שיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 072-334-0001

כל מה שחשוב לדעת לפני הגשת תביעה

עו"ד עופר סולר מסביר על ראשי הנזק השונים בתביעות רשלנות רפואית. כל הדרכים לתבוע ולקבל פיצויי על הנזק שלך!

פנה/י לתיאום פגישה >>
עו"ד עופר סולר מומחה ברשלנות רפואית

כל מה שחשוב לדעת לפני הגשת תביעה

כל הדרכים לתבוע על רשלנות רפואית ולקבל פיצויי על הנזק שלך!

פנה/י לתיאום פגישה >>

לפי מה מנכים תגמולי ביטוח לאומי מהפיצויים שנפסקים?

מחבר: 26/03/2018 16:15

כאשר מתרחש אירוע נזיקי שמערב שלושה צדדים: ניזוק, מזיק והמוסד לביטוח לאומי, יש להפעיל את מנגנון תשלום הפיצויים באופן שישמור ככל הניתן על איזון האינטרסים של כל שלושת הצדדים למשולש היחסים המצער הנ"ל.

לפיכך, כאשר הניזוק זכאי לקבל בגין הנזקים שנגרמו לו במסגרת אותו אירוע נזיקי הן תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי והן פיצויים מחברת הביטוח של המזיק, יש לקזז ולנכות את תגמולי הביטוח הלאומי שמגיעים לניזוק מתשלום הפיצויים שמגיעים לו מחברת הביטוח.

קיזוז זה נעשה בהתאם לעקרון היסוד בדבר השבת המצב לקדמותו, לפיו יש לפצות את הניזוק בגין מלוא נזקיו, באופן שישיב אותו ככל הניתן למצבו לפני שניזוק, אך עם זאת גם אין לשלם לו כפל פיצוי או פיצוי יתר, אשר עולה על הנזק שנגרם לו בפועל, הואיל ואז מדובר בהתעשרות שלא במשפט על חשבון המזיק.  

כמו כן, למוסד לביטוח לאומי, כמי שמשמש כמבטח הסטטוטורי של הניזוק, נשמרת הזכות לחזור לחברת הביטוח של המזיק ולהגיש כנגדה תביעת שיבוב / סוברוגציה.

במסגרת תביעה כאמור עשוי הביטוח הלאומי לתבוע מחברת הביטוח הפרטית להשיב לו את תשלומי התגמולים שהוא שילם לניזוק וזאת בהתאם לסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי.

לדוגמא:

נניח שעובד מסויים נפגע בגיל 25 בתאונת עבודה באופן שהותיר אותו 100% נכה, וזאת בשל רשלנותו של מזיק כלשהו. לפיכך, העובד זכאי לקבל הן תגמולים בגין נכות מעבודה מהמוסד לביטוח לאומי והן פיצויים מחברת הביטוח הפרטית שלהמזיק.

עוד נניח שלעובד נגרמו נזקים בשיעור כולל של 1,000,000 ₪ וכי מהביטוח הלאומי מגיעים לו תגמולים בסך כולל של 300,000 ₪.

לפיכך יקבע כי על חברת הביטוח של המזיק לשלם לעובד פיצויים בסך של 1,000,000 ₪ מהם יש לנכות את תגמולי הביטוח הלאומי בסך של 300,000 ₪, כך שבסופו של דבר חברת הביטוח תצטרך לשלם לעובד רק סך של 700,000 ₪.

יחד עם זאת, המוסד לביטוח לאומי גם יהיה זכאי לחזור בתביעת שיבוב לחברת הביטוח של המזיק, בדרישה לשפות אותו ולשלם לו את אותם 300,000 ₪ שהוא צריך לשלם לניזוק.

כך יוצא שהניזוק מקבל את מלוא נזקו בסך של 1,000,000 ₪. המזיק נושא במלוא הנזק בסך של 1,000,000 ₪ ואילו המוסד לביטוח לאומי נותר מאוזן. הביטוח הלאומי משלם 300,000 ₪ לניזוק ומקבל 300,000 ₪ מהמזיק.

