הריון תאומים: יותר שמחה או יותר סיבוכים?
בנוסף לשמחה הרבה המגיעה עם תאומים, חשוב להכיר את הסיבוכים בקרב הריונות מרובי עוברים, שמתאפיינים הן בסיבוכי הריון יחודיים והן בסיכון מוגבר לסיבוכי הריון כלליים.
בעוד שחמישית מהתאומים יכולים להפגע בשל מומים מולדים, מעקב באולטרסאונד משלב מוקדם יכול לעזור ולמנוע פגיעות חמורות.
הריון הוא אחד המאורעות השמחים והמרגשים בחייהם של הורים עתידיים רבים ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בתאומים. בשנים האחרונות יותר ויותר הריונות הם מרובי עוברים בזכות טיפולי הפוריות הנפוצים כל כך בארצנו הקטנה.
במהלך הריון עם תאומים או למספר גבוה יותר של עוברים, ישנה חשיבות מוגברת למעקב ההריון ולסקירות שנעשות באופן שגרתי ולעיתים גם באופן מיוחד, זאת משום שלמרות השמחה הרבה המלווה הריונות תאומים, חשוב להכיר בכך שהריונות תאומים ומרובי עוברים בכלל קשורים לשיעורים גבוהים יותר של רבים מסיבוכי ההריון.
ההבדל המשמעותי ביותר בין הריון תאומים לבין הריון יחיד מגולם בסיכוי הגבוה יותר ללידה מוקדמת ופגות, שנובעת מעצם צפיפות האוכלוסין בתוך הרחם, שמביאה ללידה מוקדמת ויכולה להשפיע על תחלואה הן בטווח הקצר שלאחר הלידה והן בהמשך החיים.
בנוסף, בקרב תאומים קיים שיעור גבוה יותר של סיבוכי הריון הקשורים במשקל נמוך ובהגבלת התפתחות העובר, הנובעים גם הם מחלוקת הרחם. גם מומים מולדים נמצאים בשיעור גבוה ומעלים את הסיכון וההסתברות למגוון של סיבוכים בלידה ומיד לאחריה.
זיהוי ומעקב מוקדם חשוב והכרחי
בדיקת אולטרסאונד היא גם הדרך היעילה ביותר לזיהוי ודאי של הריון תאומים והוא אכן מזוהה לרוב באחת מבדיקות האולטרסאונד שנעשות במהלך ההריון כמעט לכל אישה ובמיוחד בישראל.
זיהוי של שני שקי הריון, שני דפקים שונים או של שני עוברים שמזוהים בבדיקה שגרתית שנועדה לבדוק את מיקום ההריון, את שלום העובר או מדדים אחרים הקשורים לביצועה של סקירת מערכות מוקדמת.
לעיתים ישנה סיבה מיוחדת לצפות מראש להריון תאומים, בהתאם להיסטוריה האישית והמיילדותית של האישה ובהתאם לביצוע טיפולי פוריות, בהתאם לגודל הרחם ושק ההריון או היסטוריה משפחתית של מקרי תאומים רבים.
לאחר זיהוי הריון תאומים לרוב תתבצע בדיקת אולטרסאונד שמטרתה זיהוי הקשר בין התאומים. האם הם חולקים את השליה (מונוכוריוניים), חולקים את השליה ואת שק השפיר (מונואמניוטיים) או שמא הם נמצאים בשני שקי הריון נפרדים (ביכריוניים).
זהו קשר שחשוב להבין את טיבו מכיוון שהוא מנבא במידה משמעותית את הסיכוי לסיבוכים אפשריים במהלך התקדמות ההריון.
אחרי מה יש לעקוב?
על אף הסיכון הכללי הנמוך עדיין הריונות תאומים נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכי הריון ביחס להריון עם עובר יחיד, ללא תלות במצב החלוקה והשיתוף של השליה או שק השפיר .
בקרב הריונות תאומים נצפו שיעורים גבוהים יותר של משקל נמוך והגבלה התפתחותית תוך רחמית (משקל עובר משוער נמוך במהלך ההריון) עם שיעור גבוה יותר של חוסר התאמה בין שבוע ההריון לבין המשקל המוערך של העוברים, מצב שמעלה את הסיכון לסיבוכים מסכני חיים כולל פגיעות בהתפתחות המוחית שמעלה את שיעורי התחלואה והנכות המאוחרים.
גם מומים מולדים נפוצים יותר בקרב הריונות תאומים, והמלצת איגוד רפואת העובר של צפון אמריקה היא לבצע סקירה לזיהוי מומים כאלה בקרב תאומים בין שבועות 18 ו-22 להריון.
בקרב תאומים מונוזיגוטיים (שנוצרו מהפריה של ביצית אחת) שיעור המומים המולדים יכול להגיע עד לחמישית מכלל ההריונות. מבין המומים המולדים הקיימים, מומי הלב המולדים הם בעלי חשיבות עליונה בקרב תאומים ועל כן ביצוע אקו לב לעוברים בהריון תאומים הוא נפוץ ולעיתים חשוב למניעת תחלואה עתידית.
