שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

עורך הדין עופר סולר, ייצוג נפגעי רשלנות רפואית

המשרד המוביל בישראל לייצוג נפגעי רשלנות רפואית, מציע ללוות אותך ואת בני המשפחה בהליך המשפטי ועד לקבלת פיצויים מלאים

פנו לקבלת חוות דעת מקצועית >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

ייצוג נפגעי רשלנות רפואית

עו"ד עופר סולר, מציע ללוות אותך ואת בני המשפחה בהליך המשפטי ועד לקבלת פיצויים מלאים

לקבלת חוות דעת מקצועית >>

האם יש עליה בהיקף תביעות הרשלנות שמוגשות בישראל?

מחבר: 12/07/2018 14:37

דומה כי בשנים האחרונות קיימת בציבור תחושה לפיה חל גידול מתמיד בהיקף תביעות הרשלנות הרפואית שמוגשות בארץ, וכן בהיקף סכום הפיצויים המשולמים בגינן.

בדיקת הנתונים בנושא זה מובילה למסקנה כי אין המדובר בתחושת סרק, וכי בארץ אכן חל גידול מתמיד בהיקף הגשת תביעות הרשלנות הרפואית ובסכומי הפיצויים הנפסקים בגינן ב-20 השנים האחרונות, ובמיוחד בעשור האחרון. 

גידול זה נובע ממספר גורמים, לרבות הגברת המודעות הציבורית לנזקים הנגרמים במהלך טיפול רפואי רשלני, הגדלת נכונות הציבור להגיש תביעות רשלנות רפואית בבתי המשפט, מגמת הפסיקה להרחיב את אחריותם של בעלי מקצועות הרפואה והמוסדות הרפואיים, לרבות תוך יצירת ראשי נזק חדשים כגון פגיעה באוטונומיה והשנים האבודות ועוד.

מסקנות אלו מתבססות על נתונים שונים שהתפרסמו במהלך השנים האחרונות. בסקירה שלפניך מסביר עורך הדין עופר סולר על המצב בישראל, בכל הנוגע למגמה של הגשת תביעות בעילת רשלנות רפואית לאורך השנים האחרונות.

דו"ח הוועדה לבדיקת האחריות לפגיעה בטיפול רפואי, משנת 1999

הוועדה הציבורית הראשונה אשר עסקה בארץ בנושא תביעות הרשלנות הרפואית, היתה הוועדה לבדיקת האחריות לפגיעה בטיפול רפואי, בראשות השופט (בדימוס) דר' גבריאל קלינג.

ועדה זו הוקמה על ידי הממשלה בשנת 1994, והגישה את הדו"ח המסכם שלה בשנת 1999. תפקידה של הועדה היה לבחון את כל השאלות הכרוכות באחריות לרשלנות רפואית.

הדו"ח המסכם שלה נגע קצרות בסוגיית ריבוי התביעות וקבע כי בציבור קיימת תחושה שלפיה חל גידול מתמיד במספר תביעות הרשלנות הרפואית ובהיקף סכום המשולמים כפיצויים, אולם מבדיקת הנתונים שהיו בפני הוועדה עולה שאין בסיס לחשש שגל התביעות נגד רופאים גואה, או כי סכומי הפיצויים המשולמים הולכים ועולים בצורה משמעותית.

דו"ח הוועדה להקטנת ההוצאה הציבורית בגין תביעות רשלנות רפואית, משנת 2005

לקראת סוף שנת 2002, שלוש שנים לאחר הגשת דו"ח הוועדה לבדיקת האחריות לפגיעה בטיפול רפואי, הקימה הממשלה ועדה נוספת, בשם הוועדה לבחינת הדרכים להקטנת ההוצאה הציבורית בגין תביעות רשלנות רפואית.

מסקנותיה של ועדה זו היו כבר שונות לחלוטין ממסקנות הוועדה שקדמה לה.

הוועדה הוקמה לאחר שבמשרד האוצר הצטברו הנתונים על עליה ניכרת של סכום ההוצאה הציבורית השנתית בגין תביעות רשלנות רפואית, וזאת בשל עליה במספר התביעות המוגשות, עליה בהיקף הפיצויים המשולמים מידי שנה וכן עליה בפרמיות הביטוח אותן דורשות חברות הביטוח בתחום זה.

בהתאם לכך, טען משרד האוצר בפני הועדה כי הגידול בעלויות הביטוח ובסכומי הפיצויים, המשותף לכלל המוסדות הרפואיים, מכביד כיום על בתי החולים הציבוריים ועל קופות החולים, וגוזל מן המשאבים המוקצים לאספקת שירותי הבריאות לתושבי ישראל.

