רשלנות רפואית בניתוח בריאטרי לקיצור קיבה

למרות ההכרזות המרובות על כך שהשמנה היא המגיפה של העולם המודרני, תוצר מתבקש מאורח החיים המערבי של המאה ה-21, עדויות לנזקי ההשמנה מופיעות כבר בכתביו של היפוקרטס. כתבים אלו שמתוארכים ל-500 לפנה״ס תארו כבר אז כי עודף משקל גורם לתמותה פתאומית בגיל צעיר יותר.

לא ניתן להכחיש יחד עם זאת שמדובר בתופעה העולה בשכיחותה בשנים האחרונות. מאז שנות ה-80 ועד 2015 המצאות ההשמנה הוכפלה בקרב תושביהן של רוב מדינות המערב.  

המדד הנפוץ ביותר להערכת השמנה הוא האינדקס למסת הגוף (Body Mass Index) המוכר יותר כ-BMI ומחושב לפי המשקל חלקי הגובה בריבוע.

עודף משקל מוגדר כ-BMI הגדול מ-25 ק״ג/מ״ר והשמנה כ-BMI מעל 30 ק״ג/מ״ר. למרות טענות על מגבלות המדד, למשל חוסר יכולתו להעריך מסת שריר לעומת מסת שומן, הוא נותר כאמצעי הנוח ביותר להערכת עודף משקל.

השמנה יכולה להשפיע לא רק על התפקוד היומיומי והתפיסה העצמית אלא גם בעלת השלכות רפואיות מוכחות. היא מגבירה את הסיכון לתחלואה לבבית, יתר לחץ דם, סוכרת מסוג 2, סוגי סרטן שונים ועוד. ירידה במשקל מסוגלת להפחית ולעיתים אף להעלים, את הסיכונים הללו.

מהי הדרך הטובה ביותר לרדת במשקל?

אנשים רבים שואלים את עצמם את השאלה הזו. אולם האמת היא שאין תשובה אחת ויחידה עבורה, ובטח לא דרך אחידה המתאימה לכולם.

לפני הכל חשוב לדעת מהי המטרה שלכם בעת ירידה במשקל. בעוד שגם לירידה של 5-7% ממשקל גופכם יש יתרונות בריאותיים, אנשים רבים שואפים לרדת 50% ממשקל הגוף העודף שלהם. אולם גם עם הענות והתמדה לשינוי באורחות חיים לרב הירידה אינה גבוה מ-5%.

זה לא אומר שצריך לוותר על הנסיון: השרשת הרגלי תזונה בריאים בעזרת יעוץ דיאטני מתאים, הקפדה על פעילות גופנית סדירה ושינוי התנהגותי הם כולם צעד הכרחי בכל מסע לירידה במשקל.  

מועמדים מתאימים לניתוח בריאטרי יכולים להרוויח מיתרונות בריאותיים לצד ירידה במשקל. שיטה זו נחשבת היעילה ביותר מבחינת אחוזי המשקל שניתן להוריד בעזרתה אולם אין לראות בה ״כרטיס מהיר״ לירידה במשקל, אלא רק צעד ראשון בדרך לשינוי.

התאמה לניתוח נקבעת לפי משקל ותחלואה נלווית

ניתוח בריאטרי הוא החלטה רפואית מורכבת, כפי שנפרט בהמשך. על כן הוא לא מתאים לכל אחד שסובל מעודף משקל אלא רק למי שעומד בקריטריונים הרפואיים המתאימים.

המועמדים לניתוח בריאטרי הם מי שה-BMI שלו גדול מ-40 ק״ג/מ״ר, או לחלופין גדול מ-35 ק״ג/מ״ר עם תחלואה נלווית להשמנה, כמו סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, דום נשימה חסימתי בשינה (OSA), כבד שומני (NASH או NAFLD), דלקות פרקים ועוד.  

אותם מועמדים צריכים להוכיח במעמד ההערכה הניתוחית שניסו בעבר שיטות שונות לירידה במשקל כמו דיאטה, פעילות גופנית או טיפול תרופתי שכשלו.

למרות היתרונות הלבביים והמטבוליים של הניתוח הוא לא משמש כטיפול לאותם אנשים שסובלים ממחלות אלה בלי קשר להשמנה.