באופן זה נשמר איזון האינטרסים שבמסגרת משולש יחסים שבין הניזוק, המזיק והמוסד לביטוח לאומי.

בהתאם לעיקרון זה, כאשר בתי המשפט דנים בתביעות רשלנות רפואית ותביעות נזיקין אחרות, שמוגשות על ידי הניזוקים כנגד חברת הביטוח ומחליטים לקבל תביעות אלו, הם נוהגים לציין בשולי פסק הדין, מיד לאחר שהם קבעו את סכום הפיצויים שעל הניזוק לקבל מחברת הביטוח של המזיק, כי יש לנכות מסכום זה גם את סכום התגמולים שמגיעים לניזוק מהמוסד לביטוח לאומי.

בהמשך לכך הם גם קובעים מהו הסכום הסופי שעל חברת הביטוח לשלם לניזוק.

משמעות המונח היוון בפסיקת פיצויים לנפגעים

כעת, כדי לחשב את השווי הנוכחי של תגמולי הביטוח הלאומי העתידיים שמגיעים לניזוק מדי חודש בחודשו ועד לסוף ימיו, יש להוון אותם.

כלומר, יש לחשב את הערך הנוכחי שלהם כיום, בהווה. לשם כך יש לקחת בחשבון את תוחלת החיים שצפויה לניזוק בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל"ח-1978.

תוחלת זו נקבעת בהתאם לתוחלת החיים הממוצעת של אוכלוסיית הנכים הכללית אשר קבועה בלוחות של תקנות אלו.

לעומת זאת, סכום הפיצויים שמגיע לניזוק מחברת הביטוח, נקבע על ידי בית המשפט בהתאם לתוחלת החיים הקונקרטית שנותרה לו בפועל עקב הנזקים שנגרמו לו, וזאת בהתאם לחוות דעת מומחים רפואיים שהוצגו בפניו ולפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

נתונים אלו יכולים להוביל לעיתים לקביעה שיפוטית לפיה תוחלת החיים הקונקרטית של הניזוק הנה קצרה או ארוכה יותר מזו שקבועה לו בתקנות ההיוון.

חישוב ניכוי תגמולי המל"ל כאשר תוחלת החיים הקונקרטית של הניזוק קצרה משל תקנות ההיוון

בעניין זה דנה הפסיקה תחילה בשאלה כיצד יש לחשב את תגמולי הביטוח הלאומי שמגיעים לניזוק במקרה שבו נקבע שתוחלת החיים הקונקרטית של הניזוק הנה קצרה יותר מזו שקבועה לו לפי תקנות ההיוון.

בפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון בשנת 2000 בתיק ע"א 6935/99 קרנית נ' אבו סרייה (הלכת אבו סרייה) נקבע כי יש לחשב את סכום תגמולי הביטוח הלאומי שמגיעים לניזוק שתוחלת חייו הינה קצרה יותר מזו שקבועה לו בתקנות ההיוון, בהתאם לתוחלת החיים שקבועה בתקנות ההיוון ולא בהתאם לתוחלת החיים הקונקרטית והקצרה יותר שלו.

כתוצאה מכך, הלכת אבו סרייה יצרה למעשה חוסר קורלציה לגבי האופן שבו כל אחת משתי שיטות החישוב הללו לקחה בחשבון את הפרמטר של תוחלת החיים של הניזוק.

לפי הלכת סרייה, בעוד שהפיצויים שמגיעים לניזוק מחברת הביטוח חושבו בהתאם לתוחלת החיים הקונקרטית והקצרה יותר שלו, ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי המגיעים לו חושב בהתאם לתוחלת החיים שצפויה לו לפי תקנות ההיוון, שהנה ארוכה יותר.

