ממוגרפיה לאבחון מחלת סרטן השד
המדינה מממנת לכל הנשים בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה החל מגיל 50 ועד גיל 74 ולחלק מהנשים אף יותר מכך.
מדוע חשוב לבצע בדיקת ממוגרפיה? האם יש בדיקות מדויקות יותר ומה הנזקים שיכולים להתלוות לה? מדוע ישנם מקרים שבהם הרופאים מתרשלים ואינם מאבחנים את המחלה באמצעות הממוגרפיה? עורך הדין עופר סולר עונה לשאלות ומציגה מידע עדכני בנוגע לבדיקות סקר לאבחון לסרטן שד בשלב מוקדם, שיכולות להפחית את התמותה מהמחלה ב-90%.
על פי האגודה למלחמה בסרטן, סרטן שד הוא המחלה הממאירה השכיחה ביותר בנשים בישראל, כאשר מדי שנה מעל ל-5,500 נשים מתבשרות שהן חולות באחד מסוגי המחלה. במקביל למספר ההולך וגדל של נשים מאובחנות, גם הולכים ומשתפרים סיכויי ההישרדות במחלה וההחלמה ממנה.
למעשה, ישראל היא אחת מהמדינות המובילות בעולם בטיפול בסרטן שד, כאשר על פי הערכות האגודה למלחמה בסרטן התמותה מהמחלה ירדה ב-25% מאז שנת 2005 וממשיכה לרדת בקצב של כ-2% מדי שנה.
אחד הגורמים לשיפור יכולת ההתמודדות של עולם הרפואה עם מחלת סרטן השד נטועה דווקא בהמצאה ותיקה משנת 1965, בדיקת הממוגרפיה Mammography.
הממוגרפיה: בדיקה ישנה ופשוטה עם תוצאות מוכחות
בדיקת הממוגרפיה הלכה והשתכללה לאורך השנים אך היא עודנה מתבססת על טכנולוגיה מוכרת היטב: בדיקת רנטגן.
בדיקת הממוגרפיה, שהיא למעשה צילום רנטגן של השדיים, היא השיטה המרכזית לאבחון מוקדם של סרטן שד ללא תסמינים והיא הוכיחה פעם אחר פעם את יעילותה באבחון המחלה ובשיפור סיכויי ההישרדות במחקרים גדולים.
כך למשל, ממחקר שכלל מעל ל-1.8 מיליון בדיקות ממוגרפיה בארה"ב עולה שרגישות הבדיקה (שיעור החולות 'באמת' מתוך המקרים שזוהו כחיוביים בבדיקה) עומדת על מעל ל- 84% והספציפיות שלה (שיעור הנשים ללא המחלה מתוך מי שזוהתה כשלילית בבדיקה) על מעל ל-90%.
בנוסף להצלחה הסטטיסטית, מסוגלת הבדיקה להפחית תמותה של ממש: למעשה, אבחון מוקדם של סרטן השד, כפי שמושג בבדיקת הממוגרפיה, משפר את סיכויי הריפוי מהמחלה לכ-90%.
מחקר שהתפרסם בשנת 2012 בכתב העת המוערך Lancet ניסה לבחון באופן ישיר את ההשפעה של בדיקת הממוגרפיה על הפחתת התמותה מסרטן שד ומצא שלנשים שהוזמנו לבדיקות ממוגרפיה יש סיכון נמוך ב-20% למות מסרטן שד בהשוואה לנשים שלא הוזמנו לבדיקה.
מחקר אחר שפורסם בכתב העת JAMA, שכלל מעל ל-600,000 נשים ממספר מדינות מצא תוצאות דומות.
עם זאת, חשוב לציין שלמחקרים אלה, כמו לכל מחקר, יש מגבלות ועל אף שהנתונים הוסקו על בסיס קבוצות גדולות של נשים לא ניתן להסיק מהם במקרים פרטניים.
הבדיקה בישראל החל מגיל 50, או מוקדם יותר
בדיקות הממוגרפיה הן חלק מסל שירותי הבריאות הממלכתי שמסובסד על ידי המדינה ושקופות החולים חייבות לספק למבוטחות שלהן.
בדרך כלל, בדיקות הממוגרפיה מסובסדות לנשים בישראל במסגרת סל הבריאות במקרים הבאים:
- עבור כל אישה בין גיל 50 לגיל 74 אחת לשנתיים.
- עבור כל אישה עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד החל מגיל 40 או בגיל צעיר ב-10 שנים מהגיל שבו התגלתה המחלה אצל קרובת משפחה מדרגה ראשונה (אם או אחות) אחת לשנה.
- עבור כל אישה או גבר על פי אבחנה רפואית המצריכה את הבדיקה בדיקה אחת.