יתר על כן, ניתוח בריאטרי אינו אפשרי למטופלים עם מצבים פסיכיאטריים מסויימים ובפרט הפרעות אכילה מסוימות. מחלה נפשית לא מאוזנת עשויה להפריע להצלחת הניתוח ולהענות הרפואית המוגברת הנדרשת לאחריו.

ניתוחים שונים, מטרה אחת: ההבדלים בין השיטות השונות

את קבלת ההחלטה על ביצוע ניתוח בריאטרי יש לעשות אך ורק בשיתוף רופא/ה בעל/ת מומחיות בתחום.

זאת כיוון שהתאמה לקריטריונים היא רק שלב אחד מתוך שרשרת הערכות שיש לעשות לקראת ביצוע הניתוח. משרד הבריאות הוציא קווים מנחים המחייבים כל מרכז בריאטרי לטיפול בהשמנת יתר חולנית וכל מטופל בבואו לעבור ניתוח זה.

העקרון שעומד מאחורי כל הניתוחים הבריאטריים הוא ירידה במשקל באמצעות אחד משני מנגנונים או שילוב של שניהם.

הראשון הוא הגבלה - צמצום פיזי של הקיבולת במערכת העיכול שגורמת לשובע מוקדם.

השני הוא הקטנת ספיגה - קיצור מערכת העיכול בצורה בה פחות שומנים, סוכרים וחלבונים נספגים מהמזון המתעכל. סוגי ניתוחים שונים משתמשים במנגנונים אלו בצורות שונות.

הייעוץ הרפואי חשוב כדי להחליט איזה סוג של ניתוח מתאים לך.

מבין הניתוחים השכיחים בישראל ניתן למנות את הבאים:

• ניתוח שרוול (״קיצור קיבה״) מהווה 58% מכל הפרוצדורות הבריאטריות בארצות הברית. במהלכו מוסר חלק מהקיבה כך שקיבולת המזון שלה מצטמצמת דרסטית. הירידה במשקל בניתוח זה מגיעה עד 60% מעודף המשקל בשנתיים שלאחריו והוא נחשב ״פשוט״ בהשוואה לניתוחים הדורשים השקות.

   

• ניתוח מעקף קיבה (ניתוח בשתי השקות) ניתוח זה משלב בין קיצור קיבה לבין מעקף של עד 50% מהמעי הדק במטרה להקטין את שטח הספיגה של המזון המתעכל. הקיבה מושקת למעי הדק ובהמשך לולאת התריסריון המנותקת מושקת גם היא למעי הדק. הניתוח מביא לירידה של עד 70% מהמשקל העודף אך עשוי להיות כרוך בסיבוכים רבים יותר הקשורים לתת-ספיגה.

   

• ניתוח מיני-מעקף קיבה (ניתוח בהשקה אחת) גרסה מצומצמת זו של מעקף הקיבה הוותיק נחשבת פשוטה יותר, כיוון שכוללת השקה אחת בין הקיבה המקוצרת לבין המעי הדק. תוצאותיו נחשבות שוות ערך לזה של מעקף הקיבה.

סיבוכים אפשריים בעקבות ניתוח בריאטרי

כבכל הליך התערבותי, גם בניתוח בריאטרי כלולים סיכונים וסיבוכים, כאלה המאפיינים את התקופה הקצרה לאחר הניתוח וכאלה המופיעים גם חודשים או שנים לאחריו.

בין הסיבוכים קצרי הטווח ניתן לציין דלף, הצרות או התכייבות של אזורי ההשקות והחיבורים בניתוח. סיבוכים אלו מופיעים בשכיחות דומה בכל סוגי הניתוחים, עד 3% ברב המקרים.

חשוב לזהות סיבוכים אלו בזמן ובמידת הצורך לתקן אותם בהתערבות ניתוחית דחופה.

אחד מהגורמים שמגבירים את הסיכון להתפתחות סיבוכים אלו הוא עישון, שמפריע לתהליך ההחלמה לאחר הניתוח.

עם זאת חשוב לשים לב בפרט לסיבוכים ארוכי טווח שעשויים להופיע זמן מה לאחר הניתוח.

