שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

עורך הדין עופר סולר, ייצוג נפגעי רשלנות רפואית

המשרד המוביל בישראל לייצוג נפגעי רשלנות רפואית, מציע ללוות אותך ואת בני המשפחה בהליך המשפטי ועד לקבלת פיצויים מלאים

פנו לקבלת חוות דעת מקצועית >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

ייצוג נפגעי רשלנות רפואית

עו"ד עופר סולר, מציע ללוות אותך ואת בני המשפחה בהליך המשפטי ועד לקבלת פיצויים מלאים

לקבלת חוות דעת מקצועית >>

הליך גישור ליישוב תביעות רשלנות רפואית

מחבר: 03/10/2018 16:46

יותר ויותר תביעות רשלנות רפואית מגיעות להכרעה במסגרת הליכי גישור בין הצדדים, התובע והנתבעים. הליך הגישור הופך לנפוץ יותר ופעמים רבות מתגלה כיעיל באופן משמעותי עבור שני הצדדים המעורבים בתביעת הרשלנות הרפואית.

בסקירה המפורטת שלפניך מסביר עורך הדין עופר סולר אודות מהותו של הליך הגישור ויעילותו ביישוב תביעות פיצויים שהוגשו בשל רשלנות רפואית.

במהלך 20 השנים האחרונות ובמיוחד בעשור האחרון, חל בארץ גידול מתמיד הן בהיקף הגשת תביעות הרשלנות הרפואית והן בסכומי הפיצויים הנפסקים בגינן וזאת במהלך 20 השנים האחרונות, ובמיוחד בעשור האחרון.  

מדובר בגידול של 30% בהיקף מספר תביעות הרשלנות המוגשות לבתי המשפט ושל 140% בהיקף סכום הפיצוי הממוצע שנפסק במסגרת התביעות הללו, וזאת מסך של 55,603$ בשנת 2006 לסך של 133,989$ בשנת 2017.

קיימות סיבות שונות לגידול זה ובכללן הגברת המודעות הציבורית לנזקים הנגרמים במהלך טיפול רפואי רשלני, הגדלת נכונות הציבור להגיש תביעות רשלנות רפואית בבתי המשפט, מגמת הפסיקה להרחיב את אחריותם של בעלי מקצועות הרפואה והמוסדות הרפואיים שמעסיקים אותם ועוד.

לגידול זה יש גם מחיר כלכלי כבד שפוגע בכלל אזרחי המדינה, מאחר שכל סכום פיצוי שמשולם למטופל כלשהו בגין רשלנות רפואית נגרע ויורד ממצבת המשאבים המוגבלת של מערכת הבריאות בארץ, שאמורה להיות מוקדשת לטיפול בכלל אזרחי המדינה.

בנוסף, גידול זה גם מעורר את השאלה האם הזירה המתאימה ליישוב סכסוכי רשלנות רפואית הנה מערכת בתי המשפט. שכן, מאחר והמדובר במקרים משפטיים שמצריכים מומחיות רפואית, ספק אם בתי המשפט הנם המקום המתאים כדי להתמודד עם מקרים כאלו, הן מבחינת יישובם והן מבחינת הפקת הלקחים שנדרשים כדי למנוע את הישנותם.

מעבר לכך, ההתנסות בתיק משפטי ובמיוחד כאשר מדובר בתביעת רשלנות רפואית, הנה בדרך כלל מאד לא נעימה וזאת במיוחד בשל הצורך לוותר על החיסיון הרפואי ולחשוף פרטים אישיים ואינטימיים שנוגעים למצב בריאותו של התובע ואף להיחקר עליהם באופן שעלול להיות מאד פולשני ומביך.

לכך יש להוסיף את העלויות הראשוניות שכרוכות בהגשת וניהול התיק המשפטי, משך התנהלות התיק בבית המשפט, משך הזמן שנדרש עד לקבלת סכום הפיצויים בפועל במידה והמטופל זכה בתביעתו והסכום הנכבד שמנוכה מהם עבור תשלום שכר הטרחה המשפטי.

