הדבקה בחיידק ליסטריה בזמן ההריון: מסוכן מאד!
הליסטריה מוכרת כגורם למחלה בבני אדם כבר כמעט 100 שנה ובשנים האחרונות נמצאת במגמת עליה בארץ ובעולם, כאשר מקור המחלה הנו בחיידק המצוי באדמה ומתרבה בקלות ובמהירות רבה.
הדרך העיקרית להדבקה בליסטריה הנה באמצעות אכילת מזון המזוהם בחיידק. ניתן לזהות את החיידק באמצעות בדיקת דם [תרבית] ולאחר זיהויו בשלבים הראשונים של המחלה ניתן לטפל במחלה באמצעות אנטיביוטיקה. הדרך העיקרית למניעת הדבקה בחיידק במהלך ההריון, כרוכה בקיום ההסברים המפורטים שתקבלי מהרופא שלך.
אשה בהריון שחשה בתסמינים כמו תחושה כללית רעה, כאבי ראש, כאבי שרירים, כאב גב, עליה בחום גוף ותסמינים במערכת העיכול דמויי קלקול כיבה, צריכה לפנות לבדיקת רופא לצורך שלילת האפשרות שנדבקה בחיידק ליסטריה.
נשים הרות נמצאות בסיכון מוגבר להדבקה בליסטריוזיס, עד פי 18 לעומת נשים שאינן בהריון, בשל שינויים הורמונליים המחלישים את מערכת החיסון של הגוף, כאשר במרבית המקרים המתועדים של הדבקה בחיידק המסוכן, המחלה תוקפת את האשה בשליש השלישי של ההריון ועלולה לגרום להפלה, לידה שקטה או למותו של העובר מיד לאחר הלידה - בעד לשליש מהמקרים.
בסקירה החשובה שלפניך מסביר עורך הדין עופר סולר על הליסטריוזיס, הנחיות האבחון והטיפול, הסכנות והסיבוכים האפשריים במקרה של הדבקה, וכן על מקרים שבהם נגרמו נזקים קשים ובלתי הפיכים לאם ולעובר - בשל הדבקה בליסטריוזיס בשל רשלנות רפואית.
במקרה של תחושה כללית רעה או אחד מהתסמינים הנ"ל בעת ההריון, חשוב לפנות לרופא המשפחה או לרופא הנשים שמלווה את מעקב ההריון שלך, על מנת לבצע בדיקת דם לצורך אבחון מוקדם של החיידק, שאז ניתן לטפל במחלה כאמור. אי אבחון החיידק או איחור באבחונו עלולים להיות בעלי השלכות קשות ביותר, עד לכדי מות העובר.
רקע על חיידק הליסטריוזיס Listeria monocytogenes
ליסטריה הוא חיידק נפוץ שבמרבית המקרים אינו מסוכן וגורם לקלקול כיבה קל או למחלה דמויית שפעת. הדברים מתחילים להסתבך כאשר אוכלוסיות בסיכון ובפרט נשים בהריון, נדבקות בליסטריה. למרבה המזל, באמצעות שמירה על מספר הרגלים פשוטים ניתן להימנע מהדבקה בליסטריה, ללא השארה של נזק לאם או לתינוק.
בשנת 1924 בודד המדען א.ג.ד מארי חיידק בעל צורה של מתג מדם של בעלי חיים, חיידק אשר לא היה מוכר למדע עד אותו היום. רק כשש עשרה שנה מאוחר יותר כונה החיידק הבלתי מזוהה בשם "ליסטריה", והתחילו להבין שהחיידק לא מדביק רק בעלי חיים אלא גם בני אדם.
במשך זמן רב לאחר גילוי החיידק, לא הבינו את התפקיד של חיידק הליסטריה כמחולל נזק, עד שב-1949 בגרמניה החלה ביילודים מגפה של ליסטריוזיס - כך נקראת המחלה שחיידק הליסטריה גורם לה.
המגפה גרמה לתמותה של תינוקות רבים, חלקם מתו כבר בלידה. לאותם תינוקות היו פגיעות באיברים שונים כמו הכבד, הטחול, העור, הריאות והמוח.
לאחר שרופאים חקרו את מקור המגפה, הובן כי זן של ליסטריה בשם Listeria monocytogenes הוא זה שגרם למחלה המסתורית. בתחילת הדרך, לא היה ברור האופן בו החיידק מתפשט, עד שמספר שנים לאחר מכן הייתה התפרצות של ליסטריוזיס בקנדה שהתחילה בסלט כרוב מקולקל, מה שהבהיר שמדובר במחלה שעוברת דרך מזון.
