אבחון תסמונת פראדר ווילי במהלך ההריון ולפני הלידה
מחיקה של מקטעי בסיסי DNA אחדים היא כל מה שצריך כדי לגרום להתפתחותה של התסמונת הנדירה שנקראת פראדר ווילי.
נכון למועד כתיבת שורות אלו, הלכה למעשה, אין כל סיבה להולדת ילד או ילדה שיתבררו כמי שלוקים בתסמונת, מבלי שהדבר התברר לפני או במהלך ההריון ובכל מקרה, לפני הלידה.
כפי שנסביר מיד, ישנן מספר דרכים לאבחן כבר בשלבים הראשונים בהריון כי העובר נושא את המוטציה הגנטית שגורמת לתסמונת Prader-Willi ובכל מקרה של לידת תינוק/ת הלוקה במחלה, חשוב לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
בסקירה שלפניך נסביר כיצד ומדוע המחיקה (deletion) יכולה להוביל להשמנה בקרב הלוקים בתסמונת? מדוע היא בכלל מתרחשת וחשוב מכך, מתי וכיצד ניתן לזהות את התסמינים ולאבחן את התסמונת עוד במסגרת מעקב ההריון.
משרדו של עורך הדין עופר סולר ייצג ומייצג משפחות בתביעות פיצויים שהוגשו בשל רשלנות באבחון התסמונת הקשה ואנו עומדים גם לרשותך בכל שאלה.
החומר הגנטי ותסמונת PWS
החומר התורשתי האנושי מדהים במורכבותו. 3 מיליארד אותיות (בסיסי דנ״א) מרכיבות כ-30 אלף גנים. אלו מסודרים זוגות-זוגות על פני 46 כרומוזומים, 23 מהאם ו-23 מהאב. ספר החיים מקודד את חיינו החל מרגע ההפרייה והיווצרות העובר ועד התפקוד הבסיסי בחיי היומיום של כולנו.
איך פגיעה אחת בכל העושר הגנטי הזה עשויה להשפיע? מחלות מסוימות מערבות כרומוזום שלם כמו לדוגמה תסמונת דאון, בעוד שמחלות אחרות משנות רק כמה אותיות מתוך אותן 3 מיליארד ומובילות למחלות גנטיות שונות.
כזו היא תסמונת פראדר ווילי שמופיעה בכ-1 מכל 25,000 ילדים. כיום מעריכים כי 450 אלף ילדים לוקים בה ברחבי העולם והיא משפיעה על בנים ובנות כאחד. התסמונת נחשבת כגורם המוביל להשמנה גנטית.
היא תוארה לראשונה עוד במאה ה-19 על ידי ד״ר לנגדון-דאון, אותו רופא שאבחן לראשונה את תסמונת דאון, וזוהתה כתסמונת באמצע שנות ה-60 על ידי זוג חוקרים שוודים: פראדר ו-ווילי. חלפה עוד רבע מאה עד שהצליחו לראשונה, במהלך שנת 1981, לזהות את הבסיס הגנטי שעומד מאחוריה.
המאפיינים של פראדר ווילי
הביטויים של פראדר ווילי יכולים להופיע עוד בלידה ולעיתים עוד במהלך ההריון כפי שנסביר בהמשך. התינוקות נולדים עם חולשת שרירים, לעיתים משמעותית, שיכולה להתבטא גם כבכי חלש או כקושי בהנקה ובהאכלה. רמזים נוספים בתקופת הינקות כוללים איברי מין קטנים או אשך טמיר וכן צבע עור בהיר יותר (היפופיגמנטציה) בהשוואה לשאר המשפחה.
הילדים עם פראדר ווילי נוטים לעיכוב התפתחותי ומתחילים לסבול מרעב בלתי נשלט (היפרפאגיה) כבר מגילאים צעירים, בדרך כלל בין גיל 1 ל-6 שנים. לצד שיבושים במאזן ההורמונלי וחסר בהורמון גדילה (GH), הדבר מוביל לקומה נמוכה יחד עם השמנה שמתפתחת במהירות.