כל אלו עלולים אף הם להוסיף רבות לעוגמת הנפש של המטופל וזאת מעבר לזו שכבר נגרמה לו עקב הרשלנות הרפואית כלפיו.

על רקע האמור לעיל מתקיים בארץ דיון ציבורי מתמשך סביב הסוגיה כיצד ניתן לשפר את אופן הטיפול בתביעות הרשלנות הרפואית.

לדיון זה הצטרף גם צוות המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, במסגרת כנס ים המלח בשנת 2018, שנערך על ידו. בין היתר, יזם צוות המכון דיון בנושא מנגנונים חילופיים ליישוב סכסוכי רשלנות רפואית מחוץ לכתלי בית המשפט, כגון הליך אין אשם והליך הגישור, שבו ידון מאמר זה.

מהות הליך הגישור

ככלל יובהר כי השאיפה למצוא דרכים אלטרנטיביות לפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט איננה מוגבלת לתחום תביעות הרשלנות הרפואית בלבד, אלא המדובר בשאיפה שנוגעת לכל תחומי המשפט.

כמו כן המדובר בשאיפה שקיימת לא רק בארץ אלא גם בארצות רבות בכל רחבי העולם, שכן מספרם ההולך וגדל של הסכסוכים המשפטיים, מורכבותם והנטל הביורוקרטי הכרוך בהם יוצרים עומס רב על מערכות בתי המשפט ומקשים עליהן להתמודד עמם ביעילות.

כתוצאה מכך, נוצרה מגמה כללית שמעודדת יריבים משפטיים לפתור את הסכסוכים ביניהם שלא באמצעות בית המשפט ובכך להימנע מעיכובים בזמן, עלויות כספיות גבוהות ומכללי הדיון הנוקשים והסבוכים שחלים על ניהול התיקים בבתי המשפט.  

דרכים אלו כוללות בעיקרן הליכי משא ומתן, בוררות, ובעיקר גישור. בעוד שהליך המשא ומתן מתנהל בין שני הצדדים היריבים בלבד, הליכי הבוררות והגישור מערבים צד שלישי, בורר או מגשר.

ואולם, בעוד שבמסגרת הליך הבוררות, הבורר גם מוסמך להכריע בתיק, אזי במסגרת הליך הגישור, למגשר אין סמכות להכריע בתיק ותפקידו מתמצה במאמץ לגשר בין עמדות הצדדים על מנת להביא אותם לפתרון כלשהו שיהיה מוסכם על שניהם.

מטרת הליך הגישור הנה להעביר את הצדדים היריבים תהליך הדרגתי שבסופו של דבר יוביל אותם לכדי פתרון מוסכם שמתאים לשני הצדדים, באופן לפיו שניהם יוצאים נשכרים ממנו, קרי, win-win situation וזאת תוך שאיפה גם להביא לשיקום יחסיהם והתגברות על המשקעים הרגשיים שנוצרו ביניהם, ככל הניתן.

הליך הגישור הינו הליך וולונטרי, בלתי פורמלי, אשר פטור מסדרי הדין והראיות, יעיל וחסכוני מבחינת עלויות כספיות וזמן, ואף אינו מחייב את הצדדים, אלא רק לאחר חתימת הצדדים על ההסכם שהושג במסגרתו והביא לפתרון הסכסוך בין הצדדים.

מדובר גם בהליך חסוי לחלוטין, כך שבמידה וההליך לא צלח חלילה, כל מה שנאמר וגולה בו מוגן מפני חשיפתו בפני בית המשפט, במידה והצדדים יפנו אליו לאחר מכן.

הליך הגישור מעוגן בחקיקה בארץ במסגרת סעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, ותקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993.

סעיף 79ג לחוק בתי המשפט קובע כך:

(א) בסעיף זה, "גישור" הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו.     

"הסדר גישור" - הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור.

    

"מגשר" - מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי.

(ב) בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור.     

(ג) בהליך הגישור רשאי מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו.

(ד) דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי.

(ה) העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין.     

(ו) לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על-פי בקשה של המגשר או של בעל דין, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה.    