המזונות שליסטריה עוברת דרכם הם רבים. אחת התכונות שמאפיינות את החיידק בניגוד לחיידקים רבים אחרים היא היכולת שלו לגדול בטמפרטורות נמוכות. כמה נמוכות? אפילו בכמה מעלות בודדות – בדומה לתנאים במקרר הביתי.
בדרך כלל, מזון נשמר זמן די רב במקרר, בוודאי שעד תאריך התפוגה ורק אם תשכחו את המזון על השיש ביום קיץ חם יתחילו לגדול עליו חיידקים בצורה שיכולה להזיק. אך ליסטריה לא מפחדת מהקור. גבינות עם עובש הן סוג של מזון שליסטריה אוהבת.
הליסטריה מגיעה לחלב דרך הפרה, ויכולה להתרבות על גבינות מיושנות כגון קממבר. מזונות נוספים בהם ניתן למצוא ליסטריה הם נקניקים, בשר או דג נא, חסה, פטריות טריות, פירות ים, חומוס, סלטים ארוזים ועוד. מאחר שהליסטריה גדלה בקור, ניתן למצוא אותה במזונות מקוררים גם לפני תאריך התפוגה.
במרבית המקרים, מזון עם ליסטריה כלל לא גורם לתסמינים, או שיכול לגרום לקלקול כיבה קל, שהרוב המוחלט של האוכלוסיה מחלים ממנו ללא נזק.
המחלה נהיית מסוכנת בעיקר באנשים בסיכון גבוה, כגון נשים בהריון, חולי סרטן, מושתלי איברים, חולי איידס ואנשים מבוגרים. במצבים מסויימים הליסטריה יכולה לגרום גם לדלקת קרום המוח ודלקת המוח, אלח דם ותחלואות נוספות. זיהום במוח יכול לגרום לחום גבוה, קשיון עורפי, כאב ראש, בלבול ופרכוסים.
בהריון זה הרבה יותר מסתם קלקול קיבה!
כל אשה בהריון חייבת לקבל הסבר ברור לגבי החיידק המסוכן, כבר בתחילת ההריון, בפגישה עם רופא הנשים שמלווה אותו בקופת החולים או באופן פרטי - ללא יוצא מן הכלל.
לנשים בהריון יש סיכוי הגבוה פי 18 מהאוכלוסיה הכללית לחלות בליסטריוזיס לאחר צריכה של מזון נגוע, בעיקר בשל שינויים הורמונליים המחלישים את מערכת החיסון של האם.
בעוד שהאישה לרוב תסבול ממחלה קלה עם תסמינים דמויי שפעת, החיידק יודע למצוא את דרכו לשליה דרך מערכת הדם, ומשם הדרך להדבקת העובר היא קצרה. לכן, נשים בהריון צריכות להיזהר במיוחד ממזונות שעשויים להיות נגועים מליסטריה. יש לשטוף פירות וירקות היטב, להימנע ממזון שעמד זמן רב במקרר, להימנע מגבינות המכילות עובש, מסושי ודגים או בשר נא.
כאמור, הדבקה בליסטריה במהלך ההריון לרוב לא מסוכנת לאם, היא לרוב תהיה א-תסמינית או עם סימפטומים קלים דמויי שפעת המלווים בתחושה כללית רעה, כגון חום, כאב גב, כאב ראש, שלשולים והקאות, כאבי שרירים או כאב גרון. במקרים נדירים יותר יתכנו אף צירים מוקדמים ותופעות אחרות המחייבים הגעה מיידית לבית החולים.
ההדבקה בליסטריה מתרחשת בעיקר בטרימסטר השלישי להריון, לאחר שבוע 28. אבחנה של ליסטריוזיס יכולה להיות מאתגרת, שכן התסמינים בעקבות הדבקה אינם ספציפיים וכשליש מהנשים הן בכלל אסימפטומטיות.
כאשר חיידק הליסטריה חומק ממערכת החיסון שנמצאת במערכת העיכול שלהם, יכולה להיגרם תופעה בשם הרעלת דם מצב בו חיידק חודר למערכת הדם.
משם החיידק יכול להגיע לשליה ולעובר ולגרום להפלה או למוות של העובר, ובמקרים מסויימים ללידה מוקדמת.