חשוב מאד להקפיד על מעקב לפי הנחיות הרופא/ה כדי להקפיד ולזהות בזמן את ההתפתחויות של סיבוכים אלו. יתר על כן, חשוב להבין אותם טרם הניתוח כדי לקבל מושג טוב יותר אודות המשמעות של ההחלטה על ניתוח בריאטרי.

סיבוכים ארוכי טווח כוללים לא פעם הפרעות בספיגה, כמו למשל תסמונת ההצפה (dumping syndrome) שמופיעה לאחר ניתוחי מעקף קיבה.

תסמונת זו נגרמת בגלל ספיגה מופחתת של פחמימות במעי הדק שיכולה להוביל לכאבי בטן, הקאות ושלשולים לאחר אכילה של מזונות מסוימים.

סיבוכים נוספים כוללים:

• התפתחות אבנים בדרכי המרה או בדרכי השתן
• הפרעות במערכת העיכול לרבות הצרויות
• מחלות ריפלוקס והתכייבויות
• מחסור משמעותי בחומרי תזונה שעשוי לדרוש תיסוף בכדורים ולעתים אף בזריקות ובעירויים

אחרי הניתוח: למה אפשר לצפות?

המטרה העיקרית של ניתוחים בריאטריים היא ירידה במשקל, אותה ניתן לראות כבר בחודשים הראשונים לאחר הניתוח, עד ירידה של 7 ק״ג בחודש בחצי השנה הראשונה.

הירידה נמשכת גם בשנים העוקבות לניתוח אולם בצורה מתונה יותר של 2-3 ק״ג מדי חודש, הדורשת שילוב של דיאטה ופעילות גופנית.

בטווח הארוך ניתן לראות שהירידה במשקל מגיעה לשיאה כעבור שנתיים מהניתוח ולאחריה ישנה עליה מתונה, כך שבטווח של 10 שנים רב המנותחים מצליחים להוריד 50% מעודף משקלם כתלות בסוגי הניתוחים השונים.

חשוב להדגיש כי עד 60% מהמטופלים חווים שיפור ואף נסיגה בסוכרת סוג 2 שמאפשרת הורדה של כמות התרופות הקבועות שהם נוטלים.

84% מהמנותחים חווים ירידה ביתר לחץ הדם ומעבר לכך, מחקרים הראו שקיימת ירידה של 30% ויותר בסיכון למחלות סרטן הקשורות לתופעת ההשמנה.

כל אלו הם יתרונות משמעותיים שחשוב להתייחס אליהם בשיקולים הרבים שנכנסים להחלטה על ניתוח בריאטרי. אולם הם דורשים מחויבות, משמעת ונכונות להצמד למעקב הרפואי שיותווה לכם בהתאם למצבכם הרפואי טרום הניתוח ולאחריו.

לפני הניתוח ולאחריו חשוב לשאול את הרופא/ה את כל השאלות שעדיין נותרו לכם ולבנות יחד עם הגורם המתאים תכנית בריאותית לחיים ארוכים, בריאים ומאוזנים.

רשלנות רפואית בניתוח לקיצור קיבה

רשלנות רפואית מתהווה מקום שרופא סוטה מדרך ההתנהגות הסבירה, ובסטייתו הוא גורם נזק למטופל. לאור כך, מובן שלא כל נזק שנגרם כתוצאה מניתוח כושל לקיצור קיבה הוא נזק שנגרם ברשלנות.

עם זאת ניתן לשרטט מקרים בהם צפוי בית המשפט לפסוק פיצויים למטופל:

רשלנות טרום לניתוח -  רשלנות טרום לניתוח תתהווה כאשר הרופאים לא בחנו את המטופל, ולא השתכנעו כי הוא אכן מתאים לקריטריונים הדרושים לביצוע הניתוח.

על הקריטריונים הללו ניתן ללמוד מסל הבריאות הישראלי והם מתמקדים בגיל המטופל, מדד המשקל העודף שלו ה-BMI ובסכנות הנשקפות לו אם לא יבצע את הניתוח.

