נדגיש כי מומלץ לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין מנוסה בכל מקרה של לידת עובר הסובל ממום מולד זה.

למה גורם ה-TGA?

במצב תקין של מבנה הלב, דם דל בחמצן, שצבעו כחול, חוזר מהגוף לעלייה הימנית של הלב, ממשיך לזרום משם לחדר הימני של הלב, שם הוא מוזרק לריאות דרך העורק הריאתי.

בריאות הדם סופח חמצן והופך לדם עתיר בחמצן, אשר צבעו ורוד. דם זה חוזר מהריאות לעלייה השמאלית של הלב, ממשיך בזרימתו לחדר השמאלי של הלב ומשם זורם, דרך אבי העורקים, לכל הגוף.

בעובר הסובל מ-TGA דם כחול ודל חמצן, חוזר מהגוף לצדו הימני של הלב ומשם הוא ממשיך לנוע דרך אבי העורקים לשאר חלקי גופו של העובר ומבלי שהוא התחמצן בריאות.

כתוצאה מכך הגוף מקבל דם דל בחמצן. לעומת זאת, דם ורוד, עשיר בחמצן, חוזר מהריאות לצדו השמאלי של הלב דרך העורק הריאתי, מבלי שהוא עובר דרך הגוף. כתוצאה מכך נוצרים למעשה שני מחזורי דם כמעט ללא קשר ביניהם.

למה זה קורה ואיך מאבחנים?

נכון להיום לא ידוע עדיין כיצד נוצר מום זה וכיצד ניתן למנוע את היווצרותו. עם זאת ידוע הוא שליבו הקטן של העובר נוצר במהלך 8 השבועות הראשונים של ההריון, ושמום זה נוצר בסביבות השבוע השביעי להריון.

ניתן וצריך לאבחן את המום במסגרת סקירת המערכות השגרתית שמתבצעת לכל אישה הריונית במסגרת סל הבריאות. במידה ומתעורר חשד לקיומו של מום בלב, ניתן וחשוב לבצע גם בדיקת אקו לב עוברי.

נהוג לבצע את הבדיקות הללו החל מהשבוע ה-16 להריון וחשוב להקפיד על כך.

בדיקת אקו לב עוברי מומלצת בכל מקרה לנשים שיש להן סכרת וכן כאשר יש בן משפחה מדרגה ראשונה אשר נולד עם מום בלב, או כאשר אחד או יותר מההריונות הקודמים של האשה הסתיים בפטירת העובר.

אי אבחון TGA במהלך ההריון ולידת ילד או ילדה הסובלים ממום זה בלבם, יהוו כמעט בכל מקרה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא שהיה אחראי על מעקב ההריון של האם וככל הנראה גם כנגד קופת החולים שלה.

לאחר הלידה, ניתן לאבחן את קיומו של המום בתינוק שנולד באמצעות הגוון הכחול של גופו, שמופיע כבר בשעות חייו הראשונות. בנוסף ניתן וצריך לערוך מספר בדיקות אשר מוודאות את קיומו של המום ומידת חומרתו.

בדיקת רמת החמצן בתאי הדם האדומים - תוצאות נמוכות יכולות להעיד על קיום מום בלב, אם כי בדיקה זו לבדה אינה מספיקה לשם אבחון המום ויש הכרח לבצע בדיקות נוספות. התעלמות מתוצאות נמוכות של בדיקה זאת ואי הפניה לביצעו בדיקות נוספות, הנדרשות לפי הפרוטוקול הרפואי, עלולה להוות רשלנות רפואית.

בדיקת אקו לב - בדיקת אולטרסאונד ממוקדת המיועדת לסקירה של לב התינוק. אקו לב עוזר להדגים את כלי הדם הראשיים של העובר, את המבנה הלבבי לפרטיו, הפתח בין הפרוזדורים וגודלו המדוייק ואת כמות הדם הזורמת דרכו. בדיקה זו יכולה לאבחן באופן ודאי ומדויק את קיומו של TGA ואת מבנהו המדוייק.

צנתור - בדיקה פולשנית אשר יכולה לספק מידע מפורט על  מבנה הלב ותיפקודו, ואשר מתבצעת במידה ונדרש מידע נוסף לצורך השלמת המידע שמתקבל מפענוח בדיקת אקו לב. הבדיקה מתבצעת כשהאם ההריונית תחת הרדמה כללית ובאמצעות החדרת צנתר לכלי דם מרכזי שמוליך דם מהמפשעה ללב.