- במקרים נוספים כגון נשאות לגנים שמעלים את הסיכון לסרטן שד (ובראשם BRCA), מחלות ממאירות אחרות או טיפולים רפואיים שיכולים להגביר את הסיכון להופעת מחלה ייתכן שיומלץ לך לבצע בדיקות ממוגרפיה אחת לשנה. במקרים אלה הבדיקות כלולות גם הן בסל הבריאות.
האם בדיקה ידנית מחליפה ממוגרפיה ומה בנוגע ל-MRI?
בדיקות הממוגרפיה מבוצעות לרוב כבדיקות סקר כלומר, הן מומלצות עבור חלק גדול מהאוכלוסייה, בהיעדר תסמינים, על מנת לאתר מחלות בשלבים מוקדמים ובלתי מורגשים.
לעיתים, מועלות שיטות אחרות שבאמצעותן ניתן לבצע בדיקות סקר לסרטן שד.
בדיקה ידנית של השד על ידי רופא/ה
בניגוד לבדיקת ממוגרפיה, בדיקה ידנית של השד לא הוכחה כמפחיתה תמותה כתוצאה מהמחלה באופן משמעותי.
על כן, ביצוע של בדיקה שנתית של השד על ידי רופא אינו מחליף בדיקת ממוגרפיה. הדבר נכון, ככל הנראה, גם בנוגע לבדיקה עצמית של השד על ידי האישה, נושא שנמצא בוויכוח בין קבוצות שונות של מומחים.
בדיקת MRI
על אף שבדיקת MRI של השד אינה כרוכה בקרינה היא דורשת בדרך כלל הזרקת חומר ניגוד כך שהיא מסובכת ויקרה יותר. עובדה זאת, לצד מגבלות אחרות של הבדיקה, גרמו לכך שהבדיקה אינה מהווה (עדיין) בדיקת סקר נפוצה לסרטן שד.
בדיקת אולטרסאונד
בדיקת אולטרסאונד (על-קול, US) היא בדיקה נוספת שנבחן אם היא יכולה להחליף את בדיקת הממוגרפיה כבדיקת סקר.
גם בדיקה זו, בדומה ל-MRI, אינה כרוכה בקרינה אך אינה מחליפה את בדיקת הממוגרפיה. עם זאת, ישנן קבוצות מסוימות כגון נשים צעירות בעלות צפיפות שד גבוהה, שבדיקת האולטרסאונד יכולה להוות עבורן אמצעי משלים לבדיקת הממוגרפיה.
כאמור, ממוגרפיה היא בדיקת הסקר המובילה לאבחון סרטן שד בשלבים מוקדמים ובדיקה ידנית, בדיקת MRI או בדיקת אולטרסאונד לא יחליפו אותה עבור רוב הנשים כבדיקת סקר.
עם זאת, חלק מהנשים עם תסמינים מחשידים, סיכון גבוה או מבנה והרכב שד מסוימים, יוכלו להרוויח מבדיקת MRI או אולטרסאונד במקום או בנוסף לבדיקת הממוגרפיה.
מה עושים כשמתגלה ממצא חשוד?
חשוב שתדעי שלא כל ממצא חשוד שנמצא בבדיקת הממוגרפיה מעיד על סרטן. למעשה, רבים מהממצאים שמתגלים בבדיקות סקר יתגלו לבסוף כאזעקות שווא. עם זאת, מומלץ להשלים בירור רפואי מלא לכל ממצא חשוד שעולה בבדיקת הממוגרפיה, על פי המלצת הצוות הרפואי.
לאחר שיאותר ממצא חשוד בבדיקת הממוגרפיה יוחלט על ידי הרופא, ביחד איתך, על הבדיקות הנוספות שעלייך לבצע. בין בדיקות ההמשך הנפוצות ביותר נמצאות בדיקת ממוגרפיה חוזרת, בדיקת אולטרסאונד, MRI ובדיקת ביופסיה במהלכה תילקח דגימה קטנה מהאזור החשוד בשד לצורך בחינה במעבדה.
אחת מתופעות הלוואי המרכזיות של הבדיקה: חיובי כוזב
חיסרון אפשרי של בדיקות ממוגרפיה הוא תוצאה של חיובי כוזב False Positive. כלומר, מצב שבו הבדיקה איתרה ממצא מסוים, אך ממצא זה נמצא שפיר או לא משמעותי בבדיקות המשך.
מצב זה עלול לעורר חרדה מובנת בקרב הנשים שנמצא אצלן ממצא חשוד בממוגרפיה. מדובר במצב נפוץ למדי. על פי נתונים מארה"ב כ-10% מהנשים יידרשו לבירור נוסף בעקבות ממצא ממוגרפי אך ב-90% ממקרים אלה הבירורים יצביעו על ממצא שפיר שאינו דורש טיפול.
