלך הלידה

ניתן לבצע את הניטור גם במהלך הלידה, על מנת לעקוב אחר הדופק והתנועות של העובר וקצב הצירים. ניתן לבצע ניטור מלא, שמאפשר מעקב קבוע לכל אורך הלידה, או ניטור חלקי, במהלכו היולדת מתחברת ומתנתקת מהמוניטור לסירוגין.

ניטור כזה מקל על התנועתיות של האשה ועל ההתמודדות שלה עם הכאב בזמן הציר, אך הוא איננו מומלץ במצבים של הריון בסיכון גבוה, שמצריכים מעקב צמוד מלא אחר מצב העובר.

פענוח ממצאי בדיקת מוניטור העוברי

המוניטור העוברי מציג את ממצאיו במהלך הבדיקה באמצעות פליטת דף שמציג שני גרפים נפרדים. הגרף העליון מציין את דופק העובר ואילו הגרף התחתון מציין את תדירות הצירים ומשכם.

הדף רץ בקצב של 1 ס"מ לדקה, כאשר בסיס כל מלבן הוא 30 שניות, וגובה כל מלבן מהווה 5 פעימות לדקה.

פענוח ממצאי הגרף העליון, אשר מציין את דופק העובר: דופק עוברי תקין נע בין 120–160 פעימות בדקה. קצב לב נמוך מ-120 פעימות לדקה מוגדר כדופק איטי, מצב המכונה בריקרדיה, ואילו קצב לב מעל 160 פעימות לדקה מוגדר כדופק מהיר, מצב המכונה טכיקרדיה.

נתונים אלו מעידים על מצב חיוניותו של העובר. שכן, דופק מהיר יכול להעיד על בעיית זיהום וחום אצל האם ו/או העובר, אנמיה אימהית ו/או עוברית ומתן תרופות שונות. ואילו דופק איטי יכול להעיד על הפרעה באספקת החמצן לעובר, הפרעות בהולכה בלב העובר ומתן תרופות שונות.

הבדיקה נחשבת תקינה במידה ונצפות בה מספר האצות רגעיות בדופק וכן האטות קלות ולא ממושכות, בעוד האטות משמעותיות בדופק לאורך זמן מעידות כאמור על מצוקה עוברית.

לעומת זאת, היעלמות הדופק לפרקי זמן קצרים, מעידה לרוב על בעיה בחיישן ולאו דווקא על הפסקת פעילות הלב של העובר.

פענוח ממצאי הגרף התחתון, אשר מציין את תדירות הצירים ומשכם: הגרף התחתון מציג את עוצמת התכווצויות הרחם, אשר מעידה על תדירות הצירים ומשכם. בהתאם לנתונים אלו ניתן לזהות את קצב התקדמות הלידה, יעילות הצירים והאם יש צורך לחזקם באמצעות זירוז הלידה.

ההערכה הכמותית של תדירות הצירים תבוצע על ידי חישוב במסגרת פרק זמן בן 30 דקות, של מספר הצירים הממוצע בעשר דקות. כאשר הממוצע הנו עד 5 צירים בעשר דקות, הדבר מעיד על פעילות רחמית תקינה.

כאשר הממוצע גדול מ-5 צירים בעשר דקות, יש לבחון אם הפעילות הטכיסיסטולית מלווה גם בהאטות בדופק העוברי.

מקרים של טעויות ומקרי רשלנות רפואית

אחד התחומים החשובים והבעייתיים ביותר במסגרת ניהול תהליך הלידה הנו תחום הניטור העוברי האלקטרוני, אשר הוכנס לשימוש בשנות השבעים של המאה הקודמת. הניטור העוברי הפך לסטנדרט טיפולי מקובל וזאת למרות שמעולם לא הוכח שהניטור העוברי סביב הלידה מקטין את השכיחות של לידת עובר הסובל שיתוק המוחין.

מאידך, טעויות ופגמים בניהול הניטור העוברי מהווים בסיס לתביעות פיצויים בעילת רשלנות רפואית בלידה, בעיקר כאשר נולד ילוד עם פגיעה נויורולוגית קשה.

מנתונים שפורסמו לגבי תביעות בתחום המיילדות בהן הועלו טענות באשר לפעולת הניטור, עולה כי בכ-60% מהמקרים של ניטור עוברי לפני ובמהלך הלידה הבעיה נבעה מכשל רפואי, בעוד שב-40% מהמקרים הבעיה נבעה מאי-רישום רפואי כנדרש.