לפיכך ביקש משרד האוצר ביקש לבחון את הגבלת סכומי תביעות הרשלנות הרפואית וסכומי שכר הטרחה של עורכי הדין שמייצגים את התובעים בתביעות הללו, אולם משרדי הבריאות והמשפטים התנגדו לכך.  

הוועדה ערכה מחקר מקיף אשר בדק את מספר תביעות הרשלנות הרפואית שהוגשו בארץ במהלך השנים 1992–2002, תוצאותיהן והיקף הפיצוי לנפגעים. ממצאי המחקר הובאו בדו"ח המסכם של הוועדה אשר הוגש בשנת 2005.

מנתוני דו"ח הוועדה הנ"ל עולה כי במשך השנים 2002-1993 חלה עלייה במספר תיקי הרשלנות הכולל שנפתחו בכל הערכאות בארץ - שלום, מחוזי ועליון.

הרוב המכריע של התיקים בערכאות הדיוניות הסתיים באישור הסכמי פשרה וכי קטן מאוד מספרם של התיקים שהסתיימו בדרכים החלופיות, כגון גישור, פישור, או פשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

בין השנים 1997-2002 חלה גם עליה של כ-150% בסכום ההוצאה הציבורית השנתית בגין תביעות רשלנות רפואית, כך שבשנת 2002 הוא כבר עמד על כ-250 מיליון ₪.

הדו"ח ציין בנוסף כי בפסיקה אכן מסתמנת מגמה של הרחבת אחריותם של בעלי מקצועות הרפואה והמוסדות הרפואיים בסוגיות המשפטיות השונות. כן מסתמנת מגמה להרחיב את היצע הכלים הראייתיים שבאמצעותם מועבר נטל הראייה לנתבעים בתביעות אלו.

לפי נתוני המחקר, בכשני שליש מהמקרים העברת הנטל פועלת לרעת הנתבע / הרופא והתביעה מתקבלת, ואילו רק בשליש מהמקרים מתמודד הנתבע עם העברת הנטל ומביא לדחיית התביעה.

דו"ח מבקר המדינה לשנת 2011

גם דו"ח מבקר המדינה לשנת 2011 קבע כי בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בהיקף התביעות וההוצאה הלאומית בגין רשלנות רפואית בישראל.

מבקר המדינה דאז ייחס את העלייה לא בהכרח לריבוי מקרי הפגיעה הרפואית עקב רשלנות, אלא למודעות הגוברת בציבור לאפשרות של התרחשות רשלנות רפואית, להגברת נכונות הציבור לתבוע בבתי המשפט, לגידול במספר עורכי הדין, וכן להרחבת האחריות בנזיקין אשר מוטלת בפסיקה על הצוות הרפואי, אשר מתבטאת באופן הבא:

  • החמרת חובת ההתעדכנות ביחס לידע הרפואי הקיים. קרא/י עוד על מבחן הידע העדכני
  • הטלת חובה לנהוג לפי הפרקטיקה המחמירה, במקרה בו הפרקטיקה במוסד והסטנדרט המקובל אינם זהים.
  • החמרת הנטל המוטל על הרופא להסביר לחולה על כל הבדיקות והטיפולים הקיימים, גם אם אלו אינם נכללים בסל הבריאות.
  • הכרה בפגיעה באוטונומיה כראש נזק ראוי לפיצוי בפני עצמו, ללא צורך בהוכחת נזק פיזי.
  • הרחבת האחריות לעקוב אחר המטופל ואחר המידע הרפואי שלו, המתקבל מגורמים שונים.

בנוסף ציין דו"ח מבקר המדינה כי לפי לשכת עורכי הדין, הגידול בתביעות הרשלנות הרפואית נובע גם מגידול האוכלוסין במדינת ישראל, התפתחות דיני הנזיקין, וכן שבירה חלקית של קשר השתיקה של הרופאים, שתרמו להתפתחות הגשת תביעות בתחום הרשלנות הרפואית, בדומה להתפתחות בתחומי משפט אחרים.

החברה לניהול סיכונים מקבוצת מדנס

מנתוני החברה לניהול סיכונים מקבוצת מדנס, אשר מבטחת את מוסדות שירותי בריאות כללית ומוסדות נוספים, עולה כי במהלך השנים 2006 ו-2017, קיימת עלייה של 30% בהיקף הגשת תביעות הרשלנות וכי סכום הפיצוי הממוצע שנפסק עלה פי 2.4, גידול של 140%, כך שבשנת 2017 הוא עמד על 133,989$.