כתוצאה מכך, מפיצויי חברת הביטוח נוכו תגמולי ביטוח לאומי בסכום הרבה יותר גבוה מזה שהניזוק יזכה לקבל בפועל מהביטוח הלאומי, דבר שהקטין באופן משמעותי את סכום הפיצויים שהניזוק קיבל בסופו של דבר מחברת הביטוח.

לצורך ההמחשה, נחזור לדוגמא הקודמת שלנו, של העובד שנפגע בגיל 25 שנה: נניח שתוחלת החיים שלו בהתאם לתקנות ההיוון הנה 55 שנה. אולם בפועל, תאונת העבודה קיצרה את תוחלת החיים שלו לגיל 40 לכל היותר.

לפי הלכת אבו סרייה, פיצויי חברת הביטוח יחושבו לפי תוחלת החיים הקצרה של הניזוק, של 40 השנה, ואילו ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי יחושב לפי תוחלת החיים הארוכה יותר, של 55 השנה.

חישוב זה כמובן מגדיל את סכומם של תגמולי הביטוח הלאומי באופן תיאורטי בלבד, מאחר והניזוק אמור לשרוד רק עד לגיל 40, ולהפסיק לקבל את יתרת תגמולי הביטוח הלאומי שלאחר מכן, שהיו לכאורה אמורים להיות משולמים לו עד לגיל 55.

כתוצאה מכך, ינוכה סכום גדול מדי של תגמולי ביטוח לאומי מסכום פיצויי חברת הביטוח, דבר שיותיר סכום קטן יותר של פיצויים בידי הניזוק.

בית המשפט העליון היה מודע לעיוות שנוצר על ידי הלכת אבו סרייה שניתנה בשנת 2000 וגם הצביע עליו במסגרת פסקי דין שונים שניתנו על ידו לאחר מכן. בפועל, בית המשפט העליון לא ביטל הלכה זו אלא רק כעבור 14 שנים, בשנת 2014, עת ניתן על ידו פסק הדין בתיק ע"א 7453/12 אלחבאנין נגד כריסי אברהם ואח' (הלכת אלחבאנין).

במסגרת הלכת אלחבאנין ביטל בית המשפט העליון את הלכת אבו סרייה וקבע הלכה חדשה לפיה כאשר תוחלת החיים הקונקרטית של הניזוק קצרה יותר מזו שקבועה לו בתקנות ההיוון, ניכוי סכום תגמולי הביטוח הלאומי מהפיצוי של חברת הביטוח, יחושב באופן ריאלי, בהתאם לתוחלת החיים הקונקרטית והקצרה יותר של הניזוק ולא באופן תיאורטי, בהתאם לתוחלת החיים הארוכה יותר שלפי תקנות ההיוון, כך שבפועל סכום הניכוי יהיה נמוך יותר.

כתוצאה מכך עתיד הניזוק לקבל סכום פיצויים גבוה יותר מחברת הביטוח, מאחר שמהפיצוי הכולל לו הוא זכאי מחברת הביטוח, יופחת סכום נמוך יותר. עוד נקבע כי במישור המעשי, על מנת לחשב את ניכוי סכום תגמולי הביטוח הלאומי, על הצדדים להכין ולהגיש לבית המשפט חוות דעת אקטואריות, אשר תתבססנה על תוחלת החיים הקצרה של הניזוק.

בית המשפט העליון נימק את ביטולה של הלכת אבו סרייה בכך שבמשולש היחסים שבין הניזוק, המזיק והמל"ל, היא גורמת לעוול דווקא לחוליה החלשה מביניהם, שהיא הניזוק.

עוד קבע בית המשפט העליון כי במקרה שמדובר בניזוק שיש לו שארים ותלויים, כך שעם מותו של הניזוק, המוסד לביטוח לאומי, מצד אחד, אמנם יפסיק ולשלם תגמולים לניזוק עצמו, אך מצד שני, יצטרך להמשיך ולשלם תגמולים לשארים ולתלויים, אזי כאשר מחשבים את תגמולי המוסד לביטוח לאומי לפי תוחלת החיים הקצרה שלו, יש לקחת בחשבון גם את התגמולים שישולמו לשארים ולתלויים שלו.

