שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

עורך הדין עופר סולר, ייצוג נפגעי רשלנות רפואית

המשרד המוביל בישראל לייצוג נפגעי רשלנות רפואית, מציע ללוות אותך ואת בני המשפחה בהליך המשפטי ועד לקבלת פיצויים מלאים

פנו לקבלת חוות דעת מקצועית >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

ייצוג נפגעי רשלנות רפואית

עו"ד עופר סולר, מציע ללוות אותך ואת בני המשפחה בהליך המשפטי ועד לקבלת פיצויים מלאים

לקבלת חוות דעת מקצועית >>

איך מתמודדים מול העלייה במספר התביעות?

מחבר: 15/10/2018 13:52

בעשורים האחרונים ובמיוחד בעשור האחרון חל בישראל, כמו גם בעולם המערבי כולו, גידול מתמיד הן בהיקף הגשת תביעות הרשלנות הרפואית והן בסכומי הפיצויים הנפסקים בגינן.

לתופעה זו יש מחיר כלכלי כבד מבחינת מערכת הבריאות בארץ אשר פוגע בכלל אזרחי המדינה וזאת מעבר להגברת העומס הכבד שקיים ממילא במערכת המשפט בארץ ומכביד אף הוא על אזרחי המדינה.

כידוע, למערכת הבריאות בארץ יש משאבים מוגבלים למדי ואלו אמורים להיות מוקדשים בעיקרם למתן טיפול רפואי בבריאותם של כלל המטופלים.

המשאבים האדירים שמושקעים בכל שנה לצורך טיפול באלפי תביעות רשלנות רפואית כנגד הגופים הרפואיים הפרטיים והציבוריים, מוצאים למעשה על חשבון המשאבים שמיועדים בראש ובראשונה למתן טיפול רפואי טוב יותר לכלל תושבי המדינה.

בהקשר זה יש לזכור שאין המדובר רק בבזבוז משאבים כספיים בלבד, אלא גם בבזבוז משאבי זמן ואנרגיה נפשית אשר גם הם נדרשים במידה רבה לצורך הטיפול בתביעות רגישות וטעונות אלו.

עוד יש לזכור שהכספים שמוצאים לצורך הטיפול בתביעות הרשלנות הרפואית מוצאים לא רק לצורך תשלום סכומי הפיצויים שנפסקים בתביעות הרשלנות הרפואית, אלא גם בגין עלויות ההליכים המשפטיים וכן בגין עלויות תשלומי הביטוח למקרי הרשלנות הרפואית אשר הולכות וגדלות ככל שיש גידול במספר התביעות המוגשות ובהיקף סכומי הפיצויים שנפסקים בגינן.

על רקע האמור לעיל, מתקיים בארץ דיון ציבורי מתמשך סביב השאלה "כיצד ניתן לצמצם את היקף תביעות הרשלנות הרפואית בישראל" במסגרתו מועלים מעת לעת רעיונות שונים ודרכי פעולה אופציונאליות בעניין זה.

בסקירה שלפניך סוקר עורך הדין עופר סולר את הנתונים שהצטברו בארץ, נכון לשנת 2018, בדבר הגידול בהיקף מספר תביעות הרשלנות הרפואית המוגשות בארץ ובהיקף סכומי הפיצויים הנפסקים בגינן, את הסיבות לגידול זה וכן את הפתרונות האופציונאליים לצמצומו.

נתונים לגבי הגידול בתחום תביעות הרשלנות הרפואית

נתונים לגבי כלל תביעות הרשלנות הרפואית

לפי נתוני הנהלת בתי-המשפט בשנים 2010–2016 הוגשו בסך הכול 10,694 תביעות רשלנות רפואית נגד מוסדות רפואיים בישראל. במהלך השנים הללו חל גידול במספר התביעות, באופן לפיו בשנת 2010 הוגשו 1,109 תביעות ואילו בשנת 2015 הוגשו 1,985 תביעות.

באשר להיקף הפיצויים ששולמו לתובעים, לא ידוע מה שיעור התביעות שנסגרו מתוכן ובגין כמה מהן שולם פיצוי.

