אחרי
הריון של סיוט
CMV נולד לי מתן בניתוח קיסרי חירום. עם הבכי הראשון שלו בכיתי אני מאושר וסוף סוף נשמתי לרווחה. אני מבקשת סליחה שלקח לי שש שנים לכתוב את כל מה שקרה. אולי יכולתי לעזור לאמהות אחרות או אפילו להציל כמה תינוקות עם הסיפור שלי, פשוט התקשיתי להביט לאחור.
את הCMV גיליתי כבר בשבוע 7 סביב הכניסה להריון. החלטתי להמשיך עם ההריון כי מבחינתי כל עוד אין סיבה קונקרטית להפסיק לא אפסיק את הפלא הזה. היתה לי תחושה שהכל בסדר.
גיליתי הרבה בורות בקרב רופאים. כל אחד שהתעדכן לאחרונה לפני 5 או 10 שנים ייעץ לי כמובן להפסיק את ההריון.
פניתי לפרופסור יוגב בהמלצת חברים, והוא עשה לי תרשים זרימה והראה לי שלמעשה ניתן לבדוק ולעקוב והסיכון שואף לאפס. המשכנו.
בבדיקות
מי שפיר נמצא כי העובר נדבק בוודאות. חזרתי לפרופ' יוגב שהרגיע אותנו בשנית, הכל ניתן לבדוק ונראה בבדיקת אולטרסאונד אם הוירוס התפרץ.
לאחר סקירות ממוקדות לגילוי CMV בבית החולים הכל נראה תקין ונפלא. התחלתי להרגע.
בחודש שביעי כשכבר הרשיתי לעצמי להתחבר לבעיטות הקטנות מתוכי, שלחו אותנו ברוטינה לבדיקת אולטרסאונד מוח אצל מומחה. כמה שנים מחיי איבדתי אצל אותו מומחה... ברגע שנשכבתי על המיטה, מלאת תקווה, הוא העביר את המכשיר על הבטן הגדולה ואמר "טוב, אני לא אוהב את העובר הזה..." הדם קפא בגופי. הוא בקש שאלך לשירותים ונעבור בדיקה נרתיקית. בכיתי כל הדרך לשם, לא זוכרת ממש מה קרה מאז אבל מצאתי את עצמי יושבת ליד שולחנו עם בן זוגי, הוא מביט בנו ואומר "אני לא מכיר זוגות שהמשיכו בשלב הזה". הכין טופס המלצה לוועדה להפסקת הריון ושנינו יצאנו המומים ושותקים מחדרו. נסעתי הביתה וכעסתי על העולם. לא הבנתי איך התחושה החזקה שלי והמזל הטוב שלי בוגד בי כך. "העובר הזה" המשיך לבעוט מתוכי.
פרופסור יוגב קבל אותנו באותו הערב אליו בין התורים. הוא מיד התקשר למומחה לשאול מה ראה וזה התחיל להתבלבל. היו "ממצאים" אמר. פרופ' יוגב החזיק את ידי ואמר לי "בואי נחכה עוד שבועיים. אם אכן זה CMV נראה אז את הקטסטרופה במוח ונדע שאין ברירה וניסינו הכל". הוא הפנה אותנו לד"ר ברונשטיין היקר בחיפה, אצלו עברנו 2 סקירות והוא הסכים לקבל אותנו על חשבון זמנו הפרטי. שרדתי שבועיים של המתנה ודר' ברונשטיין חיפש ולא מצא זכר לממצאים. הכנתי את עצמי לנורא מכל ויצאתי מעודדת. עוד שבועיים ובדיקת
MRI נמצאה תקינה לחלוטין. חזרנו אל מומחה המוח והוא אמר "טעיתי, תברחו מפה".
4 שנים היינו במעקב שמיעה והתפתחות בשניידר אצל פרו'פ עמיר והכל תקין.
מה למדתי מכל זה?
להקשיב לבטן ולאינטואיציה שלי
ללכת תמיד לקבל דעה שניה וגם שלישית
אולטרסאונד זה לא מדע מדוייק
ישנם רופאים מדהימים שמונעים מתוך תחושת שליחות, חפשו אותם
לנהל סיכונים, תמיד קיימת נקודת יציאה במקרה הגרוע, לא לנהוג בפזיזות, לחפש את המומחים והמנוסים בתחום ולקבל מהם עצה ראויה.
מאחלת בריאות ובשורות טובות!