(ז) הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.     

(ח) הגיעו צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך.

הליך הגישור יכול להתבצע ללא כל הגשת תביעה לבית המשפט קודם לכן או לאחר שכבר הוגשה תביעה כזו, כאשר במהלכה החליטו הצדדים לפנות להליך גישור, בין מיוזמתם ובין מיוזמת בית המשפט.

יודגש, שגם במקרה הראשון, שבו נערך הליך גישור ללא הגשת תביעה לבית המשפט, ניתן לפנות לבית המשפט כדי לקבל תוקף של פסק דין להסדר הגישור שהושג במסגרת ההליך, וזאת כאמור בסעיף 79ג(ח) לחוק בתי המשפט.

יתרונות הליך הגישור ביישוב תביעות רשלנות רפואית

כאשר מדובר בתביעות רשלנות רפואית, להליך הגישור ישנם יתרונות נוספים מעבר ליתרונותיו הכלליים שצויינו לעיל ולרבות היעילות והחיסכון בהשקעת משאבי זמן וכסף.

חשוב לזכור כי תביעות רשלנות רפואית, בדומה לסכסוכי משפחה, גירושים וירושה למשל, הינן תביעות שמאופיינות באמוציות שליליות באופן מיוחד ורב מהרגיל, מאחר והן כוללות גם כעס ותסכול על נזק ממשי שנגרם לגוף, וזאת בצד התחושות האחרות של עוול, קיפוח, חוסר צדק ואובדן אמון.

למרבה הצער, הרגשות השליליים הללו אף נוטים לעיתים להתלבות ולהתעצם ככל שהסכסוך הולך ומתמשך. לפיכך, פניה להליך גישור בתביעות רשלנות רפואית יכולה לסייע להרגעת הרגשות הללו וליישובם.

בנוסף, יש לקחת בחשבון שכאשר מדובר בסכסוך משפטי שנוגע ליחסי רופא מטופל, חשוב גם לבחור בהליך שיוביל בסופו של דבר גם לשיקום יחסי האמון שבין המטופל לרופא, ולחיזוק אמונו במערכת הבריאות בארץ. על רקע זה ניתן לומר שהליך הגישור מתאים הרבה יותר לשמירת המרקם העדין של היחסים בין הרופא למטופל.

ראשית, המדובר בהליך שמוביל לפתרון שמוסכם על שני הצדדים, ולא בהליך שמסתיים בנצחון אחד הצדדים על השני, ועל כן גם מרחיק אותם האחד מהשני, בדומה להליך בבית המשפט. תוצאה כזו מנוגדת לחלוטין לערכי הרפואה ולתפיסה הרצויה של יחסי רופא מטופל, מבחינה רפואית, אתית וחברתית.

שנית, הליך הגישור הנו הליך שמבוסס על הסכמה ודיאלוג הדדיים בין הצדדים, שבו נוצר קשר ישיר בין הרופא למטופל, להבדיל מהליך פורמלי בבית המשפט, שבו הרופא למעשה מדבר אל השופט ולא אל המטופל.

הליך הגישור מתווך בין הצדדים ומאפשר להם לדבר ישירות זה עם זה, מחוץ לכותלי בית המשפט ומבלי לכפות עליהם פתרון כלשהו.

הצדדים גם יכולים להסכים שהמגשר יתייעץ עם גורם רפואי, דבר שיכול לסייע מאד לקידום הליך הגישור וגם אינו מאיים כמו מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, אשר לרוב גם חורץ את גורלה של התביעה לטובת אחד הצדדים.

בנוסף לאמור, בעת הפניה להליך גישור לצורך ניסיון ליישב תביעת רשלנות רפואית, על פי רוב יבחרו הצדדים מגשר הבקיא בתחום הרפואה והמשפט, מה שייסיע לצדדים באופן משמעותי במסגרת הליכי הגישור בתיק.