במידה שהחיידק מהגיע דרך מערכת הדם עד לעובר, הסיכוי למות העובר יכול להגיע ללמעלה מ-50%. אישה בהריון שנדבקה בליסטריה לרוב מראה תסמינים 1-14 ימים לפני הופעה של מצוקה עוברית כלשהי ומכאן החשיבות שבאבחון מוקדם של החיידק - לצורך מניעת פגיעה קשה בעובר.
הדבקה בטרימסטר הראשון להריון יכולה להביא עד ל-65% סיכוי להפלת העובר, לעומת סיכוי של 26% למות העובר בהדבקה בטרימסטר השני או השלישי. ב-10-15% ההדבקה גורמת ללידה מוקדמת.
בניגוד גדול לתסמינים הקלים של האם שנבדקת בליסטריה, התחלואה לתינוק נוטה להיות קטלנית. השכיחות של ליסטריוזיס בעוברים היא 8.6 ל-100 אלף, עם שיעור תמותה של 20-60% ליילוד.
כמו כן, מדובר באחד הגורמים המובילים לדלקת קרום המוח ביילודים. כאשר התינוק עובר בתעלת הלידה, הוא עשוי להידבק בחיידקי ליסטריה שיושבים בתעלה. מצב זה יכול לגרום להופעה מאוחרת של דלקת קרום המוח, גם כשבוע לאחר הלידה.
תסמינים אופיינים לזיהום במוח ביילודים הם חום גבוה, תגובתיות יתר, בכי יוצא דופן, ישנוניות וקושי ביניקה. בנוסף לזיהום במוח, ליסטרה יכולה לגרום לתינוק להרעלת דם, מצוקה נשימתית ודלקת ריאות. תופעה יחודית נוספת לליסטריה נקראת גרנולומטוזיס אינפנטיספטיקה, שהיא הופעה של צברי תאים של מערכת החיסון (המכונים גרנולומות) באיברים שונים בגוף.
תינוקות ששורדים את המחלה סובלים מהפרעות מוחיות והתפתחויות חמורות ב-40% מהמקרים.
אבחון מוקדם וטיפול בליסטריה בזמן ההריון
על מנת לאבחן הדבקה, נלקחת מהאם תרבית מהדם, מהצואה או מנוזלי גוף אחרים כגון הפרשות וגינליות, ובמקרים מסויימים אף מבוצעת בדיקת מי שפיר או נלקחת לבדיקה רקמה מהשליה.
במקרה של מחלת חום או בהתפתחות אחד או יותר מהתסמינים הנ"ל, בעקבות אכילה של אוכל חשוד או מכל סיבה אחרת, יש לפנות בהקדם האפשרי לבדיקת רופא המשפחה בקופת חולים או לבדיקה אצל רופא הנשים המלווה את מעקב ההריון - ויפה שעה אחת קודם.
חשוב לאבחן הדבקה בליסטריה ולטפל בה בשלב מוקדם ככל הניתן, כדי למנוע ככל שניתן את תופעות הלוואי הקשות שעלולות להגרם לעובר בשל הדבקה בחיידק, כאשר איתור החיידק בשלב מוקדם לאחר ההדבקה של האם, מאפשר טיפול אפקטיבי באמצעות אנטיביוטיקה על פי רוב מסוג אמפיצילין Ampicillin ומגדיל את הסיכוי למניעת פגיעה בעובר.
לפי הנחיות משרד הבריאות, בכל מקרה של מחלת חום בהריון שאינה ממקור ברור או בשילוב עם תופעות הקשורות לקלקול כיבה, על הרופא המטפל לבצע בירור רפואי למקור החום, תוך שהוא מביא בחשבון ליסטריוזיס באבחנה המבדלת ופועל ללא דיחוי.
חשוב להבין כי אבחון מוקדם של החיידק, באמצעות בדיקות דם וצואה, עשוי להקטין באופן משמעותי את הנזקים האפשריים שהוא עלול לגרום לעובר ולאמו ההריונית - הרופאים יודעים את זה כבר כמעט 100 שנה ואסור להם לטעות בנושא.
פגיעה בעובר: כנראה שזאת רשלנות רפואית!
נחזור שוב על ההנחיה הברורה: כל רופא המלווה נשים הרות במהלך הריונן, חייב להדגיש ולהסביר בפרטים את הסכנות שהדבקה בחיידק הליסטריה כבר בתחילתו של ההריון. כל אשה בהריון חייבת להכיר את הסיכונים, את סוגי המזון מהם היא צריכה להימנע ואת כללי ההקפדה על היגיינה הנדרשים במגע עם מזון ובכלל - הכל לצורך הגנה מיטבית מפני החיידק המסוכן.