לשם כך, על אותן חוות דעת אקטואריות להתחשב בשורה של נתונים נוספים, כגון גילם של השארים והתלויים ושיעורן המותאם של התגמולים שיושלמו להם.

בית המשפט העליון גם היה מודע לעובדה לפיה המוסד לביטוח לאומי איננו צד להליך המשפטי שמתנהל בין הניזוק למזיק, למרות שלהליך זו יכולות להיות השלכות רבות משמעות לגבי תביעת השיבוב שלו כלפי המזיק לפי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי.

לפיכך בית המשפט העליון הוסיף וקבע הנחיה נוספת ולפיה במקרים של נכויות קשות וכאשר יהיה ברור שלקיצור תוחלת החיים תהא נפקות כספית נכבדה מבחינת ניכויי המוסד לביטוח לאומי, על בית המשפט להורות לצדדים להודיע למוסד לביטוח לאומי על ההליך המתנהל וליתן גם לו הזדמנות להצטרף כצד לדיון.

חישוב ניכוי תגמולי המל"ל כאשר תוחלת החיים הקונקרטית של הניזוק ארוכה משל תקנות ההיוון

הלכת אלחבאנין לא דנה כיצד יש לנהוג במקרה ההפוך למקרה שנדון בה. כלומר, כיצד יש לחשב את תגמולי הביטוח הלאומי שמגיעים לניזוק כאשר תוחלת החיים המשוערת הקונקרטית שלו הנה ארוכה יותר מתוחלת החיים שקבועה בתקנות ההיוון.

תוצאה כזו הנה אפשרית בהחלט מאחר שלוחות תוחלת החיים של תקנות ההיוון מבוססות על ההנחה לפיה תוחלת החיים הממוצעת של אוכלוסית הנכים קצרה בהרבה מתוחלת החיים הממוצעת של האוכלוסיה הכללית, בעוד שבפועל היא לא פעם קצרה הרבה פחות, כך שלמעשה היא הרבה יותר קרובה לתוחלת החיים הממוצעת של האוכלוסיה הכללית.

לפיכך, התעוררה גם השאלה כיצד יש לחשב את סכום תגמולי הביטוח הלאומי שיש לנכות מהפיצויים של חברת הביטוח, במקרה של ניזוק שתוחלת החיים הקונקרטית שצפויה לו הנה למעשה ארוכה יותר מתוחלת החיים שקבועה לו בתקנות ההיוון.

האם לפי תוחלת החיים של תקנות ההיוון, שהנה קצרה יותר או לפי תוחלת החיים הקונקרטית שנקבעה לו, שהנה ארוכה יותר?

אם חישוב סכום תגמולי הביטוח הלאומי שיש לנכות מהפיצויים של חברת הביטוח ייעשה לפי תוחלת החיים הקצרה יותר של תקנות ההיוון, סכום הניכוי יהיה קטן יותר, וכתוצאה מכך חברת הביטוח של המזיק תשלם לניזוק פיצוי יתר.

לפי מודל זה הניכוי של תגמולי הביטוח הלאומי לא יהיה בסכום ריאלי, מאחר שהניכוי מתייחס לתוחלת החיים הקצרה יותר כאמור בתקנות ההיוון, בעוד שבפועל הביטוח הלאומי יצטרך לשלם לניזוק תגמולים למשך תוחלת חיים ארוכה הרבה יותר.

כתוצאה מכך, המזיק ישלם בסך הכל את מלוא הנזק, הביטוח הלאומי יקבל מחברת הביטוח שיפוי חלקי בלבד, בהתאם לתקנות ההיוון והיתרה תועבר לניזוק.

