צהריים טובים
הבן שלי אובחן עם פגיעה של 2q37.2 באופן רשמי, אחרי בדיקה גנטית שעבר בגיל שנתיים ושלושה חודשים. קראתי את הפרסומים שלכם על הבדיקות הגנטיות בהריון, ואני לא עברתי אותם כי לא אמרו לי לעשות כל בדיקות מיוחדות בהריון. לא ראיתי שהזכתרם את הפגיעה של 2q37.2 ורציתי לדעת האם אתם מכירים את הפגיעה הזאת והאם זאת פגיעה שצריך לאבחן בהריון כמו הפגיעות הגנטיות האחרות שכתבתם עליהן ואם כן, האם אפשרי לתבוע תשלומי פיצויים במקרה של פגיעה 2q37.2.
המוטציה הגנטית מסוג 2q37.2 מתבטאת בחסר בחומר הגנטי בזרוע הארוכה של כרומוזום 2, את המוטציה הזו ניתן לאתר בבדיקת צ'יפ גנטי בהריון.
אם לא הוסבר לך בזמן ההיריון על האפשרות לבצע בדיקת צ'יפ גנטי במי שפיר תהיה עילה לתביעת פיצויים. חשוב לציין כי גם אישה בגיל צעיר מגיל 35 חייבת לקבל הסבר בהריון על האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר הכוללת צ'יפ גנטי שכן מוטציות אלו שכיחות באותה מידה אצל נשים הרות מתחת לגיל 35 ומעל גיל זה.
טיפלנו בתביעת רשלנות רפואית בגין אי אבחון חסר גנטי באזור 2q37.2 בעובר - הילד באותו מקרה אובחן עם אוטיזם, עיכוב התפתחותי, קומה נמוכה ומומי שלד (בעמוד שדרה ובאצבעות).
את מוזמנת ליצור עמנו קשר טלפוני ליעוץ פרטני.
הבן שלי אובחן עם תסמונת נדירה בשם נוירופיברומטוזיס רגע לפני גיל שנתיים. מסתבר שזאת תסמונת מורכבת מאד. כנראה שהיא גנטית. בהריון עשיתי כל בדיקה שהפנו אותי אליה והכל היה תקין. זה היה הריון ראשון שלי. המשפחה שלי ושל בעלי - כולם בריאים. אני בת 24 ובעלי בן 26. לא מצאתי אצלכם באתר הסבר על נוירופיברומטוזיס ורציתי לדעת אם זאת תסמונת שצריך לאבחן בהריון, כמו שהסברתם על תסמונות גנטיות אחרות.
שלום,
נוירופיברומטוזיס הינה בעיה גנטית אשר על מנת לאתר אותה בהריון חש לבצע בדיקה ספציפית למחלה זו שכן היא אינה מאותרת בבדיקת צ'יפ גנטי. במקרים בהם אין היסטוריה משפחתית של המחלה הסיכוי לאבחון טרום לידתי נמוך. מוזמנים בכל מקרה לפנות אלינו ליעוץ פרטני.
הבן שלי כיום בן 6.5, אובחן על הרצף האוטיסטי בהיותו בן שנתיים וחצי. במהלך הלידה, כאשר יצא מהרחם לא בכה הייתה דממה. הצוות הרפואי רץ איתו במהירות מחוץ לחדר הלידה מס. דקות (לא זוכרת כמה, כי הייתי נסערת וכאובה ) הצוות החזיר אותו כשהוא בוכה. הצוות טען כי הוא נולד ללא בכי כי שאף מים מקוניאליים. קראתי כי חוסר החמצן הזה עלול להביא נזקים נוירולוגים כדוגמת אוטיזם. זה הורג אותי מבפנים. הידיעה שבגלל דבר כזה בלידה ההשלכה היא לכל החיים.
האם נתקלתם במקרה כזה? האם יש לכם מקרים של תביעות רשלנות רפואית בגלל שאיפת מים מקוניאליים שגרמה לאבחון אוטיזם בסביבות גיל שנתיים?
שאיפת מים מקוניאלים עלולה להחמיר מצב של מצוקה עוברית שנגרם סביב הלידה, מים מקוניאלים כשלעצמם הינם סימן שיכול לבשר על מצוקה עוברית.
אוטיזם אינו התוצאה הקלאסית של מצוקה עוברית אלא דווקא שיתוק מוחין CP המערב פגיעה קוגניטיבית ומוטורית. כדי להעריך אם אכן הייתה במקרה זה מצוקה עוברית ממשית שיכלה לגרום לנזק מוחי יהיה צורך לבחון את כל תיעוד מהלך הלידה כולל המוניטורים ואת מצב התינוק לאחר הלידה.
את מוזמנת לפנות אלינו ליעוץ פרטני.
היו לי שתי לידות מצויינות עם מים נקיים, הגדולה היתה כחולה ושתיהן אוטיסטיות. חברות שלי ילדו לידות מפחידות עם קיסרי חרום, ואקום ושאיפות מים מקוניאליים ושיליות מוזרות וילדים רגילים לגמרי.
באוניברסיטת קיימריג׳ יצאו כמה מחקרים שמוצאו קשר לטסטסטורטן מוגבר בבדיקות מי שפיר לילדים שיצאו אוטיסטים בהמשך.
אני חושבת שבמקום להתעבל על האוטיזם של הילד ועל כמה קשה עכשיו צריך לחשוב על איך לקדם, לעשות ולתמוך.
ילדים אוטיסטים גדלים ומתפתחים ומתקדמים, לא כמו ילדים רגילים אבל זה לא אומר שהם שווים פחות
הבן שלי בלידה גם לא בכה -
נולד עם אפגר אפס (לא שאף מים) ועבר החייאה (אמבו, סקשן, זריקת אדרנלין) תוך דקות התאושש ובכה והכל היה בסדר. קיבלתי פיטוצין ועברתי זירוז כי היו ירידות דופק (שבוע 38).
אובחן בגיל 3 וחצי על הרצף האוטיסטי עם תפקוד מאוד גבוה. לא יודעת אם יש קשר בין האבחון של האוטיזם למצוקה שלו בלידה. אבל לא שוללת.
התיאור שאת ציינת מתאים ככל הנראה למצוקת עובר קלה שנפתרה לאחר הלידה. אוטיזם אינו התוצאה הקלאסית של תשניק בלידה אלא דווקא שיתוק מוחין ומגבלה שכלית התפתחותית אך יש מחקרים הקושרים בין אוטיזם ותשניק בלידה.
שלום,
יש מחקרים רבים שמנסים כיום להבין את הסיבתיות לאוטיזם, אחד הכיוונים שנותן תוצאות הינו בדיקת צ'יפ גנטי שמסוגלת כיום לאתר למעלה ממאה מוטציות גנטיות אשר ידועות כגורמות לאוטיזם. את בדיקת הצ'יפ הגנטי ניתן לבצע גם בהריון על מי שפיר. עדיין גם ממצאים גנטיים מסבירים רק כ - 20% ממקרי האוטיזם.
אין שום כוונה חלילה להתייחס לילדים עם הספקטרום כשווים פחות, זה מחוץ לדיון וכלל לא מקובל.
אני בת 43. סבלתי שנים מדליפת שתן במאמץ אפילו הקל ביותר. לפני שלושה שבועות נותחתי בניתוח TVT ומאז אני לא מתרוקנת לגמרי, השתן לא זורם אלא מטפטף או זרם חלש ביותר. כל הזמן אני מרגישה לחץ. בנוסף יש לי דחיפות במתן שתן עד כדי טפטוף גם בזמן השינה, כך שאין לי יום ואין לי לילה. וכמובן אני נמנעת לצאת מהבית כי אני צריכה שירותים צמודים. בעלי בדיכאון. אני בדיכאון...
המנתח אומר שזה עניין של זמן. לי זה מרגיש נורא. קראתי את הכתבה שלכם על המקרי רשלנות רפואית שהתגלו בכל העולם אצל נשים שעברו ניתוח TVT ואני פוחדת מאד שנפלתי קורבן לשתל הבעייתי או משהו כזה. אני במצב של יאוש, ממש איבדתי צלם אנוש.
מה אני יכולה לעשות? אציין שהמנתח שניתח אותי לא הזכיר במילה את האפשרות לפגם או בעיה בניתוח. הוא פשוט אומר לחכות. דיברתי איתו 3-4 פעמים בטלפון והייתי אצלו בבדיקה בסוף השבוע האחרון.