נתונים לגבי תביעות נגד מוסדות רפואיים ממשלתיים בלבד

לפי נתוני משרד הבריאות ומשרד האוצר, בשנים 2005-2015 הוגשו 8,372 תביעות רשלנות רפואית כנגד מוסדות רפואיים ממשלתיים בלבד, כאשר גם בתביעות אלו חל גידול מתמיד, מ-597 תביעות בשנת 2005 ל-1,008 תביעות בשנת 2015.

באשר להיקף הפיצויים ששולמו לתובעים ולפי נתוני חברת הביטוח הממשלתית ענבל, אשר מבטחת את בתי החולים הממשלתיים בארץ ואת הרופאים שמועסקים על ידי המדינה, במהלך השנים 2005-2015 חל גידול של כמעט פי שניים בסכום תשלומי הפיצויים השנתיים ששולמו על ידה בגין תביעות רשלנות רפואית כנגד מוסדות רפואיים ממשלתיים בלבד.

המדובר על עליה מסך של כ-138 מיליון ש"ח בשנת 2005 לסך של כ-262 מיליון ש"ח בשנת 2015.

בסך הכל שולמו במהלך כל התקופה שבין 2005-2015 סך של כ-32.2 מיליארד ₪, מתוכם 82% שולמו בתביעות נגד בתי החולים הכלליים.

בשנת 2006 שולם סכום הפיצוי הממוצע לתביעה הגבוה ביותר בסך 505,000 ₪ ואילו בשנת 2015 שולם סכום הפיצוי הממוצע הנמוך ביותר, בסך 416,000 ש"ח. בשנת 2011 היה סכום הפיצוי החציוני לתביעה הגבוה ביותר, בסך 203,000 ש"ח ואילו בשנת 2007 היה הסכום הנמוך ביותר, בסך 111,000 ש"ח.

לפי משרד האוצר ברוב המקרים מדובר בסכומים ששולמו במסגרת הסכמי פשרה בעקבות התביעות שהוגשו לבתי המשפט, שהרי רוב רובן המכריע של התביעות מסתיימות בפשרה.

נתונים לגבי תביעות נגד קופות החולים

לפי נתוני סוכנות הביטוח מדנס, אשר החל משנת 1975 ואילך מטפלת בביטוח שלוש קופות החולים כללית, מכבי ומאוחדת, ואשר בעבר ביטחה גם את קופת חולים לאומית וזאת עד לשנת 2011, במהלך השנים 2006–2017 חלה עליה של 30% בהיקף מספר תביעות הרשלנות המוגשות לבתי המשפט.

באשר להיקף הפיצויים ששולמו לתובעים, לפי נתוני סוכנות הביטוח מדנס, במהלך השנים 2006–2017 חלה עליה של 140% בהיקף סכום הפיצוי הממוצע שנפסק במסגרת התביעות נגד קופות החולים, וזאת מסך של 55,603$ בשנת 2006 לסך של 133,989$ בשנת 2017.

העלייה הבולטת בהיקף סכום התביעה הממוצע אירעה בתביעות בשל רשלנות רפואית בלידה, שם הוא עלה הפיצויי מסך של 150,000$ בשנת 2006 לסך של כ-280,000$ בשנת 2017, בעוד שבכל יתר התחומים יחדיו גדל הסכום הממוצע באותה תקופה מסך של 40,000$ לסך של 80,000$.

בשנת 2006 שולם סכום הפיצוי הממוצע לתביעה הגבוה ביותר בסך 505,000 ₪ ואילו בשנת 2015 שולם סכום הפיצוי הממוצע הנמוך ביותר, בסך 416,000 ש"ח.

בשנת 2011 היה סכום הפיצוי החציוני לתביעה הגבוה ביותר בסך 203,000 ש"ח ואילו בשנת 2007 הוא היה הנמוך ביותר, בסך 111,000 ש"ח.

עוד עלה כי כ-20% מן הדרישות לפיצוי משולמות לאחר משא ומתן כספי וכי כ-80% מהתביעות המגיעות לבתי המשפט מסתיימות בפשרה טרם ההגעה להכרעת דין.