לעומת זאת, אם חישוב סכום תגמולי הביטוח הלאומי שיש לנכות מהפיצויים של חברת הביטוח ייעשה לפי תוחלת החיים הקונקרטית שלו, הארוכה יותר, סכום הניכוי יהיה גדול יותר וכתוצאה מכך חברת הביטוח של המזיק תשלם לו פיצוי ריאלי, לפי תוחלת חייו הקונקרטית ועבור מלוא נזקיו.

כך הניזוק אמנם מקבל פיצוי ריאלי מלא מהמזיק והמוסד לביטוח לאומי ביחד, אך המזיק גם מתעשר על חשבון המוסד לביטוח לאומי, מאחר שתביעת השיבוב של המוסד לביטוח לאומי כלפיו מוגבלת לסכום הנמוך, שלפי תקנות ההיוון.

כתוצאה מכך המזיק יהנה מניכוי בסכום גבוה של תגמולי הביטוח הלאומי, לפי תוחלת החיים הקונקרטית, אך ישלם לביטוח הלאומי את הסכום הנמוך יותר, לפי תקנות ההיוון.

כאמור שאלה זו לא נדונה על ידי בית המשפט העליון במסגרת הלכת אלחבאנין. כתוצאה מכך בתי המשפט השונים שנדרשו לשאלה זו נתנו מעת לעת פסקי דין סותרים ומנוגדים זה לזה, דבר שיצר בלבול רב ואי וודאות משפטית.

כעבור 4 שנים, ביום 12.3.2018 הכריע בית המשפט העליון בסוגיה זו, בתיק ע"א 2278/16 פלונית נ' מדינת ישראל (הלכת פלונית) בקובעו כי כאשר תוחלת החיים הקונקרטית של הניזוק ארוכה מזו של תקנות ההיוון, יש לחשב את סכום תגמולי הביטוח הלאומי שיש לנכות מהפיצויים של חברת הביטוח לפי תוחלת החיים הקצרה יותר, של תקנות ההיוון.

בית המשפט העליון הבהיר שמדובר בסיטואציה שבה קשה להשיג סימטריה בין כל צלעות המשולש, עקב היעדר קורלציה בין אופן החישוב של הפיצויים המגיעים מחברת הביטוח לניזוק, לבין אופן החישוב של תגמולי המוסד לביטוח לאומי.

אולם, במקרים כאלה של א-סימטריה, יש לקבוע סדרי עדיפויות בין קודקודי המשולש, באופן לפיו עדיף תשלום פיצוי יתר לניזוק על פני חיוב חלקי של המזיק בתשלום הפיצוי.

כך הדגים זאת בית המשפט העליון במסגרת התחשיב הבא:

נניח שבית המשפט קבע שעל חברת הביטוח לשלם לניזוק פיצוי ריאלי לפי תוחלת חיים קונקרטית, ארוכה יותר, בסך של 100 ₪.

המוסד לביטוח לאומי צפוי לשלם לניזוק בפועל תגמולים לפי תוחלת החיים הקונקרטית, הארוכה יותר, בשווי ריאלי של 50 ₪ ולא בהתאם לתוחלת החיים הקבועה בתקנות ההיוון, שהנה קצרה יותר וזאת בסך של 25 ₪.

אולם, תביעת השיבוב של המוסד לביטוח לאומי נגד המזיק מוגבלת לתוחלת החיים שקבועה בתקנות ההיוון וזאת בסך של 25 ₪ בלבד.

לפיכך, יש  להכריע האם סכום הניכוי של תגמולי הביטוח הלאומי מסכום הפיצויים של חברת יחושב לפי התשלום הריאלי שלהם, בשווי של 50 ₪, כך שהמזיק ישלם לניזוק פיצויים בסך של 50 ₪ (=100-50) או שהוא יחושב לפי תקנות ההיוון בשווי של 25 ₪, כך שהמזיק ישלם לניזוק פיצויים גבוהים יותר, בסך של 75 ₪ (=100-25).