סקרים שנערכו בארה"ב מצאו שחרדה זו עלולה להיות זמנית או בעלת אופי המשכי, כאשר כ-47% מהנשים שנמצאו חיוביות בממוגרפיה אך שליליות בבדיקות ההמשך דיווחו על חרדה מהבדיקה ו-41% דיווחו על חשש מסרטן שד במשך 3 החודשים שלאחר הבדיקה.
מחקר אחר, מדנמרק, מצא שנשים שקיבלו תשובה על ממצא אפשרי בבדיקת הממוגרפיה חוו פגיעה פסיכו-סוציאלית ב-12 החודשים שלאחר האירוע, זאת בהשוואה לנשים שקיבלו תשובה תקינה.
חיסרון אפשרי נוסף של בדיקת הממוגרפיה הוא אבחון יתר שמוביל לטיפול יתר. במקרים אלה, יבוצעו טפולים רפואיים כנגד גידולים שפירים שהשפעתם על איכות ואורך חייך אינה משמעותית, זאת לצד חשיפה לחסרונות ולתופעות הלוואי של הטיפולים.
מכיוון שבדיקת הממוגרפיה היא בדיקת רנטגן, היא כרוכה בחשיפה לכמות מסוימת של קרינה. ככלל, לאורך השנים, חלה ירידה בכמות הקרינה שבדיקות הממוגרפיה כרוכות בה. על אף שיש מודלים שמשערים שקרינה זו עלולה לפגוע בבריאות, אין עדויות חזקות שבדיקות ממוגרפיה חוזרות מגבירות סיכונים בריאותיים בפועל.
ממוגרפיה ברקמת שד צפופה ולאחר הגדלת שדיים
בעוד שרקמת שד צפופה יכולה להגביר את הסיכון לממאירות שד היא יכולה גם לפגוע ברגישותה של בדיקת הממוגרפיה וביכולתה לאתר בשלב מוקדם גידולים קטנים.
אם רקמת השד שלך צפופה, הרופא יוכלו לייעץ לך לבצע, בנוסף לבדיקת הממוגרפיה, בדיקות הדמייה נוספות, כתלות בגילך ובגורמי הסיכון שלך.
כמו כן, חשוב שתדעי ששתלי שד וניתוחי שדיים אינם מייתרים את הצורך בבדיקות ממוגרפיה בדרך כלל. לעיתים, השתל יוכל להסתיר את רקמת השד הטבעית ולהצריך ביצוע בדיקות ממוגרפיה בזוויות נוספות.
לסיכום, בדיקות הממוגרפיה הוכיחו יעילות באיתור מוקדם של סרטן שד ובהפחתת התמותה ממנו במדינות רבות.
על אף שהבדיקה מהירה, פשוטה ואינה כרוכה בקרינה בכמות גדולה היא עלולה לתת תשובה חיובית 'כוזבת' ולהצריך בירור נוסף, ובמקרים מסוימים, אף להביא לטיפולים מיותרים.
עם זאת, כאשר בבדיקה עולה חשד שמתברר כגידול סרטני של השד בשלב מוקדם, הטיפול המוקדם בו יכול לשפר את סיכויי הניצחון על המחלה עד ל-90%.
למה הרופאים טועים באבחון ובפענוח הבדיקה?
כמו בכל בדיקה רפואית אחרת, גם במקרה של הממוגרפיה החשובה כל כך, הרופאים יכולים לטעות ולא לאבחן ממצא חשוד, שעלול להתברר כרקמה סרטנית ומסוכנת. טעות באבחון ממצאי הבדיקה עלולה להוביל לאיחור משמעותי בגילוי מחלת סרטן השד ומשכך, להפחתת סיכויי ההחלמה של החולה.
הסיבות לטעויות באבחון והתרשלות בפענטוח ממצאי הבדיקה רבות ומגוונות, כאשר הן בעיקר נובעות מטעויות אנוש וחוסר תשומת לב ראויה לפרטים. בכל מקרה של אבחון מאוחר של המחלה הארורה, לאחר שבבדיקת הממוגרפיה שעברת לא עלו ממצאים חשודים, מומלץ לפנות ולהתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
עורך הדין ביחד עם מומחה רפואי מתחום האונקולוגיה יבחנו את התיק הרפואי שלך ותוצאות בדיקות הממוגרפיה שעברת קודם לאבחון המחלה ואם יתגלה כי הרופאים התרשלו בפענוח הבדיקה מכל סיבה שהיא, ניתן יהיה לבסס תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית.
תשובות לשאלות שלכן: עורכי הדין עונים
לאורך השנים טיפלנו במאות פניות של נשים שביקשו לבדוק את המקרה האישי שלהן ולדעת האם הרופאים התרשלו באבחון מחלת סרטן השד, לאחר ביצוע בדיקת ממוגרפיה. חשוב להבין כי לא בכל מקרה של איחור באבחון המחלה הארורה ניתן לתבוע בשל רשלנות רפואית ומאידך, בכל מקרה שקיים חשש לכך שהרופאים איחרו באבחון המחלה, ראוי לפנות ולבדוק כל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו.