מנתונים חלקיים שהועברו על ידי קופות החולים עולה כי כ- 20% מן הדרישות לפיצוי משולמות לאחר משא ומתן כספי וכי כ-80% מהתביעות המגיעות לבתי המשפט מסתיימות בפשרה טרם ההגעה להכרעת דין. נתונים אלו מגבירים אף הם את נטיית הציבור לפנות בדרישה לפיצויים.

מסמך מרכז המידע והמחקר של הכנסת מיוני 2017 

ממסמך "טיפול משרד הבריאות ברשלנות רפואית בישראל" שהוכן ביוני 2017 על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, עולים הנתונים הבאים לגבי הגידול בהיקף תביעות הרשלנות הרפואית בארץ בשנים האחרונות,  הסיבות לגידול זה, ותחומי הרפואיים העיקריים שבהם מוגשות תביעות רשלנות רפואית.

הגידול בהיקף מספר תביעות הרשלנות הרפואית בארץ

נתוני הנהלת בתי-המשפט – לגבי כלל תביעות הרשלנות הרפואית בארץ

  • בשנים 2010–2016 הוגשו בסך הכול 10,694 תביעות רשלנות רפואית נגד מוסדות רפואיים בישראל. לא ידוע מה שיעור התביעות שנסגרו מתוכן, ובגין כמה מהן שולם פיצוי.
  • במהלך השנים הללו חל גידול במספר התביעות: בשנת 2010 הוגשו 1,109 תביעות, ואילו בשנת 2015 הוגשו 1,985 תביעות.

נתוני משרד הבריאות ומשרד האוצר – רק לגבי תביעות הרשלנות הרפואית נגד מוסדות ממשלתיים

  • בשנים 2005-2015 הוגשו 8,372 תביעות רשלנות רפואית נגד מוסדות רפואיים ממשלתיים בלבד. כלומר, נתון זה איננו כולל את מספר התביעות שהוגשו בגין רשלנות רפואית בקופות החולים ובבתי-החולים שבבעלותן, במוסדות בריאות ציבוריים אחרים, או במוסדות בריאות פרטיים.
  • ככלל, אפשר להצביע על גידול מתמיד במספר התביעות בגין רשלנות רפואית נגד מוסדות רפואיים ממשלתיים: מ-597 תביעות בשנת 2005 ל-1,008 תביעות בשנת 2015.
  • סכום תשלומי הפיצויים ששילמה חברת הביטוח ענבל בגין תביעות הרשלנות הרפואית נגד מוסדות רפואיים של המדינה בלבד: בשנים  2015-2005 שולמו כ-32.2 מיליארד ₪. 82% מסכום זה שולם בתביעות נגד בתי החולים הכלליים. לפי משרד האוצר, ברוב המקרים מדובר בסכומים ששולמו במסגרת  הסכמי פשרה בעקבות התביעות שהוגשו לבתי-המשפט.

ככלל, חל גידול של כמעט פי שניים בסך תשלומי הפיצויים בתקופה הנ"ל, וזאת מכ-138 מיליון ש"ח בשנת 2005 לכ-262 מיליון ש"ח בשנת 2015.

בשנת 2006 שולם סכום הפיצוי הממוצע לתביעה הגבוה ביותר, בסך 505,000 ₪, ואילו בשנת 2015 שולם סכום הפיצוי הממוצע הנמוך ביותר, בסך 416,000 ש"ח.

בשנת 2011 היה סכום הפיצוי החציוני לתביעה הגבוה ביותר, בסך 203,000 ש"ח, ואילו בשנת 2007 הוא היה הנמוך ביותר, בסך 111,000 ש"ח.

הסיבות לגידול בהיקף מספר תביעות הרשלנות הרפואית בארץ

לדעת הר"י, ההסתדרות הרפואית בישראל, הגידול בהיקף תביעות הרשלנות בארץ נובע מהסיבות הבאות:

  • הצטרפות קבוצות אוכלוסייה חדשות למעגל התובעים.
  • ריבוי תובענות ייצוגיות בתחום הביטוח.
  • ריבוי תביעות שמוגשות בפיגור ונמשכות שנים רבות.
  • היווצרות והתפתחות עילת התביעה "פגיעה באוטונומיה של המטופל".
  • התקדמות הרפואה וריבוי הבדיקות לגילוי מוקדם ולמניעת מצבי חולי.