כדי להעריך אם אכן הייהת התרשלות בניתוח והאם ניתנו לך הסברים מלאים וראויים טרם הניתוח על הסיכונים הכרוכים בניתוח יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום האורוגניקולוגיה.
את מוזמנת ליצור עמנו קשר טלפוני לקבלת יעוץ והסברים על האפשרויות העומדות בפניך.
אני בהריון בשבוע 30 ונמצאת במעקב בנפרולוגיה ילדים עקב מום כלייתי (מערכת מאספת כפולה) בעוברית שלי. לפני מספר שבועות עשיתי סקירה מכוונת במחלקת נשים, במהלכו הרופאה המבצעת ביקשה שאבוא חודש מאוחר יותר לביקורת שאינה קשורה לנושא הפנייה (סקירת ראש ולא כליות) רק ליתר ביטחון. לאחר מכן הגעתי לייעוץ אצל נפרולוגית ילדים, ואז היא אמרה לי לעשות סקירה מכוונת נוספת לכליות סביב שבועות 35-36 ולחזור אליה לייעוץ נוסף, שנקבע ב30 לאוגוסט . בגלל שיש לי כבר תור לסקירת ביקורת שהרופאה של האולטראסאונד ביקשה, אני לא יכולה לקבוע תור לאולטראסאונד אחר שיהיה מספיק קרוב לתור לייעוץ הנפרולוגי, אלא יש תורים פנויים לאולטראסאונד רק אחרי כן (ניסיתי פשוט לדחות את הביקורת ולאחד אותה עם הסקירה עבור המעקב הנפרולוגי, אך נאמר לי שאין מקום לפני ספטמבר) ואם אני אחכה עד לאחר התור שכבר הוזמן לביקורת שהרופאה מהאולטראסאונד זימנה אותי ב12 לאוגוסט בכלל לא יהיה לי סיכוי לקבל אולטראסאונד בזמן לפני הייעוץ הנפרולוגי ב30 לאוגוסט. מה אני יכולה לעשות על מנת לקבל תור לאולטראסאונד כמה שיותר קרוב לייעוץ הנפרולוגי? אני חוששת שסקירה מה12 לאוגוסט תהיה מוקדמת מדי עבור מה שהנפרולוגית ביקשה, ולדחות את הייעוץ הנפרולוגי גם בעייתי כי מי יודעת מתי יהיו תורים אחרי ה30 לאוגוסט וכבר אני אהיה בשבוע מאוחר והכל יהיה מאוחר מדי...
אני לא יודעת עם מי לדבר ולאן לפנות. מה עושים?
אני מצטער אך הפורום הזה אינו המקום המתאים לשאלה מסוג זה ואיני יכול לייעץ לך כיצד לנהוג. אנו נותנים בפורום מידע לאנשים שסבורים שנפגעו בשל רשלנות רפואית.
ראיתי את הפרסומים שכתבתם על אבחון מחלות גנטיות בהריון ורציתי לדעת האם המחלה אפידרמוליזיס בולוזה שנחשבת מחלה מאד נדירה היא מסוג המחלות שהרופאים צריכים לאבחן בזמן ההריון? האם במקרה שביצעתי את כל הבדיקות בזמן מעקב ההריון והכל היה תקין ועדיין, אחרי הלידה התברר כי הילדה שלי חולה במחלה הנדירה הזאת, האם אפשר לתבוע את הרופאים על רשלנות רפואית ולבקש פיצויים במקרה כזה? האם יצא לכם לתבוע פיצויים למשפחות, הורים לילדים עם אפידרמוליזיס בולוזה?
מחלת אפידרמוליזיס בולוזה היא מחלת עור קשה אשר נגרמת בשל בעיות גנטיות שונות. בחלק מהמקרים ניתן לאבחן את המחלה בבדיקת צ'יפ גנטי CMA במהלך ההיריון. טיפלנו בתביעות בנושא זה ואתם מוזמנים ליצור עמנו קשר ליעוץ.
לפני המקרה רקע -חומצה פולית חמש מילגרם מבחינה רפואית היא מינון גבוהה ללוקחי תרופות כרוניות בדרך כלל .המקרה שקרה :אתמול הלכתי לבית מרקחת פרטי be בבאר שבע ,אמרתי לרוקח אני צריכה חומצה פולית ,הרוקח שאל ,חמש מילגרם ?הוא שאל את זה כשלא נתתי לרוקח שום פרט עליי לא תעודת זהות ומספרה ולא כרטיס מכבי ,פשוט אמרתי לו שאני צריכה חומצה פולית .כבר תקופה שאני מרגישה התנהלות חריגה מצוות רפואי במקומות שונים כלפיי .וכן אפלייה על רקע נפשי .עקב המקרה הזה אני רוצה להבין אם יש סיכוי שמידע רפואי אישי עם אבחנה רגישה בתחום הנפשי דלף עליי לצוותים רפואיים שלא פגשתי מעולם ואני לא מטופלת אצלם .שאלות שמתעוררות בקשר למקרה :1.האם חוקי להפיץ מידע רפואי לאנשי צוות רפואי שלא מעורבים כלל בטיפול בי ?
2.האם אפליה על רקע אבחנת בעיה נפשית מותרת בחוק חלילה ?
3.איך אפשר לבדוק איך הרוקח ידע שאני צריכה חמש מילגרם ?
מה אני צריכה לעשות ואיך להתחיל לחקור את הנושא עד להגשת כתב אישום ותביעה ?
שבועיים וחצי עם חום , אני הולכת למיון של בית חולים העמק וחוזרת וגם לרופא משפחה שבדק אותו ואמר לי ויראלי. אחרי שאני הולכת למיון לפחות פעם בשבוע ומסבירה להם את המצב שילד עם חום שבועיים ושיעול רציני לא זה לא ויראלי הם פשוט רבו איתי על לא לעשות לו בדיקות כי הוא נראה בסדר ,
רופא ( מתמחה בדק אותו) ואמר שיש לו אודם באוזן וגם את הריאות , אמרתי לו שהוא לא מתלונן על האוזן כלל וביקשתי בדיקה חוזרת מרופאה שם במיון ( חשוב לציין שיש לי פתור המתנה בגלל הילד ) הרופאה אמרה בכעס רופא בכיר בדק אותו למרות שהוא מתמחה אם את רוצה תחכי את כל הילדים שוב ,
העדפתי ללכת ... הלב שלי לא היה שלם הלכתי למחרת בבוקר לרופא משפחה אחרי שהילד עם שיעול שבוע ( רופא משפחה אחר ) ואמר שיש לו אודם באוזן ולא דלקת ולא מצריכה אנטיביוטיקה , ביקשתי שעוד רופא יבדוק אותו שם ואכן הצדיק את הרופא אך הרופא בדק לו את הריאות ואמר שיש לו דלקת חריפה בריאות ואיך הרופאים במיון לא עלו על זה .
מפה לשם ( גם קיבלתי מהם יחס מזעזע במשך שבועיים שאני עולה וחוזרת בגלל שהילד אוכל רגיל שותה רגיל ורק חום ) גם שיקרו שהוא רופא בכיר , וגם לא רצו לבדוק אותו שוב גם אמרו שהריאות תקינות , וגם אמרו שיש דלקת באוזן למרות שאין , ונתנו סתם אנטיביוטיקה .
אז כן אני אמא עייפה מבולבלת מוטשת ומאוכזבת מהיחס המזעזע , שאני כבר במשך שבועיים עולה וחוזרת למיון וחוץ מלהגיד לי וראלי והילד נראה טוב למרות השיעול שמחמיר ( וחוסר רצון לעשות לו בדיקות דם ומקיפות ולשלוח הביתה כלום )
זה עבר הלאה לפניות הציבור של בית חולים העמק וכמובן שאפנה אם זה יותר הלאה!
רציתי לשמוע דעה של עורך דין מטעמכם האם יש פה גם עילה לרשלנות רפואית?
נשמע על פניו שאכן מדובר במקרה מטריד שראוי שייבדק.
הודות לערנות שלך לא נגרם נזק קבוע חלילה ומכאן ספק אם המקרה יתאים לתביעת רשלנות רפואית. בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח נזק כדי לקבל פיצוי משמעותי ואף אם הנזק נמנע בשל ערנות המטופל והתעקשותו הפיצוי יהיה נמוך אם בכלל.