בהמשך חייהם ילדים עם תסמונת פראדר ווילי סובלים גם מעיכוב בהתפתחות המינית. אולם הביטויים העיקריים של המחלה בשלבי חיים אלו קשורים בעיקר להשמנה ולסיבוכיה כגון סוכרת, דום נשימה בשינה (OSA) ואי ספיקת לב.
פארדר ווילי, כרומוזום 15 וגנטיקה
לפי מחקרים עדכניים שבודקים את התסמונת בכ-72% מהמקרים תסמונת PWS היא תוצאה של מחיקה של חלק קטן מכרומוזום 15. כדי לנסות ולהבין יותר לעומק מה זה בדיוק אומר, נעבור שיעור קצר בגנטיקה ונסביר מהן מיקרו-מחיקות ומה היא החתמה גנטית.
כאשר ביצית וזרע מופרים נוצר איחוד בין 50% מהחומר הגנטי של כל אחד מההורים. כל אחד מהם נושא עותק אחד של גן כך שלמעשה אנחנו חיים עם עותקים כפולים למרבית הגנים שלנו.
בפועל, חלק מהגנים אינם צריכים עותק כפול. יתר על כן, חלק מהגנים מתבטאים בהכרח מהעותק האבהי, בעוד שאחרים מהעותק האמהי. לא נכנס לשאלה הסבוכה כיצד החומר התורשתי ״יודע״ איזה עותק הגיע מכל הורה, אך נגיד בקצרה כי מדובר בין היתר בתהליך שנקרא החתמה, בו שינויים חיצוניים לחומר הגנטי עצמו (אפי-גנטיים) משפיעים על הביטוי שלו.
כעת נסתכל מקרוב על כרומוזום 15. מחיקה של 12 מקטעי בסיסים אצל הכרומוזום האבהי מובילה להתפתחות תסמונת פראדר ווילי. מחיקה דומה של אותם 12 מקטעים אצל הכרומוזום האמהי מובילה לתסמונת אחרת לגמרי, תסמונת אנגלמן, שמתבטאת בעיקר במוגבלות שכלית קשה לצד הפרעות תנועה.
זו אולי הדוגמה המוחשית ביותר למשמעות הרבה שקיימת לעותקים ההורים, דומים אך שונים.
בשאר המקרים, פראדר ווילי יכולה להיות תוצאה של תהליכים גנטיים אחרים, ובהם קבלת העתק כפול של כרומוזום 15 מהאם, במקום העתק אחד מכל הורה. יתכנו גם הסברים גנטיים נוספים ואחרים לתסמונת, אך הם נדירים.
מיליון זה הרבה? תלוי את מי שואלים...
ההפרעה הגנטית בפראדר ווילי נקראת מיקרו-מחיקה או microdeletion. אחת הבדיקות הגנטיות הנפוצות נקראת בדיקת קריוטיפ, בה מסתכלים במיקרוסקופ על סידור הכרומוזומים בנסיון לאתר חסרים או שינויים גנטיים שיכולים להוביל למחלות שונות.
לרוב ניתן לאתר במיקרוסקופ חסרים קטנים עד סדר גודל של 5 מיליון בסיסים (מגה-בסיסים) בעוד שינויים גנטיים קטנים יותר עשויים להתפספס ודורשים בדיקות גנטיות ברזולוציה גבוהה יותר כמו בדיקת הצ'יפ הגנטי.
תסמונות גנטיות המאופיינות במיקרו מחיקות לרב כוללות מחיקות זעירות במיוחד, ״רק״ מיליון בסיסים מתוך 3 מיליארד.
מחיקה זו מספיקה כדי להוביל לשינויים משמעותיים שגורמים לאוסף התסמינים בסינדרום. בעוד שלא מבינים לחלוטין את הקשר בין החומר הגנטי שנמחק בפראדר ווילי לבין התסמונת עצמה, יתכן כי מדובר באזור גנטי שחשוב לתפקוד ההיפותלמוס, המרכז המוחי שאחראי בין היתר על רעב ושובע, שינה וערות, חישת כאב ופוריות.