על כל רופא בקופת חולים ובמסגרת פרטית חלה חובה ברורה ליידע את האשה לפרטי פרטים, בכל הנוגע לחיידק הליסטריוזיס. אי מתן הסבר ברור ומפורט לאשה, במקרה של הדבקת העובר ופגיעה בו, יהווה עילה להגשת תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית.
למעשה, זוהי העילה הנפוצה ביותר להגשת תביעות פיצויים לאורך 20 השנים האחרונות ושוב, היא נובעת מרשלנות בוטה של הרופא המטפל, שלא מצא לנכון - וזה לא משנה למה - לקחת עוד כמה דקות ולהסביר על הסכנות שבליסטריוזיס בזמן ההריון.
מעבר לכך, ישנם עדיין יותר מדי מקרים שבהם נשים הרות פונות לטיפול רפואי בשל תסמינים ברורים, המחייבים שלילת הדבקה בליסטריוזיס, אלא שהרופא המטפל מתרשל בביצוע תפקידו ואינו מאבחן את ההדבקה המסוכנת בחיידק.
למה זה קורה? הרופא בקופת החולים או רופא הנשים לא הפנה את האשה לבדיקות תרבית נדרשות ובין השאר בדיקת דם, בדיקת צואה ובדיקת נוזלי השליה, חרף תסמינים מובהקים המחייבים אותו בביצוע פעולות אלו. במקרים אחרים ונדירים יותר, הרופא אינו מורה על מתן טיפול תרופתי נדרש או טועה במתן תרופות שאנין מתאימות לטיפול בליסטריה.
אי הגשת טיפול תרופתי הולם ומיידי במקרה של חשד להדבקה בליסטריה עלול להוביל לתוצאות קשות מאד כמו פגיעה רב מערכתית צמיתה בעובר וכאמור, במקרים רבים אף למות העובר ברחם אמו או מיד לאחר הלידה.
במקרה של פגיעה בעובר או חס וחלילה מוות בשל הדבקה בליסטריה, ניתן לפנות להתייעצות אישית עם עורך דין במשרד סולר קפלינסקי, במטרה לבדוק ולהעריך האם מקור הפגיעה הנו בשל רשלנות בטיפול הרפואי שקיבלה האם ההריונית. משרדנות טיפל ומטפל במספר תביעות פיצויים שהוגשו בשל אי מניעת ליסטירה בהריון ואנו עומדים גם לרשותך בכל שאלה בנושא.
עורכי הדין שלנו עונים לשאלות
לאורך השנים ייצגנו בהצלחה מספר משפחות שנפגעו בשל רשלנות רפואית והגישו תביעות פיצויים, במקרים בהם לא ניתן לאם הסבר מפורט על הסכנות שכרוכות בהדבקה בחיידק המסוכן בזמן ההריון. תביעות אלו הסתיימו בתשלום פיצויים בסכומים גבוהים מאד.
לפניך מספר תשובות מפורטות של עורכי הדין שלנו כפי שניתנו לשאלות של פונים [אנונימיים] שביקשו לבדוק את האפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית בשל נזקים שנגרמו לעובר עקב הדבקה בחיידק הליסטריה בזמן ההריון, תשובות שעשויות להיות רלוונטיות גם למקרה שלך.
במהלך ההריון השני שלי בשבוע 31 היתה לי מחלת חום עם הקאות ושלשולים/ פניתי לרופא בקופת חולים מאוחדת והוא הרגיע אותי שכנראה אכלתי משהו מקולקל והנחה אותי לשתות הרבה מים ולנוח. כעבור שלושה שבועות ילדתי בשבוע 33 ואחרי הלידה התברר שהתינוקת שלי נדבקה בליסטריה. כיום היא בת 3 וחצי ויש לה עיכוב התפתחותי ופרכוסים. האם ניתן לתבוע את הרופא?
התשובה לשאלתך ככל הנראה - כן.
ההתייחסות למחלת חום ולתסמינים של קלקול קיבה באישה בהריון חייבת להיות אחרת לחלוטין מאשר אצל אישה בריאה שאינה הרה או גבר בריא. תסמינים אלו של חום, שלשולים, הקאות וכאבי בטן יכולים להעיד על זיהום כלשהו, חיידקי או נגיפי שעלול לפגוע בעובר.