אין פיצוי על עצם ההתרשלות אלא על התרשלות שגרמה לנזק.
את מוזמנת ליצור עמנו קשר ליעוץ פרטני בכל מקרה.
הילד נולד בלידת ואקום שהרופאים ברשלנותם מנתינת הפידורל בכמות גדולה אז ודאי שהיולדת לו תוכל ללחוץ .כתוצאה מלידת ואקום עים ראש מנופח בצורה שכול מי שרואה מבין מיד שלו יתכן שאין פגיעה ראשית .ולאחר שהילד התחיל להתפתח התגלו המון קשים בהתפתחות וובהמשך נתגלו גם פיגור קל וגם בעיות בראיה כשלים בדיבור בעיות קורדנציה חמורות בעיות במוטוריקה וכול התסמיננים הם תסמינים של פגיעה מוחית ולאחר תלונותי בקופת החולים על פגיעה בלידה מעולם לו נשלח לבדיקה שתאשש או תדחה טענה זו וגם לצורך טיפולו חובה עליהם לאבחן ולדעת מהיכן הפגמים נובעים ומאיזה סיבה עובדה זאת לבד מצביעה על רשלנות חמורה בטיפול מאחר ולו נשלח לאיבחון יכול להיות שזה גנטי אפילו שהסיכוים קלושים שזה גנטי .אבל בדיקה היתה חיבת להיעשות וכן סיטי וכול בדיקה שתוכל לאבחן ואני שאול אים יש מקרים דומים אנו צרו קשר בטלפון 0537158037 ואים יש בין הקוראים שיוכל להסביר לי איך לקשור את הכול בצורה מסודרת ומוכחת כך שלו יהיה ספק ממה הילד ניפגע ואים בכלל ניפגע תודה מראש
כזכור שוחחנו טלפונית והערכתי באוזנייך את המקרה בהתבסס על התיאור. חוזר על ההמלצה לבצע MRI מוח לפי המלצות שהבנתי שכבר ניתנו על ידי נוירולוגים שבדקו את הילד ואז ניתן יהיה להבין יותר מה אירע בלידה.
אני בן 33 ויש לי תסמונת אספרגר ( על הרצף האוטיסטי ), הפסיכיאטר שלי נתן לי תרופות פסיכיאטריות , אם יתברר שהן גרמו לי לאין אונות תמידית חסרת פתרון אני יכול לתבוע על כך את הפסיכיאטר ?
לכל תרופה עלולות להיות תופעת לוואי לא רצויות וכל עוד מוסבר למטופל על תופעות הלוואי האפשריות והוא מבין את ההסבר סביר להניח שלא תהיה עילה לתביעה. כמובן שמעבר לאמירה כללית זו יש לבחון כל מקרה לגופו.
נולדתי מתרומת ביצית, בת 23, מעוניינת להיבדק גנטית למחלות נפוצות תורשתיות (כולל פסיכיאטרי) ובכללי להתייעץ בנושאי גנטיקה ולקבל יעוץ גנטי מסודר ומורחב בנושא עם רופא מומחה (ידוע לי בוודאות
שבעבר הסינון היה מאוד לא קפדני ובוצעו בדיקות גנטיות בסיסיות ותשאול שטחי שאין אפשרות לוודא מהימנותו).
נגשתי לרופא המשפחה בקופת חולים בבקשה זאת אך הוא סירב להפנות אותי לגורמים הרלוונטיים בטענה שעד שלא מתגלה מחלה גנטית משהו מבוסס ובמילא אם יש מחלה גנטית אין מה לעשות ולא יעזור לי לדעת...
האם יש לי זכאות לבדיקות גנטיות דרך הקופה, יש לי בעיות קשב וריכוז יחד עם דיסלקסיה, דיסקלקוליה, דיסגרפיה ובגלל זה אני מוכרת עם אחוזי נכות בביטוח לאומי.
האם רופא משפחה בקופת חולים יכול לא לאשר לי בדיקות גנטיות במקרה כזה ואם זה לא קשור להריון כמובן?
ההחלטה אם יש צורך לבצע בדיקות גנטיות או יעוץ גנטי אכן נתונה בידי רופא המשפחה, אם את סבורה שהחלטתו אינה סבירה ניתן לערער אליה בפני ועדת עררים של הקופה. בדרך כלל כאשר נשים בגיל הפוריות מציינות כי הן מתכננות הריון לא דוחים את בקשתן ליעוץ גנטי.
בברכת בריאות והצלחה,
עורך דין עופר סולר
הבן שלי בן 10. מאחר ועלה חשד שהוא על הרצף, פנינו לאיבחון. מפאת זמני ההמתנה הארוכים בציבורי, פניתי למאבחנת פרטית. שנת הלימודים מתקרבת לסיומה, והילד בבית כרגע ולא מתפקד.
היו ארבעה מפגשים. שניים איתי ושניים איתו. כל הסיפור, עם המתנה ומלחמה באמצע, לקח בערך חודש וחצי.
בסיום המפגש האחרון, הכניסה אותי לכמה דקות. אמרה שכבר עברה על האיבחון עם קולגה, ושהוא אכן על הספקטרום. אמרה לי מה כדאי לקדם בינתיים, והבטיחה שנקבע פגישה שלמה כדי לעבור על הדו"ח ולהסביר הכל.
שילמתי לה את מלוא הסכום הנכבד על האיבחון, במזומן.
מאז היא מושכת אותי כבר שבוע וחצי. אפילו עוד לא נקבעה פגישה. כשהתקשרתי להגיד לה כמה זה דחוף וחשוב, נזפה בי ואמרה לי שזה דוח רציני וארוך, שלוקח זמן להכין אותו, ושיש מקומות שזה יכול לקחת גם חודש. ושהיא תיצור איתי קשר כשהדוח יהיה מוכן. אני ממש בלחץ. תלויה באוויר גם רגשית וגם מעשית. לא יודעת מה לעשות.
זה נראה לכם תקין, או חריג?
מה אני יכולה לעשות עכשיו? איך יודעים עם יש אפשרות לתבוע פיצויים על רשלנות רפואית כמו שפרסמתם במקרה כזה?
הגעתי לחדר לידה בבית חולים הלל יפה בחדרה עם פתיחה 3 בשבוע 41+3, מיד העבירו אותי לחדר לידה ונתנו לי אפידורל. בכל שעה כשנבדקתי, הפתיחה התקדמה יפה כשבשעה 6:00 בבוקר הייתי עם פתיחה 10 והמיילדת נפרדה ממני כי היתה לה טיסה לחול והוחלפה ע"י מיילדת אחרת שלא היתה במשך שלוש שעות מהרגע שאמרה שלום וכשהגיעה סוף סוף אמרה לי "אם לא תלחצי לא ייצא" כשאני עם אפידורל ולידה ראשונה.
לפתע הגיעו המון אנשי צוות לחדר ואמרו לי "קדימה, את כבר שלוש שעות בפתיחה מלאה - ניתוח", פתאום משום מקום בגלל מה שהבנתי אחר כך שהיו סימנים של מצוקה עוברית שזיהו...
הובהלתי לניתוח קיסרי חירום והרגשתי שחותכים אותי, אמרתי את זה למרדים וזה היה הדבר האחרון שאני זוכרת עד שהתעוררתי - הרדימו אותי הרדמה מלאה בשלב כלשהו.
כשהתעוררתי הייתי כאובה עם 4 אנפוזיות בכל יד והמון צינורות יוצאים מגופי, מסתבר שהניתוח ארך כארבע שעות. הסבירו לי שהתינוק היה ממש כמעט בחוץ והם נאלצו למשוך אותו חזרה, ותוך כדי כך היתה פגיעה בצינור השתן ונוצר קרע ברחם ברמה חמורה מאד. הם אמרו שאיבדתי המון דם ואני צריכה להודות שאני בחיים.
מאישה שנכנסה להריון ראשון תוך פחות מחודש אני אישה שצריכה פונדקאות כי הרחם נפגע בלידה בגלל רשלנות רפואית - ניתוח כושל. טיפול כושל. כל התהליך של הלידה הראשונה הסתיים בצורה גרועה מאד בגלל רשלנות חריפה מאד.
קראתי שאתם מטפלים במקרים של קרע ברחם בגלל סיבוכים בלידה ורציתי לקבל חוות דעת על המקרה שלי.