כמו כן  על המטופל לתת הסכמתו מדעת לקיצור הקיבה, וזאת לאחר שהוסבר לו באופן מפורט על כלל הסיכונים והסיכויים של הניתוח – ראה למשל ת"א 1109/97 שם פסק בית המשפט:

"היקף המידע הנמסר לחולה צריך לבטא את האיזון הראוי בין שני אינטרסים: מצד אחד, האינטרס של החולה לקבל את מלוא האינפורמציה על מנת להגיע להחלטה מושכלת ומצד שני, מניעת מצב בו הנטל המוטל על הרופאים לשתף את החולה בכל דבר מקצועי יחרוג מגבולות סבירים ויפגע בעבודת הרופאים ובסופו של דבר גם בשיקול דעתו של החולה"

רשלנות בניתוח עצמו – בכדי לבסס עילת תביעה לרשלנות בהליך עצמו יש להוכיח כי הרופאים סטו מהנורמה הרפואית הסבירה והנוהגת במצב דברים דומה למה שארע למטופל. בכדי להוכיח את האמור, יש להמציא חוות דעת רפואית שתראה כי במצב הרפואי שנוצר, רופא סביר היה נוהג אחרת מכפי שנהג הרופא המטפל.

רשלנות רפואית לאחר הניתוח – יש לציין כי מצופה מכל רופא סביר לעקוב אחר המטופל לאחר ביצוע ניתוח מורכב כגון קיצור קיבה, ועל כן התרשלות בהשגחה וגרימת נזק כתוצאה ממנה תצמיח אף היא למטופל זכות לפיצוי.

דוגמאות מפסקי דין בתחום

מעיון במאגר המשפטי עולה כי במהלך 15 השנים האחרונות דנו בתי המשפט בישראל בתביעות רבות שהוגשו על ידי תובעים, בעילת רשלנות רפואית בניתוח לקיצור קיבה.

על מנת להבין ולדעת יותר מומלץ לעיין בפסקי הדין הבאים:

• תא (בימ"ש השלום י-ם) 3002/05 חרות גור אריה נ' ד"ר משה דודאי
• בית המשפט העליון  רעא 7731/04 מדינת ישראל משרד הבריאות נ' עזבון המנוחה אביטל הלפרין ז"ל
• בית משפט השלום בירושלים תא 13442/04 בני כפיר נ' מרכז רפואי כרמל
• בימ"ש השלום בירושלים תא 6004/04 ציון שדה נ' ד"ר משה דודאי
• בימ"ש המחוזי בירושלים תא 1109/97 יהודה פרננדס נ' הסתדרות מדיצינית הדסה
• בית המשפט המחוזי בחיפה תא 10359/97 גבע שרית נ' שירותי בריאות כללית

התייעצות עם עורך דין לאחר ניתוח בריאטרי

ניתוח בריאטרי פורט על מייתרים שמוכרים לאנשים רבים - הרצון להיות רזים. לעיתים גם בשל העלות הגבוהה של הניתוח רופאים נחפזים לבצעו וזאת ללא בדיקה מקדמית לגבי מידת התאמתו של המטופל לביצוע הפרוצדורה המורכבת.

תביעה משפטית המתבססת על רשלנות רפואית בהליך קיצור קיבה עלולה להוביל לנזקים חמורים לתשלום פיצויים בסכומים גבוהים ביותר, ועל כן במקום בו נפגעתם מהליך הקיצור, מומלץ לפנות אל עורך דין מהתחום שיעריך עבורכם את סיכויי הצלחת התביעה, ואת גובה הפיצוי המשוער.

משרד סולר קפלינסקי טיפל ומטפל בעשרות תביעות שהוגשו בעילת רשלנות רפואית, לאחר נזקים חמורים שנגרמו למנותחים שעברו ניתוח בריאטרי ונגרמו להם נזקים חמורים. בכל מקרה שבו נגרמו לך נזקים בזמן הניתוח ובמהלך תקופת ההחלמה לאחריו, ניתן לפנות אלינו לקבלת ייעוץ משפטי אישי והערכת סיכויי התביעה.

תשובות לשאלות נפוצות של מנותחים

לאורך השנים טיפלנו כאמור במספר רב של תביעות פיצויים שהוגשו בשמם של מנותחים. כמו כן, אנו נותנים ייעוץ משפטי אישי בשילוב עם צוות מומחים רפואיים, במענה לשאלות של מנותחים המבקשים לבדוק את מהלך הניתוח שעברו ונסיבות פגיעתם לאחר הניתוח הבריאטרי.

לפניך תשובות מפורטות וברורות לשאלות נפוצות, שעולות מדי פעם בשיחות הייעוץ שלנו עם מנותחים.