נתונים אלו מגבירים אף הם את נטיית הציבור לפנות בדרישה לפיצויים.

תחומי הרפואה העיקריים שבהם מוגשים תביעות רשלנות רפואית

תחום המיילדות ותחום הגינקולוגיה הנם התחומים העיקריים בארץ בהם מוגשות תביעות רשלנות רפואית וזאת בהיקף של מעל 46% מכלל תביעות הרשלנות הרפואית בארץ.

רוב התביעות בתחומים הללו גם מתקבלות, כאשר סכומי הפיצויים שנפסקים בהן מהווים יותר מ-55% מסך כל הפיצויים שנפסקו בכלל תביעות הרשלנות הרפואית שמוגשות במדינת ישראל. תחומים בולטים נוספים הנם תחומי הכירורגיה, הרפואה הפנימית והאורטופדיה.

עילות ההתרשלות בגינן מוגשות תביעות הנן כדלקמן:

  • 49% בגין התרשלות בביצוע פרוצדורה רפואית
  • 31% בגין התרשלות באבחון הבעיה הרפואית
  • 16% בגין התרשלות בבחירת הטיפול הרפואי המתאים
  • 5.5% בגין התרשלות בטיפול לאחר ניתוח
  • 5% בגין התרשלות במעקב אחרי מצבו המטופל במחלקה

הסיבות לגידול בהיקף התביעות ובסכומי הפיצויים שמשולמים

הסיבות לגידול בתחום תביעות הרשלנות הרפואית בארץ נבדקו אף הם על ידי גורמים שונים במהלך השנים האחרונות. בניהם, ועדת קלינג לבדיקת האחריות לפגיעה בטיפול רפואי, ההסתדרות הרפואית בישראל, מבקר המדינה, מרכז המידע והמחקר של הכנסת והמכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.

מממצאי הבדיקות של הגורמים הללו עולה כי קיימים גורמים שונים ומגוונים לגידול בתחום תביעות הרשלנות הרפואית בארץ, וכי הדבר איננו נובע בהכרח מגידול ממקרי הרשלנות הרפואית בארץ, וזאת כמפורט להלן:

  • הגברת המודעות הציבורית לנזקים הנגרמים במהלך טיפול רפואי רשלני.
  • הגדלת נכונות הציבור להגיש תביעות רשלנות רפואית בבתי המשפט.
  • מגמת הפסיקה אשר מרחיבה את היקף אחריותם של בעלי מקצועות הרפואה והמוסדות הרפואיים שמעסיקים אותם. הרחבת היקף האחריות המקצועית הרפואית מתבטאת, בין היתר, ביצירת יצירת ראשי נזק חדשים כגון פגיעה באוטונומיה של המטופל וקיצור תוחלת החיים/הלכת השנים האבודות, החמרת חובת ההתעדכנות ביחס לידע הרפואי הקיים, הטלת חובה לנהוג לפי הפרקטיקה המחמירה במקרה בו הפרקטיקה במוסד והסטנדרט המקובל אינם זהים זה לזה, החמרת הנטל המוטל על הרופא להסביר לחולה על כל הבדיקות והטיפולים הקיימים, לרבות אלו שאינם נכללים בסל הבריאות, הרחבת האחריות לעקוב אחר המטופל ואחר המידע הרפואי שלו שמתקבל מגורמים שונים, והרחבת  הכלים להעברת נטל ההוכחה מהמטופל התובע לגורם הרפואי הנתבע.   
  • התקדמות הרפואה וריבוי הבדיקות לגילוי מוקדם ולמניעת מצבי חולי.
  • גידול האוכלוסיה בארץ.
  • הצטרפות קבוצות אוכלוסייה חדשות למעגל התובעים בארץ.
  • גידול במספר עורכי הדין שעוסקים בנזיקין בכלל ועורכי דין שמתמחים בתחום הרשלנות הרפואית בפרט.
  • ריבוי תובענות ייצוגיות בתחום הביטוח.
  • שבירה חלקית של קשר השתיקה של הרופאים.