על פניו נראה מהתיאור שמסרת כי המקרה בהחלט מצדיק בירור רציני ומעמיק שיכלול קבלת מלוא התיעוד הרפואי והתייעצות עם מומחה רפואי בתחום הגניקולוגיה. נזק מהסוג שנגרם לך הוא חריג למדי ויש סיכוי סביר שניתן היה להימנע ממנו על ידי ביצוע ניתוח קיסרי מוקדם יותר.
כאמור כדי להעריך את המקרה באופן מלא ומסודר יש צורך בקבלת מלוא התיעוד.
את מוזמנת ליצור עמנו קשר טלפוני לתאום פגישת יעוץ שאינה כרוכה בתשלום.
רוצה לשתף בחוויה של רשלנות עם ניחוח מיזוגני שעברתי בבית חולים בישראל . שאני מרגישה שקרתה *רק* בגלל שאני אישה.
הגעתי למיון אחרי תאונת דרכים שעברתי וכל השפה שלי היתה שסועה ומדממת ברמה של כל כל הגוף על כל האוטו על כל הבגדים
...
ההורים שלי לא יכלו לבוא איתי מיד למיון מכיוון שהמיון במקום שהוא במרחק שעתיים נסיעה מהבית(בסמוך למקום שבו ארעה התאונה) אשת חסד שראתה את התאונה התנדבה לבוא איתי והסיעה אותי לשם . נכנסנו המתנו פגשנו אח נחמד. זה הביא לי את משכחי הכאבים ומשם ממשיכות למיטה 24 בחדר המיון . מפה היא כבר עוזבת ומתחיל הסיוט שלי . היחס שלהם השתנה ברגע שהייתי לבד.
הסטאגר והאחות שטיפלו בי הסבירו לי שלפני שתופרים לי את השפתיים צריך טטנוס שלא יזדהם . אלו עשו לי זריקת טטנוס והבדיקה המשיכה .
הסטאגר באמת היה נחמד רק הרגשתי מוקטנת מאד בעוד הוא אמר ש'לא בטוח שאני צריכה תפרים' אף על פי שבאותו רגע כל מטומטמ.ת יכול.ה להבין שכן . השפתיים שלי היו מחולקות ל3 .
הוא שאל אותי את השאלות השטחיות לפני שבא הרופא ואחרי שהוא שאל את שאלת הסמים והאלכוהול ונעניתי לשלילה שאני לא תחת השפעה של כלום ואני לגמרי סאחית . מסיים למלא את הדף. לפני שבא הרופא הוא שואל אותי את אותה שאלה שוב ושוב . כנראה בגלל שהייתי בהיסטריה מבולבלת ובוכה זה אומר שאני מסטולה בשבילו . נשים . כאלה הן אמוציונליות ומסטוליות.
בא רופא מחליט שאני עולה לקומת אף אוזן גרון לתפירה . מפה מתחיל עוד סיוט . אני מנסה להיות סופר נחמדה לרופא רק להגיד לו 'תודה לך ' ולקוות שהוא יסיים כבר את ההליך הכירורגי והוא שולח עקיצות מיזוגניות על חשבוני. כאשר שם לי את הנייר הסטירילי שמכסה על הפרצוף התבדח על חשבוני ש'ככה הכי יפה'
הוא שואל אותי שאלות ולא הבנתמ אם הוא מצפה שאני אענה תוך כדי התפירה או לא אז בהתחלה עניתי כדי להיות נחמדה והוא אומר לי 'לא משנה אני פשוט אדבר ואת רק תקשיבי'
לקינוח בכיתי בסיום התפירה ורעדו לי השפתיים מהתקף הבכי וניסיתי להפסיק את הרעד כדי שימשיך לתפור כאילו אבל זה לוקח כמה שניות ובשניות האלה הוא אומר לי 'נו דיי תני לי לסיים את העבודה שלי'.
כאשר הוא אומר לי שהוא סיים ואני יכולה ללכת פשוט התפירה תרד לבד אחרי 10 ימים .... אני פשוט הולכת משם לכיוון הבית ...
בחיים לא עברתי תאונה אז אין לי מושג שצריך לעבןר במיון שוב . הוא לא אמר לי לעבור במיון ,לא נתן לי הוראות להתנהלות עם התפרים מבחינת אכילה שתייה צחצוח שיניים וכדו' .
אז בדרך הביתה מתקשרים אלי מהמיון ומאיימים עלי שאם אני לא אגיע לקחת את הדפים הם יכתבו שעזבתי את המקום על דעת עצמי!!!
אני שמח לענות על השאלות הנוגעות לניתוח הקיסרי הצרפתי החדש FAUCS French Ambulatory Ceserean Section
הרקע שלי
ראשית, מעט על הרקע שלי: אני רופא נשים מיילד מזה 23 שנים, סיימתי לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, את ההתמחות בגינקולוגיה ומיילדות עשיתי בבית החולים שיבא ולאחר מכן שהיתי 3 שנים נוספות בארה"ב, שם עשיתי התמחות על ברפואת האם והעובר במרכז הרפואי HUTZEL בדטרויט, מישיגן, שנחשב לאחד מהמרכזים המובילים בעולם ברפואת אם ועובר. חזרתי ארצה ב 2005 ומאז ועד 2016 ניהלתי את מיון היולדות בשיבא. מ 2016 אני סגן מנהל המחלקה ובחודשים האחרונים מוניתי לסגן מנהל המערך המיילדותי. בנוסף אני אחראי על הכשרת מתמחים מכל רחבי הארץ במצבי קיצון במיילדות ומשמש כמרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב ושותף לכתיבתם של כ-40 פרסומים מדעיים. במהלך כל הקריירה שלי, ניתחתי מספר עצום של ניתוחים קיסריים בשיטת משגב לדך. אין ויכוח על כך שהניתוח בשיטת משגב לדך הוא ניתוח מצוין, עם החלמה בהחלט טובה וסבירה לנשים.
החשיפה לניתוח
ב-2016, נחשפתי דרך הפיזיותרפיסטית סיון נבות לסרטון מעניין, בו מהלך הניתוח הקיסרי בוצע בשיטה שונה, כזו המנסה לאפשר ליולדת לחוות את הניתוח הקיסרי כלידה אקטיבית, ולאחריה התאוששות ותנועה חופשית של היולדת המנותחת תוך זמן קצר מאוד, כמו שמעולם לא ראיתי קודם לכן. – נכון שיש יולדות שגם אחרי ניתוח בשיטה "הרגילה" קמות באופן יחסי מהר ומתפקדות ביחס לאחרות, אך כאן היה משהו מ-א-ו-ד שונה ולא שגרתי ביחס למה שאני מכיר בהתנהלות של נשים אחרי ניתוח קיסרי.
כמי שמאוד מאמין בעובדה שלידה צריכה להיות חוויה חיובית ומעצימה לאישה, וצריכה להתקיים בדרך שלה (אני גם תומך נלהב בדולות, בלידה בתנועה ובליווי של היולדת על פי רצונה) הרגשתי שאני חייב להכיר (או לפחות לבדוק את הנס הזה מקרוב...)