הליכי הגישור ביישוב תביעות רשלנות רפואית בארה"ב ובריטניה

ניתן ללמוד על יעילות הליכי הגישור בתביעות רשלנות רפואית גם מנסיונן של מערכות המשפט בארה"ב ובבריטניה, אשר אימצו את שיטת המשפט המקובל ובכללן את השיטה האדברסרית, אשר מונהגת גם בישראל.

במסגרת השיטה האדברסרית, השופט משמש כמכריע פאסיבי בין הטענות העובדתיות והמשפטיות שמועלות בפניו על ידי עורכי הדין, באי כוחם של בעלי הדין.

כלומר, עורכי הדין הם אלו שממלאים את התפקיד האקטיבי בניהול התיק במובן של חקר וחיפוש העובדות וגיבוש הטענות המשפטיות שיש להחיל עליהן, בעוד שתפקידו של השופט מתמקד בהכרעה בממצאים ובטענות שמובאים בפניו.

לעומת השיטה האדברסרית, שכאמור נהוגה במסגרת שיטת המשפט המקובל, קיימת השיטה האינקוויזיטורית, שנהוגה במדינות שאימצו את שיטת המשפט הקונטיננטלי, שמקורה ביבשת אירופה, ומכאן גם מגיע שמה.

במסגרת השיטה האינקוויזיטורית, השופט ממלא תפקיד אקטיבי, כשל חוקר בפני עצמו, בכל הקשור לחיפוש העובדות וגיבוש הטענות המשפטיות שיש להחיל עליהן וזאת בשונה מהתפקיד הפאסיבי יחסית שהוא ממלא במסגרת השיטה האדברסרית.

הליכי הגישור בתיקי רשלנות רפואית בארה"ב

רוב מדינות ארה"ב נוטות לעשות שימוש במנגנוני בוררות חובה או שאינה חובה כפתרון אלטרנטיבי לצורך יישוב תביעות רשלנות רפואית.

הליך הגישור נקבע כהליך מחייב בעיקר במקרים של סכסוך בין מטופל לחברה המספקת שירותי בריאות וזאת במסגרת חוזה ההתקשרות שנערך בין המטופל לחברה.

יחד עם זאת, ישנן גם מספר מדינות בודדות שבהן הונהג הליך גישור חובה על פי הדין:

במדינת וויסקונסין מונהג על פי חוק שנחקק בשנת 1986 הליך גישור המכונה The Wisconsin Mandatory Mediation Panel System, ובקיצור MMPS.

הדיון במסגרת הליך הגישור הנ"ל מנוהל על ידי הנהלת בתי המשפט במדינה, אשר ממנה לצורך העניין הרכב של שלושה חברים, שכולל משפטן שמשמש גם כיו"ר ההרכב, רופא מומחה בתחום הנידון, ונציג ציבור.

התיק, שנדרש בו גילוי מלא, יכול להיות מוגש ישירות להרכב או מועבר אליו לאחר שכבר תביעה.

הליך הגישור הנו חסוי כך שתוכנו אינו קביל בבית המשפט במקרה שהוא נכשל.

ככלל, ההרכב אינו רשאי להביע דעה על התוצאה הנראית בעיניו. יחד עם זאת, במקרה של כשלון ההליך, רשאים הצדדים לבקש מההרכב לומר את הערכתו הניטראלית המקדמית, Early Neutral Evaluation, וזאת לפני שהצדדים פונים או חוזרים להליך בית המשפט.

הליך הגישור לפי שיטה זו נמצא יעיל רק בכשליש מהמקרים, כאשר אחת הסיבות לאי הצלחתו היחסית הנה התערבות יתר של פרקליטי הצדדים.

במדינת מישיגן מונהגת שיטה דומה, על יסוד השיטה שהמונהגת במדינת וויסקונסין, וזאת בשם The Michigan Mandatory Mediation System.

הדיון במסגרת הליך הגישור הנ"ל מנוהל אף הוא על ידי הנהלת בתי המשפט במדינה, אשר ממנה לצורך העניין הרכב של חמישה חברים, שכוללים משפטנים ורופאים בלבד, ללא נציג ציבור.

