תשניק סב לידתי Intrauterine hypoxia - היבטים רפואיים ומשפטיים באתר Malpractice בנושא רשלנות רפואית...
תשניק סב לידתי Intrauterine hypoxia - היבטים רפואיים ומשפטיים
x דיווח על תקלה
תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:

לשיחת יעוץ עם עו"ד סולר חייגו: 03-7369254
מאמרים אחרונים
יצירת קשר עם עו"ד עופר סולר
כל התגיות

תשניק סב לידתי - birth asphyxia

Hebrew
תאריך: 11/10/2011 13:17   

תשניק סב לידתי (אספיקציה - Intrauterine hypoxia) הוא סיבוך מסוכן שנגרם לעובר במהלך ההיריון או הלידה, כתוצאה מהפרעה חמורה באספקת חמצן ודם לגופו.

מחסור חמור וממושך באספקת חמצן  כתוצאה מליקוי בתפקוד חבל הטבור, שתפקידו להוביל חמצן מדם האם ליילוד, עלול להיות הרה אסון; לגרום לפגיעה מוחית חמורה, לפגיעה חריפה בתפקוד איברים שונים ואף למוות.

לשיחה מיידית עם עורך דין חייג/י: 03-7369254

לחבל הטבור המהווה למעשה חבל ממערכת כלי הדם של העובר - חשיבות עצומה בכל הנוגע לחייו תשניק סב לידתי Intrauterin hypoxia - היסטים רפואיים ומשפטייםולהתפתחותו התקינה ברחם ותפקודו התקין משמעותי גם במהלך הלידה. 

אשר על כן, הפרעות שונות הגורמות לחוסר תפקוד חמור של חבל הטבור משמעותן סכנה לעובר.

יש לציין, עם זאת, כי לא כל הפרעה או ליקוי חייבים להוביל לנזק. במצבים מסוימים, העובר מסוגל להתגבר או לפצות על שיבושים קלים וקצרים בזרימת החמצן.

אולם מחסור בחמצן למשך זמן ממושך או איחור ארוך מידי באבחון ובהתערבות חיצונית עלולים בהחלט להתבטא בנזק מוחי קשה ובלתי הפיך, במצבים של שיתוק מוחין, פגיעה עצבית רב מערכתית, פיגור שכלי ובמקרים קיצוניים אף לגרום למקרי מוות.

מצבי סיכון עיקריים - Intrauterine hypoxia

קיימים מספר מצבים נפוצים האופייניים להריון הידועים כמצבי סיכון בהקשר של תשניק סב לידתי: סוכרת הריונית שאינה מאובחנת או מאוזנת כראוי, קרע או דליפה רצינית בחבל הטבור, היפרדות שלייה, קשר בחבל או לחץ שמופעל עליו ממקור כלשהו, שבעטיים נחסמים כלי הדם שבו, ונקטעת אספקת החמצן הסדירה לדם ולמוח, כריכת חבל הטבור סביב צוואר היילוד וגופו, מצב שעלול להוביל לחנק שבעטיו לא מגיע די דם וחמצן למוח.

מצב שבו האם חשה בירידה בלתי אופיינית בתנועות העובר ברחמה, אשר אינה מושפעת או משתנה כתוצאה מאכילת מזון רווי סוכרים – מהווה במקרים רבים תסמין ראשון שעלול לנבא מצב של תשניק סב לידתי.

כאשר האם נתקלת במצב מעין זה, עליה למהר אל בית החולים. שם לאחר בדיקת רופא יבוצע בה ניטור עוברי שיאשר או ישלול את תחושותיה. האם תחובר למוניטור ויבוצע ניטור עוברי שיבדוק האם אכן ניתן להבחין בהאטה בקצב פעימות הלב – דבר המעיד על מצוקה עוברית.

תשניק סב לידתי - חשיבותו של אבחון וטיפול המהיר

כאשר אנשי הצוות הרפואי נוכחים לדעת, מתוך תמונת המוניטור, כי קיימת מצוקה עוברית כלשהי, שייתכן שמקורה בתשניק, עליהם לפעול במהירות האפשרית ולהחיש טיפול ועזרה לעובר. במצב זה, כאשר ברור שקצב פעימות לבו של העובר מואט באופן משמעותי, לעיתים קרובות אין מנוס מביצוע לידה באמצעות ניתוח קיסרי יזום.