כשל רפואי משמעו בין השאר:

  • פירוש לא נכון של תוצאות הניטור על ידי המיילדת / רופא
  • תגובה מאוחרת של הצוות הרפואי לתוצאות הניטור
  • ניטור של עובר אחד בלבד בהריון מרובה עוברים

בעיות ברישום הרפואי משמען בין השאר:

  • חוסר של גיליון הניטור, כולו או חלקו, או "היעלמות" של התיק הרפואי
  • חוסר בקטעי רישום מזמנים משמעותיים לפני ובמהלך הלידה
  • בעיות טכניות בביצוע הרישום מכל סיבה שהיא

דוגמא מתוך פסק דין בתביעת פיצויים

במסגרת הליך ת"א 3315/05 אבו גאנם נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות אשר התנהל בפני בית משפט השלום ברחובות, נדונה תביעת רשלנות רפואית של יולדת אשר הגיעה לבית החולים אסף הרופא כשהיא סובלת מכאבים עזים.

לאחר בדיקתה נקבע כי היא לא נמצאה בלידה פעילה והיא שוחררה לביתה, עם הנחיות לשוב רק במקרה של ירידת מים, דימום, צירים סדירים או הפחתה בתנועות העובר.

היולדת שבה לבית החולים למחרת בבוקר, כשהיא עדיין סובלת מכאבים עזים. לדבריה, הכאבים נמשכו כל הלילה, אך בשל ההנחיות שקיבלה, היא לא שבה לבית החולים כבר במהלך הלילה.

עקב תמונה של מצוקה עוברית וחשד להיפרדות שילייה, הועברה היולדת לניתוח קיסרי בהול, אולם העובר חולץ ללא רוח חיים וניסיונות ההחייאה שנעשו בו עלו בתוהו.

מהעדויות שהוגשו בפני בית המשפט עלה שכאשר היולדת הגיעה בפעם הראשונה לבית החולים, היא נבדקה על ידי מוניטור עוברי, אשר ממצאיו העידו על קצב לב תקין של העובר אך גם על פעילות רחמית לא סדירה.

בית המשפט קבע כי מאחר והמדובר היה באשה וולדנית, ריבוי מי שפיר, שהינו אחד מגורמי הסיכון הידועים להיפרדות שיליה, תלונות על כאבי בטן שאינם מתאימים לצירי לידה, וקיומה של פעילות רחמית בלתי סדירה על פי ממצאי המוניטור מבלי שניתן לה הסבר, היה מקום להשאירה להשגחה בבית החולים ולא לשלוח אותה לביתה.

בהתאם לכך נפסק כי יש לפצות ההורים בגין הנזק הלא ממוני שנגרם להם כתוצאה ממות הוולד, בסכום כולל של 230,000 ₪.

במסגרת הליך ת"א 35323-06-11 י.ע. נ' פרופ' עמית עמית אבו אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי מרכז, נדונה תביעת רשלנות רפואית בביצוע מעקב הריון.

התיק עסק בבני זוג אשר במשך 25 שנים ניסו להביא ילד לעולם באמצעות הפריה חוץ גופית - IVF. לבסוף, בהיותה בת 44, הצליחה האישה להיכנס להריון עם תאומות.

מאחר והמדובר בהריון יקר שהוגדר כהריון בסיכון גבוה, היא בחרה לבצע את מעקב ההריון במרפאתו הפרטית של פרופ' עמי עמית, מומחה בעל מוניטין, שגם שימש כמנהל היחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים איכילוב.

פרופ' עמית בדק את האשה בשבוע ה-36 להריונה והפנה אותה לביצוע בדיקת מוניטור עוברי. לאחר חיבורה של האם למוניטור, נצפתה וואריאביליות נמוכה של אחד העוברים, דבר המעיד על סימני מצוקה שלו, ובעקבות זאת הוחלט לסיים מיד את ההריון באמצעות ניתוח קיסרי.

במהלך הניתוח נולדו התאומות, אולם אז גם התגלה לראשונה שאחת סבלה במהלך ההריון מפיגור בגדילה תוך רחמית וכי היא לוקה בשיתוק מוחין קשה ו-100% נכות. התאומה השניה נולדה בריאה.