כל החומר מוגש להרכב בכתב, כאשר במהלך הדיון מותרת הצגת דברים תמציתית בעל פה. בתום הדיון ההרכב מציג לצדדים את עמדתו בתיק.

הליך הגישור לפי שיטה זו נמצא יעיל ב-40% מהמקרים, כאשר מקרים רבים אחרים נזנחו ורק כ-10% מהם חזרו לבית המשפט, כאשר כשני שלישים מהם הסתיימו בפסיקה לטובת הגורם הרפואי הנתבע.

במדינת צפון קרוליינה גם נהוג לעשות שימוש בהליך הגישור לצורך יישוב תביעות רשלנות רפואית, אולם במדינה זו, המגשר שלרוב הינו משפטן, ממונה על ידי בית המשפט וזאת אף לפני שלב קדם המשפט.

הליך הגישור לפי שיטה זו נמצא יעיל ב-45% מהמקרים, כאשר חלק גדול מיתר התביעות נזנח ומאלה שחזרו לבית, המשפט רק בשישית מהן זכה המטופל התובע.

הליכי הגישור בתיקי רשלנות רפואית בבריטניה

בבריטניה מונהג הליך הגישור ליישוב תביעות רשלנות רפואית באמצעות זרוע של שירות הבריאות הלאומי, NHS, אשר אחראית על ייצוג הארגון בסכסוכים משפטיים ומעניקה שירותי גישור במטרה להימנע מהתדיינות משפטית מול המטופלים.

בתום תוכנית פיילוט שערך הארגון בין יולי 2014 לאוגוסט 2015 הפך הליך הגישור להליך וולונטרי עבור מטופלי NHS. עד לחודש מאי 2017 השתמשו בשירותי הליכי הגישור 40 מטופלים.

תוכנית פיילוט דומה שנערכה בעבר בבריטניה העלתה שהגורמים העיקריים להצלחת ההליך הנם רצון בפתרון מהיר על ידי כל הצדדים וקשר ממושך בין הצדדים.

לעומת זאת, הקשיים של ההליך התעוררו בעיקר במקרים בהם היו פערים גדולים בסכומי הפיצוי ובמיוחד בסכומים גבוהים.

עוד עלה שהתיקים הגיעו לגישור ביוזמת פרקליטי אחד הצדדים, וכי סכומי הפיצוי שהוסכם עליהם היו דומים לאלה שנפסקו בבתי המשפט במקרים דומים. מצד שני, נושאים אשר היו עשויים להוות בסיס להקמת תקדים משפטי נחשבו כבלתי מתאימים לגישור.

איך מקבלים החלטה אם לפנות לגישור או לא?

מניסיוני כעורך דין המייצג תובעים בתביעות רשלנות רפואית וכמי שייצג בעבר נתבעים (בתי חולים וקופות חולים) ככל שתביעת הרשלנות הרפואית מבוססת יותר ובעל סיכויים גבוהים יותר כך יש סיכוי גבוה יותר שהנתבעת תסכים להליך גישור על מנת להימנע מפסק דין.

לעיתים אני נתקל מצד הלקוחות אשר אני מייצג בשאלה "מדוע בעצם ללכת להליך של גישור?" כאשר הם סבורים שעצם הפניה לגישור לכאורה מלמדת על נכונות להתפשר ולא לקבל 100% מהפיצוי ואולי גם משדרת לצד השני חולשה.

במקרים הללו לאחר שהסברתי לתובעים את מהות הגישור קיבלתי את הסכמתם לפנות להליך של גישור אשר בחלק מכריע של המקרים הביא לסיום התיק בפיצוי ראוי לשביעות רצון הלקוחות.

חשוב להבין כי גם במקרה של תביעת רשלנות רפואית מבוססת מצד התובע יש להליך הגישור יתרונות לא מבוטלים. הצדדים לתיק בוחרים מגשר אשר שניהם סומכים כל שיקול דעתו ומכירים את ניסיונו הרב בתחום המשפטי הייחודי  של תביעות רשלנות רפואית. בבית משפט עלול התיק להיות נדון בפני שופט אשר פחות מנוסה בתחום זה.

