מקרי רשלנות רפואית בניתוח קיסרי
ניתוח קיסרי הינו אחד מאופני הלידה המיוחדים, במהלכו מחולץ העובר מרחם אמו דרך חתך המבוצע בבטנה של היולדת.
ההליך הניתוחי נערך תחת השפעת הרדמה אפידורלית או בהרדמה כללית, במידת הצורך ומבוצע כניתוח אלקטיבי וקבוע מראש או כניתוח חירום מטעמים שונים הקשורים במצב הגופני והבריאותי של האם והעובר שברחמה.
בשנים האחרונות הפכו ניתוחים אלה לפופולריים ורווחים בקרב אוכלוסית היולדות ומדי יום מתבצעים יותר ויותר ניתוחים קיסריים בכל בתי החולים בישראל.
לבד מסיבות רפואיות המחייבות ביצועו של ההליך, מדווחים כיום בתי החולים בארץ על עלייה ניכרת בשיעור הביקוש לניתוח, אשר מוזמן על ידי יולדות רבות באופן עצמאי ומבחירה מטעמי נוחות, רצון להקל על המאמץ הכרוך בלידה, חוויה טראומתית בלידות קודמות וכד'.
כך לדוגמא, אם עד לשנות ה-90 של המאה שעברה אחוז הלידות בניתוח קיסרי בישראל נע בין 10% ל-15% הרי שבעשר השנים האחרונות משרד הבריאות מדווח על 1 מכל 5 לידות בניתוח קיסרי, דהיינו 20% והמספרים ממשיכים לעלות בכל שנה.
סיבות רפואיות לביצוע ניתוח קיסרי
בין הסיבות ליילוד בשיטת ניתוח קיסרי נמנים גורמים אמהיים ועובריים מגוונים. בכל מקרה, באחריות הרופאים לקבל החלטה מושכלת, בהתאם למצב הרפואי והתפקודי של האם והעובר, בכל מקרה לגופו.
חשוב להדגיש כי יתכנו בהחלט מקרי חירום, בו יעלה צורך לקבל החלטה על ביצוע ניתוח קיסרי דחוף, שאז על הרופאים לבצע זאת ללא כל דיחוי.
להלן כמה מהסיבות המרכזיות להחלטה על ביצוע ניתוח קיסרי:
סיבות הקשורות באם היולדת
- מבנה צר של האגן אשר מקשה על לידה טבעית
- מקרי רעלת הריון
- הרפס וגינלי או מחלת מין באזור הנרתיק בעת הלידה וחשש להידבקת העובר
- שליית פתח, דימום חריג או היפרדות שליה אשר אינם מאפשרים ביצוע לידה רגילה
- היסטוריה של ביצוע ניתוח קיסרי בשתי הלידות הקודמות
- קרע בצוואר הרחם
- עבר רפואי של ניתוח להסרת שרירן אשר במהלכו בוצעה פתיחה של הרחם או קיום בעיה גניקולוגית אחרת
- יולדת אשר סובלת ממחלת לב, יתר לחץ דם או מחלת ריאות והסגל הרפואי מבקש לחסוך עבורה את המאמץ, הנלווה ללידה והצירים
ועוד...
סיבות הקשורות בעובר
- התפתחות מצוקה עוברית מסיבה זו או אחרת
- מיקום עובר ברחם אשר אינו מאפשר לידה רגילה דוגמת מנח רוחבי או מצג עכוז
- כשלון בגרימת לידה
- לידה שאינה מתקדמת בקצב הרצוי ואמצעי הזירוז בהם נעשה שימוש אינם מוכחים כאפקטיביים
- צניחת חבל הטבור
- חוסר הצלחה בנסיונות שליפת העובר באמצעות לידה מכשירנית
- מקרים מסויימים של הריון מרובה עוברים
- האטה בקצב צמיחת העובר ברחם
ועוד...
אופן ביצועו של ניתוח קיסרי
בגמר ההכנות לקראת הניתוח והרדמת היולדת באמצעות חומר אלחוש אפידורלי מבצעים הרופאים חתך תחתון בבטן האם, לרוב חתך רוחבי ולא אורכי, דרכו מבוצע חתך ברחם, ממנו מחולץ העובר.
בסיום הניתוח נתפרות הרקמות שנחתכו, לרבות הרחם והעור, וצוואר הרחם נבקע בהתערבות מכשירנית לצורך ניקוי הדמם וההפרשות (זאת במידה ולא נפתח טרם לכן באופן טבעי).