במקרה כזה על הרופא מוטלת החובה לשלול הדבקה של האם בחיידק הליסטריה וכן לשלול הדבקה בנגיף CMV שגם הוא עלול לפגוע בעובר. אם מתברר כי האישה נדבקה בליסטריה יש מקום לבצע בדיקות לעובר ולהתחיל טיפול אנטיביוטי שיכול להפחית עד מאד את הסיכוי להדבקה של העובר ולנזק לעובר.
במקרה שתיארת נראה שההתייחסות של הרופא לסימנים של הרעלת מזון כלל לא לקחה בחשבון את הסיכון לעובר וסביר להניח כי הנזק הנוירולוגי של ביתך קשור להדבקה בליסטריה בהריון והטיפול הרשלני בך.
במקרה זה חשוב להקדים ולפנות להתייעצות עם עורך דין מנוסה, שיוכל לחוות את דעתו המקצועית ולהעריך האם ניתן לתבוע פיצויים, בכפוף לעצתו של מומחה רפואי בתחום הגיניקולוגיה.
בשבוע 33 להריון השני הגעתי לרופאת המשפחה בקופת חולים מכבי עם שלשולים, כאבי בטן וחום של 38 מעלות. הרופאה אמרה לי לשתות הרבה מים ולקחת אקמול, שאלתי אותה אם צריך ללכת לגניקולוג והיא אמרה שזה לא קשור להריון ואין צורך. הרופאה היא קרובת משפחה שלי ומבוגרת (לפני פנסיה). כעבור עשרה ימים הגעתי לבית חולים עם ירידת מים ואחרי הלידה גילינו שהתינוקת נדבקה בחיידק ליסטריה ויש לה דלקת קרום המוח. כיום היא בת 4, חירשת וסובלת מאפילפסיה. אני לא רוצה לגרום נזק לרופאה שטיפלה לאורך שנים והיא קרובת משפחה ולכן לא תבעתי עד היום. אפשר להגיש תביעה בלי שהיא תפגע ממנה?
לפי התיאור העולה בשאלתך נראה שרופאת המשפחה של קופת החולים מכבי התרשלה בטיפול בך שכן כל מקרה של סימני זיהום בדרכי העיכול בהריון מחייב בירור מקיף לשלילת אפשרות של זיהום מסוכן בחיידק הליסטריה ובמידת הצורך טיפול אנטיביוטי מתאים ואי אפשר להתייחס אליו כמו לקלקול קיבה שגרתי אצל אישה שאינה הרה.
מאחר והתינוקת אובחנה עם הדבקה בחיידק הליסטריה ונגרם לה נזק מוחי סביר להניח שיש גם קשר סיבתי בין ההדבקה בהריון בליסטריה לבין הפגיעה בתינוקת ונכותה.
ניתן בהחלט להגיש תביעת רשלנות רפואית שלא תפגע פגיעה כלכלית ברופאה המטפלת. ראשית את התביעה אין צורך להגיש במרבית המקרים כנגד הרופא המטפל ככל שהטיפול נעשה במסגרת קופת חולים ודי בתביעה כנגד קופת החולים (במקרה זה קופת חולים מכבי) אשר במסגרתה בוצע הטיפול.
קופת החולים אחראית באחריות שילוחית למעשי הרופאה ומבטחת אותה במסגרת ביטוח אחריות מקצועית ולכן כאמור הרופאה גם לא צפויה לשלם דבר מכיסה או לאבד חלילה את רישיונה לעסוק ברפואה וכיוצא בזה.
תביעות רשלנות רפואית מסתיימות ברוב המוחלט של המקרים בפיצויים לתובע ואינן גוררות אחריהן הליכי משמעת כנגד הרופא המטפל, בוודאי במקרים בהם הטיפול נעשה במסגרת ציבורית של קופת חולים.
חשוב לשים לב כי יש להגיש את התביעה לפני שימלאו לילדה 7 שנים שאז תחול התיישנות. לכן רצוי לפנות בהקדם אל עורך דין מנוסה בתביעות רשלנות רפואית שכן הכנת תביעה כזו הינה מורכבת ואורכת זמן.