תחומי הרפואה העיקריים שבהם מוגשות מספר תביעות הרשלנות הרפואית בארץ

לפי הר"י, ההסתדרות הרפואית בישראל, המקצועות הרפואיים הבולטים בסיכון הגבוה שיש בהם לרופא לעמוד בפני תביעה בגין רשלנות רפואית הם מיילדות, גינקולוגיה, וגנטיקה רפואית, שבהם עוסקים לרוב במקרים רפואיים שקשורים לטרום-לידה וללידה.

בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בתביעות של אנשים שנפגעו בלידתם ובסכומי הפיצויים שנפסקים במקרים שבהם נמצאה רשלנות רפואית.

לטענת הר"י, הסיכון המוגבר שכרוך במקצועות הללו גורם לרופאים להתרחק מעיסוק בהם או לעסוק בתת-תחומים שאינם קשורים ישירות ללמידה של המקצועות האלה. בנוסף, הדבר מגביר את השימוש ברפואה מתגוננת.

לפי משרד הבריאות, תחומי הרפואה המובילים בתשלומים עבור תביעות בגין רשלנות רפואית הנם:

  • יולדות כולל מיון יולדות
  • מיון - מיון פנימי, מיון אורתופדי, מיון כירורגי ומיון ילדים
  • נוירו-כירורגיה
  • כירורגיה כללית
  • רפואה פנימית
  • אורתופדיה
  • לשכות הבריאות

לא ברור האם מדובר בסדר אקראי או סדר מכוון.

במענה לפניית מרכז המידע והמחקר של הכנסת ללשכת עורכי הדין בשאלה אם בלשכה מזהים תחומי רפואה מסוימים שלגביהם יש נטיה מוגברת להגיש תביעות רשלנות רפואית, מסרה הלשכה כי אין לה אפשרות להצביע על תחומים מסוימים כאלה, מאחר שמדובר בתביעות מגוונות.

קראו עוד בנושא: איך אפשר להתמודד מול העלייה בהיקף התביעות בגין רשלנות רפואית?

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (5)

5 stars - based on 5 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית הגשת תביעה עליה במספר התביעות

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

25 בספטמבר 2018

בית החולים הדסה עין כרם

מידע אודות המרכז רפואי הדסה עין כרם - ירושלים באתר Malpractice בנושא רשלנות רפואית...

קרא עוד

27 בספטמבר 2018

חלוקת האחריות במקרה של...

עורך הדין עופר סולר דן בנושא חלוקת האחריות בין המעורבים במקרים של רשלנות רפואית ומסביר את ההלכה ה...

קרא עוד

03 באוקטובר 2018

הליך גישור ליישוב תביע...

עורך הדין עופר סולר מסביר את כל מה שחשוב וצריך לדעת על האפשרות ליישב תביעת רשלנות רפואית בהליך גי...

קרא עוד

08 באוקטובר 2018

עריכת ביטוח למקרי רשלנ...

כל מה שחשוב (ומעניין) לדעת אודות המבטחים של הרופאים, קופות החולים ובתי החולים בישראל...

קרא עוד

09 באוקטובר 2018

ניהול סיכונים במוסדות ...

כל מה שחשוב לדעת על ניהול סיכונים בתחום הרפואה, במסגרת המוסדות הרפואיים בישראל ובכלל...

קרא עוד

15 באוקטובר 2018

איך מתמודדים מול העליי...

האם ישנן דרכים אפקטיביות להתמודדות מול העלייה המתמדת בהיקף תביעות הרשלנות הרפואית שמוגשות בישראל?...

קרא עוד

22 באוקטובר 2018

תפקידו של נציב קבילות ...

הכירו את היקף סמכויותיו ותפקידו של נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואה, כולל תזכיר החוק החדש שנועד...

קרא עוד

28 באוקטובר 2018

דיווח על טעויות וכשלים...

האם בתי החולים ושאר המוסדות הרפואיים בישראל באמת מדווחים כנדרש על טעויות, כשלים ומקרי רשלנות רפואית?

קרא עוד

04 בנובמבר 2018

ניהול המידע בנושא רשלנ...

מי אוסף ומנהל את המידע לגבי מקרי רשלנות רפואית בישראל? בטח (לא) תתפלאו לשמוע שגם בתחום הזה קיימת ...

קרא עוד

15 בנובמבר 2018

זנב תביעות הרשלנות הרפ...

עורך הדין עופר סולר מסביר אודות זנב תביעות הרשלנות הרפואית בישראל ומשמעותו כלפי הרופאים וציבור הא...

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורך דין עופר סולר מעניק ייעוץ אישי, ללא התחייבות, לנפגעי רשלנות רפואית ובני המשפחה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

office@solarlaw.co.il

מרכז עזריאלי 3, קומה 36