אם המזיק ישלם לניזוק 50 ₪ בהתאם לאופציה הראשונה:

הניזוק יקבל פיצוי ריאלי על מלוא הנזק שנגרם לו, בסך של 100 ₪ (50 מהמזיק ו-50 ממל"ל) ואילו המזיק ישלם תשלום חלקי בלבד מהפיצוי הריאלי שעליו לשלם, בסך של 75 ₪ (50 לניזוק ו-25 למל"ל).

אם המזיק ישלם לניזוק 75 ₪ בהתאם לאופציה השניה:

המזיק ישלם פיצוי ריאלי בגין מלוא הנזק בסך של 100 ₪ (מתוכו 75 לניזוק ו-25 למל"ל) ואילו הניזוק יהנה מפיצוי יתר בסך של 125 ₪ (50 מהמל"ל ו-75 מהמזיק) במקום פיצוי ריאלי בסך של 100 ₪.

שיקולי בית המשפט בקביעת ההלכה החדשה

בית המשפט העליון הדגיש שוב כי בדרך כלל יש להיזהר ולהימנע מפני אימוץ כלל שיעניק לניזוק פיצוי יתר, מעבר לפיצוי הריאלי שמגיע לו בגין מלוא נזקיו ואשר אמור להשיב את מצבו לקדמותו.

מאידך, במצבים חריגים, בהם יש גורם שלישי שהוא המוסד לביטוח לאומי, אשר כפוף למערכת כללים נפרדת, יש להעדיף פיצוי יתר לניזוק על פני כלל שיאפשר למזיק ליהנות ממעורבותו של גורם שלישי ולהתעשר על חשבונו בכך שהוא ייאלץ בסופו של דבר לשלם פיצוי חלקי בלבד ביחס לפיצוי הריאלי שהיה עליו לשלם.

כלומר, בבחירה בין פיצוי יתר לניזוק, לבין התעשרות של המזיק על חשבונו של גורם שלישי, יש להעדיף את פיצוי היתר לניזוק.

עוד נפסק כי המוסד לביטוח לאומי הוא גוף לאומי חזק. ככל שבמהלך השנים נוצר פער של ממש בין תוחלת החיים הממוצעת של הנכים אשר קבועה בתקנות ההיוון לבין תוחלת החיים הממוצעת האמיתית של נכים, המוסד לביטוח לאומי יכול לפעול כדי לשנות את לוחות תוחלת החיים של הטבלאות שנקבעו בתקנות ולהתאימן לתוחלת החיים הממוצעת האמיתית, כדי להקטין את הפער בין המצב המשפטי לבין המציאות, כפי שאכן נעשה על ידו לעיתים.

בית המשפט העליון ציין כי המוסד לביטוח לאומי איננו חברת ביטוח רגילה, אלא גוף סטטוטורי בעל תכלית סוציאלית. תפקידו של המוסד לביטוח לאומי, בהקשר של תגמולי נכות, הוא לסייע לתושבי המדינה שסובלים מנכות ואין זה מתפקידו להקל על המזיק לשאת בנטל הפיצוי.

לצורך תביעת השיבוב כלפי חברת הביטוח של המזיק, המוסד לביטוח לאומי נכנס בנעליו של הניזוק. לאור זאת, במצב בו המוסד לביטוח לאומי אינו משיב בתביעת השיבוב לקופתו את מלוא התשלומים, יש להעדיף כי היתרה, שאותה לא ניתן לתבוע מהמזיק, תגיע בסופו של דבר לכיסו של הניזוק ולא לכיסו של המזיק.

אמנם, התוצאה שבה המוסד לביטוח לאומי אינו זוכה לשיפוי מלא עבור תגמולים עתידיים, אכן אינה נוחה ואינה אופטימלית, אך היא תוצאה אפשרית.

אופיו הסוציאלי של הביטוח הלאומי ממתן את הקושי בכך שהמוסד לביטוח לאומי לא יזכה לשיפוי מלא עבור תגמולים שישולמו לניזוק הנכה, אם אכן יאריך ימים מעבר לתוחלת החיים המגולמת בתקנות ההיוון.