הבאת הניתוח לישראל ולעולם
בשנת 2017 נסענו סיון נבות ואני לצרפת 3 פעמים כדי לעבור את ההכשרה בטכניקה אצל המנתחים הצרפתים. ניתחתי בהנחייתם 12 ניתוחים וכאשר שלטתי בטכניקה החדשה חזרתי לארץ וניסיתי להדביק בהתלהבות שלי את כל מי שרק היה חפץ ללמוד ולהתנסות בניתוח החדשני. אך מתברר שחלומות לחוד ומציאות לחוד – ובמקום לפגוש בסקרנות והתלהבות, פגשתי בעיקר בסירוב, ביקורת, בירוקרטיה ועוד התנהגויות מצד קולגות למקצוע שיפה להשאירם מחוץ לכתב. בית החולים היחיד שהיה נכון לפתוח את הדלת ולאמץ את החדשנות, היה בית החולים לניאדו, בראשות ד"ר בן-דוד מנהל המחלקה, שם התחלתי לנתח. הניתוח פרץ לתודעה באופן דרמטי לאחר 3 הניתוחים הראשונים כאשר ידיעות אחרונות הבינו את המהפכה ובחרו לפרסם על כך כתבה. בין אוקטובר לנובמבר נותחו 12 יולדות בלניאדו, ואז משרד הבריאות (ללא קשר לניתוח הזה) הפסיק לאלתר את כל הפעילות של הרפואה הפרטית בבית חולים זה, ואני, כמו כל יתר הרופאים שניתחו באופן פרטי בלניאדו, הפסקנו את הפעילות בבית חולים זה. אמנם הפעילות הופסקה בלניאדו, אך החלום שלי, שכל מי שנאלצת לעבור ניתוח קיסרי תוכל לחוות לידה ידידותית, עדיין קיים, ובמשך כל החודשים הללו, אני ממשיך במאבק לקדם את הנושא; הרציתי על הניתוח בכל מקום אליו הוזמנתי, מתוך מטרה להפוך ניתוח זה לישים בבתי החולים הציבוריים בארץ. הצגתי אותו בסורוקה בבאר שבע, בבית החולים זיו בצפת. בבית החולים כרמל בחיפה, בכנס של הועד הצפוני של האגוד לגינקולוגיה ומיילדות בחיפה, את המנתחים הצרפתיים מהם למדתי לנתח, הבאתי לשיבא בדצמבר 2017 שם נותחו 11 יולדות ביומיים, ולאחר שעשיתי ניתוח הדגמה אחד בבית החולים כרמל, הבאתי שוב את המנתחים הצרפתיים לבתי החולים כרמל ובני ציון בחיפה בתחילת אפריל האחרון (לפני כשבועיים). במקביל, ביחד עם הרופאים הצרפתים, אנו פועלים לקידום השיטה בעולם - ביצעתי ניתוח אחד בגיאורגיה ובעוד כשבוע הוזמנתי לבצע ניתוח כזה בוילנה ליטא וביוני הוזמנתי לכנס בנושא במונקו, אני גם מנסה לפתח בובת מודל שתאפשר לרופאים לתרגל הניתוח.
אחרי שניתחתי בשיטה זו כבר 17 ניתוחים בארץ, ועוד 12 בצרפת אני מתקשה לראות את עצמי מנתח בשיטת משגב לדך. הניתוח בשיטת FAUCS הוא ניתוח שבא, קודם כל, לכבד את היולדת, את הגוף שלה ואת החוויה שלה – גם בלידה וגם בהחלמה שלאחריה.
אודות ניתוח FAUCS
הניתוח פותח לפני 20 שנה בפריס על ידי כירורג וגינקולוג צרפתי בשם DR. DENIS FAUCK ומכאן גם שם הניתוח. עד היום בוצעו כ 5,000 ניתוחים בצרפת.
- הניתוח מתאים לנשים אשר נזקקות לניתוח קיסרי ראשון או חוזר, פתיחת העור נעשית בדיוק באותה צורה ובאותו מקום ובאותו אורך של חתך בו נעשה ניתוח קיסרי רגיל ואם היה ניתוח בעבר אז על גבי הצלקת הקודמת. אין צלקת אחרת או נוספת בניתוחים חוזרים!
- הטכניקה הניתוחית ב-ת-ו-ך הבטן שונה מהנעשה בניתוח הקיסרי בשיטת משגב לדך ("הרגיל") מכבדת יותר את האנטומיה של רקמות ושרירי הבטן מבחינת כיווני החיתוך של פתיחת הבטן, משמרת את רקמת החיבור בקו האמצע של הבטן וכך אינה פוגעת בכוח של דופן הבטן (ולא גורמת להיפרדות של שרירי הבטן), מה שגורם להפחתה בכאב ומקל על ההחלמה באופן דרמטי.
- חילוץ היילוד מעט יותר ממושך ודורש מיומנות, לפיכך ניתוח זה מתאים למצבים בהם אין דחיפות בחילוץ הילוד
- חילוץ הילוד דורש שיתוף פעולה של היולדת מה שהופך אותה לאקטיבית בלידה והיולדת רואה את הילוד נולד מבטנה.
- סגירת הרחם נעשית בתפר מעגלי המשאיר צלקת רחמית קטנה יותר מניתוח רגיל אשר צפוי שתהיה חזקה יותר (אך זה לא נבדק מחקרית).
- סגירת העור נעשית עם תפר תוך עורי נמס, ומעליו דבק האוטם את הצלקת, מה שאומר ששום דבר לא מנקב את העור (מה שגורם כאב), אין צורך להוציא תפרים, ואפילו פלסטר לא צריך להדביק מעל (כך שגם הכאב של הסרת הדבק של הפלסטר נחסך) ואפשר להתקלח כבר כשקמים מהמיטה.
היולדת קמה על רגליה והולכת לשרותים (הניתוח הינו ללא קטטר שתן) כעבור 3 שעות מסיום הניתוח עם התפוגגות ההרדמה האזורית. ולאחר כשעה נוספת מתחילה ללכת ולתפקד באופן חופשי עם כאב פחות באופן דרמטי מניתוח רגיל וללא פגיעה בכוח ובתפקוד של דופן הבטן.
החדרת הניתוח למערכת הציבורית הינה קשה ומאתגרת. אני מתנחם בכך שלמיכאל שטרק שפיתח את שיטת משגב לדך לקח כ15 שנים עד שהרופאים בארץ שוכנעו לנתח בשיטה שלו.
הניתוח כרגע מתבצע בבית חולים כרמל ובבני ציון אנו בשלב הכשרת המנתחים הבכירים שם, אשר יקחו חלק במחקר שנבצע. מחקר השוואתי (אשר לא בוצע עד היום) שלהערכתי יוכיח את יתרונות הניתוח לעומת ניתוח קיסרי רגיל. לאחר תום תקופת הלימוד נתחיל בביצוע המחקר בבתי חולים אלו. במקביל אני מנתח הניתוח בביח האנגלי בנצרת (כן נצרת.. עד לשם הגעתי כדי שאוכל לנתח בשיטה זו)
תודה על המידע. זה נשמע מאד מעניין. האם אישה שמבקשת לעבור את הניתוח הקיסרי החדש יכולה להיענות בסירוב על ידי הרופא שלה? למה לא מציעים את האפשרות הזאת לנשים שמיועדות לניתוח קיסרי?
עברתי את הניתוח איתך בבני ציון במסגרת הניסוי שערכו שם . חייבת לציין שזה ניתוח מטורף שחובה להכניס ולבצע בכל בית חולים . ההחלמה שלי הייתה מטורפת , תוך 4 שעות מהניתוח כבר עמדתי על הרגליים והתקלחתי לבד, טיילתי עם התינוק כמעט ללא כאב . הייתה לי אפשרות להשתחרר אחרי 3 ימים אבל בגלל בדיקת שמיעה של הילד השתחררתי אחרי 4 ימים . עלה והצלח ואמן ושכולן יצאו בידיים מלאות ..
אני ביקשתי ב7.17 בפגישה מראש עם מנתח אחר מלניאדו שיעשה לי ניתוח כזה כי קראתי שיש ניתוח שבו לא חותכים את שרירי הבטן , הוא הנהן אמר אל תדאגי , מסתבר שזלזל בי לגמרי ועשה ניתוח קיסרי רגיל
היי ד״ר,
לידה ראשונה עברתי קיסרי כי היה ירידה בדופק לעובר,
עכשיו אחרי 12 שנה מהלידה הראשונה אני מאוד בטראומה מלידה ומעדיפה ללדת קיסרי
ואם כבר את השיטה הזאת
מה היית חושב על זה?
אני פוחדת וחוששת מלידה רגילה
פוחדת ״מההפתעה״ זמן
צירים וכו׳
וגם כמובן יכול שוב להתפתח קיסרי
מה ד״ר חושב?
שלום לעורכי הדין
קראתי את הפרסומים שלכם בקבוצת הפייסבוק. לילד שלי אבחנו בגיל שנתיים וחצי 16P11.2 microDeletion אחרי שהבחנו שהוא סובל מעיכוב התפתחותי. כיום הוא בן 8 ונמצא בכתה קטנה. הוא בתפקוד בינוני+ השאלה אם האבחון של 16P11.2 microDeletion מאפשר לתבוע פיצויים כמו שבמקרים שפרסמתם? האם ניתן לתבוע את הרופא של קופת חולים מאוחדת [שם הייתי במעקב הריון] גם אחרי יותר מ-8 שנים מאז הלידה? כמה כסף עולה להגיש תביעה כזאת?