כשחולקים יותר מאשר את חלל הרחם...
עוברים מונוכוריוניים חולקים את השליה ועוברים מונואמניוטיים חולקים גם את שק השפיר ביניהם, מה שמביא ליותר אינטראקציה בין העוברים וכך עלול להגביר את הסיכונים הקיימים, יחד עם מספר סיבוכים ייחודיים שיכולים להתפתח ומצריכים מעקב ספציפי, שלעיתים יצריך טיפול.
הראשונה בחשיבות היא תסמונת עירוי הדם בין-עוברי (TTTS). מצב בו קיים חיבור בין שתי מערכות הדם של העוברים ונוצרת זרימת דם לא מאוזנת בין העוברים כך שעובר אחד ״תורם״ ועובר שני ״מקבל״ דם עודף, מצב שיכול לקרות בעוברים מונוכוריוניים.
כשמצב זה מתקיים העובר המקבל יהיה גדול יותר, עם יותר מי שפיר ועם סכנה לאי-ספיקה לבבית בגלל גודש נוזלים רב במערכות גופו.
לעומתו, העובר התורם יהיה רזה יותר, מפותח פחות, עם מיעוט מי שפיר ובסכנה לאי ספיקת לב בגלל הפעילות המוגברת שנועדה לפצות על חוסר הדם שעלולה ״לעייף את הלב״. לעיתים התסמונת מגיעה לדרגת חומרה גבוהה ומצריכה טיפול תוך רחמי שמפריד בין מחזורי הדם העובריים .
עוברים שחולקים גם את שק השפיר (מונואמניוטיים) הם מקרה נדיר מאד, שאז ניתן להתקל בסיבוך משמעותי, קשר של חבלי הטבור.
סיבוך זה מתרחש ברוב, אם לא בכל התאומים המונואמניוטיים כבר מהתפתחות חבל הטבור בשליש הראשון להריון בצורה קלה וככל הנראה הקשר הולך ומתהדק עם התקדמות ההריון.
קשר זה עלול להביא לחסימות חולפות או קבועות של זרימת הדם לעובר ולפגיעה בהתפתחות המוח. במקרים קשים פגיעה זו יכולה להיות מסכנת חיים לעובר.
דגש על מהלך הלידה של התאומים
פרט למהלך ההריון קיימת גם חשיבות למועד הלידה ולדרך בה היא מתבצעת בהריונות מרובי עוברים. לידה מוקדמת, בין אם התרחשה באופן ספונטני או באמצעות השראת לידה יכולה לגרום לסיבוכים ולכן ניתנת חשיבות גבוהה לזמן הלידה עבור הריון תאומים.
בהריונות תאומים ללא סיבוכים, לעיתים ניתן ללדת במועד או בשבוע 38 להריון, אך באופן עקרוני מועד הלידה האופטימלי צריך להילקח בחשבון ביחס לסיכון ההולך וגובר לתאומים בתוך הבטן מול הסיכון הגלום בלידה מוקדמת.
במהלך הלידה עצמה מתבצע מעקב אחר הדופק של שני התאומים באמצעות מוניטור עוברי ולא רק של אחד מהם, כאשר יש לדאוג לתיאום בין המכשירים המודדים כך שיאפשרו מעקב נכון אחר התקדמות הלידה.
לאחר לידת התאום הראשון קיימת חשיבות לזיהוי הדופק והמצג של התאום השני ובמידה והם תקינים אין בהכרח צורך בזירוז פעיל של התקדמות הלידה.
עם זאת, במקרים מסוימים הלידה תבוצע בחדר ניתוח שם ניתן לבצע ניתוח קיסרי במהירות במידה והלידה מתעכבת או שהתאום השני מפתח מצוקה וצריך חילוץ מהיר.
למרות הסיכון המוגבר רוב הלידות תקינות
הריון תאומים מביא עמו סיכונים מוגברים לאם ולעוברים במהלך ההריון, הלידה ולעיתים גם בהמשך החיים. על כן קיימת חשיבות מרכזית למעקב הנכון והרלוונטי לבריאות העוברים, לקשר ביניהם ולהתפתחות התקינה שלהם זה לצד זה.
במידת הצורך יש גם מקום לדיון בנוגע לטיפול ופתרון מצבים רפואיים יחודיים להריון תאומים או מרובה עוברים, כאשר במצבי קיצון כשההריון עם שלושה עוברים ומעלה או במצב רפואי מסכן חיים ניתן אף לשקול דילול עוברים.
על אף הסיכונים, שלעיתים מפחידים, חשוב להזכיר שרוב התאומים נולדים במועד או בשבועות הריון מתקדמים ובהמשך מתפתחים ללא נזק שארי משמעותי. על כן ליווי מתאים במהלך ההריון ואף אחריו יכולים להעניק את הרווח והשמחה הרבה המגיעים עם לידת התינוק והתאומים.
קריאה נוספת: האם ניתן לאבחן אוטיזם במהלך ההריון?
