לידה בעוולה - רשלנות רפואית

במקרים בהם עם תום ההיריון נולד תינוק הסובל ממום והגורמים הרפואיים שטיפלו באם במהלך ההיריון לא התריעו על כך – יתכן ומדובר במקרה רשלנות רפואית.

בכל מקרה כזה, כדאי להתייעץ עם עורך דין ולבחון היטב את השתלשלות הדברים שהביאו ללידת תינוק בעל מום.

בתי המשפט מכירים בכך שלידת תינוק הנה אירוע מכונן בחייה של כל משפחה ומייחסים אחריות רבה לגורמים הרפואיים שאמונים על אבחון שלמות העובר במהלך ההיריון.

תביעות רשלנות רפואית בלידה, או בהיריון, לעיתים זוכות לפיצוי ביד רחבה.

רשלנות רפואית במעקב היריון - הולדה בעוולה

הרפואה המודרנית מעמידה לרשות נשים בהיריון שורה של בדיקות, באמצעותן ניתן לבדוק את שלמות העובר עוד בחודשים המוקדמים של ההיריון ולאבחן סיכונים ללידת תינוק בעל מום. תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות עקב מידע חסר, או שגוי, שנמסר לנשים שעברו בדיקות אולטרסאונד, סקירת מערכות וכדומה.

הולדה בעוולה - אותו גורם רפואי שאמון על הטיפול באישה ובעוברה, בעצם כישלונו לאתר מומים בעובר מבעוד מועד, למרות שהידע הרפואי והטכנולוגיה שקיימים היום אפשרו זאת – למעשה מנע מהורי התינוק לבצע החלטה מודעת ולבחור בחירה חופשית: האם ללדת תינוק שיסבול ממומים שונים, או להפסיק את ההיריון.

רשלנות רפואית - בדיקות ואבחונים בהיריון

סל הבריאות הממלכתי, לו זכאי כל אזרח במסגרת היותו מבוטח באחת מקופות החולים, כולל שורה של בדיקות באמצעותן ניתן לאשש, או לשלול מומים ומחלות גנטיות בעובר.

חלק מהבדיקות מתבצעות במסגרת מעקב היריון שגרתי, אחרות מותוות לאוכלוסיה מסוימת – כך לדוגמא, נשים הרות מעל גיל 35, נחשבות קבוצת סיכון ולרשותן שורה של בדיקות נוספות, במסגרת התוכנית למניעת מומים מולדים, המעוגנת בחוק הבריאות הממלכתי.

מקרים נפוצים של רשלנות רפואית בלידה והיריון:

• יעוץ גנטי רשלני, שנתן רופא להורי העובר לפני ההיריון, או במהלכו.
• אבחון רשלני של מצב בריאות האם, התעלמות מליקויים בבריאותה.
• ביצוע, או פיענוח רשלני של תוצאות בדיקות אולטרסאונד, סקירת מערכות ובדיקות נוספות.
• אי הפניה לבדיקה ממוקדת, כאשר פענוח נכון של נתוני הבדיקות השגרתיות דורש זאת.

תביעת רשלנות רפואית על לידה בעוולה, היא לרוב תביעתו של היילוד. בתביעה זו, הוא מבקש פיצוי עבור הנזק שנגרם לו כתוצאה מאבחון רשלני של מומיו. העילה לתביעתו אינה עצם קיומם של המומים, שכן הצוות הרפואי לא יכל לתקנם. מהות הנזק, היא שלולא הרשלנות, יתכן שהוריו היו מחליטים שלא להביאו לאוויר העולם ואז לא היה סובל כל חייו מהמומים עימם נולד.

לעיתים, לתביעה זו מתווספת תביעתם של ההורים, בה מבקשים הוריו פיצוי עבור הנזקים הממוניים שנגרמו להם. לידת תינוק בעל מום דורשת הוצאות רפואיות רבות ולא אחת, גם פוגעת ביכולת השתכרותם של ההורים.

התיישנות תביעות רשלנות רפואית בלידה

בתביעות רשלנות רפואית, ככלל, חל חוק התיישנות עם חלוף 7 שנים. אולם, בתביעות לפיצוי כספי על נזקיה של רשלנות רפואית בלידה, את תביעתו של הילוד ניתן להגיש עד היום בו מלאו לו 25 שנים. כלומר, עד חלוף 7 שנים מיום הפיכתו לבגיר.

בחלק מין המקרים, כאשר מדובר בתינוק שנולד עם פיגור שכלי לדוגמא, אם לא מונה לו אפוטרופוס כחוק – יוכל להגיש את תביעתו גם לאחר חלוף 7 שנים מיום הפיכתו לבגיר.

בגלל ההקלות בהתיישנות תביעות אלו, מקרים של אובדן רישומים רפואיים, או רישום חלקי, הנם מקרים שכיחים. מחסור ברישום רפואי פועל לרוב בטובת התובע, שכן בהיעדר רישומים מטיל בית המשפט את נטל ההוכחה לפתחו של הנתבע. כלומר, הנתבעים יאלצו להוכיח כי לא מדובר במקרה רשלנות רפואית.

קיראו סקירה משפטית בנושא: הולדה בעוולה - משמעות והשלכות מעשיות

קיראו בהרחבה על: הידרוצפלוס