הולכת לבית חולים מרגישה חלשה ועייפה עושים בדיקת שתן אומרים לי אוי מזל טוב את
בהריון
ממשיכה הולכת לרופא
נשים נותן לי לעשות בדיקות של
הריון
בדיקות דם
סקירת מערכות ראשונה יצא בסדר
שקיפות עורפית גם יצא בסדר חלבון עוברי גם יצא בסדר וכבר אמרו לי בסקירת מערכות שזה בן
קבעתי לסקירת מערכות מורחבת ושם הכל היה בסדר עד הרגע האחרון
ליפני שמסיימים את הבדיקה אומר לי אני רואה שבקיבא יש משהו לא בסדר והוא רוצה שאני הלך לבית חולים לעשות בדיקה חוזרת
קבעתי תור אני הולכת חבית חולים נכנסת לחדר עושים בדיקה שגרתית אחרי חצי שעה שהיא על הבטן שלי
נכנסים שלוש רופאים נוספים
מסבירים לי שיכול להיות שיש לתינוק
תסמונת דאון קשה ואני הצטרך להוריד אותו
אני הרגשתי שזה לא נכון הפרופסור אמר לי שאני צריכה לעשות דיקור
מי שפיר ופחדתי ,
כולם אמרו לי איך אני יגדל ילד אם תסמונת דאון ובכל זאת נלחמתי עשיתי דיקור מי שפיר שבועים אחרי זה אני מקבלת תשובות שלילד אין תסמונת דאון וקניראה זה משהו אחר , קבעתי כבר תור להפלה ,
אני באה לבדיקה נוספת אומרים לי תקשיבי יש לעובר חסימה בקיבא והוא יצטרך לעבור
ניתוח איך שיוולד ואני נכנסתי לפחד איך מה מו מי
המשכתי הייתי שבוע 33 מגיעה לבדיקה נוספת
אוי יש לך ריבוי מי שפיר אנחנו לא חושבים שתחזיקי עד הסוף תצטרך לילד אותך
כבר לא יכלתי לזוז הייתה לי בטן ענקית קוצר נשימה
מגיעה אם כאבים למיון שבוע 34+4
חושבים אני הלידה מכניסים לחדר
לידה בודקים פתיחה צוואר סגור אין פתיחה מחזירים למיון יש צירונים
מחליטים לאשפז עושים כל יום אולטרסאונד ורואים שהכמות מיים מכפילה את עצמה וזה מסוכן לעובר
כל יום ביקור רואים מחליטים בשבוע 37 לילד ולא לחכות עוד יום אחד
שבועיים אני במחלקה כאבים צירים מחכים לשבוע 37 שהעובר יחזיר מעמד בניתוח
מתה מי פחד
הגענו לשבוע 37 קמה ב5 בבוקר הרופא אומרת בואי עושים לך בלון
נכנסת לחדר שמים לי בלון שזה יזרז את הלידה
שעתיים אחרי זה כאבי טופת נפלט הבלון פתיחה של 3 ומחיקה מלאה. מורידים לחדר לידה
קבעו כבר לתינוק חדר ניתוח ביום רביעי ואותי הורידו ביום שני
אמרו לי אם עד מחר את לא תילדי בכוחות עצמך אנחנו מכניסים לניתוח
מורידים אותי ב10 וחצי לחדר לידה צירים בשמיים
מגיעה השעה 3 וחצי אותה פתיחה לא זז כלום
אני סובלת כואב לי מבקשת חדר ניתוח לא רוצה ללדת רגיל לא מסוגלת הרופאים אומרים לי את עוד צעירה חבל אנחנו רוצים לידה רגילה
עושים
אפידורל בשעה 4
פוקעים את המים עדין כאבי טופת אפידורל לא עזר. מחליטים לתת
פיטוצין.
מתה מי כאבים מבקשת עונה מנה של אפידורל הוא לא עוזר לי מרגישה הכל.
השעה 8 בערב. מבקשת אפידורל שוב משהו לכאבים אני לא מסוגלת יותר.
באים נותנים לי טישטוש.
בשעה9 ישנה חצי שעה קמה אני צועקת הוא יוצא אני לא יכולה יותר.
המיילדת מגיעה אומרת לי יופי את בפתיחה של 9 אחרי חצי שעה היא מגיעה פותחת את הכל יופי את בפתיחה מלאה.
את עכשיו שומעת לי את לוחצת חזק והוא בחוץ
שתי לחיצות הוא היה בחוץ נולד 2345
ועבר לניתוח יום אחרי שבועיים נוספים בטיפול נמרץ.
זה הסיפור שלי