נקבע כי חישוב הניכוי לפי תוחלת החיים הקצרה יותר שקבועה בתקנות ההיוון מרחיק אותנו מן האמת העובדתית קרי, מתוחלת החיים הקונקרטית שצפויה לניזוק, שכן תוחלת החיים המגולמת בתקנות ההיוון אינה משקפת את תוחלת החיים הקונקרטית של הניזוק הספציפי, אלא תוחלת חיים מקוצרת בהרבה.

התרחקות זו מן המציאות בפועל אינה רצויה, אך היא חלק בלתי נפרד מן ההכרעות בדיני הנזיקין.

הדיון בשלב זה של ההליך המשפטי, שבמסגרתו בית המשפט שואף לכמת את סך תגמולי הביטוח הלאומי שישולמו לניזוק עד אחרון ימיו, הוא דיון שמבוסס מטבע הדברים על פיקציות והשערות.

לצורך בירור משפטי זה הותקנו תקנות ההיוון ככלי עזר ועלינו לעשות בהן שימוש גם אם הן מרחיקות אותנו מן האמת העובדתית.

זהו הכלל והחריג הוא מקרה שבו מתעורר חשש לקיפוח של ממש של הניזוק, או אז תופעל הלכת אלחבאנין ותקנות ההיוון ייזנחו לטובת התחשבות בנתוני האמת, כלומר, בנתוני תוחלת החיים הקונקרטית של הניזוק.

בהתאם לכך צומצמה התחולה של הלכת אלחבאנין באופן שקבע שהיא חלה באופן לא סימטרי. כלומר, רק במקרה בו תוחלת החיים הקונקרטית של הניזוק הנה קצרה מזו הקבועה בתקנות ההיוון, יחושב ניכוי תגמולי המל"ל מהפיצוי שנפסק לפי תוחלת החיים הקונקרטית של הניזוק, כאמור בהלכת אלחבאנין.

ביתר המקרים, כאשר אין קיצור בתוחלת החיים של הניזוק ביחס לזו שבתקנות ההיוון, או שקיצור תוחלת החיים הוא כזה שהניזוק עדיין אמור להאריך ימים יותר מתוחלת החיים על פי תקנות ההיוון – הניכוי מהפיצוי שנפסק לזכות הניזוק ייעשה על פי תקנות ההיוון.

מהכלל אל הפרט

המקרה שנדון בתיק ע"א 2278/16 עסק בתובעת שהגישה תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים רמב"ם, בפני בית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי קבע כי מגיעים לה פיצויים מחברת הביטוח בסך כולל של 6,745,000 ₪ וכי תוחלת החיים הקונקרטית הצפויה לה הנה ארוכה מזו שנקבעה לה בתקנות ההיוון.

לצורך ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי, בית המשפט המחוזי החיל את הלכת אלחבאנין באופן סימטרי גם על מקרה זה וקבע כי יש לחשב את ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי לפי תוחלת החיים הקונקרטית והארוכה יותר של התובעת, בסך 2,985,000 ₪, במקום לפי תקנות ההיוון, בסך של 2,080,000 ₪ בלבד.

התובעת הגישה ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בפני בית המשפט העליון.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע שבמקום ניכוי של 2,985,000 ₪ הניכוי יעמוד על 2,080,000 ₪ כך שהמערערת זכאית לתוספת פיצוי בסך של 905,000 ₪.

סיכום השתלשלות הפסיקה בנושא

הלכת אבו סריה, משנת 2000 - ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי כאשר תוחלת החיים הקונקרטית של הניזוק הנה קצרה מזו של תקנות ההיוון,יחושב בהתאם לתקנות ההיוון.

הלכת אלחבאנין, משנת 2014 - ביטול הלכת אבו סריה. ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי כאשר תוחלת החיים הקונקרטית של הניזוק הנה קצרה מזו של תקנות ההיוון, יחושב בהתאם לתוחלת החיים הקונקרטית והקצרה יותר שלו.   