למידע נוסף קיראו על: אפידורל
סיבוכים אפשריים בעקבות ביצוע ניתוח קיסרי
ניתוחים קיסריים מבוצעים כיום בשגרה ומהווים שיטת ילוד מקובלת ונפוצה מאד בישראל ובעולם כולו. אנשי הסגל הרפואי בכל חדרי היולדות בישראל מיומן ובקיא בביצוע ניתוחים אלה. עדיין, ובדומה לכל פרוצדורה רפואית אחרת מדובר בהליך כירורגי פולשני, שאינו חף מסיכונים.
הדיווחים על סיבוכים בדרגות חומרה שונות בעקבות ניתוח קיסרי, בטווח הזמן המיידי מסיום הניתוח ובחלוף תקופה, עומדים כיום על בין 25% ועד 40%.
בין הסיבוכים, אשר עשויים להיגרם לאחר הניתוח: עליית חום, היווצרות דלקות ברחם ובדרכי השתן, דימום, דלקת ריאות, התפתחות תסחיפים ריאתיים וקרישי דם, אשר עלולים במקרי קיצון לגרום אף למות היולדת.
סיבוך אפשרי מאוחר בעקבות הניתוח הינו היווצרות הידבקויות בבטן, המובילות לחסימת מעיים.
חשוב להדגיש כי יותר מ-95% מהסיבוכים הנם קלים ביותר ודורשים מעקב רפואי וטיפול תרופתי ולא מעבר לכך.
למרות האמור ולמרבה הצער, ישנם בהחלט מקרים שבהם נדרשת תשומת לב מעמיקה מצד אנשי הצוות הרפואי על מנת למנוע נזק משמעותי לאם המנותחת ולרך הנולד בעקבות הניתוח.
ביסוס עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח קיסרי
רשלנות רפואית בניתוח קיסרי עשויה למצוא ביטויה בשלבים שונים של ההליך.
טרם הניתוח
חוסר עמידה בדרישת הסכמה מדעת, המעוגנת בחוק זכויות החולה, במסגרתה מחוייב הרופא לספק ליולדת הסבר מקיף ומפורט אודות הניתוח, לרבות הצגת הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בהליך ובהחלמה ממנו, סיכויי ההצלחה וחלופות לידה אפשריות אחרות, בהתאם לנסיבות.
חובה זו חלה על הרופא במשנה תוקף שעה שמדובר בניתוח, המבוצע באופן אלקטיבי - מוזמן מראש אך הינה רלוונטית גם בניתוחי חירום, ככל שמותיר הזמן.
מעבר לכך, הסיבה הנפוצה ביותר לתביעות הרשלנות הרפואית הקשורות לניתוחים קיסריים הנה למעשה איחור בהפניית היולדת לניתוח קיסרי, כאשר איחור כאמור עלול לסכן את חייו של העובר ולעיתים אף את חייה של היולדת.
במהלך הניתוח עצמו
ביצוע הניתוח בחוסר מיומנות ומקצועיות, תוך חריגה מסטנדרט ההתנהגות המצופה מן הרופא המנתח במסגרת מבחן הרופא הסביר והפרת חובת הזהירות, אשר חלה עליו.
בנוסף תיתכן רשלנות של הרופא המרדים, במתן מינון גבוה מדי של החומר האפידורלי, התעלמות מרגישות של היולדת לחומר ההרדמה וחוסר מעקב אחר סיבוכים, שעשויים להיגרם בעטיו.
לאחר הניתוח
היעדר מעקב רפואי אחר היולדת, התעלמות מתלונותיה על מיחושים וכאבים ואי ביצוע בדיקות שגרתיות, הנדרשות בתום הניתוח.
אלה עשויים להוביל לחוסר השגחה אחר התדרדרות אפשרית במצבה הקליני והגופני של היולדת ובעקבות כך הימנעות ממתן טיפול רפואי מתאים או התערבות רפואית נדרשת אחרת, תוך פרק זמן סביר.
משרדו של עורך הדין עופר סולר מייצג ומטפל בתביעות שהוגשו לבתי המשפט ברחבי הארץ, בעילת רשלנות רפואית בעקבות התרשלות בביצועו של הניתוח הקיסרי ולעיתים גם במקרים שבהם היה צריך לבצע ניתוח קיסרי והרופאים לא עשו כנדרש.
אנו ממליצים לכל אדם החושש מפני רשלנות רפואית בניתוח קיסרי ליצור עמנו קשר אישי, לצורך קבלת יעוץ משפטי ובחינת הזכויות המשפטיות והיקף הנזק שנגרם. הפניה לקבלת יעוץ אישי במשרדנו אינה כרוכה בתשלום ו/או בתהחייבות.