כשמדובר בחודשים האחרונים להריון ההתלבטות פחותה, אך לעיתים נדרשת הולדה גם בחודשים מוקדמים יותר, שמשמעותה הולדת פג.

יש מצבים שבהם אפילו עיכוב קל, אפילו של שניות, בטיפול במצוקה עוברית עלול להיות קריטי. לעיתים שניות ספורות יבדילו בין מצב של עובר שנגרם לו נזק מוחי לכל חייו לבין הולדה של תינוק בריא ויש גם מצבים שבהם אותן שניות ספורות יכריעו בין חיים ומוות.

מדוע הבהילות הרבה?

משום שהמוח האנושי יכול לתפקד ללא אספקת חמצן למשך 8-10 דקות לכל היותר, וללא גלוקוז במשך כ-2 דקות בלבד.

פרק זמן ארוך מזה משמעותו – נזקים חמורים ביותר, נוירולוגיים ומוטוריים, למוח וליתר חלקי הגוף ואף מוות של העובר במקרים קיצוניים.

מצבים של תשניק סב לידתי Intrauterine hypoxia ורשלנות רפואית

מדי שנה בשנה מוגשות בישראל מאות תביעות בגין רשלנות רפואית בלידה. ניתן להגיש תביעה נגד בית החולים והצוות הרפואי בגין רשלנות רפואית בעת הלידה עד הגיעו של  הילד נשוא התביעה לגיל עשרים וחמש.

רבות מן התביעות הללו קשורות במצבי תשניק סב לידתי וסבות סביב טעויות אבחון, אי אבחון, איחור באבחון וכן התעכבות או אי ביצוע מהלכים נדרשים: כגון החלטה וביצוע מהיר של ניתוח קיסרי לצורך הצלת חיי העובר או מניעת נכות קשה.

ניתן לבסס עילת רשלנות רפואית אם מוכח קשר סיבתי ברור בין המהלכים הרפואיים טרם הלידה ובמהלכה לבין הנזקים הנוירולוגיים והפיזיולוגיים שנגרמו ליילודים. שיתוק מוחין הוא אחד המצבים האופייניים הנובעים מתשניק סב לידתי, ואולם לא כל המצבים של שיתוק מוחין נובעים בהכרח מתשניק.

קיימים 4 מדדים רפואיים עיקריים המשמשים לאחר הלידה בקביעה האם הפגיעה ביילוד  מקורה בתשניק סביב הלידה:

  • ציון אפגר נמוך בערכים של 3-0
  • ערך נמוך מ-7 בבדיקת PH  בדם הטבורי, שמעידה על חמצת קשה
  • מצבי תרדמת, הכרה מעורפלת, פרכוסים ורפיון שרירי
  • פגיעה באיברי גוף אחרים, חוץ מהמוח

נטל הוכחה כבד

על הוכחת רשלנות רפואית בהקשר זה לעבור דרך מספר שלבים: ראשית יש להביא ראיות מוצקות לקיומו של כשל רפואי כלשהו, החורג מן הפרקטיקה המקובלת בעולם הרפואי ואשר מהווה סטייה מחובת הזהירות המוטלת על הרופא בנסיבות המקרה, שנית יש להוכיח קיומו של תשניק סב לידתי ולבסס קשר בין מהלכי הרופאים בעת הלידה לבין התשניק, ולבסוף יש להוכיח כי הנזקים החמורים שמהם סובל התובע, שיתוק מוחין (C.P), נכות, פיגור שכלי, אפילפסיה וכו', נגרמו בהכרח מן התשניק בלידה.

כך, במעבר שיטתי בין שלבי ההוכחה השונים יבוסס הקשר בין מעשי / מחדלי הרופאים לבין הנזק ותוכח עוולת הרשלנות.

אם מנגד, לא יצליחו הרופאים להציג מצגים אחרים או לבסס טענה כאילו ניתן ולא בלתי סביר לייחס את הנזק לסיבות אחרות (אשם תורם של האם למשל, שלא ביצעה בדיקות חשובות מסוימות שהורו לה לבצע) לא מן הנמנע כי התובעים יוכלו לזכות בתביעה.

תשניק סב לידתי - Intrauterine hypoxia

זכייה בתביעה בגין נזקי תשניק נשימתי בלידה, שהביאו על התובע היילוד, נזקים ונכות חמורה – משמעותה פיצוי של עד עשרה מיליוני שקלים ואף יותר, בראשי נזק של כאב וסבל, אובדן השתכרות לכל החיים החל גיל 18, צורך בהחלפת דירה ו/או התאמת דיור, בטיפולים, תרופות, פגיעה בכושר ההשתכרות של אחד ההורים שנדרש לטפל בצאצא הפגוע וכיוצא באלה.