אבחון פראדר ווילי עוד במהלך ההריון
תינוקות עם פראדר ווילי נוטים להיות ״רגועים״ יותר ברחם עם תנועתיות מופחתת, כפי שניתן לראות גם באמצעות בדיקות אולטרסאונד שגרתיות. תופעות הריוניות אחרות שעשויות להופיע כוללות גודל קטן ביחס לגיל ההריון (SGA), גדילה אסימטרית (היקף ראש גדול מהיקף הבטן), ריבוי מי שפיר (פוליהידרמניוס), או מנח עכוז.
מדובר בממצאים לא ספציפיים שיכולים להופיע בעקבות שלל סיבות, חלקן גנטיות בעוד שחלקן שפירות לחלוטין. לכן חשוב במיוחד לשים לב למקרים של שילוב אוסף ממצאים יחד, שילוב שאמור בהחלט להעלות את החשד לקיומה של תסמונת פראדר ווילי בעובר המתפתח.
כיוון שרב המקרים של פראדר ווילי נוצרים מעצמם, כלומר המחיקה מתרחשת בשלבים המוקדמים של ההפרייה וההתפתחות העוברית ללא קשר להורים, סיפור של מקרים דומים במשפחה הוא נדיר ולא מבוצעות בדיקות סקר גנטי טרום הריוניות באופן שגרתי.
ברוב המקרים שבהם התסמונת מאובחנת במהלך ההריון, הרי שהאבחון נעשה על סמך ההמצאים המחשידים הנ"ל ובכפוף לבדיקת צ'יפ גנטי לאחר דיקור מי שפיר.
למרבה ההפתעה, עדיין לא קיימת בישראל המלצה גורפת לבצע בדיקה גנטית לאבחון פראדר ווילי על סמך הממצאים הללו, אך קיימות עדויות מחקריות רבות כי אוסף התסמינים צריך להדליק ״נורה אדומה״ ועשוי להצדיק בירור גנטי נוסף, כמו לדוגמה הפניית האם לצורך בדיקת סיסי שליה או מי שפיר.
מעבר לכך שינה אפשרות לאבחן את תסמונת PWS באמצעות בדיקת NIPT, שהנה בדיקת דם פשוטה וחפה מסיכונים, הנלקחת מדמה של האם ההריונית. בדיקה זו יכולה לאתר פגמים גנטיים על סמך דנ״א חופשי (cfDNA) מהעובר שמשתחרר לזרם הדם האמהי והיו לא מעט מחקרים שהוכיחו כי הבדיקה יעילה באבחון התסמונת.
חשוב להדגיש, בכל מקרה ובכל הריון, על הרופא שמלווה את מעקב ההריון להסביר על חשיבותה של בדיקת מי השפיר, על בדיקת הצ'יפ הגנטי ועל האפשרות לעשות בדיקת NIPT, לכל אשה והגם שמעקב ההריון שלה מתנהל ללא כל ממצאים חריגים.
חיים עם פארדר ווילי
ילדים עם תסמונת פראדר ווילי זקוקים לטיפול מקיף מצוות רב תחומי שכולל התייחסות לא רק לתופעה של השמנת יתר אלא גם להפרעות הורמונליות (אנדוקריניות) נוספות במהלך חייהם, כמו טיפול משלים בהורמון גדילה למשל. הדרכה הורית על התמודדות עם הרעב הקשה יכולה לעזור בהתמודדות של כלל המשפחה.
אבחנה של פראדר ווילי דורשת לרוב גם בירור גנטי מקיף למשפחה כדי להעריך את הסיכויים להופעה של התסמונת גם בהריונות הבאים, הגם שהמדובר על הסתברות נמוכה יחסית.
מתי חשוב לפנות לעורך דין?
