בדיקת סקר לאבחון דם סמוי בצואה
מדי שנה מאובחנים בישראל מעל ל-3000 מקרים של סרטן המעי הגס והחלחולת, מה שהופך אותו לסרטן השני בשכיחותו בישראל. גילוי מוקדם של סרטן מעי גס בעזרת בדיקות סקר יכול למנוע את התפתחות הסרטן ואף להביא לריפוי מהמחלה הארורה.
מאידך, אבחון מאוחר של סרטן המעי הגס עלול להוביל לטיפולים דרסטיים ולפגיעה משמעותית בסיכויי ההחלמה של החולה.
התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת (Colorectal cancer - CRC) ירדה באופן הדרגתי החל משנות ה-80 של המאה ה-20 במדינות מערביות רבות. ניתן לייחס בשורות טובות אלה להתקדמות גם בשיטות הסקר והאבחון המוקדם של המחלה וגם להטמעתן הרחבה במערכות הבריאות בעולם ובהן גם בישראל.
בסקירה המפורטת והחשובה שלפניך נסביר אודות בדיקת הסקר לאבחון מוקדם של דם בצואה, שהנה אחת הבדיקות הנפוצות שמסייעות לאבחן בשלב מוקדם את הופעתה של מחלת הסרטן הארורה במעי הגס.
עוד נסביר על מקרים מצערים שבהם הרופאים התרשלו באבחון דם סמוי בצואה מסיבות שונות ומשונות ועל הדרך להגיש תביעת רשלנות רפואית במקרה של איחור משמעותי באבחון המחלה, איחור שנבע מרשלנות רפואית.
מטרת בדיקות הסקר בסרטן המעי הגס
כיום אנחנו יודעים שסרטן המעי הגס והחלחולת מתפתח בהדרגה ולאורך זמן. לעיתים קרובות, הוא תוצאה של נגעים טרום סרטניים שנקראים פוליפים.
מטרת בדיקות הסקר בסרטן המעי הגס היא למנוע את המחלה על ידי טיפול בפוליפים בעלי מאפיינים טרום סרטניים או לאבחן אותה בשלבים המוקדמים ביותר, בהם הטיפול הוא יעיל במיוחד.
על כן, הימנעות מביצוע בדיקות הסקר עלולה להגביר את הסיכון שלך לסבול מסרטן מעי גס בשלב מתקדם וביצוע הבדיקות במועדן הוכחה כמפחיתה תחלואה ואף תמותה מהמחלה.
אסטרטגיית בדיקות הסקר בישראל
חשוב לדעת שבדיקות הסקר מתבצעות עבור כל האוכלוסייה, כפי שנסקור בהמשך, גם אם אתם לא סובלים משום תסמין. היעדר תסמינים לא מפחית את החשיבות שבביצוע בדיקות הסקר.
בדיקות הסקר בישראל נחלקות ל-3 טכנולוגיות עיקריות, כל אחת מהן מתאימה לקבוצת אוכלוסייה אחרת.
קולונוסקופיה
בדיקת הקולונוסקופיה היא בדיקת הסקר היחידה שמשמשת לא רק לאבחון, אלא גם לטיפול באמצעות כריתת פוליפים. הבדיקה מתבצעת בבית חולים או במרכז רפואי אחר, תחת טשטוש, ודורשת הכנה של המעי באמצעות חוקן / חומר משלשל.
בישראל בדיקת הקולונוסקופיה במסגרת סל בריאות מותווית לבעלי היסטוריה משפחתית של סרטן מעי גס, בעלי הפרעות גנטיות מסוימות ומי שבדיקות סקר אחרות שלהם הן חיוביות.
קולונוסקופיה וירטואלית
על אף שמה, הבדיקה שונה מבדיקת הקולונוסקופיה והיא למעשה בדיקת CT לאיתור פוליפים וגידולים במעי, אך ללא יכולת לטפל בהם. הזכאות לבדיקה תלויה בגורמי הסיכון ומשתנה בהתאם למדיניות הקופה.
בדיקת דם סמוי בצואה
זו בדיקת הסקר הנפוצה ביותר והיא הוכחה כמפחיתת תמותה מסרטן המעי הגס. הבדיקה מומלצת וכלולה בסל הבריאות עבור כל הישראלים אחת לשנה החל מגיל 50 ועד גיל 74. נהוג לומר שביצוע בדיקת דם סמוי מדי שנה והשלמת מעקב מלא ללא דיחוי היא בעלת רגישות של 70-92%.
דם סמוי בצואה: לא בדיקה אחת
דם סמוי בצואה עלול לנבוע מדימום זעיר, שלא ניתן לראות בעין, שמקורו בפוליפ או בגידול בשלבים המוקדמים. למעשה, יתכן שדם בלתי נראה זה הוא הסימן היחיד לסיכון מוגבר לסרטן מעי גס או לנוכחותה של המחלה.