מה אפשר לעשות על מנת לצמצם את היקף התביעות?

במהלך השנים האחרונות פעלו בארץ מספר וועדות ממשלתיות אשר בחנו את נושא הגידול בתחום תביעות הרשלנות הרפואית בישראל ופתרונות אפשריים לצמצום התופעה וזאת כמפורט להלן:

  • 1999 ועדת קלינג לבדיקת האחריות לפגיעה בטיפול רפואי
  • 1999 ועדת בן דוד-ברודט לבדיקת הדרכים למימון הוצאות בגין רשלנות רפואית במערכת הבריאות
  • 2002 ועדת ועדת אמוראי לבחינת הרפואה הציבורית ומעמד הרופא בה
  • 2003 ועדת חלמיש לבחינת חלופות לביטוח משותף לכלל בתי החולים הציבוריים במדינת ישראל
  • 2005 ועדת שפניץ לבחינת הדרכים להקטנת ההוצאה הציבורית בגין תביעות רשלנות רפואית

חלק מהרעיונות שהועלו עד כה על מנת להביא לצמצום תחום תביעות הרשלנות הרפואית בארץ והיקף ההוצאה הציבורית בגינן וזאת הן במסגרת הוועדות הממשלתיות והן מחוצה להן, ולרבות במסגרת דו"חות מבקר המדינה שהוקדשו לנושא זה, כללו את הפתרונות הבאים:

צמצום התרחשות מקרי הרשלנות הרפואית

על פניו זהו הפתרון האידיאלי. המדובר גם על שיפור נוהלי העבודה של הגורמים הרפואיים והן על הגברת הפיקוח על מערכת הבריאות, וזאת לרבות באמצעות הקמת ועדות בדיקה, ועדות בקרה ואיכות והסדרת תפקידו של נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואה באופן חוקי.

דרכים אלטרנטיביות לפתרון תביעות רשלנות רפואית מחוץ לכותלי בית המשפט

בין השאר הועלו רעיונות כגון גישור ומנגנון אין אשם. בנושאים אלו דנו בהרחבה במסגרת סקירות קודמות בנושא יישוב תביעות רשלנות רפואית באמצעות הליך הגישור וכן בנושא יישוב תביעות רשלנות רפואית באמצעות הליך אין אשם.

הטלת חובת עריכת ביטוח רשלנות רפואית במסגרת החוק

בנושא זה דנו בהרחבה בסקירה אודות מצב עריכת ביטוחי הרשלנות הרפואית בישראל.

הסדרת המעמד המשפטי של התנצלויות הצוות הרפואי

בנושא זה דנו במסגרת סקירה מפורטת ומעניינת לגבי התנצלות אפשרית של הרופאים לצורך מניעת תביעה.

שינוי הסדר חוות דעת המומחים הרפואיים

בנושא זה דנו בהרחבה במסגרת סקירה מעניינת לגבי שינוי הסדרי חוות הדעת של מומחה רפואי.

למרות האמור, במסגרת דו"ח מבקר המדינה מס' 62 לשנת 2011 אשר פורסם בשנת 2012, התריע המבקר כי למרות הבעיה ההולכת ומחמירה בתחום הרשלנות הרפואית בארץ, ועל אף ההצעות לפתרון הבעיה והוועדות הרבות שפעלו בנושא זה, למעשה טרם התקיים בארץ דיון ציבורי יסודי ומעמיק, הכולל את כל ההיבטים הקשורים לסוגיית הרשלנות הרפואית בהתבסס על נתונים עדכניים ומקיפים באשר לעלויות הרשלנות הרפואית בכלל מוסדות הבריאות בישראל, ולפיכך גם טרם הוחלט למעשה על פתרונות ישימים.

המבקר טען כי על משרדי הבריאות, האוצר, המשפטים, על קופות החולים, על יתר המוסדות הרפואיים ועל ההסתדרות הרפואית לבחון את המשמעויות של הפתרונות שהוצעו, תוך כדי לימוד הפתרונות שכבר יושמו במדינות אחרות.