כך למשל, בתביעה שהוגשה נגד בית חולים תבע צעיר בן 22 לוקה בשיתוק מוחין ומשותק ב-4 גפיו את בית החולים בו נולד על רשלנות רפואית בעת לידתו.

הטענות שבהן נקטו התובעים היו: אי ביצוע ניתוח קיסרי, אי ביצוע ניטור רציף אחר לבו של העובר בימים האחרונים להיריון ובעת ההיריון עצמו, למרות שמצב הסיכון היה ידוע (כאחד מתאומים הוא היה במנח עכוז ברחם הידוע כמצב סיכון), מנהל המחלקה קיבל כפשוטו את סירובה של האם לביצוע ניתוח קיסרי וידועה הייתה גם סיבת הסירוב – טראומה שעברה האם בעת שנולד לה וולד ללא רוח חיים במהלך ניתוח קיסרי בעבר, ולא נעשה אפילו ניסיון אחד לשכנעה לשנות את דעתה, שלא לדבר על התערבות, מתבקשת בנסיבות העניין, של עובדים סוציאליים וכו'.

מאז גילוי סימני המצוקה במוניטור התעכבה הלידה עוד שעתיים תמימות. הלידה הסתבכה והצוות הרפואי שטיפל בה היה מינימאלי, ובנוסף, למרות שמצב הסיכון היה ידוע מראש, לא נעשה כל ניסיון להיערך למצב שבו יהיה צורך לעבור ממצב של לידה רגילה לניתוח קיסרי. מאחר שבידי הנתבעים לא נמצאו רישומים מזמן  הלידה, הועבר אליהם נטל ההוכחה, הם כשלו להפריך את טענות התביעה ולהוכיח כי פעלו באופן סביר בנסיבות מקרה זה.

במקרה זה, החליטו השופטים כי הוכח קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית במהלך הלידה לבין התשניק שאירע לתובע, ובינו לבין שיתוק המוחין והנכות הקשה ממנה סובל הצעיר.

במקרה אחר, נדחתה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה לבית המשפט העליון על ידי משפחתו של בן 21 הסובל משיתוק מוחין קשה ואוטיזם. התובעים טענו שפיטוצין לזירוז הלידה שניתן בקצב גבוה מהרגיל,  גרם להתכווצויות בלתי רצוניות ברחם האם, שלא פסקו לגמרי גם לאחר מתן חומר נוגד, וגרמו במהלך ביצוע הניתוח הקיסרי לכליאת גופו של העובר ברחם, דבר שגרם לכך שהיה ללא נשימה בעת שחולץ.

ביהמ"ש פסק כי התובעים לא הצליחו לקשור בין ההתכווצויות הרחמיות לקיום התשניק הסב לידתי, ומכאן שגם לא הצליחו לקשור בין התשניק לנזק. במקרה זה, בניגוד לקודמו, אחזו הרופאים בתיעוד רפואי מתאים, ציון אפגר גבוה יחסית ורמת חומציות בדם לאחר הלידה – שהיה בהם די כדי להטיל ספק בהנחת התובעים באשר להתקיימותו של תשניק סב לידתי.

שני המקרים לעיל מלמדים על הקושי והמורכבות בהוכחת רשלנות רפואית בלידה בכלל, על נטל ההוכחה הכבד לו נדרשים תובעים הטוענים לרשלנות רפואית. החשיבות של הצגת תיעוד רפואי על ידי הנתבעים אינה מוטלת בספק ויש בה לעיתים כדי להכריע את גורל המשפט, שכן בהעדר רישומים מתאימים, יועבר נטל ההוכחה לנתבעים ויקשה עליהם מאוד.

כך או כך, הוכחת רשלנות רפואית במקרה של תשניק סב לידתי מורכבת, ומיומנותם וניסיונם של עורכי דין שרשלנות רפואית היא תחום התמחותם משמעותית ביותר ולעיתים קריטית, בהכרעת דיונים משפטיים מסוג זה. 

לקבלת סיוע משפטי אישי ליחצו: יעוץ משפטי לנפגעי רשלנות רפואית

בואו לשוחח עם מומחים ועורכי דין במסגרת: פורום רשלנות רפואית

לשיחה מיידית עם עו"ד חייגו: 03-7369254