הלכת פלונית לפי הליך ע"א 2278/16, משנת 2018 - צמצום תחולת הלכת אלחבאנין. ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי כאשר תוחלת החיים הקונקרטית של הניזוק הנה ארוכה או שווה לזו של תקנות ההיוון, תחושב בהתאם לתקנות ההיוון.

לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי אישי!

דרגו אותנו: | דירוגך () בוצע בהצלחה דירוג ממוצע (5) | דירוגים (6)

5 stars - based on 6 reviews

קראו עוד

סגור

מיקומך באתר: רשלנות רפואית פיצויים ניכוי תגמולי ביטוח לאומי

חוות דעת מקצועית

רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:

מכתבי תודה והערכה

"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"

ד.מ. סביון

"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"

משפחת ב.ע. חדרה

"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"

בני הזוג בצרה

"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"

ב.פ. בני ברק

מידע משפטי ועדכונים:

15 באוקטובר 2018

איך מתמודדים מול העליי...

האם ישנן דרכים אפקטיביות להתמודדות מול העלייה המתמדת בהיקף תביעות הרשלנות הרפואית שמוגשות בישראל?...

קרא עוד

22 באוקטובר 2018

תפקידו של נציב קבילות ...

הכירו את היקף סמכויותיו ותפקידו של נציב קבילות הציבור למקצועות הרפואה, כולל תזכיר החוק החדש שנועד...

קרא עוד

28 באוקטובר 2018

דיווח על טעויות וכשלים...

האם בתי החולים ושאר המוסדות הרפואיים בישראל באמת מדווחים כנדרש על טעויות, כשלים ומקרי רשלנות רפואית?

קרא עוד

04 בנובמבר 2018

ניהול המידע בנושא רשלנ...

מי אוסף ומנהל את המידע לגבי מקרי רשלנות רפואית בישראל? בטח (לא) תתפלאו לשמוע שגם בתחום הזה קיימת ...

קרא עוד

15 בנובמבר 2018

זנב תביעות הרשלנות הרפ...

עורך הדין עופר סולר מסביר אודות זנב תביעות הרשלנות הרפואית בישראל ומשמעותו כלפי הרופאים וציבור הא...

קרא עוד

19 בנובמבר 2018

איך משרד הבריאות מטפל ...

האם משרד הבריאות באמת עושה את כל מה שניתן על מנת למנוע את מקרה הרשלנות הרפואית הבא? עורך דין עופר...

קרא עוד

25 בנובמבר 2018

כיצד לבחור את הרופא המ...

עורך הדין עופר סולר מסביר את החשיבות הרבה שבבחירת רופא מומחה מנוסה ומוכר לחוות דעת בתביעה שלך...

קרא עוד

25 בנובמבר 2018

האם צריך לשנות את הנהל...

האם הגיע הזמן לשנות את הנהלים לגבי צירוף חוות דעת מומחה רפואי במקרים של תביעת רשלנות רפואית? עורך...

קרא עוד

02 בדצמבר 2018

כללי בטיחות בעת מתן טי...

מהם כללי הבטיחות המקובלים בעת מתן טיפול רפואי לאדם? מי מקפיד על כללי הבטיחות ומי אמון על קביעתם ו...

קרא עוד

09 בדצמבר 2018

מה קורה בחדרי הלידה בי...

למה דוח המיילדות בישראל לשנת 2017 שפוסם בשלהיי שנת 2018 כל כך לא ברור ומסתיר מידע מציבור היולדות ...

קרא עוד

פניה אישית ודיסקרטית

עורך דין עופר סולר מעניק ייעוץ אישי, ללא התחייבות, לנפגעי רשלנות רפואית ובני המשפחה:

טלפון: 072-334-0001

פקס: 03-7369345

office@solarlaw.co.il

מרכז עזריאלי 3, קומה 36