אם לא הוסבר לך בזמן ההריון על האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר הכוללת צ'יפ גנטי נראה שיש סיכוי לבסס תביעה במקרה זה. הקושי עלול להיות בנושא ההתיישנות שכן תביעות כאלו יש להגיש עד גיל 7 שנים אולם אם ניתן יהיה להראות כי האביון של הבעיה היה מאוחר יתכן וניתן יהיה להתגבר על סוגיית ההתיישנות.
הגשת התביעה אינה כרוכה בעלות - שכר הרחה נגבה באחוזים מהפיצויים בסיום התיק.
מציע שתפני אלינו בהקדם האפשר לבחינת המקרה.
כדי להעריך אם יש עילה לתביעת רשלנות רפואית יש צורך ביותר פרטים, להתקן תוך רחמי יש שיעור הצלחה הקרוב ל - 100% במניעת הריונות אולם לעיתים הוא נפלט, חודר את דופן הרחם ועוד. צריך להבין מה אירע במקרה זה ובהתאם להעריך את אפשרות התביעה. את מוזמנת ליצור עמי קשר ליעוץ פרטני.
אחרי בדיקת גסטרוסקופיה, יש הליקובקטור קשה לטענת הרופא כמה שנים. נלקחו מספר רב של ביופסיות ויש נזק רציני בקיבה.
מרגישה כל כך מתוסכלת וכאובה.
סובלת משיעול וליחה כבר 3 שנים ולפני שנה וחצי ביקשתי מהרופאה בדיקה להליקובקטור (קיבלתי עצה פה) אבל היא אמרה שזה מיותר ואין קשר. מאז אני חיה על תרופות לאלרגיה מפוצצת סטרואידים ללא הטבה ועכשיו גם הבנתי למה.
פשוט רשלנות רפואית פושעת של הרופאים, שלא רואים בני אדם... רק לתקתק ולהחליק הכל הכי מהר ולהתקדם למספר הבא.
כועסת גם על עצמי שלא התעקשתי.
כרגע עם אנטיביוטיקה מוקסויט, כדור קרין 500 לזיהום בדרכי הנשימה העליונות וכדור אומפרדקס כי יש לי מלא כיבים. מרגישה פיזית מותשת לגמרי. אומרים שיש לי נזק לכל החיים.
האם אפשר להגיש באמצעותכם תביעה ולקבל פיצויים במקרה כזה?
כדי להעריך אם אכן האיחור באבחון של הליקובטר הינו בגדר רשלנות רפואית ומה הנזק שנגרם בשל האיחור באבחון יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי מתאים.
לפני כחודשיים עשיתי מספר טיפולים בשיניים כולל טיפולי שורש וכתרים וסתימה. לאחר כחודש מהסתימה החלה רגישות בחנייכים, בהתחלה נאמר לי שזו נסיגת חנייכים... חשוב לציין שלפני הטיפול הנ"ל יכלתי ללעוס קרח ולשתות רותח ללא כל רגישות.
פניתי לרופא אחר לחוות דעת והוא איתר את מקור הכאב בשן 27 בא נעשתה הסתימה.
כעבור כחודשיים הגעתי לרופא שבצע את הסתימה, הוא עשה צילום וראה שהסתימה לא טובה, לחצה לי על משהו. אחרי 3 זריקות כי הראשונות לא השפיעו מרוב כאב הוא עשה לי סתימה ואמר שאם לא יעזור צריך טיפול שורש, כרגע עם כאבי תופת שלא הכרתי שכמותם מעולם... כבר מפחדת לחזור אליו, מרגיש כמו רשלנות רפואית...
ראשית מציע להשלים את הטיפול אצל רופא שאת סומכת על אבחנו וטיפולו, בהמשך ניתן יהיה לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מהרופא אשר ביצע את הטיפול 'החשוד' ולהתייעץ עם רופא שינים אשר עורך חוות דעת רפואיות להערכת הטיפול והאם נגרם נזק בגינו. כדאי לפנות בשלב ראשון ליעוץ בפגישה עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
אנחנו הורים לילד ראשון בן שנה וחצי. אני בן 26 ואשתי בת 22. הילד נולד בבית החולים סורוקה. ההריון עבר בלי בעיות. אשתי היתה במעקב הריון בקופת חולים לאומית. בגלל כל מיני בעיות בתפקוד של הילד שלחו אותו לעשות בדיקה גנטית ואתמול אמרו לנו שיש לילד בעיה בכרומוזום Xq28 ופגיעה באחד הגנים החשובים. הפנו אותנו למומחה בגנטיקה ואנחנו אמורים לקבוע אליו תור. הבנתי שהמצב הזה לא תקין וראיתי את מה שכתתם על אבחון של בעיות בכרומוזומים בזמן ההריון - מה שלא קרה במקרה שלנו. רציתי לדעת אם אתם מכירים את הנושא של פגיעה בכרומוזום Xq28 והאם יש לכם ניסיון במקרים כאלה בעבר. אנחנו לא יודעים מה לעשות ולאן לפנות. די המומים מהגילוי הזה ולא מבינים אפילו את המשמעות שלו בנתיים. יש לכם איך לעזור?
אני מכיר את המוטציה המדוברת xq28 ממקרים בהם הגשנו תביעות בעבר, המונח xq28 מתאר את מיקום השינוי הגנטי על פני כרומוזום המין x וסוג הפגיעה יכול להשתנות לפי סוגי הגנים שנפגעו, האם מדובר במוטציית חסר או הכפלה, גודל המוטציה ועוד.
אתם מוזמנים ליצור עמי קשר טלפוני ליעוץ ראשוני, אנו עובדים עם מספר מומחים רפואיים מובילים בתחום הגנטיקה.
בטעות עשיתי יחסי מין עם גבר זר ללא אמצעי מניעה והלכתי למיון לעשות בדיקת hiv ולקבל טיפול למרות שהתביישתי להגיד אחרי שסיימתי תמיון כתוב במכתב שחרור "לדבריו יחסי מין עם גבר זר ללא אמצעי" אחרי זה הלכתי לקופת חולים לבקשת התחייבות וביקשתי ממנה שזה יהיה חסוי יום למחרת אני בודק באפליקציית מכבי ואני רואה את הבקשת התחייבות ושרשום שם "לדבריו יחסי מין עם גבר זר ללא אמצעי מניעה "השאלה שלי
מי יכול להראות את זה ?
או למי יש גישה לזה ?
היי עשיתי טיפול להסרת שיער, המטפלת שאלה אותי אם יש לי קעקועים באיזור ולא שמה לב שלא כיסתה אחד מהם כפי שנדרש.
במהלך הטיפול היא עברה עם הלייזר על הקעקוע והותירה כוויה שלפוחיות ונזק לנראות הקעקוע. מנהל הסניף הציע לשלם בעבור תיקון הקעקוע האם ניתן לתבוע על רשלנות ?
תודה מראש
יתכן בהחלט שניתן להגיש תביעה בטענה של רשלנות, במקרים מסוג זה יש לקחת בחשבון את היקף הנזק והעובדה שככל הנראה לא יוותר נזק קבוע מעבר לפגיעה בנראות של הקעקוע.
הגשת תביעה מחייבת צירוף חוות דעת רפואית שעלותה אינה מבוטלת ולכן כדאי לשקול לפני הגשת תביעה לנסות לנהל מו"מ עם המכון, רצוי בסיוע עו"ד בנסיון לסיים את העניין בפשרה ראויה.
בעקבות המלצה של יועצת גנטית בקופת חולים מאוחדת הפנו את הילדה שלי בגיל שנתיים לעשות בדיקת צ'יפ גנטי ואז גילו כי היא סובלת מהכפלה של 7q11.23 ולדברי היועצת הגנטית זאת הסיבה לכך שהיא מוגדרת על הרצף האוטיסטי. אציין כי זו הילדה הראשונה שלנו, ילדתי אותה בגיל 24, ואף אחד לא אמר מילה בהריו ןעל כך שיכול להיות שלילדה יש בעיות מכל סוג שהוא, וזה אחרי שעשיתי מעקב הריון מלא בקופת חולים מאוחדת והכל היה תקין לחלוטין. האם יכול להיות שבמצב הזה אפשר לתבוע על רשלנות רפואית? לפי מה שפרסמתם הרופאים אחראיים לכך שלא אבחנו את הבעיה הגנטית בהריון אבל מחיפוש שעשיתי לא מצאתי שיש תביעות דומות שפורסמו ולכן אני רוצה לשאול אתכם ספציפית לגבי הבעיה הגנטית של הילדה - האם זה מסוג הדברים שצריך לאבחן בהריון והרופאים טעו כשלא אבחנו, למרות שעשיתי את כל הבדיקות שהפנו אותי אליהן? אשמח לשמוע את דעתכם בנושא.