בית המשפט קבע כי השוואה בין בדיקות המעקב שנערכו לאם היתה מעלה שהעוברים כמעט לא גדלו בתקופה שבין השבוע ה-32 וה-34 להריון וכי ממצאים אלה היו צריכים להעלות אצל הרופא חשד ולהביא אותו לשלוח את התובעת לביצוע אחת הבדיקות המקובלות להערכת מצב העוברים, כגון בדיקת דופלר של העורק הטבורי, או בדיקת פרופיל ביופיזיקלי, שכוללת גם בדיקת מוניטור עוברי.

מדובר בבדיקות זולות וזמינות שהיו יכולות לגלות מהו מצב העוברים, ואי הפניית האם לביצוען מהווה רשלנות רפואית. בהתאם לכך חוייב הרופא לשלם פיצויים בסך של כ-4 מיליון ש"ח.

יש ספק לגבי בדיקות המוניטור? פנה/י לעורך דין!

עורך הדין עופר סולר מייצג תובעים (בלבד) בתביעות רשלנות רפואית מורכבות, בשל פגיעות חמורות שנבעו מבעיות בהריון ובלידה. אם קיים בלבך חשש לפגיעה בשל טעויות בביצוע ניטור עוברי, ניתן לפנות ולהתייעץ עם עו"ד סולר לצורך בדיקת המקרה.

משרדנו מייצג בני משפחה בעשרות תביעות שונות, במקרים של סיבוכים בלידה ונזקים שנגרמו לעובר בשל התרשלות של אנשי הצוות הרפואי.

עו"ד סולר עובד בשיתוף פעולה צמוד עם מיטב המומחים הרפואיים בישראל בתחום המיילדות, וניתן לפנות ולקבל חוות דעת משפטית-רפואית מקיפה בעניינך.

לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי אישי ודיסקרטי

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (10)

5 stars - based on 10 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית הריון סיבוכים מוניטור עוברי

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

29 במאי 2018

תסמונת חוסר רגישות מול...

עורך הדין עופר סולר מסביר אודות תסמונת CIPA הנפוצה בקרב האוכלוסיה הבדואית באזור הנגב...

קרא עוד

05 ביוני 2018

רשלנות באבחון תסמונת פ...

עורך הדין עופר סולר מסביר על הדרכים לאבחן את התסמונת הקשה ועל מקרי רשלנות רפואית חמורים במיוחד...

קרא עוד

11 ביוני 2018

לידת ילד/ה עם תסמונת ב...

עורך הדין עופר סולר מסביר על תסמונת ברדט בידל והצורך למנוע לידת ילד/ה הסובל מהתסמונת באמצעות ייעו...

קרא עוד

18 ביוני 2018

אי אבחון תסמונת דנדי-ו...

עורך הדין עופר סולר מסביר על מקרים של רשלנות רפואית באבחון תסמונת דנדי-וולקר במסגרת בדיקות הריון ...

קרא עוד

25 ביוני 2018

אבחון מחלת נימן פיק ומ...

עורך הדין עופר סולר מסביר על החשיבות שבאבחון נשאות של מחלת נימן פיק ומניעת לידת ילד חולה...

קרא עוד

01 ביולי 2018

אבחון מחלת מייפל סירופ...

עורך הדין עופר סולר מסביר על החשיבות שבאבחון מוקדם נשאות למחלת מייפל סירופ ומניעת לידת ילד/ה החול...

קרא עוד

08 ביולי 2018

אבחון מוקדם של תסמונת ...

עורך הדין עופר סולר מסביר על מקרים של רשלנות באבחון תסמונת הרמנסקי פודלק במסגרת ייעוץ גנטי טרום ה...

קרא עוד

11 ביולי 2018

בהנחיית משרד הבריאות: ...

אלפי נשים זומנו לייעוץ גנטי חוזר מחשש לכך שקיבלו ייעוץ רשלני שעלול להוביל לאיחור באבחון מחלת הסרט...

קרא עוד

12 ביולי 2018

האם יש עליה בהיקף תביע...

האם התחושה לפיה ישנה עליה משמעותית בהיקף תביעות הרשלנות הרפואית בישראל אכן נכונה ואמיתית?

קרא עוד

16 ביולי 2018

התנצלות מצד אנשי הצוות...

האם לדעתך יהיו פחות תביעות רשלנות רפואית אם הרופאים שהתרשלו יקחו אחריות ויתנצלו בפני המטופלים?

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורך דין עופר סולר מעניק ייעוץ אישי, ללא התחייבות, לנפגעי רשלנות רפואית ובני המשפחה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

office@solarlaw.co.il

מרכז עזריאלי 3, קומה 36