במהלך הצנתור ניתן להזריק חומר ניגוד שעוזר מאד להבחין ולהבין את מבנה פנים הלב של העובר. במהלך הצנתור ניתן למדוד את לחץ הדם במדורי הלב, באבי העורקים ובעורק הריאתי.

עורכת הדין אדרה רוט מוסיפה ומציינת כי במום מסוג TGA נשמר, בחלק גדול של המקרים, הגודל והמראה של לב העובר – 2 חדרים ושתי עליות ולכן האבחנה מסתמכת על הדגמת מהלך כלי הדם הגדולים, אשר הנה חלק מסקירת המערכות במערכת הרפואה הציבורי. ההדגמה מכונה לרוב מוצא כלי הדם הגדולים.

במום זה אב העורקים ועורק הריאה יוצאים מקבילים זה לזה ולא תמיד ניתן להדגים את ההצלבה התקינה ביניהם. הסוקר עלול להתבלבל בין המום הלבבי מסוג TGA למום הלבבי של מוצא כפול מחדר ימין שבו עורק אחד גדול ומחצית מהעורק השני יוצאים מחדר ימין.

טעות שכיחה אחרת אשר עלולה לגרום להחמצת האבחנה של מום לבבי מסוג TGA היא כאשר הסוקר רואה את הווריד הנבוב העליון במהלך מקביל לאב העורקים וסבור בטעות כי הוא עורק הריאה. כדי להימנע מטעות זו יש להמשיך במעקב בסקירה אחר מהלך כלי הדם.

איך מטפלים במום לאחר הלידה?

מום TGA הנו מום מסוכן מאד, מאחר ורקמות הגוף של העובר הפעוט מקבלות דם דל בחמצן. יחד עם זאת, ניתן לתקן מום זה באמצעות ניתוח אותו יש לבצע בהקדם האפשרי, ברוב המקרים תוך 7–10 ימים ממועד הלידה.

על מנת להבטיח שהתינוק יישאר בחיים עד למועד עריכת הניתוח יש לדאוג שאספקת החמצן לרקמות הגוף תהיה בכמות מספקת. לשם כך נותנים לתינוק תרופה בשם פרוסטגלנדין PGE1, שמוזרקת ישירות לווריד שלו.

התרופה נועדה להשאיר במצב פתוח את הצינור העורקני, דוקטוס ארטריאוזוס, שמחבר בין אבי העורקים לעורק הריאתי ואשר נסגר באופן טבעי מספר ימים לאחר הלידה, וזאת כדי לאפשר שחלוף דם בין שני מחזורי הדם.

בכל אותם מקרים שבהם טיפול זה לא עוזר לעובר יש לבצע בדחיפות רפואית רבה טיפול בשם ראשקינד.

במסגרת הליך Rashkind מרחיבים באמצעות בלון את הפתח הטבעי שקיים במחיצה שבין שתי העליות של הלב, אשר קיים בתקופת חיי העובר ונסגר אף הוא לאחר הלידה. באמצעות פעולה זו דם כחול, דל חמצן, מתערבב עם דם ורוד, עתיר בחמצן, כך שדרגת החמצן שנוצרת מצליחה לספק את צרכי הגוף עד למועד ביצוע הניתוח.

שוב להבין כי המדובר על ניתוח לב פתוח שמבוצע בילוד בגיל 2-3 שבועות ולא יאוחר מכך. במהלך הניתוח מחליפים את מיקום העורקים הראשיים בלבו הקטן של העובר ומשאירים את המסתמים. תחילה מבצעים העברה של אבי העורקים ולאחר מכן מעבירים גם את העורקים הכליליים.

המדובר בניתוח בעל מורכבות טכנית, המצריך ניסיון ומיומנות רפואית גבוהה.

נתונים מחקריים מלמדים כי בישראל 5 מתוך כל 100 ניתוחים נכשלים. כל אותם תינוקות שעברו את הניתוח בהצלחה יחיו חיים רגילים וללא מגבלות מיוחדות. יחד עם זאת יש להקפיד על מעקב קרדיולוגי רציף לאורך החיים וישנם מקרים של הפרעות בקצב הלב, דליפות מסתמים והיצרות עורקים ראשיים.

במיעוט המקרים, במהלך ולאחר הניתוח המתקן להחלפת העורקים, יתכנו סיבוכים טכניים, סיבוכים רפואיים ובעיות אחרות כמו אי ספיקת לב, היצרויות באזורים המנותחים ואף תופעה של איסכמיה לבבית.

בכל מקרה של פגיעה לאחר לידת ילד או ילדה עם מום לבבי מסוג TGA מומלץ לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום הרשלנות רפואית.

לקבלת ייעוץ משפטי אישי לחצו כאן