לאורך השנים קיים שיפור בטכנולוגיות שבאמצעותן מתבצעת הבדיקה, רובן עדיין מתבצעות אחת לשנה. השיפור מתבטא בנוחות ביצוע הבדיקה, שיפור הרגישות (גילוי יותר מקרים אמיתיים) ושיפור הספציפיות (הפחתה בתוצאות חיוביות למרות שהנבדק בריא). הטכנולוגיה בה מתבצעת הבדיקה יכולה להשתנות בין הקופות.
בין הבדיקות הפופלאריות היום בישראל ניתן למנות את שיטת FIT - Fecal Immunochemical Test, שהנה בדיקה שמבצעים אחת לשנה, על בסיס דגימת צואה אחת ובניגוד לחלק מהבדיקות הקודמות שדורשות איסוף לאורך מספר ימים.
בניגוד לבדיקות קודמות, בדיקה זו אינה דורשת לרוב שינוי של הרגלי אכילה או תרופות בימים שלפני הבדיקה. על פי מחקר, בדיקה שנתית בטכנולוגיית FIT מגלה כ-74% ממקרי סרטן המעי הגס ובספציפיות של 96%. הרגישות עבור פוליפים נמוכה יותר.
מה עושים אם תוצאת הבדיקה חזרה חיובית?
הימצאות דם בבדיקת דם סמוי בצואה אינה מעידה בהכרח שאתה חולה במחלת הסרטן. מכיוון שהבדיקות מאתרות שיירים של דם, יתכן שמקורם בדימום ממקום אחר במערכת העיכול, שלא קשור לפוליפ או גידול.
במקרה של בדיקה חיובית, סביר שיומלץ לך לבצע בדיקה נוספת ולעיתים קולונוסקופיה. בדיקת קולונוסקופיה נחשבת רגישה במיוחד באיתור גידולים סרטניים (כ-95%) ובאיתור פוליפים (75-95%: גבוה משמעותית מהבדיקות האחרות). כזכור, קולונוסקופיה מאפשרת לא רק לאבחן את המצבים, אלא גם לטפל בהם.
התאמה אישית של אסטרטגיית הסקר
רופא המשפחה או הגסטרואנטרולוג יוכל לעזור להתאים לך את אסטרטגיית בדיקת הסקר העדיפה ביותר עבורך. כך, יתכן שיומלץ לך על בדיקת דם סמוי בצואה או קולונוסקופיה החל מגיל מסוים, בתדירות מסויימת או בשיטות טכנולוגיות שונות, בהתאם לגורמי הסיכון הייחודיים לך.
ככלל, ככל שיש לך יותר סיכון לפתח סרטן מעי הגס והחלחולת כך סביר שהרופא ימליץ לך על בדיקות מוקדמות יותר ותכופות יותר.
עולם הרפואה מכיר היום מצבים רפואיים רבים שיכולים להעלות את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס וביניהם:
תסמונות תורשתיות: ובראשן תסמונת לינץ' ו-FAP אך גם תסמונות אחרות. יתכן שאפילו נשאות לגנים BRCA1 ו-BRCA2 הנפוצים יחסית בישראל, יכולה להעלות את הסיכון לחלות במחלה.
היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן מעי גס או פוליפים: פוליפים הם נגעים, שבהתאם לצורתם וגודלם, יכולים להתפתח למצב סרטני ועל כן מהווים גורם סיכון לסרטן מעי גס. אם לך או לקרוב משפחתך מדרגה ראשונה יש היסטוריה של פוליפים יתכן שגם לך יש סיכוי גבוה יותר לפוליפים או למחלה.
מחלות מעי דלקתיות: ובהן קוליטיס כיבי (Ulcerative Colitis) ומחלת קרוהן (Crohn disease).
מצבים אחרים או טיפולים רפואיים קודמים: טיפול קרינה לאגן או לבטן, כמו גם מחלות מסוימות (כגון סיסטיק פיברוזיס) יכולות להעלות גם הן את הסיכון לסרטן המעי הגס.
הרופא אחראי להפנות אותך לבדיקה
בדיקות הסקר המתוות בישראל לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס הוכחו כמצילות חיים גם עבור מי שלא סובל מאף תסמין.
הבדיקות כלולות בסל הבריאות מגיל 50 ועד גיל 74, או מוקדם יותר על פי המלצת הרופא. בדיקת הסקר הנפוצה היא דם סמוי בצואה, שנעשית במספר שיטות והיא בעלת רגישות טובה ככלל, אך אינה יכולה להבטיח שאינך חולה, גם אם היא חזרה שלילית.
באחריות רופא המשפחה שלך בקופת החולים להפנות אותך לביצוע בדיקה לאבחון דם סמוי בצואה בהתאם לגילך ובהתאם למגוון רחב של תסמינים, שמחייבים לבצע בירור רפואי מתאים.
במקרה של אי הפניה לביצוע בדיקה לאבחון דם סמוי בצואה, למרות תלונות מצד החולה שלמעשה חייבו הפניה שכזאת ובמקרה שאובחן בגופו של החולה סרטן המעי הגס בשלב מתקדם, סביר להניח כי ניתן יהיה לגבש עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית.
בכל מקרה כזה ועל מנת להעריך ולבדוק את המקרה האישי לך, חשוב לפנות בהקדם להתייעצות אישית עם עורך דין מומחה בתחום הרשלנות הרפואית.