בשבוע 17 להריון היה לי קלקול קיבה עם חום וניגשתי לרופא קופת חולים. הרופא נתן לי מיד אנטיביוטיקה ושלח אותי לבדיקות דם שגילו זיהום בחיידק ליסטריה. כמה ימים אחר כך היתה לי לידה מוקדמת והתינוק לצערנו לא שרד. האם יש עילה לתביעה וניתן לקבל פיצויים?
הדבקה בזיהום חיידקי מסוג ליסטריה עלולה להתרחש בהריון באמצעות צריכת מזון מזוהם בחיידק. סביר להניח כי במקרה זה משרד הבריאות ערך חקירה אפידמיולוגית לנסות ולאתר את מקור הזיהום בליסטריה כאשר לרוב נציג משרד הבריאות יוצר קשר עם האישה שנדבקה.
אם החקירה האפידמיולוגית תגלה את מקור ההדבקה ניתן בחלק מהמקרים להגיש תביעת פיצויים כנגד יצרן המזון אם מתברר כי הזיהום אירע כבר בעת ייצור המזון או סמוך לכך.
באשר לטיפול הרפואי, במקרה שאת מתארת על פניו נראה שהרופא פעל נכון שכן הוא הנחה אותך לקחת טיפול אנטיביוטי וביצע בדיקות לאיתור הגורם המזהם, למרבה הצער בחלק מהמקרים גם טיפול אנטיביוטי וטיפולים תומכים לא מונעים לידה מוקדמת ונזקים לעובר עד למצב של מוות.
כדי להעריך את המקרה בצורה רצינית ומסודרת כדאי שתפני בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית שיוכל לסייע לך בקבלת החקירה האפידמיולוגית ממשרד הבריאות וכן בקבלת מלוא התיעוד הרפואי כדי להעריך את המקרה מבחינה משפטית, שאז גם ניתן יהיה להבין האם קיבלת הנחיות לגבי שינויי התזונה המתבקשים בזמן ההריון, לאור הסכנות הכרוכות בהדבקות בחיידק המסוכן.
בסוף ההריון אכלתי במסעדה והרגשתי לא טוב לאחר מכן ובין השאר היו לי הקאות, שלשולים וכאבי בטן. הלכתי לרופאה במרכז לבריאות האישה של קופת חולים כללית והיא רשמה לי כדורים נגד בחילה וארבעה ימי מחלה. יומיים לאחר מכן היו לי צירים וילדתי אבל מיד לאחר הלידה הבינו שיש לתינוק דלקת בקרום המוח ואחרי בדיקות גילו שנדבק בליסטריה. ממשרד הבריאות התקשרו אלי אחרי שאבחנו את הילד ושאלו אותי שאלות ואחר כך הבנתי שמצאו במסעדה שבה אכלתי סלט מזוהם בחיידקי ליסטריה. הבן שלי נותר בעקבות ההדבקה בליסטריה עיוור כמעט לגמרי ומעוכב התפתחותית. את מי ניתן לתבוע ומה הסיכויים לקבל פיצויים?
הדרך השכיחה ביותר להדבקה בליסטריה הנה אכילת מזון המזוהם בחיידק הליסטריוזיס. בכל מקרה של איתור זיהום בחיידק זה אצל ילוד משרד הבריאות פותח בחקירה אפידמיולוגית כדי לנסות ולאתר את מקור הזיהום וכנראה שהמקרה שלך אכן איתרו במסעדה את מקור הזיהום.
נראה על פניו לפיכך שניתן יהיה להגיש תביעה כנגד המסעדה בגין אי שמירה על תנאי היגיינה ו/או הקפדה על הנחיות משרד הבריאות שגרמו לזיהום במסוכן במזון שהוגש במסעדה.
מעבר לתביעה כנגד המסעדה נראה שגם הטיפול הרפואי שניתן לך בקופת חולים היה רשלני ותרם להתרחשות הנזק, תסמינים של קלקול קיבה אצל אישה הרה מחייבים בירור רפואי מקיף לאיתור גורם הזיהום מחשש לזיהום בחיידק הליסטריה שעלול להגיע לעובר דרך מחזור הדם של האם והשיליה ולגרום לדלקת קרום המוח בעובר.
אם יתגלה כי בירור רפואי כזה לא נעשה ובעקבות כך לא קיבלת טיפול אנטיביוטי שיכול היה למנוע נזק לעובר הרי שניתן יהיה לתבוע גם את קופת חולים כללית בתביעת רשלנות רפואית ולקבל פיצויים גם מהם.
קריאה נוספת: הסכנות שבהדבקת העובר בחיידק GBS