במסגרת עבודת המטה שיבצעו וכבסיס לתהליך קבלת החלטות ראוי, עליהם גם לגבש אומדן עלויות לאומי של כל היבטי סוגיית הרשלנות הרפואית.

במסגרת דו"ח זה, המבקר גם התריע על היעדר גורם לאומי בישראל אשר מטפל בניהול המידע בכל הקשור למקרי הרשלנות הרפואית ואשר עוסק בריכוז, עיבוד ושיתוף במידע הן על תקלות רפואיות שהתרחשו והן על המסקנות והנוהלים שהופקו כדי למנוע את הישנותן.

כלומר, למרות שהדיווחים על תקלות רפואיות ואף על כמעט תקלות רפואיות הנם חלק חיוני לקידום בטיחות המטופל ולמרות שמערכות הדיווחים הללו הנן רכיב עיקרי בארגוני הבטיחות בעולם, בארץ אין עדיין שיתוף ברמה הארצית בין משרד הבריאות, בתי החולים והחברות המבטחות בכל הקשור למידע על תקלות רפואיות ועל נוהלים שהופקו כדי למנוע את הישנותן.

כלומר במשרד הבריאות אין ניהול ידע, knowledge management מוסדר ומקצועי.

כתוצאה מכך נפגמת יכולתו של משרד הבריאות להטמיע נוהלי בטיחות בבתי החולים ובכלל המוסדות הרפואיים וזאת למרות שפעמים רבות נצבר בהם ידע יקר ערך ומהותי בנושא זה.

כך לדוגמא, בתי החולים הממשלתיים מדווחים על אירועים חריגים המתרחשים במהלך הטיפול הרפואי שניתן על ידם לחברת הביטוח הממשלתית ענבל, אשר מנהלת עבורם את התביעות ואת ניהול הסיכונים.

ענבל אף מפעילה אתר אינטרנט המציג תכנים ודוגמאות לסיטואציות נפוצות, שמתבסס על חקיקה, פסיקה ועל מאמרים ומחקרים מהארץ ומהעולם המעוררים שאלות חשובות.

המידע באתר ענבל מיועד בחלקו רק לבעלי הרשאה מטעם בתי החולים הממשלתיים ולכן הוא לא מגיע לידיעת בתי החולים שאינם ממשלתיים.

חברת מדנס, המבטחת הפרטית הגדולה בישראל בתחום, מנהלת מערך ניהול סיכונים מפותח ומתקדם ופועלת לאיסוף וניתוח מתמיד של כל הגורמים הרלוונטים בתחום, אך מעצם היותה חברה פרטית שפועלת על מנת להגדיל את רוויחה, היא אינה משתפת את משרד הבריאות או כל גורם אחר בנתונים שברשותה.

כמו כן קופת חולים כללית מוציאה נהלים המבטאים תובנות ולקחים בעקבות אירועים חריגים שהתרחשו במסגרתה וכדי למנוע את הישנותם, אולם גם אלו אינם מועברים למשרד הבריאות. בכך נפגמת יכולתו של המשרד להטמיע נוהלי בטיחות בכלל המוסדות הרפואיים.

עם זאת, במהלך הביקורת של מבקר המדינה ובעקבותיה, הקים משרד הבריאות באוגוסט 2011 את מערך בטיחות הטיפול הרפואי.

לפי פרסומי משרד הבריאות במסגרת אתר האינטרנט שלו, המערך פועל להקטנת מספר התקלות הרפואיות בארץ באמצעות יצירת תרבות בטיחות במוסדות רפואיים בארץ, וזאת באופן הבא:

  • איסוף מידע באמצעים מגוונים תוך שיתוף פעולה עם מוסדות הבריאות.
  • איתור הגורמים והסיבות לכשלים.
  • שימוש בממצאים כבסיס לפיתוח תכניות מניעה מקיפות וממוקדות.
  • קידום בטיחות בהיבט של למידה מאירועים, תוך רצון לשפר תהליכים כדי להימנע מהטעות הבאה.
  • במערך מתקבלים דיווחים ממוסדות הבריאות על-פי תקנות בריאות העם (הודעה על פטירות ואירועים מיוחדים) התש"ם-1980. הדיווחים הללו מרוכזים ונלמדים על ידי אנשי מקצוע בכירים. נערכת בדיקה ראשונית של סיכום האשפוז או תיאור האירוע, ומתקיים תהליך של הערכה האם ההתרחשות היא תוצאה של מהלך טבעי במצב החולה או אם הוא אירע בנסיבות מיוחדות הדורשות בירור נרחב יותר. ניתוח הנתונים מאפשר לאתר כשלים מערכתיים, שזיהוים והטיפול בהם יפחיתו סיכונים פוטנציאליים.

 לא ברור כיום עד כמה פעילותו של מערך זה הנה אכן מקיפה ויעילה, אולם ניתן לקוות כי היא גם תתרום לצמצום היקף התביעות שמוגשות בישראל בכל שנה. סביר גם להניח שמשרד מבקר המדינה יבקר בעתיד גם את פעילותו של מערך זה, כך שנוכל ללמוד על ממצאי בדיקתו בדו"חות שהוא יפרסם בעניין זה.

קראו עוד בנושא: חלוקת האחריות בין הגורמים המעורבים בתביעות רשלנות רפואית

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (6)

5 stars - based on 6 reviews

קראו עוד

סגור

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

04 בספטמבר 2018

יישוב תביעות רשלנות רפ...

עורך הדין עופר סולר דן בהליך אין אשם כדרך אפשרית לפתרון ויישוב תביעות רשלנות רפואית בישראל...

קרא עוד

16 בספטמבר 2018

מרכז רפואי מעיני הישוע...

מידע אודות המרכז הרפואי מעיני הישועה בעיר בני ברק, באתר Malpractice בנושא רשלנות רפואית...

קרא עוד

25 בספטמבר 2018

בית החולים הדסה עין כרם

מידע אודות המרכז רפואי הדסה עין כרם - ירושלים באתר Malpractice בנושא רשלנות רפואית...

קרא עוד

27 בספטמבר 2018

חלוקת האחריות במקרה של...

עורך הדין עופר סולר דן בנושא חלוקת האחריות בין המעורבים במקרים של רשלנות רפואית ומסביר את ההלכה ה...

קרא עוד

03 באוקטובר 2018

הליך גישור ליישוב תביע...

עורך הדין עופר סולר מסביר את כל מה שחשוב וצריך לדעת על האפשרות ליישב תביעת רשלנות רפואית בהליך גי...

קרא עוד

08 באוקטובר 2018

עריכת ביטוח למקרי רשלנ...

כל מה שחשוב (ומעניין) לדעת אודות המבטחים של הרופאים, קופות החולים ובתי החולים בישראל...

קרא עוד

09 באוקטובר 2018

ניהול סיכונים במוסדות ...

כל מה שחשוב לדעת על ניהול סיכונים בתחום הרפואה, במסגרת המוסדות הרפואיים בישראל ובכלל...

קרא עוד

22 באוקטובר 2018

תפקידו של נציב קבילות ...

הכירו את היקף סמכויותיו ותפקידו של נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואה, כולל תזכיר החוק החדש שנועד...

קרא עוד

28 באוקטובר 2018

דיווח על טעויות וכשלים...

האם בתי החולים ושאר המוסדות הרפואיים בישראל באמת מדווחים כנדרש על טעויות, כשלים ומקרי רשלנות רפואית?

קרא עוד

04 בנובמבר 2018

ניהול המידע בנושא רשלנ...

מי אוסף ומנהל את המידע לגבי מקרי רשלנות רפואית בישראל? בטח (לא) תתפלאו לשמוע שגם בתחום הזה קיימת ...

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורך דין עופר סולר מעניק ייעוץ אישי, ללא התחייבות, לנפגעי רשלנות רפואית ובני המשפחה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

office@solarlaw.co.il

מרכז עזריאלי 3, קומה 36