כפי שהסברנו, ישנן בדיקות שגרתיות שיכולות לאבחן את התסמונת הנדירה בעובר עוד במהלך ההריון ואין כל סיבה, נכון לשנת 2021, ללידת תינוק/ת הלוקה בתסמונת, מבלי שהיא אובחנה מבעוד מועד, כבר בתחילת ההריון.
ניתן לקבוע בוודאות גבוהה כי בכל מקרה של לידת תינוק/ת עם תסמונת PWS ומבלי שהרופאים אבחנו את הפגם הגנטי ויידעו את ההורים על כך כבר בשלבים הראשונים של ההריון, ניתן יהיה לבסס עילה להגשת תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית.
אם נולד/ה לך תינוק/ת שאובחנ/ה רק לאחר הלידה כמי שנושא/ת את התסמונת הנדירה, חשוב לפנות ולקבל ייעוץ משפטי אישי ולבחון את מהלך ההריון והאפשרות לתבוע פיצויים כאמור.
במשרדנו מספר תיקי תביעה בהם אנו מייצגים את בני המשפחה, בשל רשלנות רפואית באבחון תסמונת פארדר ווילי וניתן לפנות אלינו לצורך קבלת ייעוץ אישי מפורט.
עוד בנושא: אילו תסמונות גנטיות ניתן לאבחן באמצעות בדיקת NIPT?
תשובות לשאלות נפוצות
לפניך תשובות של עורכי הדין שלנו לשאלות שחוזרות על עצמן בפניות של הורים המבקשים לקבל מידע ולבדוק את האפשרות להגיש תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית באבחון תסמונת פראדר ווילי.
לאחר הריון תקין בשנת 2017 נולד לנו בן עם תסמונת פראדר ווילי, האם הרופא היה צריך להסביר על האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר או בדיקת NIPT למרות שכל הבדיקות היו תקינות והייתי בת 28?
התשובה חד משמעית כן.
בכל הריון, בכל גיל של האישה ובכל רמת סיכון של ההריון חובה על הרופא אשר מבצע את מעקב ההריון להסביר באופן ברור לאישה ההרה על האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר ובדיקת NIPT.
יודגש כי גם אם האישה אינה זכאית לקבל את הבדיקות במסגרת סל הבריאות ועליה לבצע אותן באופן פרטי על הרופא שמבצע את מעקב ההריון מוטלת החובה להסביר על האפשרות לבצע את הבדיקה, גם אם מעקב ההריון נעשה במסגרת הרפואה הציבורית כמו קופת חולים.
במקרה בו לא ניתן הסבר כזה ונולד ילד עם תסמונת פראדר ווילי ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית.
באיזה שלב או באיזה גיל כדאי להגיש את התביעה?
את התביעה יש להגיש לבית משפט בטרם ימלאו לילד 7 שנים, שכן לאחר מועד זה עלולה להתקבל טענה בדבר התיישנות עילת התביעה.
ככלל מומלץ לפנות לעורך דין לצורך קבלת ייעוץ וייצוג בשלב מוקדם ככל הניתן שכן ביסוס תביעת רשלנות רפואית כרוכה בהכנות רבות וממושכות ואין כל סיבה לחכות לדקה ה-90. עורך הדין ידע להנחות ולהסביר מתי הוא השלב הנכון והמתאים להגשת התביעה, בין השאר בכפוף להתגבשות הנזק במקביל להתבגרותו של הילד החולה.
האם טיפלתם בתביעות שהוגשו בשל רשלנות באבחון תסמונת פראדר ווילי בעבר ואם כן, כיצד אלו הסתיימו?
כן, בהחלט.
משרד סולר קפלינסקי ייצג תובעים בכמה וכמה תביעות פיצויים שהוגשו בשל רשלנות רפואית באבחון תסמונת פראדר ווילי, כאשר גם בימים אלו ישנם תביעות המתנהלות בפני בית המשפט וממתינות להכרעה.
חשוב להדגיש כי בכל התביעות בהן ייצגנו תובעים עד לימים אלו שולמו לבני המשפחה פיצויי עתק, במסגרת הסדרי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין.