עוד בנושא: דוגמא מתוך תביעת פיצויים שהוגשה בשל איחור באבחון סרטן המעי הגס
עורכי הדין שלנו עונים לשאלות
לאורך השנים טיפל משרד סולר קפלינסקי במאות פניות של לקוחות שבקשו לבדוק סיטואציות של איחור אפשרי באבחון מחלת סרטן המעי הגס. בחלק ניכר מהמקרים, גם באלו שלא היתה עילה לתביעה, התעוררו שאלות הנוגעות בין השאר למועד הבדיקה לאיתור דם סמוי בצואה ולתוצאותיה.
לפניך תשובות לשאלות נפוצות, שחוזרות על עצמן לעיתים קרובות בשיחות שלנו עם לקוחות מתעניינים.
האם אפשר לבצע בדיקת סמוי לצואה לפני גיל 50 במסגרת קופת חולים?
התשובה חד משמעית כן.
אמנם רופאי קופת החולים מפנים את מרבית המטופלים אשר אינם בסיכון מוגבר למחלת סרטן המעי הגס החל מגיל 50, אולם יש סיבות רבות לביצוע הבדיקה בגיל מוקדם יותר ובין השאר קרוב משפחה שחלה בסרטן המעי הגס, מחלות מעיים שונות אשר מעלות את הסיכון לסרטן המעי הגס ואפילו שינוי בהרגלי היציאה או כאבים לא מוסברים.
בפועל כל מטופל אשר פונה לרופא ויבקש לעבור בדיקת דם סמוי בצואה סביר להניח שיופנה לבדיקה אשר הנה פשוטה לביצוע, אינה מסוכנת ועלותה אינה יקרה.
אבי נפטר בגיל 61 מסרטן המעי הגס. רופא המשפחה שלי לא שאל אותי על מחלות במשפחה ורק בגיל 51 הפנה אותי לבדיקת דם סמוי בצואה ואז התברר שיש לי סרטן במעי הגס בשלב 3. האם זו רשלנות רפואית?
רופא המשפחה מחויב במסגרת טיפולו לקחת אנמנזה (תולדות החולה) גם לגבי משפחתו של המטופל שכן מחלות רבות הנן גנטיות או משפחתיות.
לגבי סרטן המעי הגס אנו מכירים כיום מוטציות גנטיות אשר מעלות באופן קיצוני את הסיכוי למחלות סרטן בכלל ולמחלת סרטן המעי הגס בפרט וקרוב משפחה מדרגה ראשונה אשר חלה בסרטן המעי הגס מעלה את הסיכון שהמטופל נושא מוטציה גנטית כזו.
גם בהיעדר מוטציה גנטית כאשר יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן המעי הגס, במיוחד בגיל צעיר, עולה הסיכון לפיתוח סרטן המעי הגס אצל המטופל.
במקרה שלך רופא המשפחה אמור היה להיות מודע למחלתו של אביך ז"ל ולהסביר לך על האפשרות להיבדק בבדיקת דם סמוי לצואה קודם לגיל 50 וכן לבצע בדיקת קולונוסקופיה.
אם יתברר כי לא ניתנו לך הסברים אלו ובשל כך מחלת הסרטן אובחנה אצלך בשלב מתקדם ונפגעו סיכויי ההחלמה ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד קופת החולים במסגרתה נבדקת על ידי רופא המשפחה.
מדוע במקום בדיקת דם סמוי בצואה לא מפנים את כל המטופלים לבדיקת קולונוסקופיה מעל גיל 50 כדי לגלות בשלב מוקדם את החולים במחלת סרטן המעי הגס?
הוויכוח מהי בדיקת הסקר המתאימה והנכונה לגילוי סרטן המעי הגס בשלבים מוקדמים או אפילו בשלב של פוליפ טרום סרטני הנו ויכוח ישן ומוכר. לכל בדיקה יש את היתרונות והחסרונות שלה וכמו בכל עניין הנוגע לכלל המטופלים ולמספרים גדולים גם שיקולים כלכליים וכספיים נלקחים בחשבון.
בדיקת דם סמוי בצואה פחות רגישה לגילוי מחלת סרטן המעי הגס בהשוואה לבדיקת הקולונסקופיה ובפרט פחות רגישה לגילוי פוליפים אשר עלולים להתפתח לשינויים ממאירים.
מצד שני בדיקת דם סמוי לצואה הנה קלה יותר, אינה דורשת הכנה, אין בה סיבוכים שעלולים להתרחש בבדיקת קולונוסקופיה וההענות של הציבור הרחב לביצועה גבוהה יותר בהרבה.
בדיקת קולונוסקופיה יקרה משמעותית מבדיקת דם סמוי בצואה וזהו אחד השיקולים מבחינת קופות החולים האם לאשרה כבדיקת סקר לכלל האוכלוסייה. יש לזכור כי בדיקת דם סמוי בצואה אינה בדיקה אבחנתית וככל שמתברר שיש דם סמוי בצואה המטופל מופנה לבדיקת קולונוסקופיה לבירור.