אנו טיפלנו במספר תביעות בגין אי אבחון הכפלות גנטיות מזעריות בין היתר בכרומוזום 7.
הסיבה שאת לא מצאת פסקי דין בעניין זה היא פשוטה - התביעות הללו מסתיימות בדרך כלל בהסדר פיצוי לתובעים שכולל סעיף המונע פרסום של ההסדר.
בכל הריון בכל גיל על הרופא שמבצע את מעקב ההריון מוטלת החובה להסביר לאישה על האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר הכוללת צ'יפ גנטי שיכולה לאתר מוטציות גנטיות דוגמת הכפלה של אזור 11.23 בזרוע הארוכה של כרומוזום 7.
השינויים הגנטיים האלו עלולים להופיע גם בהריונות של נשים צעירות ולכן חובה להסביר על אפשרות הבדיקה בכל הריון. למרבה הצער רופאים רבים לא מקפידים על הנחיה זו. במקרים בהם ההסבר לא ניתן ולא מתועד בתיק הרפואי של מעקב ההריון יש עילת תביעה ממשית ומבוססת בגין אי אבחון הבעיה בהריון.
את מוזמנת ליצור עמנו קשר טלפוני להסבר מלא ויעוץ אשר אינו כרוך בתשלום.
בגיל שנתיים קיבלנו אבחון של ddx3x על רקע של עיכוב התפתחותי ובעיות רבות אחרות. את האבחון של הבעיה הגנטית עשו בבדיקה מיוחדת. לפני ההריון בעלי ואני עשינו את כל הבדיקות סקר שהיה צריך לפי המוצא שלנו. בהריון שהתנהל בקופת חולים מאוחדת ביישוב שאנחנו גרים לא היו בעיות כלשהן. אף אחד מהרופאים לא הזכיר בעיה אפשרית והנה בגיל שנתיים קיבלו אבחון של מוטציה גנטית מסוג ddx3x שאמרו שהיא מאד נדירה. אנחנו לפני פגישה נוספת עם יועץ גנטי בגלל האבחון ובגלל שאני בהריון שוב, בחודש 5. רציתי לדעת האם יצא לכם להיתקל במקרים של מוטציות מהסוג הזה? האם יש לכם אפשרות לדעת האם הרופאים היו צריכים לאבחן את המוטציה הזאת לפני הלידה? האם זה בכלל אפשרי לאבחן אותה בזמן ההריון? אציין שזה היה הריון ראשון שלי, בגיל 23. מקווה שתוכלו לעזור לנו במידע נוסף, עוד לפני שנפנה לייעוץ הגנטי של קופת החולים.
המדובר לפי הבנתי במוטציה בתאחיזה לכרומוזום המין X אשר ניתנת לגילוי בבדיקת ריצוף אקסומי גם בזמן ההיריון אם מבוצעת בדיקת מי שפיר. אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר ליעוץ פרטני ללא תשלום.
אחרי שבוע ויום של הריון עודף, שהרגישו כמו נצח נצחים...
בין חמישי לשישי ב4 בבוקר -סוף סוף מתעוררת ורואה שיצא הפקק הרירי וקצת מים.
5 וחצי בבוקר - קמים.. וקוסטה הבן זוג שלי מארגן את התיק ואני במקלחת עם צירים כל 8 דקות בערך..מתחילה סוף סוף להבין כמו מה זה מרגיש כי מרוב תיאורים שונים הייתי מבולבלת. והתיאור הכי קרוב לדעתי זה "כאבי מחזור רק יותר חזקים".
7 וחצי -צירים כל 5 דקות.. יוצאים לבית חולים. מגיעים למיון, בודקים אותי ואומרים שהפתיחה רק 1 וחצי, מחיקה 70%.. שולחים אותנו להסתובב שעתיים בבית חולים. אנחנו מוצאים פינה שקטה עם חלונות עם נוף לים.. ולאט לאט אני מתחילה להתפתל מכאבים על הרצפה ועל הקירות..עם מוזיקת רקע, סרטוני היפנובריטינג ועיסויים של קוסטה.
10 וחצי - באים שוב לבדיקה במיון.. הפתיחה עדיין רק 1.5 ומחיקה של 80%. קצת מתסכל.. הם רואים שכבר כואב לי ושולחים אותי להעביר צירים באיזה חדר רק שנינו.. ושם אנחנו מעבירים את כל היום אני והוא עד 8 בערב בערך..
אני הולכת למקלחת (היתה שם אחלה מקלחת!) והמים באמת עושים פלאים וממש עוזרים לי להעביר את הכאב.. וגם התנוחה על שש במיטה... למרות שהתנוחה הזו פחות מקדמת לידה איך שהבנתי אחרי זה.. .אבל לפחות עזר קצת להפחית כאב... לקוסטה המסכן הלכו הידיים מרוב העיסויים שהוא עשה לי בגב וברגליים.. אבל הוא לא הרפה לרגע, לא הפסיק לעודד אותי, לדפוק לי נאומי מוטיבציה, להשקות אותי ולהזכיר לי לנשום..
לקראת הערב אני מתחילה קצת להוציא דמעות ולהגיד לו משפטים בסגנון של "רק בזכותך הגעתי עד הלום" ועוד לא נשברתי.. והוא מתרגש חח.. וזה נותן לו מוטיבציה להמשיך גם הוא.
מידי פעם מגיעים לבדוק את הדופק עם המוניטור ולהלחיץ אותי כל פעם כשהמכשיר מפקשש... בשלב כלשהו אני מבקשת שיבדקו לי פתיחה ושאני רוצה בריכת מים... ואו כמה חלמתי וכמה בניתי על הבריכת מים...
קוסטה הולך לדבר איתם וחוזר עם הבשורה שהחנות של בית חולים סגורה ואין אפשרות לקבל אותה.. (לא היה לי מושג שככה זה עובד ושהיינו צריכים לחשוב על זה לפני כניסת שבת) אני מתבאסת וקוסטה מתחיל להרים טלפונים לחברים ולחפש בריכה בהשאלה.. אחרי כמה טלפונים אני אומרת לו על ה*** כבר הבריכה..פשוט תהיה איתי ועזוב את הטלפון.
מגיעה רופאה ואומרת שיש עומס בחדר לידה טבעית ושאולי אצטרך ללדת בחדר רגיל אבל מכניסה תקווה שאולי בקרוב יתפנה. ובכללי שבתכלס זה לא כזה משנה איפה, העיקר איך. ואני מסכימה איתה... ומנסה לשמור על אופטימיות.
מורידים אותי למיון על כסא גלגלים ואני כבר חצי מטושטשת מרוב עייפות וכאב..
בודקים פתיחה - בערך 6-7. מחיקה מלאה. עושים מוניטור ואני רק מתפללת שיעבירו אותי יותר מהר לחדר ואוכל שוב לזוז ולא להיות בשכיבה. ושקוסטה ימשיך לעשות לי עיסויים (לחדר מיון לא הכניסו אותו).
8 וחצי בערב - נכנסת לחדר לידה רגיל שישר מוריד אותי נפשית..ואומרים לי שאולי בהמשך יעבירו אותי לחדר טבעי. מאותו רגע זה היה פשוט סיוט. באמת אכזבה. ויכוחים על מוניטור שעשיתי 20 דקות לפני כן ולא רוצה שוב... רוצה למקלחת ואין להם מוניטור שמתאים למקלחת.. אחרי 20 דקות מוניטור משחררים אותי למקלחת ואני מגלה שזו מקלחת פיצית עם דוש חצי שבור עם בקושי זרימה..
מוותרת על המקלחת ועולה על המיטה לעמידת שש כי הכאב כבר הורג אותי.