לפניך תשובות של עורכי הדין שלנו, כפי שחזרו על עצמן בשאלות נפוצות של נשים שעברו בדיקת ממוגרפיה וביקשו לדעת האם האיחור באבחון מחלתן נבע בשל טעות בפענוח תוצאות הבדיקה.
מה עושים אם מוגשת תביעה על רשלנות רפואית שגרמה לאיחור באבחון סרטן השד ובמהלך התביעה התובעת חלילה נפטרת מהמחלה?
אחד הנזקים הנטענים בתביעת רשלנות רפואית בגין איחור באבחון סרטן השד הנו פגיעה בסיכויי הריפוי והגדלת הסיכון של חזרת המחלה.
למרבה הצער סיכון זה מתממש לעיתים ובמהלך בירור תביעת הרשלנות הרפואית אשר מוגשת על ידי התובעת (המטופלת) מצבה מתדרדר והיא נפטרת.
במקרה מצער כזה של פטירת התובעת במהלך ניהול התביעה ניתן להמשיך בהליכי התביעה כאשר יורשיה של התובעת המנוחה הופכים להיות התובעים במקומה. יש צורך במקרה כזה לקבל צו ירושה או צו קיום צוואה ולתקן את כתב התביעה.
בחלק מהמקרים כאשר מצבה הרפואי של התובעת מתדרדר במהלך ניהול התביעה יש לשקול הליך של עדות מוקדמת, גבית עדות של התובעת בשלב מוקדם עוד בטרם התיק נקבע לשמיעת ראיות על מנת למנוע מצב בו עדותה של התובעת לא תשמע כאשר התיק יגיע לשלב הראיות אם היא כבר לא תהיה בין החיים ועל מנת שניתן יהיה לבסס עניינים עובדתיים משמעותיים לתביעה באמצעות עדותה המוקדמת של התובעת.
אילו חוות דעת רפואיות צריך לצרף לתביעה במקרה כזה?
קיימות עילות שונות לתביעת רשלנות רפואית בטענה של איחור באבחון סרטן השד ובכל מקרה תדרשנה חוות דעת רפואיות לפי נסיבותיו.
כך לדוגמא, אם הטענה לדוגמה היא לגבי התרשלות בפענוח בדיקות הממוגרפיה והחמצה של סימני גידול סרטני בבדיקות, יהיה צורך לקבל חוות דעת מרופא מומחה בתחום הרדיולוגיה לעניין החמצת הגידול בבדיקות הממוגרפיה המוקדמות וכן מרופא מומחה בתחום האונקולוגיה עם מומחיות בתחום אונקולוגית שד לעניין משמעות האיחור באבחון מבחינת הנזקים שנגרמו ובפרט הסיכון לחזרת המחלה וסיכויי הריפוי שפחתו בשל האיחור באבחון.
בחלק מהמקרים יש צורך גם בחוות דעת של אורתופד בעל מומחיות בתחום הגפה העליונה (כירורג כף יד), כאשר הגידול התקדם לבלוטות הלימפה בבית השחי ונדרשה כריתה של בלוטות אלו מה שעלול לגרום למגבלה בתנועות היד בשל בצקות קשות. במקרים בהם נגרם נזק נפשי יש צורך גם בחוות דעת של פסיכיאטר.
נדגיש שוב כי הפניה למומחים הרפואיים המתאימים צריכה להיעשות על ידי עורך הדין המייצג את התובעת ואין טעם לפנות ולנסות לאתר מומחים רפואיים באופן עצמאי.
עברתי בדיקת ממוגרפיה החל מגיל 46 ועד גיל 49, כל שנה, והבדיקות תמיד פוענחו כתקינות. בבדיקה בגיל 50 התגלה גידול סרטני גדול בשד שכבר התפשט לבית השחי, האם יכול להיות שהיתה התרשלות בפענוח הבדיקות הקודמות?
במקרה בו יש מעקב סדיר של בדיקות ממוגרפיה לאורך שנים והגידול מתגלה בשלב מתקדם יש מקום לבחון אם הפענוח של בדיקות הממוגרפיה המוקדמות היה נכון ומקצועי.
תמונות הממוגרפיות אמורות להיות מתועדות בדיסקים וניתן לבחון אותן בדיעבד כדי לראות אם הוחמצו סימני גידול בבדיקות הקודמות.
אם יתברר כי בשל התרשלות של הרופא הרנטגנולוג הגידול אובחן בשלב מתקדם והוחמצה האפשרות לאבחן את הגידול בשלב ראשוני יתכן ויש מקום לשקול תביעת רשלנות רפואית.