הליך הגישור הנו מהיר בהשוואה לדיוני הוכחות בבית משפט והוא מאפשר למגשר לשבת עם כל צד בנפרד (מה שאסור על השופט הדן בתיק) ולפרוש בפניו את נקודות החוזק והחולשה בתיק.

אני יכול לומר כיום, מניסיוני הלא מבוטל בניהול תביעות רשלנות רפואית הן מצד התובעים והן מצד הנתבעים, כי מדובר בכלי יעיל אשר אחוזי ההצלחה שלו בסיום תיקים באופן מהיר יחסית הינם גבוהים למדי בפרט כאשר עורכי הדין יודעים לבחור את המגשר המנוסה והמתאים לכל תיק.

לסיכום, ניתן לקבוע כי הליך הגישור הנו דרך יעילה לפתרון סכסוכים ויישוב תביעות אשר נחלה הצלחה והופכת ליותר ויותר שכיחה גם בתחום של תביעות רשלנות רפואית.

תמיד צריך לזכור כי גם במקרים בהם הליך הגישור לא מצליח והצדדים לא מגיעים להסכם ניתן תמיד לחזור להליך בבית המשפט מבלי שהדברים שנאמרו בגישור יצוטטו בהליך המשפטי.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ אישי

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (3)

5 stars - based on 3 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית הגשת תביעה גישור

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

15 באוקטובר 2018

איך מתמודדים מול העליי...

האם ישנן דרכים אפקטיביות להתמודדות מול העלייה המתמדת בהיקף תביעות הרשלנות הרפואית שמוגשות בישראל?...

קרא עוד

22 באוקטובר 2018

תפקידו של נציב קבילות ...

הכירו את היקף סמכויותיו ותפקידו של נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואה, כולל תזכיר החוק החדש שנועד...

קרא עוד

28 באוקטובר 2018

דיווח על טעויות וכשלים...

האם בתי החולים ושאר המוסדות הרפואיים בישראל באמת מדווחים כנדרש על טעויות, כשלים ומקרי רשלנות רפואית?

קרא עוד

04 בנובמבר 2018

ניהול המידע בנושא רשלנ...

מי אוסף ומנהל את המידע לגבי מקרי רשלנות רפואית בישראל? בטח (לא) תתפלאו לשמוע שגם בתחום הזה קיימת ...

קרא עוד

15 בנובמבר 2018

זנב תביעות הרשלנות הרפ...

עורך הדין עופר סולר מסביר אודות זנב תביעות הרשלנות הרפואית בישראל ומשמעותו כלפי הרופאים וציבור הא...

קרא עוד

19 בנובמבר 2018

איך משרד הבריאות מטפל ...

האם משרד הבריאות באמת עושה את כל מה שניתן על מנת למנוע את מקרה הרשלנות הרפואית הבא? עורך דין עופר...

קרא עוד

25 בנובמבר 2018

כיצד לבחור את הרופא המ...

עורך הדין עופר סולר מסביר את החשיבות הרבה שבבחירת רופא מומחה מנוסה ומוכר לחוות דעת בתביעה שלך...

קרא עוד

25 בנובמבר 2018

האם צריך לשנות את הנהל...

האם הגיע הזמן לשנות את הנהלים לגבי צירוף חוות דעת מומחה רפואי במקרים של תביעת רשלנות רפואית? עורך...

קרא עוד

02 בדצמבר 2018

כללי בטיחות בעת מתן טי...

מהם כללי הבטיחות המקובלים בעת מתן טיפול רפואי לאדם? מי מקפיד על כללי הבטיחות ומי אמון על קביעתם ו...

קרא עוד

09 בדצמבר 2018

מה קורה בחדרי הלידה בי...

למה דוח המיילדות בישראל לשנת 2017 שפוסם בשלהיי שנת 2018 כל כך לא ברור ומסתיר מידע מציבור היולדות ...

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורך דין עופר סולר מעניק ייעוץ אישי, ללא התחייבות, לנפגעי רשלנות רפואית ובני המשפחה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

office@solarlaw.co.il

מרכז עזריאלי 3, קומה 36