נכנסת לשירותים להתפנות ואחרי חצי דקה שומעת "צאי משם, צריך לעשות מוניטור"..בטון ממורמר ומזעזע שהזכיר לי את הסיפורים של אמא שלי על היחס המזעזע ליולדות בברית המועצות.. יוצאת מהמקלחת, נכנעת למוניטור ועולה על המיטה. האחות שמה מוניטור ואני שואלת כמה זמן להיות איתו והיא אומרת "מה זאת אומרת?? עד סוף הלידה" אני אומרת "אבל אמרו לי שזה יהיה לסירוגין..גם אם לא אקבל חדר טבעי" היא אומרת שאין לה מושג ושככה כולם עושים..קוסטה מתערב באיזה שאלה והאחות אומרת "גם ככה היא בטח תקח אפידורל.." ואני אומרת שמי אמר לה.. ושכבר אמרתי אלף פעם שאני לא מתכוונת לקחת אפידורל. היא נראית עצבנית ומבקשת ברוסית שארים את החלוק, מגלה שאני לובשת תחתון ואומרת בצורה הכי מגעילה שאפשר שמה נראה לי..."באת ללדת או מה??" פה איבדתי את זה.. וזה בדרך כלל לא קורה לי, אבל אמרתי לה שהיחס שלה מזעזע ושהיא תפסיק להוציא עלי את העצבים שלה. בראש אני חושבת "איפה הגישה הטבעית שהבטיחו לי??? מה קורה פה??" וכבר לא בטוחה אם אני אשרוד שם. ואפילו לקוסטה כבר אין לי סבלנות.
האחות הולכת ומגיעה מישהי שאומרת "אני דולה, את רוצה שאעזור לך?" אני אומרת לה שברור שכן.. היא עושה לי קצת עיסויים ואומרת שעמידת שש לא מקדמת את הלידה ומציעה לי ללכת למקלחת ולהעביר צירים בישיבה על האסלה עם דוש עלי. אני אומרת לה שהזרם שם נורא חלש.. היא אומרת שהזרם בסדר.. אבל אחרכך מגלה שאכן הדוש שבור. מביאה לנו דוש חדש וקוסטה ההנדי מן מחליף אותו ואני מודה לאלוהים שהדולה הזאת באה ושיש לנו זרם עכשיו. היא מכבה את האור במקלחת ואני וקוסטה נשארים בחושך, אני על האסלה מתחת לזרם המים מהדוש שהוא מחזיק מעלי. בכל ציר הוא תופס לי את הידיים ואני עושה "שששש...." ולוחצת על הידיים שלו.
ובתוך המקלחון יש דלת.. ומעבר לדלת צרחות איומוווות של יולדת אחרת "תוציאו אותו ממניייייייייייי כבררר... אני לא יכולה יותרררר" וקללות.. הרבה קללות... אני בשלי עם ה"ששש..." וקוסטה בשלו עם ה"תנשמיייי..." והיולדת מעבר לדלת כנראה חושבת שה"שששש" נועד להשתיק אותה ומתחילה לקלל גם אותי ואת קוסטה ולבקש שיעיפו אותנו משם. ואני עוד חשבתי לעצמי לזרוק לה משהו מעודד מעבר לדלת ולחזק אותה..אבל עכשיו מצידי שתסבול לנצח...
בשלב מסויים אני מרגישה שהצירים משתנים ושיש משהו שעומד לצאת ממני ולא משאיר לי את הבחירה כבר אם ללחוץ או לא ללחוץ... אני יוצאת מהמקלחת ומשכיבים אותי על המיטה. הפתיחה 9 וחצי.. המיילדת בודקת ואומרת שעדיין יש שוליים מסביב לראש.. אני כבר לא מסוגלת לעצור את הלחיצות והיא מאפשרת לי ללחוץ. אומרת לי להגיד ששש... אבל יוצאות לי מהפה בעיקר שאגות של הוצאת שדים חחח...ו"ששש" בין לבין. וכבר לא אכפת לי שקוסטה יסתכל לשם ויראה הכל. ובכללי כבר לא אכפת לי ומצידי שכל הבית חולים יסתכל וישמע.
פתיחה 10.. אני לוחצת והראש כבר ממש קרוב. היא נותנת לי להרגיש ואני בהלם. לוחצת שוב בכל הכח, מרגישה שריפה באיזור.. והראש בחוץ. עוד לחיצה, היא קצת מושכת וכל הגוף בחוץ. שמים אותו עלי ואני נזכרת מה זה "אושר טהור". קוסטה מתרגש לא פחות ואני רואה אותו בוכה פעם ראשונה בחיי.
המיילדת אומרת "טוב אנחנו שמים לך פיטוצין?" הא? מה פיטוצין, למה? כבר ילדתי.. "בשביל שהשיליה תצא...ככה אנחנו תמיד עושים לכולם" אני לא מבינה למה פיטוצין.. והיא אומרת טוב תנסי ללחוץ. אני לוחצץ פעם אחת והשיליה מחליקה החוצה.
ואני כבר בעולם אחר, אוהבת את כולם.. מסתכלת על התינוק שלי.. הוא כזה רגוע, נקי לגמרי (בלי טיפת דם ובלי טיפת הפרשות) משתעל ומתעטש, עושה קולות, פותח עיניים ומזיז את הצוואר.. מחפש פתמה וישר מתחיל לינוק. מלאך קטן. ואז אני מבינה שכל ה9 חודשי הריון ועוד שבוע ויומיים של הריון עודף, ועוד 17 שעות של צירים... כל זה היה שווה את הרגע הזה. באמת
שלום
נחבלתי בעבודה ברגל כתוצאה מנפילה
הרגל כאבה לי לכן פניתי לרופא .
הרופא עשה לי צילום רנטגן וטען שיש לי שבר בקרסול . הוא עשה לי גבס עד הברך. ואמר לי לחזור אליו כעבור חודש
חזרתי אליו והוא עשה צילום נוסף ואמר שהשבר לא יתרפא ולכן אני צריך להשאיר עוד שבועים ולהיות עם קביים .
ביקשתי פיענוח של הצילום לצורך הביטוח תאונות אישיות שלי .
והיה רשום שם שאין שבר ואין כלום ברגל.
חודש וחצי אני יושב בבית עם קביים מתקלח עם שקיות ואין לי כלום ברגל.
השאלה שאלה אם זה נחשב לרשלנות?
אם מתברר כי כלל לא היה שבר ברגל ובפענוח חוזר של הצילום אף רופא סביר לא היה קובע כי מדובר בשבר מן הסתם מדובר בהתרשלות. הקושי הוא שמבלי חלילה להקל ראש בסבל המיותר שלך היקף הפיצוי במקרים בהם מתברר שאין נזק קבוע הוא מתון ביותר ותביעת רשלנות רפואית קטנה כגדולה מחייבת צירוף חוות דעת רפואית שעלותה אינה מבוטלת.
יהיה מקום לכן לשקול אם המקרה יצדיק כלכלית תביעת רשלנות רפואית ואולי ניתן יהיה להסתפק במכתב דרישה על ידי עורך דין.
רוצה להכיר את כל האפשרויות שבפניך ולקבל החלטה מושכלת? פנה/י אלינו:
מכתבי תודה והערכה
"חשוב היה לי גם לכתוב ולהגיד תודה, עוד פעם, על הטיפול המשפטי שלך ושל צוות המשרד בתביעת הפיצויים שלנו מול בית החולים תל השומר. הגענו אליך בהמלצה של רופא בכיר ולמרות הקשיים, קיבלנו פסק דין ופיצויים הולמים"
ד.מ. סביון
"עופר סולר היקר, אין לנו מילים לתאר את הטיפול המשפטי המסור והמקצועי שקיבלנו ממך, לאורך 4 וחצי שנים שבהם ניהלת את התביעה מול בית חולים העמק בתבונה רבה, עמדת לצד בני המשפחה בכל עת ובכל עניין. מאחלים לך רק בריאות והצלחה"
משפחת ב.ע. חדרה
"פנינו למשרדך כשנה וחצי אחרי אירוע קשה של לידה שהסתבכה, ליווית והפנת אותנו אל המומחים הרפואיים והגשת תביעת פיצויים שהסתיימה במהירות, בדרך של פשרה ומבלי להגרר להליכים משפטיים מיותרים וכואבים. על כל אלה תודתינו"
בני הזוג בצרה
"עו"ד עופר סולר ייצג את המשפחה בתביעה נגד גניקולוג וקופת חולים מאוחדת. זכינו להכיר את המומחה המשפטי הטוב ביותר בתחום בזכות המלצה של קרוב משפחה והגענו לתוצאה ראויה, שעזרה להמתיק ולו במעט את חומרת הפגיעה והשפעותיה"